טיפול בהפרעות חרדה

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 04.4.20 | עודכן: 10.10.20

חרדה – הגדרה

לפני שנדון על טיפול פסיכולוגי בחרדות, תחילה ננסה להבין מה היא חרדה. חרדה היא התנסות פנימית עם מצב לא נעים, ותחושות של פחד וחוסר אונים, שלא בהכרח קשורות לנסיבות הקיימות במציאות או לגירויים חיצוניים. התחושה היא כי משהו רע עומד להתרחש. אנשים רבים המדווחים על חווית חרדה עוצמתית, מספרים כי התחושה היא שהחרדה הגיחה כמו משום מקום והסיבה שהובילה לכך, אינה ברורה ומובנת להם. כך למשל, אדם עם חרדה חברתית עשוי להימנע מיציאה מהבית בהיעדר סיכון ממשי נגלה לעין, בשל חששות פנימיים חזקים. למרות החוויה הלא ברורה הזו, מחקרים מראים כי חרדה מופיעה בדרך-כלל, לאור צירוף של גורמי לחץ מתמשכים שהאדם לא תמיד ער להם. עוד מדווח בספרות, כי החרדה נובעת ממכלול של גורמים ביולוגים, סביבתיים ופסיכולוגים.

ביטוייה של החרדה שונים בין אדם לאדם וכך גם עוצמתה, וכוללים תסמינים גופניים כדוגמת דופק מואץ והזעה, תסמינים מנטליים ורגשיים. חרדה הינה תגובה הסתגלותית והישרדותית של הגוף עקב מצב מסוכן, אך כאשר מדובר בהפרעות חרדה, היא מובילה למצוקה משמעותית לאדם, להימנעויות מפעילויות וגירויים, ולפגיעה בתפקודו ואיכות חייו. על כן, אם את/ה חש/ה כי החרדה גורמת לסבל עבורך, חשוב לזכור כי טיפול פסיכולוגי בחרדות וגם טיפול תרופתי מתאים נמצא במחקרים רבים כיעיל ביותר בהפחתת החרדה, ובכך מסייע בהפחתת המצוקה וחזרה לתפקוד.

רבים מאתנו הרגישו לפחות פעם בחייהם חרדה כלשהי, לפני אירוע או סיטואציה מלחיצה. ואכן, הפרעת חרדה הינה ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר הן בקרב אוכלוסיית המבוגרים והן בקרב ילדים. מחקרים מראים כי 5%-10% מבין האנשים סובלים מאחת מהפרעות החרדה. השערה אחת גורסת כי השכיחות הגבוהה של החרדה נובעת ממאפייני החיים המודרניים. מאז תחילת שנות ה-2000, לצד ההתפתחות הטכנולוגית, חיי היומיום של אנשים בחברה המערבית הופכים לוחצים ועמוסים יותר ויותר. אנו נדרשים להפגין ידע וחריצות במקום העבודה ובביתו ולכל אחת מהמסגרות דרישות גבוהות ומרובות. הציפייה החברתית שנתפקד בחיינו האישיים, כמו בחיינו המקצועיים, גובה מאיתנו מחיר נפשי וכוחות שלא תמיד עומדים לרשותנו.

מהי חרדה ומהם סוגי הפרעות החרדה?

כאמור, החרדה היא אוסף של תסמינים נפשיים, פיזיים והתנהגותיים, המופיעים לאור גירוי או סיטואציה הנתפסים כמאיימים -או רק ממחשבה עליהם. לעיתים, החרדה מופיעה ללא כל גירוי חיצוני, ואלו החווים אותה אינם יודעים תמיד להגיד לאור מה היא הופיעה. כמו כן, פעמים רבות החרדה היא חרדה מהחרדה עצמה, כפי שנרחיב בהמשך.

ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה, אותן נציג כעת, אך כל אחת מההפרעות תפורט במאמר מורחב משלה. הפרעות החרדה כולן כוללות פחד עצמתי וחרדה המובילים לקשיים והפרעות בתפקוד בהתנהגות. על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה DSM-5, הפרעות החרדה הינן:

במהדורה זו של ה-DSM הפרעת דחק פוסט טראומתית (Posttraumatic Stress Disorder) והפרעה טורדנית כפייתית  (Obsessive Compulsive Disorde), שבעבר (במהדורות הקודמות) הופיעו תחת הפרעות חרדה, הופרדו מקטגוריה זו ובעלות קטגוריה משל עצמן עם תתי הפרעות.

מהם תסמיני החרדה?

תסמיני החרדה מתבטאים הן בתסמינים פיזיים והן בתסמינים פסיכולוגיים, התנהגותיים ומנטליים. התחושות שעולות אינן נעימות, ואף מלחיצות ומעלות את עוצמת החרדה עצמה. לעיתים נדמה לאדם השרוי בחרדה כי הדבר הנורא ביותר עומד להתרחש, ואף כי הוא עומד למות. לא פעם מגיעים לחדרי המיון אנשים בעת התקף חרדה, שאינם מודעים למצבם, ובתחושה שלהם הם חווים התקף לב ועומדים בפני קריסה ומוות. התסמינים משפיעים זה על זה, בכך שתסמינים פיזיים, המרמזים על החרדה, מעלים מחשבות, שמובילות להתנהגות, המגבירות את החרדה ואת התסמינים הפיזיים וכך הלאה.

התסמינים הפיזיים של החרדה כוללים הזעה, חוסר שקט במערכת העיכול או שלשול, דופק מואץ, כאבים בחזה, כאבי ראש, בחילה, קשיים בבליעה, מתח ונוקשות בשרירים, צורך דחוף בשתן, טשטוש ראיה והרחבת אישונים, רעד ועוד. החרדה הינה תגובה נורמלית של הגוף לנוכח מצב של סכנה, ששורשיה עוד מהתקופה המוקדמת בה בני האדם חיו בטבע, שם ארבו להם סכנות רבות. בעת סכנה, כל מערכות הגוף מתגייסות על מנת להינצל מהסכנה- הגוף מתכונן להילחם או לברוח, מונח המכונה בשם המקצועי כתגובת fight or flight. במצב זה, מערכת העצבים של הגוף נכנסת לעוררות, ותסמינים פיזיים כגון עליה בלחץ דם, דופק מהיר, קשיים במערכת העיכול, הזעה וכדומה מופיעים.

אלו כאמור, תסמינים המאפיינים גם חרדה. תסמינים אלו מופיעים גם כתוצאה של הפרשת ההורמונים קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין שמופרשים בעת מצב של סכנה, דחק וחרדה. מנגנון טבעי זה של הגוף הינו הישרדותי ויעיל על מנת להתמודד עם איום רגעי, אך כאשר הוא מוכלל ומופעל לעיתים תכופות, ולאור גירויים מאיימים פחות, או מבלי כל גירוי ידוע, הוא עלול להוביל לבעיות בריאותיות כגון הפרעות בלחץ דם, הפרעות בשינה, בעיכול וכדומה. חישבו על כך שגופכם בעוררות במרבית הזמן. אתם דרוכים, עירניים, רגישים לכל רעש ותחושה- חיצוניים ופנימיים ש”מקפיצים” אתכם ומוציאים אתכם משלוותכם. לאורך זמן זהו מצב שאינו נעים ופוגע בתפקוד ובאיכות החיים. לכן, אם תסמינים אלו מוכרים לכם ומובילים למצוקה, פנו לטיפול בחרדות. טיפול פסיכולוגי בחרדות אשר ישפר את איכות חייכם!

מבחינה פסיכולוגית נראה תסמינים כגון תחושת ניתוק (דיסוציאציה), שיתוק, חש, חוסר אונים, פחד עוצמתי מהמוות או מהשיגעון, ועוד. מבחינה מחשבתית, מופיעות מחשבות שליליות וקטסטרופליות, ודאגות, שלא נותנות מנוח ומוכללות לתחומי חיים רבים. התחושות והמחשבות הללו עולות ומציפות עד מאוד, ומובילות לסבל ולמצוקה. תסמיני חרדה משפיעים על התנהגותנו, והנטייה הרווחת בעת חרדה הינה הימנעות ממפגש עם הגירוי / האירוע המלחיץ. נסו להיזכר בסיטואציה שנמנעתם להגיע אליה עקב חרדה וחשש, ובוודאי לא תתקשו להיזכר בכמה כאלו. לדוגמא, אנשים רבים חווים חרדה מדיבור מול קהל. בטווח הקצר ההימנעות מרגיעה את החרדה והחשש, אך בטווח הארוך היא מגבירה את החרדה ומובילה להימנעויות נוספות ובכך מגבילה את האדם מתפקוד רגיל ובכך פוגעת באיכות חייו.

מהו הטיפול בחרדה?

טיפול בחרדה מתבסס לרוב על טיפול נפשי (פסיכותרפי) וטיפול תרופתי. שילובם נמצא כיעיל ביותר לטיפול בחרדה. חשוב לדעת כי טיפול בחרדות באופן תרופתי אמנם מסייע ומקל, לרוב במהירות, אך אינו מגיע לשורש הבעיה, ואינו מבטיח כי לאחר הפסקת התרופות החרדה לא תחזור. לכן, על מנת לטפל בחרדה באופן מקיף ועמוק, רצוי מאוד לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול נפשי. כמו כן, חשוב להדגיש כי לא כל הפרעת חרדה דורשת התערבות תרופתית, ולעיתים קרובות ניתן לטפל בחרדה רק בעזרת טיפול פסיכותרפי.

טיפול בהפרעת חרדה הינו טיפול הלוקח בחשבון את סגנון החיים והתפקוד היומיומי בו האדם נדרש להתנהל. ראשית, חשוב לאמוד את כמות הכוחות העומדים לרשות האדם הפונה לעבור טיפולי חרדה, לבחון מהם המשאבים העומדים לרשותו, והאם החרדה מאפיינת את חווייתו הרגשית עוד מראשית חייו או שהיא “צצה” בתקופת הפניה לטיפול באופן פתאומי ומפתיע. קיימת חשיבות רבה להבין לעומק את מכלול הגורמים ולקחת רקע מפורט מהפונה לטיפולים בחרדה, על מנת לטפל בחרדה באופן המיטבי ביותר.

גישות הטיפול הנפשי בהפרעות חרדה הן גם דינמיות וגם קוגניטיביות- התנהגותיות (CBT). הטיפול בשיטה קוגניטיבית- התנהגותית (CBT) נמצא כיעיל ביותר בהפרעות חרדה. זהו טיפול קצר יותר, המתמקד בשינוי התפיסות, המחשבות וההתנהגויות המובילות להופעת החרדה ולעוצמה שלה. נבחן יחדיו את אלו, נלמד להחליפן במחשבות והתנהגות מקדמות יותר ונמנעות פחות, וכן נלמד דרכי התמודדות, שליטה וטכניקות הרגעה. עוד, נבין את מנגנון החרדה, תסמיניו ובכך אולי נפחד ממנה פחות. בנוסף, לעיתים קרובות בטיפול זה נערוך בהדרגה חשיפה לגורם החרדה ובכך נלמד להתמודד עם התנסויות המעוררות חרדה במקום להימנע מהן.

לקריאה מעמיקה על טיפול CBT והשוואתו לטיפול דינמי>>

כאמור, על פי התיאוריות הדינמיות החרדה הינה תסמין המופיע עקב קונפליקטים לא מודעים. בטיפול דינמי, שהינו מעמיק ולרוב ארוך טווח, נכיר את האדם בשלמותו, לא רק דרך הפרעת החרדה ממנו סובל, ונברר מהם היסודות הנפשיים והקונפליקטים העמוקים, שלעיתים התרחשו בילדות המוקדמת, שבבסיס החרדה.

הטיפול התרופתי בחרדה מתבסס על תרופות המשפיעות על רמות החומרים הכימיים במוח (נוירוטרנסמיטרים) האחראים על תגובת החרדה. ישנן סוגי תרופות שונות, כאשר כל אחת מהן עובדת על חומר אחר. תרופות אלו מתחילות להשפיע לרוב לאחר כשבועיים שלושה, ויתכנו תופעת לוואי בעקבות נטילתן. הסוג המוכר ביותר הינו תרופות ממשפחת SSRI, ביניהן ציפרלקס, לוסטרל, סרוקסט ועוד. אלו משפיעות על החומר סרוטונין בכך שמעכבות את הקליטה שלו לתאים ואת פירוקו ובכך הוא נשאר זמן רב יותר ורמתו עולה.  סוג נוסף של תרופות הינו SNRI, אשר מעכב קליטה ופירוק של החומרים סרוטונין ונוראפינאפרין. בין תרופות אלו ניתן למצוא את המירו, איקסל, ויאפקס ועוד. תרופות נוספות שניתנות לעיתים בנוסף לתרופות אלו הן תרופות הרגעה. הן אינן מטפלות בחרדה עצמה אלא מרגיעות את הסימפטומים באופן מיידי, כגון קלונקס, ואבן, בונדורמין ועוד. תרופות אלו הינן ממכרות, ויש להתייעץ עם הרופא משפחה או עם הפסיכיאטר לפני שנוטלים אותן.

כיצד ניתן להקל ולהרגיע חרדה?

פעמים רבות, הרגעת התסמינים הגופניים של החרדה מפחיתה את החרדה. טכניקות הרגעה ונשימה, דמיון מודרך עשויים להאט את הדופק, להרגיע ולתת תחושה של שליטה על הגוף, ובכך להרגיע את החרדה.

מה ההבדל בין פחד לחרדה?טיפול פסיכולוגי בחרדות

אמנם חלק מתסמיני הפחד והחרדה זהים, אך ישנו הבדל מהותי בין החרדה והפחד. פחד היא תגובה רגשית אנושית בריאה ומסתגלת, לאור גירוי חיצוני ידוע, אמיתי או נתפס, המגנה עלינו במצבים רבים בכך שהיא מאפשרת לנו לשמור על עצמנו ועל קרובינו. חרדה לעומת זאת, הינה מצב של לחץ עוצמתי, ולעיתים מתמשך, המתעורר לעיתים ללא גירוי ברור, או לאור ציפייה לגירוי מאיים. מצב זה מתאפיין בתחושות פיזיולוגיות של עוררות, מחשבות, רגשות, דאגה, התנהגויות המנעותיות ותחושת איום על השלמות הפיזית והרגשית של האדם החווה אותה. כאשר החרדה עוצמתית ומתמשכת היא פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים.

החרדה מהחרדה

תופעה מוכרת, שייתכן ותמצאו עצמכם מזדהים עימה, הינה החרדה מפני הגעת החרדה. כאשר אנו חושבים על חרדה שתיתכן ותגיע, או על חרדה נוספת כשתגיע בעודנו בחרדה, רצות לנו בראש מחשבות מפחידות ומלחיצות עד מאוד, ה”משתלטות” לנו על שאר המחשבות. אנו רואים שחורות וחוששים כיצד והאם נצליח להתמודד עם החרדה לכשתגיע, כיצד נמנע מהחרדה להופיע, חושבים כמה קשה זו הולך להיות ועוד. מחשבות קטסטרופליות אלו מעוררות בעצמן חרדה, ולא ארוך הזמן מתחילת מחשבות אלו ועד שהחרדה אכן מגיעה. אמנם נראה לרבים כי אין דרך להתמודד עם מחשבות וחרדות אלו, וכי עליהם ללמוד לחיות לצד הסבל, אך חשוב לדעת כי טיפולי חרדה באופן מתאים ומקצועי יוכלו לסייע פלאים בהתמודדות עם חרדה וחרדה מהחרדה.

האם כל חרדה הינה הפרעת חרדה?

כאמור, החיים המודרניים הינם עמוסים, לחוצים וגורמים לאנשים רבים למתח ולחרדה. חרדה נשמעת לעיתים קרובות כקללה, או כחוויה מלחיצה, ואכן היא כזו עבור רבים, אך לעיתים קרובות דווקא החרדה משפרת ביצועים ומאפשרת לנו להתכונן בצורה יעילה לסיטואציות מלחיצות ו/או מאיימות. ישנו לחץ “בריא”, כזה  המעורר בנו מוטיבציה ומפעיל אותנו לעשייה. למשל, רצון חזק ללמוד באקדמיה, לצד חשש לא להתקבל, אשר עשויים להוביל את לאדם להשקיע יותר במבחני הקבלה ובכך בעצם מסייעים לו לעבור אותם בהצלחה.

כיצד תדעו האם חרדה שאתם חשים מדי פעם הינה “נורמלית”, חרדה רגעית לאור גירוי ספציפי או הפרעה? כאשר החרדה אינה מתעוררת לעיתים תכופות ובעוצמות גבוהות, ואינה פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים, כנראה שמדובר בתחושות של חרדה שאינן מהוות הפרעת חרדה. כאשר מדובר בחרדה מצבית, החרדה תופיע לאור גירוי או אירוע חיצוני, המעורר לחץ וחשש, ותחלוף עם סיום האירוע. לעיתים, אנשים חווים עוצמות חרדה גבוהות יותר, נוכח סיטואציות יומיומיות, ובמקרים אלו נראה פגיעה ממשית בתפקוד נוכח החרדה, על אף שלצופה מן הצד הסיטואציה עמה האדם החרד מתמודד, עשויה להיראות כיומיומית ופשוטה. בקרב אנשים אלו, החרדה יכולה להופיע באופן קבוע או שחוזרת לעיתים קרובות, כחלק מאישיותם, ומופיעה ללא המצאות גורם או אירוע מסוים. במצב זה, רצוי ומומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בחרדות על מנת להתמודד עם החרדה והמצוקות הבאות בעקבותיה.

מהי הפרוגנוזה לחרדה וכמה זמן נמשכת החרדה?

הפרעות החרדה הן מגוונות, ויכולות להופיע באופנים שונים. ישנם אנשים שיסבלו מהפרעת חרדה פעם אחת בחייהם, ולאחר מכן היא לא תחזור לעולם. אצל אחרים ההפרעות יופיעו שוב ושוב, הן לאור גירוי או אירוע חיצוניים ספציפיים , והן ללא סיבה נראית לעין. כאשר החרדה מטופלת באופן מיידי ומעמיק בעזרת טיפול פסיכולוגי בחרדות, ישנה סבירות גבוהה כי הפרעת החרדה אינה תחזור, או שתחזור אך בעוצמה נמוכה יותר ופחות מבהילה, ועם תחושה של שליטה וניהול החרדה- שמסייעות בהפחתת המצוקה הבאה בעקבות החרדה.

הפרוגנוזה להפרעות החרדה משתנה מאדם לאדם, ותלויה בעוצמת החרדה, האם האדם סובל ממספר הפרעות חרדה או מהפרעה נפשית נוספת, מסגנון אישיותו, סביבתו וכדומה. המחקרים מראים כי הטיפול הפסיכותרפי והתרופתי בהפרעות חרדה מסייע רבות לסובלים מהן, לעיתים תוך זמן קצר של מספר שבועות, אך לעיתים ההטבה מורגשת רק לאחר מספר חודשים.

כיצד מאבחנים חרדה?

הפרעות החרדה הינן נפוצות ביותר וניתנות לזיהוי יחסית בקלות, ועל מנת לקבל אבחון שלהן ניתן להתייעץ עם הרופא משפחה, פסיכולוג או פסיכיאטר. האבחון מתבסס הן על דיווח עצמי של האדם  אודות תסמיניו וקבלת רקע רפואי ונפשי, ולעיתים יש צורך בכלים נוספים כדוגמת שאלונים ומבחנים פסיכולוגיים, אותם מעבירים פסיכולוגים או פסיכיאטרים. לקיחת האנמנזה מהאדם הנמצא בחרדה כוללת רקע אודות ההיסטוריה הרפואי והנפשית, האם ישנה הפרעת חרדה במשפחתו, מהם התסמינים ממנו סובל ועוצמתם ותכיפותם, האם ידוע גורם ספציפי המוביל לתחושות החרדה, מהם הקשיים התפקודיים והמצוקות הנגמרות בעקבות החרדה ועוד. בנוסף, ישנם מספר שאלונים שמטרתם לאבחן חרדה, ולעיתים יש צורך בשימוש בהם בנוסף לדיווח של האדם. השאלונים הנפוצים ביותר הינם השאלונים של בק- Beck Anxiety Inventory, Severity Measure for Generalized Anxiety Disorder.

מהם הגורמים לחרדה?

שילוב של גורמים נפשיים, ביולוגיים- גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים מהווים את הסיבות להופעת הפרעות חרדה.

הגישות הפסיכולוגיות התעניינו ותיארו את מושג החרדה עוד מראשית דרכן, מימי פרויד. פרויד שם דגש רב בתיאוריות שלו על חרדה, וראה בה כתסמין לקונפליקט לא מודע בין מבני הנפש האיד והסופר אגו ובין המציאות. על פי פרויד, נפשנו מורכבת משלושה מבנים. הראשון, האיד (הסתמי) הינו מקור הדחפים והיצרים שלו, ומטרתו היא סיפוק צרכים באופן מידי. הסופר אגו מכיל את אמות המוסר, הציפיות, והמצפון שלנו, והאגו (האני) מתווך בין האיד לסופר אגו ולמציאות. לעיתים קרובות עולה צורך בסיפוק הדחף, אך הוא אינו מתאים למציאות או תואם לערכים של הסופר אגו, ונוצר קונפליקט המעורר חרדה.

גישת הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית גורסת כי חרדה נורמלית אינה נוצרת עקב קונפליקט, אלא היא מופיעה כתגובה מתאימה לנוכח איום. לעומת זאת, חרדה קיומית נובעת מקונפליקט והדחקה של רגשות, לנוכח חשש ופחד עז מהמוות, מהפסקת קיומינו. חרדה זו כה עוצמתית, בלתי נסבלת ומפחידה, שאנו נוטים לא לחשוב עליה ולהדחיקה, כאילו איננה קיימת. על אף עוצמתה העזה, היא מלווה אותנו כחלק מהויותינו כבני אנוש המתקיימים בעולם, חיים את החיים ומודעים למוות. ישנן סיטואציות בחיים שחרדה זו עולה יותר למודעות, בעיקר במצבי משבר ובאירועים משמעותיים בחיים, כמו סיום צבא, סיום לימודים אקדמיים, פרישה לפנסיה וכו’. מצבים אלו של שינוי, סוף והתחלה חדשים מעוררים מגוון רגשות, כולל פחדים ותהיות לגבי המשך החיים, מהות החיים ומשמעותם וכן גם חשש מאי קיום ומוות.

על פי גישה פסיכולוגית אחרת, הגישה הביהביוריסטית, חרדה, כמו יתר התחושות וההתנהגויות של בני האדם, הינה נרכשת ונלמדת, באמצעות תהליך של התניה. כך, גירוי שהינו ניטרלי במהותו אך נקשר עם פחד וחשש נלמד כגירוי המעורר חרדה. על מנת להפחית את החרדה ואף להכחיד אותה, עלינו לפרק את הקשר בין הגירוי לפחד, זאת על ידי טיפול קוגניטיבי- התנהגותי.

ישנם אירועי חיים המעלים את הסיכון ללקות בהפרעת חרדה, כגון התעללות מינית, גופנית או נפשית בילדות. כמו כן, מבני אישיות, כגון אישיות נוירוטית, נמצאה גם כן כמעלה את הסיכון להופעת הפרעות חרדה. כמו כן, הרגישות לחרדה משתנה מאדם לאדם כתלות בקווי האישיות שלו, בתכונותיו ובמידת הרגישות והפרשנות שלו לשינויים פיזיים ומחשבתיים לתסמינים היכולים להוות גם תסמיני חרדה. כך למשל, ישנם אנשים שגופם מגיב בעוצמה יתרה לכל תחושה של איום או תחושה בגוף המסמנת איום, פרשנותם לתחושות אלו שלילית וקטסטרופלית יותר , ומובילה לשרשרת תגובות. במקרה כזה, בקרב אנשים הרגישים יותר להפרעות חרדה, דופק מואץ כתוצאה מפעילות מאתגרת יכול להיתפס כסימן לאיום או להתקף חרדה, ואכן להוביל להופעת חרדה.

מבחינה ביולוגית, חרדה מושפעת הן מגורמים תורשתיים והן מתהליכים גופניים ומוחיים. אזורי האמיגדלה וההיפוקמפוס במוח נמצאו כקשורים לחרדה. כמו כן, ישנם חומרים כימים במוח, נוירוטרנסמיטרים, שרמתם נמצאה כמשפיעה על חרדה- ביניהם סרטונין, נוראדנרנלין, גאבא ועוד. גורמים גנטיים הינם חלק משמעותי בהסבר לחרדה. כאשר לאדם יש קרוב משפחה הסובל מהפרעות חרדה, הסיכויים לפתח גם כן הפרעות חרדה גבוהים יותר.

האם ניתן למנוע חרדה?

מכיוון שהגורמים להופעת חרדה הם למעשה שילוב של גורמים, שלא תמיד ידועים לנו, איננו יכולים לומר בוודאות האם וכיצד ניתן למנוע חרדה. אולם, נציע כי אורח חיים בריא ופחות לחוץ  עד כמה שניתן, יכול להפחית את הסיכוי להופעת הפרעות חרדה. שינה טובה, תזונה בריאה, פעילות ספורטיבית, הימנעות מלקיחת סמים וסביבה תומכת יכולים לסייע בהפחתת הסיכוי להפרעות חרדה.

מהי השכיחות של הפרעות החרדה?

חרדה (על גווניה) היא חוויה רגשית שכיחה ביותר, עליה מדווחים אנשים רבים בארץ ובעולם.  מחקרים מראים כי 20%-33% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחים כי לפחות פעם בחיים חוו חרדה, וכ-10% מהאוכלוסייה חווים אירועים חוזרים ונשנים של הפרעת חרדה. כמו כן,  מחקרים אלו מראים כי עם הגיל קיימת ירידה טבעית בשכיחות הפרעות החרדה (Bandelow & Michaelis, 2015).

הפרעות חרדה ותחלואה נלווית

הופעה של מספר הפרעות חרדה-על פי מחקרים, כשליש מהסובלים מהפרעת חרדה כלשהי יסבלו מהפרעת חרדה נוספת (Kroenke et.al, 2007).

חרדה ודיכאון– להפרעות החרדה נלוות פעמים רבות תסמינים של דיכאון (Kroenke et.al, 2007). במחקר גדול שנערך נמצא כי 50%- 40% מהמבוגרים עם דיכאון מז’ורי סבלו גם מהפרעות חרדה (Fava et.al, 2000).

חרדה והפרעות אכילה– בקרב אנשים עם אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה נמצאה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות חרדה בכלל ו- OCD בפרט מאשר בקרב אוכלוסיה לא קלינית. לרוב, הפרעות החרדה מופיעות לפני הופעת הפרעות אכילה אלו, בילדות, וייתכן כי הן מהוות גורם סיכון להתפתחות הפרעות אכילה (Kaye et.al, 2004)

חרדה ושימוש והתמכרות לסמים ותרופות – מחקרים מראים כי ישנו קשר בין הפרעות חרדה לבין שימוש בסמים, במיוחד בין הפרעות פאניקה וסמים. ייתכן כי קשר זה נובע מהסיכון להופעת הפרעות חרדה עקב שימוש בסמים. מחקר אחר הראה כי בעלי הפרעות חרדה נוטים להתמכר יותר לתרופות הרגעה (Conway et.al, 2006).

מהי חרדה מתמשכת ומהם הסימפטומים של חרדה מתמשכת?

הפרעת חרדה מתמשכת מאופיינת בהופעה פתאומית ולא תמיד מוסברת של תסמיני החרדה והתקפי חרדה, באופן תדיר ומתמשך, שיכול להגיע עד מספר פעמים בחודש ואף בשבוע. התכיפות ומשך החרדה מבהילים, מפחידים וגורמים לא פעם למעגל החרדה מפני החרדה, עקב הידיעה כי סיכוי גבוה שאכן תגיע חרדה. חרדה מתמשכת גורמת למצוקה רבה, וחשוב לטפל בה!

הפניות

Bandelow, B., & Michaelis, S. (2015). Epidemiology of anxiety disorders in the 21st century. Dialogues in clinical neuroscience, 17(3), 327.

Conway, K. P., Compton, W., Stinson, F. S., & Grant, B. F. (2006). Lifetime comorbidity of DSM-IV mood and anxiety disorders and specific drug use disorders: results from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions. Journal of Clinical Psychiatry67(2), 247-257.‏

Fava, M., Rankin, M. A., Wright, E. C., Alpert, J. E., Nierenberg, A. A., Pava, J., & Rosenbaum, J. F. (2000). Anxiety disorders in major depression. Comprehensive psychiatry41(2), 97-102.‏

Kaye, W. H., Bulik, C. M., Thornton, L., Barbarich, N., Masters, K., & Price Foundation Collaborative Group. (2004). Comorbidity of anxiety disorders with anorexia and bulimia nervosa. American Journal of Psychiatry161(12), 2215-2221.‏

Kroenke, K., Spitzer, R. L., Williams, J. B., Monahan, P. O., & Löwe, B. (2007). Anxiety disorders in primary care: prevalence, impairment, comorbidity, and detection. Annals of internal medicine146(5), 317-325.‏