טיפול בחרדות
במכון אנו מטפלים בחרדות קשות, חרדה חברתית, התקפי פאניקה, בכל הגילאים: ילדים, נוער ומבוגרים. טיפול בחרדות מסייע בוויסות רגשי, שיפור דפוסי החשיבה והרגעה, באמצעות חיזוק תחושת השליטה.
אצלנו במכון סול מתקיימים טיפולים רגשיים (פסיכולוגים) ופסיכיאטרים (תרופתיים), בהתאם לצורך הפונה. צרו קשר עכשיו ונסייע לכם בבניית תוכנית טיפולית המתאימה עבורכם.

טיפול במכון פרטי בכל סוגי החרדות
טיפול בחרדות
חרדות מתאפיינות בחוויה פנימית של מצוקה. חרדה מובילה לתחושות רגשיות של פחד וחוסר אונים, שלא בהכרח קשורות לנסיבות הקיימות במציאות, או לגירויים חיצוניים. במכון שלנו, צוות מטפלים ומאבחנים, שהינם פסיכולוגיים קליניים, פסיכותרפיסטית ופסיכיאטרים, המומחים בטיפול בחרדות.
לפני שנדון על טיפול בחרדות, תחילה ננסה להבין מה הן חרדות. חרדות מתאפיינות בתחושה כי משהו רע עומד להתרחש. אנשים רבים המדווחים על חווית חרדה עוצמתית, מספרים כי התחושה שהם חווים היא, שהחרדות הגיחו כמו משום מקום. בנוסף, נראה כי הסיבה שהובילה לכך, אינה ברורה ומובנת לאותם האנשים.
כך למשל, אדם עם חרדה חברתית עשוי להימנע מיציאה מהבית, בשל חששות חברתיים פנימיים חזקים. זאת, גם במצבים של בהיעדר סיכון ממשי נגלה לעין. למרות החוויה הלא ברורה הזו, מחקרים מראים כי החרדות מופיעות בדרך-כלל, לאור צירוף של גורמי לחץ מתמשכים שהאדם לא תמיד ער להם.
עוד מדווח בספרות, כי החרדות נובעות ממכלול של גורמים ביולוגים, סביבתיים ופסיכולוגים.
השכיחות העולה של טיפול בחרדות
חרדה (על גווניה) היא חוויה רגשית שכיחה ביותר, עליה מדווחים אנשים רבים בארץ ובעולם. מחקרים מראים כי 20%-33% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחים כי לפחות פעם בחיים חוו חרדה, וכ-10% מהאוכלוסייה חווים אירועים חוזרים ונשנים של הפרעת חרדה. כמו כן, מחקרים אלו מראים כי עם הגיל קיימת ירידה טבעית בשכיחות הפרעות החרדה (Bandelow & Michaelis, 2015). בשל כך, אנשים רבים פונים לטיפול בחרדות, בשל סוגים שונים של חרדות אשר הם חווים.
בשל כך, בשנים האחרונות התפתחו שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות, המיועדות לטפל בחרדות על סוגיהן הרבים. להרחבת הקריאה על חרדות מסוגים שונים, ניתן להיכנס לעמוד הבא.
טיפול בסוגים שונים של חרדות
כאמור, החרדות הן אוסף של תסמינים. ביניהם, תסמינים נפשיים, פיזיים והתנהגותיים. תסמינים אלו מופיעים לאור גירוי או סיטואציה הנתפסים כמאיימים, או רק ממחשבה עליהם. לעיתים, החרדות מופיעות ללא כל גירוי חיצוני, ואלו החווים אותה אינם יודעים תמיד להגיד לאור מה היא הופיעה. כמו כן, פעמים רבות החרדה היא חרדה מהאפשרות שאני עלול לחוות חרדות, כפי שנרחיב בהמשך.
הפרעות החרדה כולן כוללות פחד עצמתי וחרדה המובילים לקשיים והפרעות בתפקוד בהתנהגות. קיימים סוגים שונים של הפרעות חרדה, אותן נציג כעת בקצרה. לחצו על החרדות וקראו עוד על אודות כל אחת מהפרעות החרדה. על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה DSM-5, הפרעות החרדה הינן:
- הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder – GAD).
- הפרעה הפרעת פאניקה (Panic Disorder).
- התקפי פאניקה (Panic Attack Specifier).
- חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder).
- פוביה ספציפית (Specific Phobia).
- חרדת היפרדות/ נטישה (Separation Anxiety Disorder).
- אילמות סלקטיבית (Selective Mutism).
- אגורפוביה (Agoraphobia).
- שימוש בסמים ותרופות (Substance/medication-induced Anxiety Disorder).
- הפרעת חרדה ספציפית אחרת (Other Specified Anxiety Disorder).
- הפרעת חרדה שאינה ספציפית (Unspecified Anxiety Disorder).
נציין כי במהדורה הנוכחית של ה-DSM-V, הפרעת דחק פוסט טראומתית (Posttraumatic Stress Disorder) והפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorde). בעבר (במהדורות הקודמות) הופיעו תחת הפרעות חרדה, הופרדו מקטגוריה זו ובעלות קטגוריה משל עצמן עם תתי הפרעות.

הימנעות היא התסמין הבולט ביותר, בניסיון לטפל בחרדות
כיצד לטפל בתסמיני החרדה ?
בשביל לטפל בחרדות, אנחנו צריכים ראשית למפות ולהבין, מהם תסמיני החרדה, מהם האדם סובל. חרדות הינן תגובה הסתגלותית והישרדותית, המערבות את הגוף והנפש. הנפש מזהה מצב מסוים כמסוכן והגוף מגיב במצוקה אמיתית. זאת, במטרה לשמור שלמותו הפיזית והנפשית של האדם המתמודד עם חרדות.
תסמינים של חרדות, מובילים את האדם למצוקה משמעותית, כזו הגורמת להימנעות מפעילויות ולפגיעה בתפקודו ואיכות חייו. על כן, אם את/ה חש/ה כי החרדה גורמת לסבל עבורך, חשוב לזכור כי טיפול פסיכולוגי בחרדות, מסייע בהפחתת המצוקה וחזרה מהירה לתפקוד.
התסמינים של חרדות שונים בין אדם לאדם וכך גם עוצמתם. תסמיני החרדה מתבטאים הן בתסמינים פיזיים והן בתסמינים פסיכולוגיים, התנהגותיים ומנטליים. התחושות שעולות אינן נעימות, ואף מלחיצות ומעלות את עוצמת החרדה עצמה.
לעיתים נדמה לאדם השרוי בחרדה כי הדבר הנורא ביותר עומד להתרחש, ואף כי הוא עומד למות. לא פעם מגיעים לחדרי המיון אנשים בעת התקף חרדה, שאינם מודעים למצבם, ובתחושה שלהם הם חווים התקף לב ועומדים בפני קריסה ומוות.
התסמינים משפיעים זה על זה, בכך שתסמינים פיזיים, המרמזים על החרדה, מעלים מחשבות, שמובילות להתנהגות, המגבירות את החרדה ואת התסמינים הפיזיים וכך הלאה.
תסמינים מנטאליים
רבים מאתנו הרגישו לפחות פעם בחייהם חרדות כלשהן, לפני אירוע או סיטואציה מלחיצה. ואכן, הפרעת חרדה הינה ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר הן בקרב אוכלוסיית המבוגרים והן בקרב ילדים. מחקרים מראים כי 5%-10% מבין האנשים סובלים מאחת מהפרעות החרדה.
השערה אחת גורסת כי השכיחות הגבוהה של החרדה נובעת ממאפייני החיים המודרניים. מאז תחילת שנות ה-2000, לצד ההתפתחות הטכנולוגית, חיי היומיום של אנשים בחברה המערבית הופכים לוחצים ועמוסים יותר ויותר.
אנו נדרשים להפגין ידע וחריצות במקום העבודה ובביתו ולכל אחת מהמסגרות דרישות גבוהות ומרובות. הציפייה החברתית שנתפקד בחיינו האישיים, כמו בחיינו המקצועיים, גובה מאיתנו מחיר נפשי וכוחות שלא תמיד עומדים לרשותנו. ציפיות אלו גורמות לנו לחוסר אונים ותחושה של חוסר יכולת להתמודד עם סטרס.
תסמינים פסיכולוגיים
מבחינה פסיכולוגית, נראה תסמינים כגון תחושת ניתוק (דיסוציאציה), שיתוק, חש, חוסר אונים, פחד עוצמתי מהמוות או מהשיגעון, דיכאון ועוד. מבחינה מחשבתית, מופיעות מחשבות שליליות וקטסטרופליות, ודאגות, שלא נותנות מנוח ומוכללות לתחומי חיים רבים.
התחושות והמחשבות הללו עולות ומציפות עד מאוד, ומובילות לסבל ולמצוקה. תסמיני חרדה משפיעים על התנהגותנו, והנטייה הרווחת בעת חרדה הינה הימנעות ממפגש עם הגירוי/האירוע המלחיץ. נסו להיזכר בסיטואציה שנמנעתם להגיע אליה עקב חרדה וחשש, ובוודאי לא תתקשו להיזכר בכמה כאלו.
לדוגמא, אנשים רבים חווים חרדה מדיבור מול קהל. בטווח הקצר ההימנעות מרגיעה את החרדה והחשש, אך בטווח הארוך היא מגבירה את החרדה ומובילה להימנעויות נוספות ובכך מגבילה את האדם מתפקוד רגיל ובכך פוגעת באיכות חייו.
תסמינים גופניים
התסמינים הפיזיים של החרדה כוללים הזעה, חוסר שקט במערכת העיכול או שלשול, דופק מואץ, כאבים בחזה, כאבי ראש, בחילה, קשיים בבליעה, מתח ונוקשות בשרירים, צורך דחוף בשתן, טשטוש ראיה והרחבת אישונים, רעד ועוד.
החרדות הינן תגובה נורמלית של הגוף לנוכח מצב של סכנה, ששורשיה עוד מהתקופה המוקדמת בה בני האדם חיו בטבע, שם ארבו להם סכנות רבות. בעת סכנה, כל מערכות הגוף מתגייסות על מנת להינצל מהסכנה- הגוף מתכונן להילחם או לברוח, מונח המכונה בשם המקצועי כתגובת fight or flight.
במצב זה, מערכת העצבים של הגוף נכנסת לעוררות, ותסמינים פיזיים כגון עליה בלחץ דם, דופק מהיר, קשיים במערכת העיכול, הזעה וכדומה מופיעים.
אלו כאמור, תסמינים המאפיינים גם חרדה. תסמינים אלו מופיעים גם כתוצאה של הפרשת ההורמונים קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין שמופרשים בעת מצב של סכנה, דחק וחרדה.
מנגנון טבעי זה של הגוף הינו הישרדותי ויעיל על מנת להתמודד עם איום רגעי, אך כאשר הוא מוכלל ומופעל לעיתים תכופות, ולאור גירויים מאיימים פחות, או מבלי כל גירוי ידוע, הוא עלול להוביל לבעיות בריאותיות כגון הפרעות בלחץ דם, הפרעות בשינה, בעיכול וכדומה.
חישבו על כך שגופכם בעוררות במרבית הזמן. אתם דרוכים, עירניים, רגישים לכל רעש ותחושה- חיצוניים ופנימיים ש”מקפיצים” אתכם ומוציאים אתכם משלוותכם. לאורך זמן זהו מצב שאינו נעים ופוגע בתפקוד ובאיכות החיים. לכן, אם תסמינים אלו מוכרים לכם ומובילים למצוקה, פנו לטיפול בחרדות. טיפול פסיכולוגי בחרדות אשר ישפר את איכות חייכם!
איך מטפלים בחרדות?
טיפול תרופתי בחרדות
טיפול בחרדות מתבסס לרוב על טיפול נפשי (פסיכותרפי) וטיפול תרופתי. שילובם נמצא כיעיל ביותר לטיפול בחרדה. חשוב לדעת כי טיפול בחרדות באופן תרופתי אמנם מסייע ומקל, לרוב במהירות, אך אינו מגיע לשורש הבעיה. זאת ועוד, הוא אינו מבטיח כי לאחר הפסקת התרופות החרדה לא תחזור.
לכן, על מנת לטפל בחרדות באופן מקיף ועמוק, רצוי מאוד לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול נפשי. כמו כן, חשוב להדגיש כי לא כל הפרעת חרדה דורשת התערבות תרופתית, ולעיתים קרובות ניתן לטפל בחרדה רק בעזרת טיפול פסיכולוגי/רגשי.
טיפול פסיכולוגי בחרדות
טיפול בהפרעת חרדה הינו טיפול הלוקח בחשבון את סגנון החיים והתפקוד היומיומי בו האדם נדרש להתנהל.
ראשית, חשוב לאמוד את כמות הכוחות העומדים לרשות האדם הפונה לעבור טיפולי חרדה, לבחון מהם המשאבים העומדים לרשותו, והאם החרדה מאפיינת את חווייתו הרגשית עוד מראשית חייו או שהיא “צצה” בתקופת הפניה לטיפול באופן פתאומי ומפתיע.
קיימת חשיבות רבה להבין לעומק את מכלול הגורמים ולקחת רקע מפורט מהפונה לטיפולים בחרדה, על מנת לטפל בחרדה באופן המיטבי ביותר.
טיפול CBT בחרדות
גישות הטיפול הנפשי בהפרעות חרדה הן גם דינמיות וגם קוגניטיביות- התנהגותיות (CBT). הטיפול בשיטה קוגניטיבית- התנהגותית (CBT) נמצא כיעיל ביותר בהפרעות חרדה. זהו טיפול קצר יותר, המתמקד בשינוי התפיסות, המחשבות וההתנהגויות המובילות להופעת החרדה ולעוצמה שלה.
נבחן יחדיו את אלו, נלמד להחליפן במחשבות והתנהגות מקדמות יותר ונמנעות פחות, וכן נלמד דרכי התמודדות עם לחץ, שליטה וטכניקות הרגעה. עוד, נבין את מנגנון החרדה, תסמיניו ובכך אולי נפחד ממנה פחות. בנוסף, לעיתים קרובות בטיפול זה נערוך בהדרגה חשיפה לגורם החרדה ובכך נלמד להתמודד עם התנסויות המעוררות חרדה במקום להימנע מהן.
לקריאה מעמיקה על טיפול CBT והשוואתו לטיפול דינמי>>
טיפול דינמי בחרדות
על פי התיאוריות של פרויד והפסיכואנליזה הקלאסית, החרדה הינה תסמין המופיע עקב קונפליקטים לא מודעים. בטיפול דינמי, שהינו מעמיק ולרוב ארוך טווח, נכיר את האדם בשלמותו, לא רק דרך הפרעת החרדה ממנו סובל, ונברר מהם היסודות הנפשיים והקונפליקטים העמוקים, שלעיתים התרחשו בילדות המוקדמת, שבבסיס החרדה.
טיפול תרופתי בחרדות
הטיפול התרופתי בחרדה מתבסס על תרופות המשפיעות על רמות החומרים הכימיים במוח (נוירוטרנסמיטרים) האחראים על תגובת החרדה. ישנן סוגי תרופות שונות, כאשר כל אחת מהן עובדת על חומר אחר. תרופות אלו מתחילות להשפיע לרוב לאחר כשבועיים שלושה, ויתכנו תופעת לוואי בעקבות נטילתן.
הסוג המוכר ביותר הינו תרופות ממשפחת SSRI, ביניהן ציפרלקס, לוסטרל, סרוקסט ועוד. אלו משפיעות על החומר סרוטונין בכך שמעכבות את הקליטה שלו לתאים ואת פירוקו ובכך הוא נשאר זמן רב יותר ורמתו עולה. סוג נוסף של תרופות הינו SNRI, אשר מעכב קליטה ופירוק של החומרים סרוטונין ונוראפינאפרין.
בין תרופות אלו ניתן למצוא את המירו, איקסל, ויאפקס ועוד. תרופות נוספות שניתנות לעיתים בנוסף לתרופות אלו הן תרופות הרגעה. הן אינן מטפלות בחרדה עצמה אלא מרגיעות את הסימפטומים באופן מיידי, כגון קלונקס, ואבן, בונדורמין ועוד. תרופות אלו הינן ממכרות, ויש להתייעץ עם הרופא משפחה או עם הפסיכיאטר לפני שנוטלים אותן.
איך להתגבר על חרדות?
פעמים רבות, הרגעת התסמינים הגופניים של החרדה מפחיתה את החרדה. טכניקות הרגעה ונשימה, דמיון מודרך עשויים להאט את הדופק, להרגיע ולתת תחושה של שליטה על הגוף, ובכך להרגיע את החרדה.

התמודדות עם חרדה היא קודם כל הכרה בקיומה של החרדה
אמנם חלק מתסמיני הפחד והחרדה זהים, אך ישנו הבדל מהותי בין החרדה והפחד. פחד היא תגובה רגשית אנושית בריאה ומסתגלת, לאור גירוי חיצוני ידוע, אמיתי או נתפס, המגנה עלינו במצבים רבים בכך שהיא מאפשרת לנו לשמור על עצמנו ועל קרובינו.
חרדה לעומת זאת, הינה מצב של לחץ עוצמתי, ולעיתים מתמשך, המתעורר לעיתים ללא גירוי ברור, או לאור ציפייה לגירוי מאיים. מצב זה מתאפיין בתחושות פיזיולוגיות של עוררות, מחשבות, רגשות, דאגה, התנהגויות המנעותיות ותחושת איום על השלמות הפיזית והרגשית של האדם החווה אותה.
כאשר החרדה עוצמתית ומתמשכת היא פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים.
איך להרגיע את החרדה?
הדרך היעיל ביותר להרגיע חרדות, היא להשתמש בטכניקות הרגעה, כמו מדיטציה, מיינדפולנס, נשימות ועוד. מחקרים עדכניים גילו כי הדרך להגיע להרגעה פסיכולוגית של החרדות, היא קודם כל להרגיע את התסמינים הגופניים של החרדות.
תופעה מוכרת, שייתכן ותמצאו עצמכם מזדהים עימה, הינה החרדה מפני הגעת החרדה. כאשר אנו חושבים על חרדה שתיתכן ותגיע, או על חרדה נוספת כשתגיע בעודנו בחרדה, רצות לנו בראש מחשבות מפחידות ומלחיצות עד מאוד, ה”משתלטות” לנו על שאר המחשבות.
אנו רואים שחורות וחוששים כיצד והאם נצליח להתמודד עם החרדה לכשתגיע, כיצד נמנע מהחרדה להופיע, חושבים כמה קשה זו הולך להיות ועוד. מחשבות קטסטרופליות אלו מעוררות בעצמן חרדה, ולא ארוך הזמן מתחילת מחשבות אלו ועד שהחרדה אכן מגיעה.
אמנם נראה לרבים כי אין דרך להתמודד עם מחשבות וחרדות אלו, וכי עליהם ללמוד לחיות לצד הסבל, אך חשוב לדעת כי טיפולי חרדה באופן מתאים ומקצועי יוכלו לסייע פלאים בהתמודדות עם החרדה והחרדה מהחרדה.
איך לטפל בהתקף חרדה?
התקף חרדה היא תופעה פיזית, רגשית וקוגניטיבית של חרדה. ההתקף יכול להגיע משום מקום ולכן הרגעת התקף החרדה צריכה להתרחש באופן מיידי. הדרך היעילה ביותר להרגיע התקף חרדה היא לנשום, לספור עד 10 ולהבין שכרגע אנחנו לא חווים התקף לב. עניין זה חשוב, שכן לעיתים אנו חשים כי אנחנו מאוימים כעת פיזית, אך למעשה, הנפש (ולא הגוף שלנו) מאוים באותו רגע נתון.
כאמור, החיים המודרניים הינם עמוסים, לחוצים וגורמים לאנשים רבים למתח ולחרדה. חרדה נשמעת לעיתים קרובות כקללה, או כחוויה מלחיצה, ואכן היא כזו עבור רבים. לעיתים קרובות דווקא החרדה משפרת ביצועים ומאפשרת לנו להתכונן בצורה יעילה לסיטואציות מלחיצות ו/או מאיימות.
ישנו לחץ “בריא”, כזה המעורר בנו מוטיבציה ומפעיל אותנו לעשייה. למשל, רצון חזק ללמוד באקדמיה, לצד חשש לא להתקבל, אשר עשויים להוביל את לאדם להשקיע יותר במבחני הקבלה ובכך בעצם מסייעים לו לעבור אותם בהצלחה.
כיצד תדעו האם חרדה שאתם חשים מדי פעם הינה “נורמלית”? כאשר החרדה אינה מתעוררת לעיתים תכופות ובעוצמות גבוהות, ואינה פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים, כנראה שמדובר בתחושות של חרדה שאינן מהוות הפרעת חרדה.
כאשר מדובר בחרדה מצבית, החרדה תופיע לאור גירוי או אירוע חיצוני, המעורר לחץ וחשש, ותחלוף עם סיום האירוע. לעיתים, אנשים חווים עוצמות חרדה גבוהות יותר, נוכח סיטואציות יומיומיות, ובמקרים אלו נראה פגיעה ממשית בתפקוד נוכח החרדה, על אף שלצופה מן הצד הסיטואציה עמה האדם החרד מתמודד, עשויה להיראות כיומיומית ופשוטה.
בקרב אנשים אלו, החרדה יכולה להופיע באופן קבוע או שחוזרת לעיתים קרובות, כחלק מאישיותם, ומופיעה ללא המצאות גורם או אירוע מסוים. במצב זה, רצוי ומומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בחרדות על מנת להתמודד עם החרדה והמצוקות הבאות בעקבותיה.
שכיחות וביטוי
הפרעות החרדה הן מגוונות, ויכולות להופיע באופנים שונים. ישנם אנשים שיסבלו מהפרעת חרדה פעם אחת בחייהם, ולאחר מכן היא לא תחזור לעולם. אצל אחרים ההפרעות יופיעו שוב ושוב, הן לאור גירוי או אירוע חיצוניים ספציפיים, והן ללא סיבה נראית לעין.
כאשר החרדה מטופלת באופן מיידי ומעמיק בעזרת טיפול פסיכולוגי בחרדות, ישנה סבירות גבוהה כי הפרעת החרדה אינה תחזור, או שתחזור אך בעוצמה נמוכה יותר ופחות מבהילה, ועם תחושה של שליטה וניהול החרדה- שמסייעות בהפחתת המצוקה הבאה בעקבותיה.
הפרוגנוזה להפרעות החרדה משתנה מאדם לאדם, ותלויה בעוצמת החרדה, האם האדם סובל ממספר הפרעות חרדה או מהפרעה נפשית נוספת, מסגנון אישיותו, סביבתו וכדומה. המחקרים מראים כי הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי בהפרעות חרדה מסייע רבות לסובלים מהן, לעיתים תוך זמן קצר של מספר שבועות, אך לעיתים ההטבה מורגשת רק לאחר מספר חודשים.
אבחון החרדות והטיפול בהן
ישנה חשיבות לאבחן נכון את החרדה, לפני שאנחנו מתחילים לטפל. הפרעות החרדה הינן נפוצות ביותר וניתנות לזיהוי יחסית בקלות, ועל מנת לקבל אבחון שלהן ניתן להתייעץ עם הרופא משפחה, פסיכולוג או פסיכיאטר.
האבחון מתבסס הן על דיווח עצמי של האדם אודות תסמיניו וקבלת רקע רפואי ונפשי, ולעיתים יש צורך בכלים נוספים כדוגמת שאלונים ומבחנים פסיכולוגיים, אותם מעבירים פסיכולוגים או פסיכיאטרים. לקיחת האנמנזה מהאדם הנמצא בחרדה כוללת רקע אודות ההיסטוריה הרפואי והנפשית, ביניהם:
- האם ישנה הפרעת חרדה במשפחתו?
- מהם התסמינים ממנו סובל ועוצמתם ותכיפותם?
- האם ידוע גורם ספציפי המוביל לתחושות החרדה?
- מהם הקשיים התפקודיים והמצוקות הנגמרות בעקבות החרדה?
בנוסף, ישנם מספר שאלונים שמטרתם לאבחן חרדה, ולעיתים יש צורך בשימוש בהם בנוסף לדיווח של האדם. השאלונים הנפוצים ביותר הינם השאלונים של בק: Beck Anxiety Inventory, Severity Measure for Generalized Anxiety Disorder.
מה גורם לחרדות ולצורך לטפל בהן?
שילוב של גורמים נפשיים, ביולוגיים- גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים מהווים את הסיבות להופעת הפרעות חרדה.
הגישות הפסיכולוגיות התעניינו ותיארו את מושג החרדה עוד מראשית דרכן, מימי פרויד. פרויד שם דגש רב בתיאוריות שלו על חרדה. הוא ראה בחרדות כתסמין לקונפליקט לא מודע בין מבני הנפש האיד והסופר אגו ובין המציאות. על פי פרויד, נפשנו מורכבת משלושה מבנים.
הראשון, האיד (הסתמי) הינו מקור הדחפים והיצרים שלו, ומטרתו היא סיפוק צרכים באופן מידי. הסופר אגו מכיל את אמות המוסר, הציפיות, והמצפון שלנו. האגו (האני) מתווך בין האיד לסופר אגו ולמציאות. לעיתים קרובות עולה צורך בסיפוק הדחף, אך הוא אינו מתאים למציאות או תואם לערכים של הסופר אגו, ונוצר קונפליקט המעורר חרדה.
גישת הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית גורסת כי חרדה נורמלית אינה נוצרת עקב קונפליקט, אלא היא מופיעה כתגובה מתאימה לנוכח איום. לעומת זאת, חרדה קיומית נובעת מקונפליקט והדחקה של רגשות, לנוכח חשש ופחד עז מהמוות, מהפסקת קיומינו.
חרדה זו כה עוצמתית, בלתי נסבלת ומפחידה, שאנו נוטים לא לחשוב עליה ולהדחיקה, כאילו איננה קיימת. על אף עוצמתה העזה, היא מלווה אותנו, כחלק מהויותינו כבני אנוש המתקיימים בעולם, חיים את החיים ומודעים למוות.
ישנן סיטואציות בחיים שחרדה זו עולה יותר למודעות, בעיקר במצבי משבר ובאירועים משמעותיים בחיים. אירועים כמו סיום צבא, סיום לימודים אקדמיים, פרישה לפנסיה וכו’. מצבים אלו של שינוי, סוף והתחלה חדשים מעוררים מגוון רגשות. רגשות אלו כוללים פחדים ותהיות לגבי המשך החיים, מהות החיים ומשמעותם וכן גם חשש מאי קיום ומוות.
על פי גישה פסיכולוגית אחרת, הגישה הביהביוריסטית, חרדה, כמו יתר התחושות וההתנהגויות של בני האדם, הינה נרכשת ונלמדת, באמצעות תהליך של התניה. כך, גירוי שהינו ניטרלי במהותו אך נקשר עם פחד וחשש נלמד כגירוי המעורר חרדה. על מנת להפחית את החרדה ואף להכחיד אותה, עלינו לפרק את הקשר בין הגירוי לפחד, זאת על ידי טיפול קוגניטיבי- התנהגותי.

אישונים מורחבים בחרדות
אירועי חיים טראומטיים
ישנם אירועי חיים המעלים את הסיכון ללקות בהפרעת חרדה, כגון פגיעה מינית, גופנית או נפשית בילדות. כמו כן, מחקרים מצאו כי אישיות נוירוטית, נמצאה גם כן כמעלה את הסיכון להופעת הפרעות חרדה.
יש להבין דבר חשוב: הרגישות לחרדה משתנה מאדם לאדם כתלות בקווי האישיות שלו, בתכונותיו ובמידת הרגישות והפרשנות שלו לשינויים פיזיים ומחשבתיים, לתסמינים היכולים להוות גם תסמיני חרדה.
כך למשל, ישנם אנשים שגופם מגיב בעוצמה יתרה לכל תחושה של איום או תחושה בגוף המסמנת איום, פרשנותם לתחושות אלו שלילית וקטסטרופלית יותר, ומובילה לשרשרת תגובות. במקרה כזה, בקרב אנשים הרגישים יותר להפרעות חרדה, דופק מואץ כתוצאה מפעילות מאתגרת יכול להיתפס כסימן לאיום או להתקף חרדה, ואכן מוביל להופעת חרדה.
אירועי חיים טראומטיים ותגובות גופניות
אנו רואים כי מבחינה ביולוגית, אנשים אשר חוו טראומה/התעללות, יטו להגיב בתגובות גופניות לא רגילות. כעדות, מחקרים מראים כי חרדה מושפעת הן מגורמים תורשתיים והן מתהליכים גופניים ומוחיים. אזורי האמיגדלה וההיפוקמפוס במוח נמצאו כקשורים לחרדה.
כמו כן, ישנם חומרים כימים במוח, נוירוטרנסמיטרים, שרמתם נמצאה כמשפיעה על חרדה- ביניהם סרטונין, נוראדנרנלין, גאבא ועוד. גורמים גנטיים הינם חלק משמעותי בהסבר לחרדה. כאשר לאדם יש קרוב משפחה הסובל מהפרעות חרדה, הסיכויים לפתח גם כן הפרעות חרדה גבוהים יותר.
האם ניתן למנוע חרדה?
מכיוון שהגורמים להופעת חרדה הם למעשה שילוב של גורמים, שלא תמיד ידועים לנו, איננו יכולים לומר בוודאות האם וכיצד ניתן למנוע חרדה. אולם, נציע כי אורח חיים בריא ופחות לחוץ עד כמה שניתן, יכול להפחית את הסיכוי להופעת הפרעות חרדה. שינה טובה, תזונה בריאה, פעילות ספורטיבית, הימנעות מלקיחת סמים וסביבה תומכת יכולים לסייע בהפחתת הסיכוי להפרעות חרדה.
הפרעות חרדה ותחלואה נלווית
הופעה של מספר הפרעות חרדה-על פי מחקרים, כשליש מהסובלים מהפרעת חרדה כלשהי יסבלו מהפרעת חרדה נוספת (Kroenke et.al, 2007).
חרדה ודיכאון– להפרעות החרדה נלוות פעמים רבות תסמינים של דיכאון (Kroenke et.al, 2007). במחקר גדול שנערך נמצא כי 50%- 40% מהמבוגרים עם דיכאון מז’ורי סבלו גם מהפרעות חרדה (Fava et.al, 2000).
חרדה והפרעות אכילה– בקרב אנשים עם אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה נמצאה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות חרדה בכלל ו- OCD בפרט מאשר בקרב אוכלוסיה לא קלינית. לרוב, הפרעות החרדה מופיעות לפני הופעת הפרעות אכילה אלו, בילדות, וייתכן כי הן מהוות גורם סיכון להתפתחות הפרעות אכילה (Kaye et.al, 2004)
חרדה ושימוש והתמכרות לסמים ותרופות – מחקרים מראים כי ישנו קשר בין הפרעות חרדה לבין שימוש בסמים, במיוחד בין הפרעות פאניקה וסמים. קשר זה נובע מהסיכון להופעת הפרעות חרדה עקב שימוש בסמים. עם זאת, מחקר אחר הראה כי בעלי הפרעות חרדה נוטים להתמכר יותר לתרופות הרגעה (Conway et.al, 2006).
מהי חרדה מתמשכת ומהם הסימפטומים של חרדה מתמשכת?
הפרעת חרדה מתמשכת, מאופיינת בהופעה פתאומית ולא תמיד מוסברת של תסמיני החרדה והתקפי חרדה, המופיעים באופן תדיר ומתמשך. אלו יכולים להגיע עד מספר פעמים בחודש ואף בשבוע. התכיפות ומשך החרדה מבהילים, מפחידים וגורמים לא פעם למעגל החרדה מפני החרדה, עקב הידיעה כי סיכוי גבוה שאכן תגיע חרדה. חרדה מתמשכת גורמת למצוקה רבה, וחשוב לטפל בה!
טיפול בחרדות במכון סול
אנו במכון סול לפסיכותרפיה, מתמחים בטיפול בחרדות על סוגיהן השונים. לעיתים ננקט בגישות טיפול קצרות מועד, ולעיתים כאשר מדובר במקרה מורכב, נציע טיפול מעמיק יותר.
אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת ייעוץ והכוונה ראשונית כדי להתאים את הטיפול הנכון ביותר להתמודדות עם החרדה שממנה אתם או קרוביכם סובלים.
הפניות–
Bandelow, B., & Michaelis, S. (2015). Epidemiology of anxiety disorders in the 21st century. Dialogues in clinical neuroscience, 17(3), 327.
Conway, K. P., Compton, W., Stinson, F. S., & Grant, B. F. (2006). Lifetime comorbidity of DSM-IV mood and anxiety disorders and specific drug use disorders: results from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions. Journal of Clinical Psychiatry, 67(2), 247-257.
Fava, M., Rankin, M. A., Wright, E. C., Alpert, J. E., Nierenberg, A. A., Pava, J., & Rosenbaum, J. F. (2000). Anxiety disorders in major depression. Comprehensive psychiatry, 41(2), 97-102.
Kaye, W. H., Bulik, C. M., Thornton, L., Barbarich, N., Masters, K., & Price Foundation Collaborative Group. (2004). Comorbidity of anxiety disorders with anorexia and bulimia nervosa. American Journal of Psychiatry, 161(12), 2215-2221.
Kroenke, K., Spitzer, R. L., Williams, J. B., Monahan, P. O., & Löwe, B. (2007). Anxiety disorders in primary care: prevalence, impairment, comorbidity, and detection. Annals of internal medicine, 146(5), 317-325.