טיפול באנורקסיה – הגדרה ושכיחות

אנורקסיה נרבוזה הינה הפרעת אכילה, המאופיינת במשקל גוף נמוך (85% ממשקל הגוף הממוצע הצפוי; BMI<14), כזה אשר אינו מותאם למין, לגובה ולגיל. הפרעת האנורקסיה קשורה בהערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף פגוע. על מנת להימנע מעלייה במשקל, אנשים המתמודדים עם אנורקסיה, חיים במשטר יומיומי נוקשה, כזה הכולל ספירת קלוריות ובחירת אוכל דל בשומנים ובפחמימות.

חלק מהאנשים המתמודדים עם אנורקסיה, עוסקים בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, כדי להוריד במשקל, או בתגובה לאכילה הנתפסת בעיניי האדם כאכילה מופרזת. אדם המתמודד עם אנורקסיה, יחווה פחד עז ומתמיד מפני עלייה במשקל, ויסרב לשמור על תזונה בריאה ומגוונת. בנוסף, כיוון שקיים מרכיב של בושה בקרב אנשים המתמודדים עם אנורקסיה, להתנהגויות האכילה הללו, מתלווה לרוב הסתרה של ההתנהגויות החולות, והכחשה של המצב הגופני והנפשי הרגיש.

על אף שאנורקסיה יכולה לפגוע באנשים בכל הגילאים, המינים, והמגזרים, מחקרים לאורך השנים מראים כי היא לרוב תחל סביב גיל ההתבגרות (למרות היתכנותה בכל הגילאים, גם בינקות ובילדות המוקדמת) ובעיקר נשים הן אלו אשר מתמודדות עם הפרעת האנורקסיה (מתקיים יחס סטטיסטי של גבר 1 המתמודד עם ההפרעה על כל 10 נשים המתמודדות עמה). יחד עם זאת, ידוע כי למחקרים מגבלות שונות, בדבר האופן בו הם בוחנים התנהגויות של התנזרות מאכילה.

כלומר, כליי המחקר ברוב המקרים, מכוונים לבחינת התנהגויות נשיות של הפרעות אכילה, בעוד שידוע שהתנהגויות גבריות של הפרעות אכילה הינן שונות. למשל, גבר עשוי להתנזר מאכילת מאכלים רבים, כאלה הנחשבים עתירי שומן, על מנת לצמצם את אחוזי השומן בגופו ולהעלות את מסת השריר, במקביל לאימוני כושר אינטנסיביים ושתיית חלבונים מטבולים.

מה הם הסימפטומים באנורקסיה נרבוזה?

• פחד מתמיד מעלייה במשקל.
• ירידה דרמטית במשקל.
• לבישת בגדים הגדולים משמעותית ממתאר הגוף.
• אמירות חוזרות כגון: “אני מרגיש/ה שמן/ה”.
• עיסוק אינטנסיבי בפעילות גופנית.
• אכילה מתונה ומשטר קפדני של ספירת קלוריות.
• עצירת הווסת.
• כאבי ראש ותחושת חולשה כללית.
• ריקבון בשיניים, צמיחת/נשירת שיער.
• התחמקות מארוחות (למשל ע”י היעדרות מן הבית בזמן הארוחה, הימנעות מיציאות חברתיות למסעדות וכיוצא באלו).

אנורקסיה הינה התנהגות של פגיעה עצמית, כמו אובדנות. אך בשונה מאובדנות, אנורקסיה היא התנהגות הפוגמת בתפקוד המנטלי, קוגניטיבי, רגשי ופיזי באופן איטי ולאורך זמן. אנורקסיה עיקשת שאינה מטופלת יכולה להוביל אף למוות.

 

שני סוגים של אנורקסיה

אנורקסיה מהסוג המיטהר (Bing Eating or purging Type)

מתאפיינת בהתקפי זלילה שלאחריהם נראה התנהגויות של טיהור עצמי באמצעות הקאות, חוקן, משלשלים וכיוצא באלה.

אנורקסיה מהסוג המגביל (Restricting Type)

מתאפיינת בהתנהגויות של הרעבה, צום ופעילות ספורטיבית אינטנסיבית.

מהם הגורמים לאנורקסיה?

גורמים חברתיים-תרבותיים

בתרבות השפע המערבית, בניגוד לתרבויות מזרחיות אחרות כמו סין למשל, ניתן לשחק באוכל באופן רגשי סימבולי ולכן נראה בה הפרעות אכילה בשיעור גבוה יותר מבסין. בתיווך החברה והתרבות אליה אנחנו משתייכים, מתגבשת ההבנה מהי דמות האישה האידיאלית וניסיון להתאים למודל זה, בדרך כלל בגיל ההתבגרות, בתקופה בה בני הנוער מנסים לבנות את זהותם וערכם העצמי ולהידמות לאחרים בסביבתם.

גורמים פסיכולוגים

גיל ההתבגרות הינה תקופה קריטית להתפתחות הפרעות אכילה נוכח המעבר מילדות לבגרות והציפיות העומדות על הפרק. לעיתים ציפיות אלו, עשויות להפר איזון נפשי עדין אצל הנערה, ולכן היא תיטה לפתח הפרעת אכילה. נערות רבות, יתקשו להתמודד עם השינויים הגופניים והרגשיים, קושי אשר עשוי לעורר התמודדויות שאינן בריאות, כגון, הכחשת היבטים מיניים נשיים שקשה לשאתם אשר עשויים להוביל להפסקת הווסת. בנוסף, ה’אנורקסיה’ מהווה ניסיון לשליטה וויסות רגשי בתגובה לאירועי משבר: התמודדות עם דיכאון, תגובה לפגיעה מינית וכו’. כך שההימנעות מאוכל משרתת צרכים נפשיים של שליטה, ו’המשחק’ עם האוכל, מאפשר לאנורקטית לחוש ניצחון על הכנעת צרכיה הבסיסיים אשר החיים הוכיחו לה במצבים רבים שאינם ניתנים לשליטה ולפיכך היא תייצר את השליטה דרך ה’התעסקות’ המתמדת באוכל. כמו כן, פעמים אחרות ההימנעות מהאכילה נובעת מצורך לא מודע בהענשה עצמית (האכילה כדבר שהנערה לא חשה כי היא ראויה לו). במצבים אלו, ההימנעות מאכילה מהווה מעין עונש, כזה שכולנו מכירים אך באופן נקודתי ומוגבל בזמן, כמו בטקסים דתיים וצומות כגון יום כיפור.

גורמים משפחתיים

מטופלים מדווחים כי אנורקסיה מתפתחת בקרב בני נוער לאימהות פולשניות אשר מתקשות לאפשר מרחב פסיכולוגי ראוי. מתוך כך, פעולת ההתנזרות מאוכל, פעמים רבות, היא ניסיון לשמירה עצמית על המרחב הפרטי. בנוסף, המחקר מוכיח כי המתמודדים עם אנורקסיה נוטים לצמצם את עצמם ולהכחיש את צורכיהם בשירות צורכי האחר, לרוב הוריהם ומשפחתם. בנוסף, הנערה האנורקטית לא מרגישה שהיא ראויה לשפע שלעולם יש להציע, ומבטלת את צרכיה הן בתחומי האוכל והן בתחומיי החיים האחרים. פעמים רבות האנורקטית מרגישה אשמה על עצם קיומה, דבר המקשה פעמים רבות אף על הטיפול בה, כי היא אינה חשה ראויה לו. עובדה זו, מצריכה כלים, הסתכלות והבנה ייחודיים מאנשי המקצוע. באופן פרדוכסאלי, מחלת האנורקסיה פעמים רבות, היא הדרך היחידה שבה המתמודדת מרגישה שרואים אותה, ושהיא מצליחה באמת ‘לעמוד על שלה’ ולשמור על עצמה ועל מה שחשוב לה, גם אם באופן שאינו משרת צרכי חיים בריאים ועשוי אף לסכן אותה במצבים רבים.

 

לקריאה נרחבת על טיפול בהפרעות אכילה כנסו לקישור הבא או צרו איתנו קשר לקביעת פגישת ייעוץ והכוונה. 

 

גורמי סיכון של ההפרעה

ההרעבה העצמית של האנורקטיות, עלולה להוביל למצבים רפואיים קשים ואף לסכן את חייהן. היעדר התזונה המספקת בהפרעה זו, עשויה לפגוע בכל מערכות האיבריים החשובות בגוף וליצור מגוון של הפרעות פיזיולוגיות ובפרט הפסקת קבלת ווסת אצל נשים.

אולם, ברגע שההפרעה מטופלת, מגוון ההפרעות הפיזיולוגיות הקשורות בה הינן הפיכות לרוב, עם השיקום התזונתי והטיפול הפסיכולוגי בה.

פעמים רבות, האנורקטיות יסבלו גם ממצב רוח מדוכא, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), קשיי שינה ועוד.

פעמים רבות נראה כי אנשים הסובלים מאנורקסיה, חוששים גם מאכילה בציבור ולעיתים אף מפתחים חרדה חברתית נרחבת הקשורה בדימוי העצמי שלהם באופן כללי.

יתר על כן, בהשוואה לאנשים עם אנורקסיה נרבוזה מהסוג המגביל (restricted type) שאצלם לרוב נראה התנהגויות נוקשות ואובססיביות מסוגים שונים, אנשים עם אנורקסיה מהסוג המיטהר ( bing eating or purging type), יטו יותר להציג גם התנהגויות אימפולסיביות של פגיעה עצמית עד לכדי אובדנות, ופעמים רבות הם יסבלו גם מהתמכרויות שונות כמו שימוש באלכוהול ובסמים.

לרוב נראה שאת התפרצות האנורקסיה מקדימה פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, לפיכך חשוב לשים לב לשינויים שונים שהאדם מציג ועשויים להוות נורת אזהרה.

גורמי סיכון וחוסן של מחלת האנורקסיה

• טמפרמנט– פעמים רבות אנשים המאובחנים עם אנורקסיה, מתמודדים עם הפרעות חרדה נוספות מהילדות ולאורך חייהם.
• גורמים סביבתיים ותרבותיים– ניתן יהיה להבחין בשכיחות שונה של מחלת האנורקסיה בקרב תרבויות שונות. בתרבויות מסוימות נראה כי הרזון מוערך יותר מבחינה תרבותית. נראה בתרבויות אלו עיסוקים או תחביבים אשר מעודדים רזון כמו דוגמנות ואתלטיקה.
• קרבה משפחתית– נוכל להבחין בסיכון מוגבר לחלות באנורקסיה נרבוזה ובבולמיה בקרב אנשים שקרובי משפחה מדרגה ראשונה גם סבלו מההפרעה.

סימנים גלויים המגדילים את הסיכוי לאבחן אנורקסיה

1) היעדר וסת

2) כאבי בטן

3) קשיי שינה ועייפות או עודף אנרגיה

4) אי סבילות לקור, המלווה לעיתים בשיעור גוף פלומתי ועדין

5) שחיקת אמייל בשיניים בעקבות הקאות

6) בצקות סביב שינויים במשקל, אובדן צפיפות עצם ועוד

*אם זאת, כאשר מבצעים הערכה מקיפה ומקצועית לאבחון אנורקסיה-חשוב לקחת בחשבון ולכלול גם מחשבות והתנהגויות הקשורות לפגיעה עצמית ולאובדנות

כיצד המחלה מתפתחת ולמה נוכל לצפות שיקרה במהלכה? 

לרוב, נראה כי מחלת האנורקסיה תתפרץ בגיל ההתבגרות או לעיתים אף בבגרות הצעירה. רק לעיתים רחוקות ההפרעה תופיע לאחר גיל 40. פעמים רבות יקדים את התפרצות המחלה אירוע חיים מלחיץ למשל: גיוס לצבא, מעבר למוסד לימודים רחוק וכדומה.

יתר על כן, נוכל להבחין בשינויים בדפוסי האכילה עוד בטרם האבחון המלא שלה.

רוב המתמודדים עם ההפרעה, יציגו חזרה הדרגתית לשגרה לאורך חמשת השנים הראשונות ממועד התפרצותה.

במקרים נדירים (כ-5% מכלל המאובחנים במחלת האנורקסיה) המחלה תוביל לסיבוכים רפואיים שיגרמו למוות או להתאבדות.

מהו הטיפול המומלץ באנורקסיה נרבוזה?

פסיכותרפיה דינאמית

טיפול זה יתמקד ביצירת משמעות לסימפטומים של הפרעת האכילה, והבנת הדפוס בגינה נוצרה התנהגות ההתנזרות מאוכל. בטיפול זה, ננסה להבין יחד עם המטופל, מהי תפיסת הדימוי העצמי והערך העצמי, ואיזה צורך משרתת בעבורו מחלת האנורקסיה לפני שנציע דרכים להכחיד ולמגר אותה.

קראו על ההבדלים בין טיפול דינאמי לבין טיפול קוגניטיבי התנהגותי 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

מכוון להתערבות ממוקדת בסימפטומים ומיגור התנהגות האכילה הלא אדפטיבית. בטיפול זה ננסה להבין מהם האמונות של האדם אודות דימוי גופו, אשר מובילות אותו להתנהגות המזיקה והלא מסתגלת. המטפל “יאתגר” את דפוסי החשיבה הבעייתיים כגון: “אני שמנה”, “רק ככה אוהבים אותי”, “אנשים ממש מחזקים אותי מאז שרזיתי, זה אומר שאני נראית טוב” וינסה ביחד עם המטופל לייצר אמונות וחשיבה שהינם אדפטיביים יותר. לחצו כאן להרחבת הקריאה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), או צרו קשר לקביעת פגישה עם אחד הפסיכולוגים המומחים של מכון סול בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

טיפול משפחתי

העבודה תהיה לרוב עם ההורים של הנער/ה, מתן הסבר והדרכה על המצב. העבודה בטיפול משפחתי חשובה, שכן יש להבין כי תגובת הנערה היא תגובה ששייכת במידה מסוימת לנורמות ולהתנהלות המשפחתית. נוסף לכך, יש להבין כי התמודדות של אחד מבני המשפחה עם אנורקסיה דורש גיוס, הבנה ותמיכה של כל המערכת המשפחתית. לפי גישת פסיכולוגיית העצמי, בטיפול באנורקסיה, חשוב שההורים יהיו מודעים להתנהגויות של הנערה האנורקטית המצמצמת ואף מבטלת את עצמה למען צרכיהם של האחרים, אפילו אם הדבר נח להם, על מנת לאפשר תהליך של ריפוי.

אשפוז

במקרים בהם הירידה במשקל קיצונית, במקרים בהם התמיכה המשפחתית מצומצמת, במקרים בהם הפרעת האכילה עיקשת, או כאשר אין שיתוף פעולה (ואף התנהגות של הסתרה והכחשה) מצד המתמודד עם הפרעת האכילה, נמליץ על החזקה טיפולית תומכת ועוטפת במסגרת אשפוזית אשר תאפשר החלמה שלא מתאפשרת במקומות האחרים.

נדגיש כי על אף שהמתמודדים עם אנורקסיה מעדיפים שלא לעלות למשקל גוף תקין, תוך כדי התהליך תהיה נחיצות להיוועץ בייעוץ תזונתי מתאים.

אל תתמודדו עם האנורקסיה לבדכם, אפשר לחיות אחרת.

צוות מכון סול מורכב ממגוון מטפלים מומחים ומנוסים בתחומם, אשר יוכלו לסייע בכל קושי עימו אתם מתמודדים לרבות טיפול באנרוקסיה. במכון סול מטפלים בילדים, נוער ומבוגרים.