אצלנו במכון סול מתקיימים טיפולים פסיכולוגיים, לכל הגילאים, בגישת טיפול שונות: דינמית, CBT, קצר מועד וארוך טווח. אזורי טיפול: טיפול פסיכולוגי בגבעתיים, מזכרת בתיה, באר יעקב, חולון, בני ברק, רמת גן, הוד השרון ועוד.

 

מהו טיפול פסיכולוגי?

טיפול פסיכולוגי הוא במהותו תהליך התפתחותי: התפתחות רגשית של הנפש על שלל רבדיה. הפסיכולוג, בהתאם להבנתו התיאורטית נושא בתוכו “מפה” פנימית, באמצעותה הוא מתבונן בדרך ההתפתחותית שעל האדם אשר בטיפולו לעבור, ולפיכך בוחר את הטכניקה (קרי, הכלים הטיפוליים) באמצעותה התפתחות זו תתאפשר.

טיפול פסיכולוגי הוא תהליך אשר טומן בחובו אפשרות לצמיחה אישית משמעותית וחיים מלאים ומספקים יותר. טיפול זה מתבצע על ידי מטפל מקצועי ומיומן אשר עבר הכשרה רחבה, ארוכה ומעמיקה ביותר באקדמיה ובשטח, ובעל ניסיון רב בנפש האדם ובטיפול בה.

טיפול פסיכולוגי הוא מפגש ייחודי בין איש מקצוע שהכשרתו הינה טיפול בריאות הנפש, לאדם הפונה לסיוע במגוון מורכבויות תוך-נפשיות ובינאישיות, עליהן מעוניין לעבוד. טיפול פסיכולוגי ניתן רק על ידי פסיכולוג המוכר על ידי משרד הבריאות ורשום בפנקס הפסיכולוגים. פסיכותרפיה לעומת זאת, מושג שרבים נתקלים בו בחיפושם אחר טיפול פסיכולוגי, הוא טיפול (תרפיה) נפשי (פסיכו). פסיכותרפיה ניתנת על ידי אנשי מקצוע ממקצועות הטיפול, שאינם פסיכולוגים בהכשרתם.

מה המטרה של טיפול פסיכולוגי?

מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא סיוע והקלה בסימפטומים עמם פונה המטופל. טיפול פסיכולוגי נשען על שימוש בחוזקות אישיותיות, משאבים ואף הגנות, המסייעות לאדם להתמודד עם מורכבויות בחיי היומיום. התקופה הראשונה בטיפול פסיכולוגי לרוב מוקדשת להיכרות ומיפוי הקשיים, כמו גם העוגנים שיש לאדם בתוכו ובסביבתו החיצונית.

כולנו התנסינו במקרים ומצבים שבהם נעזרנו בחבר או בקרוב אחר, על מנת לדבר על הדברים אשר יושבים על לבנו. כבר בשנות ה-50 כתב הפסיכולוג הנודע פרנץ אלכסנדר, שפסיכותרפיה מקצועית ורשמית היא כזו אשר מתבצעת על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו בבריאות הנפש, וכי פסיכותרפיה עשויה מבחינות רבות להיות דומה להתנסויות אשר מוכרות לכולם: מפגש אותנטי ואמפטי בין שני אנשים, המשוחחים על כאב ומנסים לתת לו פשר. רוב הפסיכולוגים, אשר עברו הכשרה מעמיקה באקדמיה ובבריאות הנפש שאורכה הבסיסי הוא כעשר שנים, כמו כל מאזין טוב אחר, מסתמכים על יכולות של אמפטיה, חמימות וחוסר שיפוטיות לבעיות שמציגים להם הלקוחות שלהם, אך בנוסף לכך, הם מכניסים למערכת יחסים זו גם הבנות פסיכולוגיות מבוססות מחקר, כאלו שהמטרה שלהן היא לקדם תובנה והתנהגות אצל לקוחותיהם.

בניגוד לימים עברו, כיום טיפול פסיכולוגי הינו נפוץ ביותר, פופולארי ומפורסמים ואנשי ציבור רבים מדברים על התנסותם בטיפול פסיכולוגי, בפתיחות ובגאווה רבה ומדגישים את החשיבות והחיוניות הרבה של טיפול כזה בחייהם. טיפול פסיכולוגי מסייע בקידום הרווחה הנפשית ומשפיע על מידת היצירתיות, החיות וההתפתחות האישית, על מגוון תחומיה.

טיפול פסיכולוגי בין אם הוא מתקיים במסגרת פרטית ובין אם במסגרות הציבוריות השונות, מהווה מקור חשוב וחיוני לבריאותנו הנפשית ולשיפור חיינו והתפתחותנו האישית.

מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לבין חבר קרוב?

פעמים רבות נדמה כי קשר קרוב משמעותי יותר מכל טיפול והתערבות חיצונית חדשה בחיינו. ההיגיון ברור, במקרים רבים אדם פונה לטיפול כשהוא בוגר, מבוסס ולמוד ניסיון. אז במה טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לעומת קשרים אחרים קרובים בחיינו? טיפול פסיכולוגי מבוסס על התערבויות מתוכננות מראש, כאלה אשר נשענות על מחקר ארוך שנים של מושגים תיאורטיים, הדרכה מעמיקה של אלפי שעות בשטח ובאקדמיה, וזה מה שמייצר את ההבדל המשמעותי בין טיפול פסיכולוגי לבין טיפולים אחרים הקיימים בשטח. נוסף לכך, הפסיכולוג כפוף לאתיקה מקצועית שמרנית וברורה, אשר שומרת על הפרטיות והאנונימיות המקסימלית של המטופל.

טיפול פסיכולוגי מבוסס על ההנחה שאנשים אשר סובלים מבעיות פסיכולוגיות יכולים להשתנות במגוון דרכים ונמנה כאן חלק מהן: על ידי שינוי דפוסי התנהגות לא מסתגלים, התרחקות מסביבה אשר מהווה קרקע להתפתחות ההתנהגות הלא מסתגלת או משמרת אותה, שיפור מיומנויות בין אישיות וחברתיות, יישוב סתירות בין מניעים וקונפליקטים שונים בנפש שעשויים לערער את החוויה העצמית של האדם. נוסף לכך, לעומת קשר חברי בינאישי קרוב, טיפול פסיכולוגי יכול לתרום לשינוי התפיסות המנטאליות של האדם ממקום נייטרלי: אמונות אשר משפיעות לרעה על תפיסתו העצמית של האדם, הקלה של תגובות רגשיות המייצרות סבל ומצוקה, פיתוח תחושה ברורה של זהות עצמית ועוד. כל אחת מהשיטות הללו עשויה לאפשר חיים מספקים ומשמעותיים יותר, להקל על הסבל של האדם ולהוביל להתפתחות וצמיחה אישית.

האם טיפול פסיכולוגי עוזר?

השאלה האם טיפול פסיכולוגי עוזר היא שאלה מורכבת וכך גם התשובה. נאמר כי ה”שורה התחתונה” היא כי טיפול פסיכולוגי עוזר למי שרוצה להסתייע בו והאינדיקציה לטיפול מיטיב, תלויה בדיווח המטופל על חווייתו החיובית, יותר מאשר דיווח המטפל.

ברית טיפולית

טיפול פסיכולוגי הוא טיפול המבוסס על קשר של אמון וקרבה רגשית בין המטפל למטופל. בעגה המקצועית, אנו משתמשים במושג ברית טיפולית, על מנת להמחיש את הצורך בבסיס הטוב והחזק בקשר בתחילת הדרך. ברית טיפולית מתרחשת בתקופה הראשונה בתוך טיפול פסיכולוגי על ידי עריכת חוזה טיפולי (בעל פה) שנערך בין המטפל למטופל, שם גם ניקח רקע מקיף על חייו המטופל ונגדיר את המסגרת בה אנחנו עובדים, כמו גם את המטרות הטיפוליות ואורך הטיפול. הברית הטיפולית היא הקשר היציב והטוב הנוצר בין המטפל למטופל, שהוא הבסיס לעבודה הטיפולית בהמשך הדרך.

הכרה

נוסף לברית הטיפולית, הכרה של המטפל בקשיים ובמורכבויות שעמם מתמודד המטופל הוא נדבך נוסף המסייע לאפשרות לתחילת עבודה טיפולית ולתשתית יציבה. שכן, על המטופל להרגיש בנוח במרחב הטיפולי, על מנת שיתאפשר לו להביא את עצמו ואת קשייו בצורה אותנטית וכנה כמה שיותר.

כולנו נתקלים וחווים לאורך החיים התנהגויות ורגשות שלנו או של הסביבה ותוהים לא פעם- האם המחשבות וההתנהגות שלנו נורמאלית, האם כולם מרגישים כמוני או שאני היחיד/ה אשר מתמודד/ת עם בעיה זו? למה אנשים תמיד מתנהגים אליי בצורה כזאת, מה בי מעורר תגובות שכאלה?

אנשים משקיעים זמן ניכר מחייהם, מאמצים ומשאבים מנטאליים רבים בניסיון להבין את התנהגותם שלהם ואת זו של האחרים. פעמים רבות אנשים אף תוהים מה המשמעות של התנהגות כזו או אחרת, או למה התנהגות מסוימת פוגשת אותם שוב ושוב.

לרוב, אנשים מצליחים למצוא הסברים טובים יותר או פחות, אשר מתקבלים על הדעת, להתנהגות שלהם או של הזולת ובמקרים רבים, אף מתייעצים עם חברים ומכרים לשם כך. אך במקרים רבים לא פחות, היוועצויות שכאלה עם חברים קרובים בני משפחה, מעוררות בושה ומבוכה רבה וקיימת נטייה מובנת להסתיר ולא לדבר על הקשיים או התהיות ובכך להישאר איתם לבד.

במקרים אחרים, קיימת נטייה לחפש פתרונות “קסם” קצרי טווח בדמות של שיטות מיידיות למיגור הקשיים, כאלה שלעיתים אף מבטיחות העלמה מיידית של הקשיים, בדמות שיחת טלפון בודדת עם איש מקצוע או מפגש יחיד.

ההתנהגות האנושית במקרים אלה ברורה והגיונית- לרוב אנחנו מתמודדים עם קשיינו בכוחות עצמנו וקשה לנו אף להבין כיצד אדם זר, שאיננו מכירים עשוי לסייע לנו. יחד עם זאת, מצוקות רבות מביאות אנשים לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהסתייע בו לאורך זמן. הסיבות לפנייה לטיפול יכולות להיות מגוונות, כגון הצורך להבין את עצמי טוב יותר, הרצון להשתחרר משחזור דפוסים והרצון לשפר את איכות החיים והתחושה הפנימית. מעל לכל, הכרה של המטפל בצרכי המטופל ובקשיים עימם מתמודד, מוסיפה לאפשרות של המטופל לחוש נינוחות ולהחזיק טיפול כנה וקרוב, לאורך זמן.

מוטיבציה

מקצועיות המטפל והתוויית דרך ויעדים טיפוליים נכונים עבור המטופל היא חשובה. אך יחד עם זאת, המוטיבציה הפנימית של האדם אשר פונה לטיפול הינה משמעותית לא פחות. כשאנחנו מדברים על מוטיבציה בטיפול, הכוונה היא לדחף של האדם להכיר את עצמו ואת עולמו הפנימי בצורה טובה יותר ולרצות בשינוי ובהתפתחות חייו ונפשו.

אם קיימת “נוסחה מתמטית” מוצלחת להצלחת הטיפול פסיכולוגי, אזי המרכיבים או המשתנים המרכזיים בה הם ללא כל ספק המוטיבציה הפנימית של האדם ואמונתו בסיוע הטיפולי.

עצם הציפיה להצלחת הטיפול והאמון שהאדם רוכש במטפל היא מרכיב ומשתנה נוסף חשוב בנוסחה בהצלחתו ויוצרת אפקט פלצבו, ממש כמו בטיפול תרופתי.

לעיתים די במרכיב של מוטיבציה והנעה בטיפול על מנת להוביל לשיפור במצבו. מיותר לציין כי ממש באותו האופן שבו אפקט זה פועל ומוסיף להצלחת הטיפול, הוא עשוי אף לגרוע ולעכב את השינוי בו כאשר האדם לא רוצה בשינוי או לא מאמין בו או בפסיכולוג אשר עמו עובד. כפי שכבר צוין בתחילת המאמר, קיימת חשיבות מכרעת לשיתוף הפעולה בין המטפל ללקוח. כמובן שבהקשרים רבים למרות שיתוף הפעולה והמוטיבציה של האדם הפונה לטיפול, קיימים מניעים וקשיים אישיותיים רבים אצל לקוחות שונים אשר מקשים על התקדמות הטיפול. כאן באה לידי ביטוי החשיבות של ראיית העומק של המטפל אשר מצריכה מיומנויות יצירתיות וגמישות אישיותית מעבר להכשרתו המקצועית ושיטת הטיפול אשר בה נוקט.

כפי שכבר כתבנו, במקרים רבים, כאשר אין האדם עצמו הוא זה אשר פונה לטיפול, אלא מגיע לפסיכותרפיה בעל כורחו, וכי המוטיבציה לשינוי איננה שלו אלא של אדם קרוב לו או של דמות סמכותית אשר הורתה עליו לעשות כן, ההתנגדות עשויה להיות טריגר המחבל ביעילות הטיפול. למשל, במצבים רבים כאשר הורים מפנים את ילדיהם לטיפול, או כאשר יועצת בית הספר מציעה להורים לפנות לייעוץ או לטיפול פסיכולוגי, או במצבים אחרים כאשר בן זוג מסוים מאלץ את הצד השני לפנות לטיפול פסיכולוגי, על מנת למנוע הליך של גירושין או פרידה קרבה.

איך טיפול פסיכולוגי עובד?

מפגש עם קלינאי (פסיכולוג או פסיכיאטר) מתחיל במפגש היכרות וייעוץ ראשוני, הקרוי בשפה המקצועית אינטייק. מפגש זה מתפרש על פני מפגש אחד או שניים, המסייע בהליך אבחון ראשוני ובניית תוכנית טיפולית מקצועית, אשר מתאימה למטופל.

פסיכולוגים בעלי הכשרה קלינית ופסיכיאטרים נעזרים לצורך אבחון ראשוני פעמים רבות בספר האבחנות הפסיכיאטריות הבינלאומי שנקרא DSM שהינו מדריך אבחוני מדעי, מקיף, ומדויק אשר עובר עדכונים ופיתוח מדעי כל מספר שנים ונשען על מחקרים רבים. מדריך זה מגדיר את חומרת הקושי או ההפרעה הנפשית ואת הסימפטומים הנלווים לה.

בנוסף פסיכולוגים קליניים אף עושים שימוש בכלים פסיכולוגים נוספים, אם על ידי כלים אבחוניים מתוקפים, או על ידי ראיון קליני, אשר מהווים צוהר להסתכלות רחבה ומעמיקה יותר של האדם שמולם. כלים אלה מאפשרים הבנה של המטופל, מעבר לסימפטומים הפסיכיאטריים או הקשיים שהאדם עשוי להציג במהלך פגישת ההיכרות הראשונית, על מנת שיוכלו להתאים לו את הטיפול המקיף והמתאים ביותר.

לאחר מפגשי ההיכרות והאבחון הראשוניים, מציע הפסיכולוג את מתווה ההתערבות המקצועית המתאימה לצרכי המטופל: אם מדובר בטיפול קצר טווח וממוקד, כמו CBT ושיטות טיפול ממוקדות אחרות, או טיפול דינאמי, ארוך טווח ומעמיק.

אפשרות נוספת היא שהפסיכולוג יציע לפנות לאבחון, להבנה מעמיקה יותר של הדינאמיקה הנפשית של המטופל. במקרים אחרים בהם מטופל מלווה גם על ידי פסיכיאטר, הפסיכולוג יצור קשר עם הפסיכיאטר המלווה, לבניית תוכנית טיפולית מתאימה ומקיפה. נציין כי בטיפול בילדים, הפסיכולוג יפגוש פעם במספר שבועות את ההורים.

יחד עם המטופל, נחליט אם להיכנס לתהליך טיפולי, שדורש מחויבות ועקביות. מהלך הטיפול מושפע מרצון המטופל, מקצועיות המטפל ומתווה הטיפול עליו הוחלט ושיטות טיפול מגוונות, עליהם נרחיב בהמשך.

חשוב לציין כי מעבר לכל שיטה טיפולית כזו או אחרת, טיפול הוא מהלך שלוקח זמן ומחוייבות. לעומת התחושה עימה אנשים רבים פונים לטיפול, בלתי אפשרי לטפל בדפוסים עיקשים וכרוניים של האישיות, במספר מפגשים מועט. בטיפול פסיכולוגי ישנה חשיבות לתהליך, להיכרות האישית של כל מטופל על חוזקותיו וחולשותיו האישיותיות.

מטפלים מקצועיים, ולו המיומנים ביותר, אינם יכולים לבטל את כל עברם של מטופליהם בזמן קצר ולהבטיח שינוי מיידי בחוויית העצמי של האדם או בנסיבות חייו. עם זאת, חשוב לנו לציין שבטיפול פסיכולוגי מקצועי ומעמיק יש משום הבטחה לשיפור והטבה בקשיים הקשים והעמידים ביותר. טיפול פסיכולוגי הוא אשר מספק את התקווה המציאותית והמבוססת ביותר לשינוי אמיתי, משמעותי ומתמשך בחייו של האדם. טיפול פסיכולוגי הינו מרחב השומר על הכבוד האישי, על סודיות מלאה, הכוונה מדויקת וליווי מקצועי, לעבר התפתחות ושינוי.

אילו שיטות טיפול פסיכולוגי קיימות?

קיימות מגוון שיטות וטכניקות טיפוליות הנוגעות באספקטים שונים של האישיות והמח. כעת נציג את שיטות הטיפול הפסיכולוגיות העיקרית, על מנת לפתוח צוהר לעולם הטיפול ולסייע בבחירת שיטת הטיפול המתאימה ביותר עבורכם.

לקריאת מאמר על אודות ההבדלים בין טיפול דינאמי ו-CBT>>

טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול ממוקד התנהגות ומהווה כלי טיפולי יעיל להתמודדות טיפולית עם מגוון רחב של התנהגויות לא מסתגלות. טיפול CBT הוא טיפול הממוקד בסימפטום עימו פנה האדם ומשום כך, הינו קצר מועד, לעומת טיפול פסיכולוגי דינאמי ארוך-טווח.

סימפטומים נפשיים עימם פונה האדם לטיפול זה, הם בדרך כלל חרדה על סוגיה ודיכאון. טיפול CBT כולל שיטות יעילות להתמודד עם מצבים מורכבים. למשל, בהתמודדות של אדם עם חרדה פוסט-טראומטית (PTSD), אשר פנה בעקבות כך שכשרואה נשק, נתקף חרדה וזיכרונות משדה הקרב. במפגשים הראשונים נמפה, יחד עם המטופל, את הרגשות והמחשבות עימם מתמודד כאשר רואה נשק למשל: מה זה מעורר בו, איזה מחשבות עולות ומה התגובה ההתנהגותית המיידית. ככל שמתקדם הטיפול, המטופל רוכש כלים להתמודדות עם תגובות החרדה שלו, תוך הבנה שכשהוא רואה נשק לדוגמא, לא מדובר באירוע ממשי המאיים כעת עליו והוא אינו בשדה הקרב, אלא שכעת הוא צופה בנשק הנמצא בסרט מתוסרט. כך לומד האדם אט אט לעשות שינויים מחשבתיים והתנהגותיים.

בטיפול CBT ישנה חובה למגויסות מירבית של המטופל לטיפול. הטיפול הינו ממוקד ומפגישה לפגישה, עליו לבצע תרגילים (כמו תרגילי הרגעה, מיינדפולנס) ושיעורי בית, הקשורים לתוכן שעלה בפגישה.

בטיפול זה המפגש בין המטפל למטופל הוא בגובה העיניים, כאשר השניים כמו חוקרים יחד את המנגנונים ההתנהגותיים של האדם בעת חרדה, או דיכאון ויחד, בודקים מה עבד עבור המטופל, מה תורם לו, מה לא ואיך ירצה להמשיך מכאן.

טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי

הטיפול הדינמי היא הגישה טיפולית שעליה התבסס כל הטיפול הפסיכולוגי ששאב את ידיעותיו מעולם הפסיכואנליזה, מיסודו של זיגמונד פרויד. גישות טיפוליות אלו מדגישות את חשיבות חשיפתם של מנגנונים לא מודעים בחייו של האדם, מנגנונים אשר עשויים להסביר התנהגויות וסימפטומים שונים אשר מקשים על חייו ותפקודו בחברה. המונח פסיכודינמי הינו שילוב של המילים נפש ודינאמיקה-הכוונה היא שהנפש הינה בהתהוות מתמדת ולכן מטרת הטיפול הנפשי הינה להתחקות אחר התנועה של הנפש בתהליך קרוב, אינטימי ומתמשך, תוך הבנה קרובת חוויה והבנת פעולותיה הלא מודעות.

הניסיון מלמדנו כי לדינאמיקה התוך נפשית יש משמעות מכרעת בקביעת התנהגויות ורגשות. פעמים רבות מתעוררות התלבטויות פנימיות, מכיוון שלמערכות השונות שבנפש שלנו מטרות שונות שאינן עולות בקנה אחד, האחת עם השנייה. התלבטויות אלו כונו על ידי פרויד כקונפליקטים תוך נפשיים וכאשר הם אינם מגיעים לידי פיתרון הם עשויים להוות מקור להתפתחות סימפטומים שונים ובמקרים קיצוניים אף יותר, להוביל להופעתן של הפרעות נפשיות קשות.

לקריאה נוספת על התיאוריה הפסיכואנליטית מייסודו של פרויד>>

מושג מרכזי בגישות הטיפול הפסיכודינמיות אשר גם אותו תבע זיגמונד פרויד הינו ‘הלא-מודע’. לדעת פרויד רוב חיי הנפש שלנו מתקיימים מעבר למודעות שלנו ואילו חלקה המודע של הנפש מהווה חלק קטן באופן יחסי בהתנהלות חיינו. הדימוי המרכזי של פרויד למצב זה הוא באמצעות דימוי הקרחון: כמו הקרחון אשר נמצא בים, כך גם חלקה המכריע של הנפש שלנו מצוי בתחום אשר לא נגלה לעין. כך שבמעמקי האוקיינוס, או לענייננו, במעמקי הלא מודע שלנו, שוכנים כל הזיכרונות, הפנטזיות, הטראומות והתנסויות כאלה ואחרות שהדחקנו במהלך חיינו, לשם צרכים הישרדותיים.

ועכשיו לשאלה, אבל אם הדחקנו משהו, סימן שהייתה סיבה לכך, אז למה בכל זאת חשוב לחשוף את הלא מודע בטיפול פסיכולוגי?

הסיבה לכך היא שחומר לא מודע אשר הודחק מהמודעות בשל היותו בלתי נסבל או בשל קושי לעבד ולעכל אותו מבחינה נפשית לבד ללא סיוע מקצועי, ממשיך להתקיים בצורות שונות ולהתבטא בחיי היום יום של האדם. כאשר חומרים חשובים הופכים מסיבות שונות להיות לא מודעים, ובשל כך אינם משולבים באופן אינטגרטיבי בחייו המודעים של האדם, הם עשויים להוות קרקע להתנהגות לא מסתגלת ולא רציונאלית ולבוא לידי ביטוי דרך מגוון של סימפטומים, רגשות והתנהגויות. במילים פשוטות יותר- התנהלות לא מודעת, עלולה להוביל לפגיעה ביחסים הבינאישיים והתוך נפשיים ולהוביל לדיכאון, חרדה וסימפטומים נפשיים בלתי-מסתגלים נוספים.

ניתן דוגמא, ילד קטן אשר נאלץ להתמודד עם כניסת אח תינוק חדש למשפחה, מדחיק עובדה זו ומראה שמחה וצהלה רבה לנוכח “המתנה החדשה” שקיבל, אך בו בעת מתחיל להרטיב בלילה במיטתו ולפתח הפרעות התנהגות בגן. החשיבות שיכולה להיות לטיפול עבור ילד זה היא בכך שטיפול פסיכולוגי מקצועי או הדרכת הורים להוריו, עשויה לסייע בתיווך ועיכול החומר הנפשי המאיים (לידת אח תינוק והמשמעות אשר עשויה להיות לעובדה זו בחייו) אשר עשויה לבוא לידי ביטוי בחווייתו הפנימית בתחושת מחיקת מקומו וחשיבותו בעיניי הוריו.

אם לא נעשה התערבות טיפולית בזמן אצל ילד זה, עלולה להגרם בקרבו תחושת מרמור ונחיתות לכשיגדל, שתנהל אותו לאורך חייו. טיפול פסיכולוגי במקרה כמו זה, יוכל לסייע באופן משמעותי בהבנת הדינמיקה הנפשית של הילד, עבורו ועבור הוריו, בעבודה טיפולית עמם.

עקרונות הטיפול הפסיכודינמי

טיפול זה מבוסס על הקשר אשר נוצר עם המטפל אשר מאפשר אט אט חשיפת קונפליקטים תוך נפשיים על ידי אסוציאציות חופשיות, טכניקות שונות של ניתוח חלומות, ניתוח העברה והעברה נגדית, פירוש של מנגנוני הגנה פסיכולוגיים, ניתוח התנגדות ומנגנוני נפש נוספים.

יש לציין שהטיפול הקלאסי מיסודו של זיגמונד פרויד הוא טיפול יקר ומעמיק ביותר אשר מכונה ‘פסיכואנליזה’ ומתקיים בין שלוש לחמש פעמים בשבוע במשך שנים רבות. עם זאת, רוב האנשים אינם יכולים להרשות טיפול שכזה לעצמם ואף אינם מעוניינים להתחייב לטיפול תובעני מסוג זה.

בהקשר זה חשוב לציין כי הטיפול הפסיכולוגי הדינאמי, הוא טיפול שנולד מתוך הטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי ומטרתו להתאים את עצמו למציאות המשתנה ולאפשר לאנשים רבים לקחת בו חלק. מטפלים שונים חתרו לצמצום זמני הטיפולים וההוצאות הכספיות הנלוות להם וכך התפתחו גם גישות שונות של טיפולים דינאמיים קצרי מועד אשר נעים בין שניים-עשר לכשלושים מפגשים, שמטרתם היא התמקדות בבעיה מסוימת שעליה מחליטים המטפל והמטופל ועיבודה ביחד.

קיימות כיום מגוון של שיטות טיפול פסיכולוגי פסיכואנליטי/דינאמי. הגישות הדינאמיות בנות ימינו, אינן מתמקדות עוד במבנים האישיותיים שעליהם דיבר פרויד שמקורם בתיאוריות הדחפים שלו. הגישות העכשוויות חורטות על דגלן את היחס לאובייקטים (האנשים) שעמם האדם בא במגע והאופן שבו הוא מפנים אותם לתוך אישיותו מיום היוולדו. לרוב מדובר בגישות הנקראות גישות יחסי האובייקט שהרעיון אשר עומד מאחורי גישות אלו הוא, בקצרה, הייצוג הסמלי של האובייקט בתוך נפשו של האדם. הכוונה היא לתהליך נפשי שבו האדם משלב באופן סמלי את האובייקטים (הדמויות) המשמעותיים בחייו בתוך אישיותו. לרוב מדובר בדמויות קרובות ומשמעותיות בחייו של הילד או האדם, וכאלה אשר מעצבות את חייו באופן חי וממשי, למשל, הוריו.

לדוגמא, ילדה עשויה להפנים את פניו הכועסות של אביה והפנמה זו עשויה להשפיע על האופן שבו היא תופסת אנשים ואינטראקציות חברתיות נוספות בחייה. בנוסף, במקרים רבים, הביקורת והכעס שאותה ילדה חוותה מצד אביה, עשויה להיהפך להפנמה (ייצוג פנימי) של ביקורת עצמית שלה על עצמה ולבוא לידי ביטוי בנוקשות אישיותית ובנטייה לפרפקציוניזם. במקרים קיצוניים אף יותר, ביקורת עצמית עשויה להיהפך לדפוס אישיותי נוקשה אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית.

בטיפול פסיכולוגי המבוסס על גישת יחסי האובייקט, הפסיכולוג ינסה להבין את הייצוגים הפנימיים שהאדם נושא בתוכו, להמשיג ולעבד אותם ביחד בשעת הטיפול. המטרה היא לתת לכל אותן תחושות מילים, כדי שלא יישארו תחושות גולמיות אשר ינהלו את האדם מבפנים, ללא מודעות של האדם. טיפול כזה מאפשר הגמשה ועידון של אותם דפוסים והפיכתם לכאלה אשר לא ינהלו את האדם אלא כאלה שהוא יוכל לשלוט ולנהל אותם.

למרות שקיימות גישות ממוקדות וקצרות מועד רבות בתחום הפסיכולוגיה שחלקן אף יעילות למדי, אנשים רבים חשים כי הפיקו תועלת רבה יותר מטיפולים דינאמיים מעמיקים מסוגים שונים, ומדווחים על חוויות של הקלה בעוצמת החרדות.

התבוננות עצמית מעמיקה ויסודית יותר המתאפשרת בטיפול פסיכולוגי, משפרת קשרים ויחסים בינאישיים לאורך זמן. טיפולים באוריינטציה פסיכואנליטית היו ועודם נשארו במובנים רבים, הטיפולים המעמיקים והמועדפים ביותר על אנשים רבים אשר מעוניינים להכיר את עצמם לעומק וביסודיות.

טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי

אינטגרציה בטיפול היא גישה אשר מטפלים רבים נוקטים בה בשנים האחרונות. הכוונה באינטגרציה, היא התאמת הטיפול לצרכי המטופל ושילוב בין גישות שונות, כמו דינמי בשילוב CBT. במקרים רבים שילוב בין שיטות טיפול שונות אשר נוגעות באספקטים שונים, הן ביולוגיים-רפואיים, הן התנהגותיים והן רגשיים הוא הטיפול הנכון, על מנת להעניק לכם את הטיפול השלם והמעמיק ביותר. מובן כי במקרים רבים אין כלל צורך בטיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי טוב ומקצועי, יהווה מענה מעמיק ויעיל יותר אשר משאיר את השליטה בידיו של האדם ומאפשר לו עבודה אקטיבית ומהירה יותר.

במקרים אחרים, ובמצבים שונים שעשויים להיות מורכבים יותר ולכלול גם מצבים רפואיים שחשוב לתת עליהם את הדעת, נמליץ על היוועצות עם רופא ואף נמליץ כי הפסיכולוג יהיה בקשר עקבי עם הרופא.

במצבים אחרים, כאשר נזהה כי מדובר בקושי התפתחותי או נוירולוגי, כמו במצבים של קשיי תקשורת מסוג אוטיזם או קשיים התפתחותיים שונים, נמליץ על אבחון אשר יאפשר הסתכלות מקיפה ומעמיקה יותר על הצורך או הבעיה ויאפשר לטפל באופן המקיף והמיטיב ביותר.

לקריאה נוספת על אבחון פסיכולוגי, אבחון לאוטיזם, אבחון בשלות לכיתה א’ ואבחון פסיכודידקטי.

טיפול פסיכולוגי בילדים

לקריאה מורחבת על טיפול פסיכולוגי בילדים ונוער>>

טיפול פסיכולוגי בילדים ונוער פעמים רבות מונע על ידי ההורים ולא ממוטיבציה פנימית של הילד. הסיבה פשוטה וברורה: פעמים רבות הילד לא מודע לקשייו או לאפשרות להיעזר בגורם מקצועי. זאת ועוד, ההורים פעמים רבות מזהים קושי שלהם מול הילד, כקושי של הילד ולכן מפנים אותו לטיפול ולא את עצמם.

הסיבות לפנייה לטיפול בילדים הינן מגוונות: הפרעות התנהגות שונות שהילד מציג, קשיי שינה, סיוטי לילה, הרטבה לילית, אנקופרזיס, חרדות נטישה, אילמות סלקטיבית ומגוון קשיים נוספים.

במצבים רבים נחליט כי מבחינה מקצועית ההורים של הילד הם אלו אשר זקוקים להכוונה או לייעוץ פסיכולוגי ממוקד, או במקרים מסוימים אף להדרכת הורים קבועה על מנת לדעת כיצד להתמודד טוב יותר עם ילדם. במצבים אחרים הפסיכולוג ינחה את ההורים כיצד לפעול מול צוות בית הספר או הצוותים החינוכיים השונים ויציע אף ליווי מקצועי וסיוע לאורך התהליך שלעיתים יצריך אף מעבר מסגרת למסגרת רגילה או למסגרות שונות של החינוך המיוחד. לעיתים לצורך כך נשתמש באבחון פסיכולוגי וכלים אשר מאפשרים לתת המלצות להתאמות שונות למען תפקוד מיטבי יותר של הילד/ה.

טיפול תרופתי

ניתן לקבוע במכוננו אבחון פסיכיאטרי.

במקרים מסוימים, בדרך כלל כאשר המטופל מדווח על תחושות קשות, או כאשר עולה ההתרשמות בקרב המטפל כי יש לאזן את מצב הרוח של המטופל, על מנת שתתאפשר עבודה טיפולית מיטיבה, נשקול הפנייה לפסיכיאטר והתאמת טיפול תרופתי.

גישות טיפול אלו מאמינות כי דרך השינוי הפיזיולוגי המוחי, יתאפשרו שינויים גם במערכות שונות שביניהן המערכות הרגשיות וההתנהגויות. באופן מפורט יותר, אם נצליח למצוא תרופה אשר עושה שינוי במוליך העצבי או במנגנון ספציפי במח, נוכל לשנות את מצב רוחו או התנהגותו של האדם. מבין התרופות הנפוצות כיום שהוכחו כיעילות לטיפול במצבים רגשיים הן התרופות נוגדות החרדה והדיכאון והליתיום לטיפול במאניה דפרסיה.

במצבים פסיכוטיים, יותאמו לאדם תרופות אנטי פסיכוטיות שהינן תרופות אשר מסייעות לטיפול רפואי בהפרעות קשות ביותר כגון הסכיזופרניות או כאשר אדם מסוים מציג תסמינים פסיכוטיים שעשויים להתבטא דרך מחשבות שווא ואף הזיות. תרופות אלו הינן תרופות הרגעה חזקות מאוד, אך בשונה מהתרופות נוגדות החרדה, תרופות אלו מטפלות גם בהיבטים הפסיכוטיים הנחווים. הפעילות הביוכימית של תרופות אלו הינה חסימת קולטני הדופמין במח האדם, אשר ככל הנראה יצאו מאיזון ונכנסו למצב של היפר פעילות, ובשל כך עוררו את התסמינים הפסיכוטיים. במצבים קיצוניים שבהם האדם מתמודד עם חרדות פסיכוטיות קשות, ברוב המקרים ההמלצה הגורפת היא להשתמש בתרופות אלו, חרף תופעות הלוואי הרבות אשר עשויות להתלוות לשימוש בהן.

טיפול פסיכולוגי אונליין

טיפול פסיכולוגי אונליין התחיל מהצורך לקבל טיפול בשפת האם, כאשר אדם נמצא במגורים בחו”ל. במרץ 2020, עם הסגר בתקופת הקורונה, אנשים רבים הרגישו את הצורך להתחיל בטיפול פסיכולוגי, אך המרחק לא אפשר. כך, טיפול פסיכולוגי דרך הזום בתקופת הקורונה וגם לאחריה, הפך לשכיח.

לקריאה על טיפול פסיכולוגי אונליין>>

מיהו פסיכולוג ומיהו פסיכותרפיסט

לדאבוננו, כיום לא קיים חוק אשר מגדיר מי רשאי לבצע פסיכותרפיה. עם זאת, קיימים שלושה מקצועות מרכזיים בבריאות הנפש שהינם מקצועות שונים במהותם, אך כאלה שעברו כולם הכשרה מקיפה ומהימנה על מנת להעניק לפונים את הטיפול הנכון ביותר עבורם.

פסיכולוג קליני

הכשרתו של הפסיכולוג הקליני כוללת לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית. לימודי התואר השני כוללים גם את תקופת הפרקטיקום (ההתנסות המעשית של הפסיכולוג בשטח). הפרקטיקום הינה הכשרת השדה אשר במהלכה הפסיכולוג שעודנו סטודנט לתואר שני, פוגש מטופלים בשטח, במרכזים השונים של בריאות הנפש בארץ. מרכזים אלו כוללים מרכזים אשפוזיים ופוסט אשפוזיים, מרפאות ציבוריות ומרכזי ייעוץ רבים ומגוונים. במסגרת הכשרתו, הפסיכולוג נחשף למגוון רחב של מצבי קצה רגשיים, לומד לטפל ולאבחן בשטח ועובר הדרכה מקיפה ומקצועית על ידי אנשי מקצוע בכירים בתחום. אנשי מקצוע אלו מדריכים את הפסיכולוג המשתלם על טכניקות לאבחון, טיפול מקיף והבנה עמוקה של טבע האדם.

לאחר שנים אלו, הפסיכולוג הקליני מתחיל התמחות ממושכת שאורכת כ-4 שנים לכל הפחות, אשר במהלכה הוא מטפל ומאבחן מספר רב ומגוון של מטופלים במרכזים שונים של בריאות הנפש. ההתמחות כוללת הן מסגרות מרפאתיות בקהילה והן מסגרות אשפוזיות ומהווה התנסות מקיפה וכוללנית ביותר בתחום בריאות הנפש ובטיפול במגוון הקשיים הרגשיים. רוב הפסיכולוגים הקליניים הינם בעלי הכשרה רחבה ומעמיקה ביותר בתחומי הנפש השונים, הן באקדמיה ובמחקר והן בשטח (במרפאות הציבוריות ובקליניקה הפרטית). פסיכולוג קליני מומלץ הוא כזה אשר רשום בפנקס הפסיכולוגים מטעם משרד הבריאות ורשאי להעניק טיפול פסיכולוגי על פי חוק הפסיכולוגים.

פסיכולוגים בעלי התמחות אחרת

פרט לפסיכולוג קליני, קיימים אנשי מקצוע נוספים בתחום הפסיכולוגיה אשר רשאים להעניק ייעוץ והכוונה ממוקדת בתחומי התמחותם כגון, פסיכולוג חינוכי אשר לרוב משמש כפסיכולוג בית ספר וגנים ונותן ייעוץ מערכתי וממוקד להורים סביב סוגיות חינוכיות שונות, פסיכולוג תעסוקתי, פסיכולוג ארגוני, פסיכולוג רפואי ועוד. השוני בין סוגי הפסיכולוגים השונים הוא לרוב בסוגי האוכלוסייה אשר לה הם מעניקים שירות וקיימים אף תחומי חפיפה רבים בין סוגי ההתמחויות השונות.

עובד סוציאלי

עובדים סוציאליים הינם אנשי בריאות הנפש אשר למדו תואר ראשון בעבודה סוציאלית באקדמיה ולאחריו למדו תואר שני בעבודה סוציאלית. עובדים סוציאליים בעלי תואר שני לרוב עובדים לצד פסיכולוגים קליניים במרכזים השונים של בריאות הנפש ורשאים להעניק אף הם טיפול נפשי במצבים קליניים מורכבים. מידת ניסיונו של העובד הסוציאלי אינה קבועה בחוק כשל הפסיכולוגים, אך עם זאת הם עשויים לרכוש ניסיון רב בטיפול כאשר הם מטפלים וצוברים ניסיון במרפאות השונות של בריאות הנפש ובקליניקות הפרטיות ובכך מרחיבים את הידע התיאורטי והמעשי שלהם.

פסיכיאטרים

פסיכיאטר הוא קודם כל רופא לכל דבר (בעל תואר M.D) כיתר הרופאים במגוון התחומים השונים. עם זאת, לאחר לימודי הרפואה, הפסיכיאטר בחר להשתלם בתחום בריאות הנפש מספר שנים. ההכשרה הרפואית של הפסיכיאטר מאפשרת לו להעניק טיפולים תרופתיים וטיפולים בהלם חשמלי (ECT) במידת הצורך. למשל, עבור מטופל אשר סובל מחרדה, דיכאון או OCD נבחר לשלב את הפסיכותרפיה עם הטיפול הפסיכיאטרי ובכך להשיג תוצאות טיפוליות מיטביות.

פסיכותרפיסט

פסיכותרפיסט הוא אדם אשר הוכשר בלימודי פסיכותרפיה, ויכול לבצע טיפולים נפשיים באנשים. בישראל אין עדיין חוק פסיכותרפיה המגדיר מי יכול לעסוק בטיפול נפשי ומי לא, פרט לפסיכולוגים קליניים, אשר מסגרת עבודתם מוסדרת וברורה בחוק וכפופה לחוקי האתיקה של משרד הבריאות.

פסיכותרפיסטים בדרך-כלל הינם בעלי מקצוע אשר למדו מקצועות כמו עבודה סוציאלית, טיפול בתנועה, טיפול באומנות, ביבליותרפיה ועוד. מטפלים אלו לאחר לימודיהם, למדו בבתי ספר לפסיכותרפיה הפזורים ברחבי הארץ ומציעים לימודים מעמיקים בתחום הטיפול.

מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי?

אנשים רבים פונים לטיפול פסיכולוגי בשל מצב משברי ופתאומי אשר מעורר לחץ רב. בדרך כלל התחושה באותם מצבים היא שלא ניתן להתמודד עם המשבר לבד. במצבים אלו אנשים נוטים להיות פתוחים יותר לקבלת עזרה מקצועית משום הסבל הרב והצורך לשנות את מצבם הממשי. אנו רואים כי משבר חריף הוא אחת הסיבות הרווחות והנפוצות ביותר בפניה של אנשים להתייעצות פסיכולוגית או טיפול פסיכולוגי. לעיתים אנשים אלו יגיעו למספר שיחות ייעוץ ממוקדות או טיפולים קצרי טווח שיוכלו לתת מענה למשבר שעמו הם מתמודדים והפרספקטיבה המקצועית החיצונית עשויה לשפוך אור על מצבם ולהוות הקלה ותקווה מיידית.

במצבים אחרים אנשים עשויים לפנות לטיפול פסיכולוגי בשל מצב רפואי עמום שלא זכה להסבר רפואי ומדעי מספק ומגיעים לבירור פסיכולוגי. מבחינה רפואית נראה שמצבם הבריאותי תקין ואין הסבר הגיוני למכאוביהם הגופניים. לא אחת אנו נתקלים במצבים רבים שבהם פונים אנשים אשר סובלים מכאבי בטן מתמשכים, כאבי ראש לא מוסברים ומבינים אט אט, תוך שלילת סיבות רפואיות, כי במקרים רבים ההסבר לכך הוא רגשי. קיימות אף הפרעות פיזיות שמקורן המובהק הוא נפשי כגון פיברומיאלגיה, אנקופרזיס, שיתוקים שונים. מצבים אלה נקראים הפרעות סומטופורמיות, או סומטיזציה- מצבים נפשיים מורכבים, שהנפש מתקשה לבטא, אלא דרך הגוף.

פעמים רבות אנשים מופנים לטיפול פסיכולוגי בעל כורחם, על ידי קרובי משפחה, בני זוג, קציני מבחן, בתי ספר וכדומה המבקשים “לתקן” את התנהגותם של אנשים אלו כדי שתתאים יותר ל”אקלים” המשפחתי, הזוגי או החברתי.

במקרים אחרים, לקוחות פונים לטיפול בשל החלטה אישית שמקורה הסתגלות לקויה לאורך החיים: קושי בפיתוח של קשרים בינאישיים מזינים וטובים, קשיים תעסוקתיים, קשיים זוגיים, קשיים בהורות, מצבי אבל ואובדן, דיכאון אחרי לידה, בדידות מתמשכת, חרדות ופחדים, הפרעות אכילה, דיכאון, דה ריאליזציה ודה פרסונליזציה או דפוסי אישיות נוקשים ומתמשכים (הפרעות אישיות). במצבים אלו קיימת לרוב מוטיבציה פנימית והנעה פנימית גבוהה אך לעיתים עם התקדמות הטיפול, קיימת התנגדות גבוהה מצד האדם לשינוי שעשויה לנבוע מסיבות שונות ומגוונות שהנפוצות שבהן: החשש מפני שינוי המביא עמו מידה לא מבוטלת של חוסר וודאות, ויציאה מהאזור המוכר והנוח.

חשוב לציין שאנשים רבים אשר פונים לטיפול פסיכולוגי עושים זאת בשל מצוקות וסיבות יומיומיות ונורמאליות ורצון לשפר את חייהם הרגשיים ולהתפתח. אנשים כאלה עשויים להיות אנשים אשר מנהלים אורח חיים תקין מבחינה חיצונית לכל הדעות: בעלי קריירה מצליחה, מנהלים חיי זוגיות, הורים לילדים, פעילים חברתית ובעלי רשתות של תמיכה חברתית ומשפחתית משמעותיות. באופן מפתיע, דווקא האנשים אשר נראים כאלו אשר זקוקים הכי פחות לפסיכותרפיה, הם דווקא אלו העתידים להפיק את התוצאות המשמעותיות יותר מטיפול פסיכולוגי ולהשיג צמיחה מיטבית בחייהם.

נדגיש כי הטיפול הפסיכולוגי רחוק מלהיות מנת חלקם הבלבדית של האנשים המאורגנים רגשית, כלכלית וחברתית, ומחקרים רבים ודוחות מטעם משרד הבריאות מראים כי גם אנשים בעלי חווית עצמי לא מאורגנת ואף מטופלים אשר סובלים ממחלות נפשיות כרוניות, כגון, סכיזופרניה ומצבים פסיכוטיים שונים, יכולים להיעזר בטיפול ולהפיק ממנו רבות. קיימות מגוון שיטות טיפול ומטרות טיפוליות לקשת הרחבה והמגוונת של ההפרעות והקשיים הרגשיים.

טיפול פסיכולוגי במרפאה ציבורית

טיפול פסיכולוגי מתאפשר בקליניקות פרטיות, מכונים ומרפאות ציבוריות של משרד הבריאות, או קופות החולים. מאז קיץ 2015, עם הרפורמה בבריאות הנפש, הטיפול הנפשי הניתן במסגרות ציבוריות הינו מוגבל בזמן ובמשאבים. פעמים רבות אנשים נדחים עוד ועוד כשמחכים זמן ארוך מאד לטיפול ולעיתים אף לא מקבלים את הטיפול הנכסף. זאת ועוד, פעמים רבות הטיפולים הינם קצרים בזמן כי עולים כסף לקופות החולים וכיוון שרוב הצוות הטיפולי במרפאות הציבוריות הם סטודנטים או מתמחים בהכשרה, שמגיעים לתקופת התנסות מוגבלת בזמן.

במסגרות הציבוריות זמני ההמתנה לטיפול נפשי נעים לכל הפחות בין מספר חודשים, לשנה ולעיתים אף מגיעים לתקופות זמן ממושכות יותר בשל הביקוש והצורך הרב של הפונים בטיפול זה ומיעוט המטפלים המקצועיים אשר עברו הכשרה מעמיקה ורחבה דיה, על מנת שיוכלו לתת מענה מתאים והולם למגוון הרחב של המצוקות האנושיות. אנשים הפונים לטיפול במסגרת הבריאות הציבורית, מצריכים, לא פחות מהמטופלים הפונים לקליניקה הפרטית, התערבות מקצועית ודקדקנית.

לצערנו, בשנים האחרונות בעקבות הרפורמה שחלה בבריאות הנפש בשנת 2015 אשר במהלכה, משרד הבריאות העביר את האחריות על בריאות הנפש לקופות החולים, זמני ההמתנה התארכו אף יותר ומספר המפגשים הטיפוליים להם זכאי כל מטופל הצטמצם בהתאמה, עובדה אשר מהווה התעלמות גסה מהצורך בטיפול מעמיק וממושך אשר מתאים לאדם הפונה ולקשייו ולא רק שומר על המערכת והתקציבים המדיניים.

במסגרות הציבוריות, המטופלים מקבלים אבחנה פסיכיאטרית בקליטתם במרפאה. כלומר, אנשים אשר פונים כיוון שאירע אירוע משמעותי בחייהם, עמו רוצים סיוע, או אנשים אשר מתפקדים באופן נורמטיבי ביומיום ורוצים להכיר את עצמם טוב יותר, להבין את רגשותיהם ולייצר לעצמם חיים מלאים וחיוניים יותר, לא זכאים יותר לטיפול במסגרות הציבוריות ובמימון המדינה. כלומר, רק פסיכופתולוגיות מורכבות יענו לטיפול וגם הוא, כפי שהסברנו קודם לכן, מוגבל בזמן ובשלב ההכשרה של המטפל.

 

סיכום

הפנייה לטיפול פסיכולוגי אינה קלה. פעמים רבות האדם חש מצוקה במידה מסוימת ואינו יודע אם יש בידו ובידיי קרוביו את הכלים המתאימים לסייע לו ואם זה הזמן לפנות לטיפול. סיבות אלה ואחרות גורמות לנו לתהות בדבר הצורך בטיפול. זאת ועוד, כשהוחלט על פנייה לטיפול, פעמים רבות עולה הקושי איזה סוג של טיפול לבחור. במאמר זה ניסינו לענות על שאלות אלו ולתת המחשה קטנה מהמושגים המרכזיים המהווים אבני יסוד בטיפול הפסיכולוגי.

אל תהססו לפנות לטיפול פסיכולוגי. צרו קשר עם מכון סול לפסיכותרפיה להתאמת מטפל.

 

הפניות–

Coughlin, P., & Yarns, B. C. (2020). Short-term psychodynamic psychotherapy (pp. 108-28). Cambridge: Cambridge University Press.‏

Marčinko, D., Jakovljević, M., Jakšić, N., Bjedov, S., & Mindoljević Drakulić, A. (2020). The importance of psychodynamic approach during COVID-19 pandemic. Psychiatria Danubina, 32(1), 15-21.‏

Wehmann, E., Köhnen, M., Härter, M., & Liebherz, S. (2020). Therapeutic Alliance in Technology-Based Interventions for the Treatment of Depression: Systematic Review. Journal of Medical Internet Research, 22(6), e17195.‏

הפניות לאתרים חיצוניים–

פנקס הפסיכולוגים, אתר משרד הבריאות. אוגוסט, 2020.

חוק העוסקים במקצוע הפסיכולוגיה, אתר פסיכולוגיה עברית. אוגוסט, 2020.