שאלות ותשובות נפוצות

אבחונים פסיכולוגיים:

• אבחון פסיכולוגי לתקשורת לילדים (גילאי 3 חודשים – 18 שנים).
• אבחון פסיכולוגי לתקשורת למבוגרים (גילאי 18 שנים ומעלה).
• אבחון פסיכודיאגנוסטי (כל הגילאים).
• אבחון פסיכו-דידקטי מורחב (גילאי 9 שנים ומעלה).
• אבחון פסיכולוגי התפתחותי (גילאי 0-9 שנים).
• אבחון נוירופסיכולוגי/נוירוקוגניטיבי (כל הגילאים).
• אבחון בשלות לכיתה א’.
• אבחון הדלגה (גילאי טרום גן חובה עד סוף בי”ס יסודי).
• אבחון פסיכולוגי לילד מתחת לכיתה ג’ (גילאי 0-9 שנים).
• מבחן MOXO לקשב וריכוז (כל הגילאים).
• שיחות ייעוץ (אינטייק) עם פסיכולוגית מומחית (כל הגילאים).

אבחונים רפואיים:

• רופא פסיכיאטר מבוגרים (גילאי 18 שנים ומעלה):
  • אבחון פסיכיאטרי כללי (גילאי 18 שנים ומעלה).
  • אבחון פסיכיאטרי לתקשורת (אוטיזם) (גילאי 18 שנים ומעלה).
  • חוות דעת פסיכיאטרית (לצבא, בית משפט, אפוטרופסות ועוד) (גילאי 18 שנים ומעלה).
• רופא ילדים בכיר מומחה להתפתחות הילד ונוירולוגיה (עד גיל 25 שנים):
  • אבחון נוירולוגי לתקשורת (אוטיזם) (עד גיל 25 שנים).
  • אבחון נוירולוגי התפתחותי (גילאי 3 חודשים עד 9 שנים).
  • אבחון נוירולוגי לקשב (עד גיל 25 שנים).
  • אבחון נוירולוגי כללי (עד גיל 25 שנים).

טיפול נפשי ורגשי לילדים ומבוגרים:

• הפרעות מצב רוח כמו דיכאון ומאניה-דפרסיה.
• הפרעות חרדה שונות כמו חרדה חברתית, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) וחרדות ספציפיות.
• פוביות ספציפיות כמו אגורפוביה,
• הפרעת דחק פוסט-טראומתית (פוסט-טראומה, PTSD), פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD), פגיעות מיניות.
• הפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה.
• אובססיות לבן זוג או לאדם אחר.
• הפרעות ניתוק ודיסוציאציה.
• משברי חיים כמו אבל ואובדן, התמכרויות.
• דימוי עצמי נמוך.
• קהילה גאה ולהטבפא”ק.
• הפרעות אישיות.
• קשיים בזוגיות וטיפול זוגי.
• בוגרים וילדים על הרצף האוטיסטי.
• הדרכת הורים.
• ועוד…

הצוות המקצועי של המכון כולל:

• פסיכולוגים קליניים בעלי הכשרה לטיפול ואבחון ילדים ומבוגרים.
• פסיכולוגים שיקומיים בעלי הכשרה לטיפול ואבחון ילדים ומבוגרים.
• פסיכולוגים חינוכיים.
• פסיכולוגים התפתחותיים.
• פסיכותרפיסטים (מטפלים רגשיים) מוסמכים.
• רופא ילדים בכיר – מומחה להתפתחות הילד ונוירולוגיה (מטפל ומאבחן עד גיל 25).
• רופא פסיכיאטר מבוגרים בכיר (מטפל ומאבחן מגיל 18 ומעלה).

אנו מאבחנים ומטפלים מגיל שלושה חודשים ועד זקנה. ניתן לעבור אבחוני אוטיזם (תקשורת) אצלנו בכל גיל, גם ילדים וגם מבוגרים.

שימו לב:

• ישנם אבחונים מסוימים המתאימים לקבוצת גיל מסוימת, כמו אבחון התפתחותי (עד גיל 9).
• באבחונים השונים יתכנו שינויים בכלי האבחון הספציפיים, כך שסוללת המבחנים תהיה שונה בין מאובחנים ילדים למאובחנים מבוגרים.
• חלק מהפסיכולוגים והרופאים המאבחנים אלנו, מוכשרים לאבחון קבוצת גיל מסוימת. אנו תמיד דואגים שתהיה התאמה בין גיל המאובחן להכשרת המאבחן שלו.

למכון סול שתי קליניקות:

• קליניקת גבעתיים, בכתובת: אנצ’ו סרני 32, גבעתיים.
• קליניקת כפר ביל”ו, בכתובת: ההדרים 41 כפר ביל”ו ב’.

אבחונים רפואיים (אצל נוירולוג או פסיכיאטר) נערכים בקליניקת גבעתיים בלבד.

אבחונים פסיכולוגים נערכים בשתי הקליניקות. עם זאת, לא ניתן לבחור את מיקום האבחון הפסיכולוגי, שכן המיקום תלוי בזמינות הפסיכולוגים המאבחנים.

פגישות טיפול רגשי מתקיימות בקליניקות, ובמספר מוקדים אחרים ברחבי הארץ. ניתן לבצע טיפול בשיחת ווידאו.

כן.

כחלק מהליך הכרה ומתן זכויות בגופים הללו נדרש אבחון תקף ומלא, אשר נערך לפי קריטריונים מסוימים.

הקריטריונים הללו מפורטים בחוזר מנכ”ל משרד הבריאות לאבחון אוטיזם (ניתן לעיין בהם כאן). במכון סול מתבצעים אבחון מלא, הכולל אבחון עם פסיכולוג/ית ואבחון עם רופא, אשר עונים בקפידה על כל דרישות חוזר המנכ”ל.

על כן, האבחונים שנערכים אצלנו תקפים לוועדות רפואיות בביטוח לאומי, וועדות זכאות ואפיון במשרד החינוך, הכרה ברווחה, תביעות ביטוח, בתי משפט וכו’.

ניתן לקרוא בהרחבה על אבחון אוטיזם תקף כאן.

מבחן ADOS (אדוס) הוא כלי אבחוני לזיהוי תסמינים של אוטיזם. המבחן בודק התנהגויות חברתיות ותקשורתיות המעידות על אוטיזם, ומועבר על ידי פסיכולוג/ית בעל/ת הסמכה ייעודית. תוכן מבחן ה-ADOS מותאם לגיל הנבדק (ולכן מתאים לכל הגילאים!) ולרמת מסוגלותו האישית.

ייחודו של מבחן זה טמון ביכולו לזהות תסמיני אוטיזם במאובחנים “בתפקוד גבוה”, כלומר – כאלה שסימני האוטיזם אצלם אינם בולטים ואף מוצנעים באופן מודע. על כן, ADOS הוא אחד מהמבחנים הטובים ביותר לזיהוי אוטיזם.

במכון סול, כל אבחון פסיכולוגי לתקשורת כולל מבחן ADOS. כל הפסיכולוגים/ות אשר מעבירים אבחונים פסיכולוגים לתקשורת אצלנו, קיבלו הכשרה ייעודית למבחני ADOS. יש לדעת כי חוזר מנכ”ל משרד הבריאות אינו מחייב העברת מבחן ADOS באבחוני אוטיזם, אך נוכחות המבחן מחזקת את תוקף האבחנה.

רבים שוגים וקוראים למבחן ADOS בשם “אבחון ADOS”. מבחן זה לא מהווה אבחון אוטיזם בפני עצמו, אלא מועבר במסגרת אבחון תקשורת מלא, לצד מבחנים פסיכולוגים נוספים כמו ADI, WISC ועוד.  צירוף כלל המבחנים מאפשר לתת אבחנה מדויקת, ולמעשה מבחן ADOS לבדו אינו יכול לתת אבחנת אוטיזם.

ניתן לקרוא עוד על מבחן ADOS כאן.

אבחון פסיכולוגי לתקשורת – מטרתו לענות על השאלה: האם הילד/מבוגר נמצא על הרצף האוטיסטי? האבחון מועבר על ידי פסיכולוג/ית בעל/ת הכשרה ייעודית.

משך האבחון הוא כ-3 שעות, בהן יעבור המאובחן ראיונות, שאלונים, מטלות ומבחנים, אשר מטרתם לזהות כיצד תסמינים של אוטיזם מתבטאים אצל המאובחן בתחומי הרגש, חשיבה, תפקוד חברתי, התנהגות ועוד.

אוטיזם הוא מצב מולד וקבוע, אשר סמניו הראשונים מופיעים בילדות המוקדמת ונמשכים לאורך החיים. לכן, על מנת לתת אבחנה מדויקת יש לדעת כיצד תפקד המאובחן גם בילדותו. לפי כך, בחלק מהאבחון יהיו נוכחים הורי המאובחן (או דמות קרובה אחרת). דבריהם ישקפו לפסיכולוג המאבחן כיצד התנהג המאובחן בילדותו, ומכך ינסה להסיק אודות סימנים מוקדמים של אוטיזם.

לאחר האבחון, ישב הפסיכולוג המאבחן כדי לעבד את הנתונים שאסף בכלי האבחון השונים. כל כלי אבחוני נותן חלק ב”פאזל” של האבחנה, כאשר צירופם של כל החלקים יחד מאפשר לפסיכולוג להסיק מסקנה. בהתאם למסקנתו, יכתוב דו”ח אבחון מלא ומפורט. בדו”ח האבחון יהיה כתוב:

• האם הפסיכולוג מצא כי המאובחן נמצא על הרצף האוטיסטי.
• אם כן, יפורט באיזו דרגת “חומרה”, והאם זוהו קשיים נוספים.
• אם לא, יפורט אילו קשיים אחרים זוהו.
• אילו דרכי סיוע והתערבויות יכולות לסייע לילד/בוגר, לקדם אותו ולהקל עליו, כולל המלצות לגופים לביטוח לאומי, משרד החינוך ועוד.

דו”ח האבחון המלא ישלח למאובחן בלבד (או להוריו במידה והוא קטין) תוך 45 ימי עבודה מפגישת האבחון האחרונה.

שימו לב: לצורך מימוש זכויות במוסד לביטוח לאומי, נדרש לעבור אבחון פסיכולוגי לתקשורת ובנוסף- אבחון רפואי (פסיכיאטרי/נוירולוגי) לתקשורת, כפי שמפורט בחוזר מנכ”ל משרד הבריאות לאבחון אוטיזם.

ניתן לקרוא בהרחבה על אבחון פסיכולוגי לתקשורת כאן.

אבחון פסיכודיאגנוסטי נועד לחקירת עולמו הפנימי של האדם, בהתייחס לשאלה אבחונית ספציפית.

להלן מספר דוגמאות לשאלות אבחוניות עליהן אבחון פסיכודיאגנוסטי ינסה לענות:

• מה מקורן של התנהגויות מאתגרות אשר הילד מפגין בבית הספר?
• האם צריך להעביר את הנערה למסגרת דיור חוץ-ביתית?
• האם זוג המבוגרים כשירים נפשית לאימוץ ילד?
• מדוע הבחורה לא מצליחה להשתלב במסגרות שונות?
• מדוע הבחור לא מגיב לטיפולים נפשיים קונבנציונליים? כיצד ניתן לדייק את הטיפול עבורו?
• שאלות נוספות הנוגעות לעולמו הנפשי של אדם.

האבחון נערך על ידי פסיכולוג/ית  מוסמכת, וכולל סוללה של כלי אבחון שונים. כלי האבחון משתנים מאבחון לאבחון כתלות בנסיבות האבחון ושיקול דעת מקצועי. הכלים כוללים ראיונות, שאלונים, מבחנים ומטלות מסוגים שונים.

במהלך האבחון, ינסה הפסיכולוג לאפיין היבטים פסיכולוגיים של האדם, לרבות:

• חוזקותיו וחולשותיו הרגשיות.
• משאבים נפשיים.
• מאפייני אישיותו.
• יכולותיו הקוגניטיביות וכישוריו.
• תיאור עולמו הפנימי וההתרחשויות בו.

משך האבחון כמספר שעות, ולרוב נערך לאורך מספר פגישות.

לאחר האבחון, ישב הפסיכולוג המאבחן כדי לעבד את הנתונים שאסף בכלי האבחון השונים. כל כלי אבחוני נותן חלק ב”פאזל” של האבחנה, כאשר צירופם של כל החלקים יחד מאפשר לפסיכולוג להסיק מסקנה. בהתאם למסקנתו, יכתוב דו”ח אבחון מלא ומפורט.

בדו”ח האבחון יפרט הפסיכולוג אודות ממצאיו בנוגע למאובחן, מה מקור הקשיים שלו וכיצד ניתן לסייע לו. בנוסף, יכתוב הפסיכולוג המלצות עבור מוסדות שונים כגון ביטוח לאומי, משרד החינוך, בית משפט ועוד.

דו”ח האבחון המלא ישלח למאובחן בלבד (או להוריו במידה והוא קטין) תוך 45 ימי עבודה מפגישת האבחון האחרונה.

ניתן לקרוא בהרחבה על אבחון פסיכודיאגנוסטי כאן.

אבחון פסיכו-דידקטי מסייע לאתר את מקורם של קשיים בלימודים ובהשתלבות במסגרת חינוכית, אצל ילדי בית ספר ואצל בוגרים הניגשים לימודים גבוהים.

אבחון זה נערך על ידי פסיכולוג/ית חינוכי/ת, אשר יסייע לאבחן מהם מקורות של הקשיים הללו:

• לקויות למידה, כמו דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה.
• הפרעת קשב וריכוז.
• לקות שפתית.
• קושי על רקע רגשי.
• קושי על רקע חברתי.
• הפרעה הנובעת מגורמים סביבתיים.
• הפרעה נוירולוגית.
• הנמכה קוגניטיבית.
• ועוד.

האבחון מורכב מחלק פסיכולוגי, הבודק תפקודים רגשיים וקוגניטיביים אצל המאובחן, וחלק דידקטי, הבודק תפקודים לימודיים. בין כלי האבחון יהיו מבחני אינטליגנציה, מבחני יכולות קריאה וכתיבה, מבחני מתמטיות ושפתיות, מבחנים אישיותיים, שאלונים וראיונות.

מכיוון שביטויים העיקרי של קשיים לימודיים מתרחש במסגרת החינוכית, יבקש הפסיכולוג להעביר שאלונים לצוות החינוכי. בשאלונים אלה יתבקשו הגננת, המורה, או איש/ת צוות אחר/ת לשקף את התרשמותם מיכולותיו התפקודיות של המאובחן.

לאחר העברת האבחון, ישב הפסיכולוג כדי לעבד את הנתונים שאסף בכלי האבחון השונים. כל כלי אבחוני נותן חלק ב”פאזל” של האבחנה, כאשר צירופם של כל החלקים יחד מאפשר לפסיכולוג להסיק מסקנות.

בפרט, הפסיכולוג משווה את ביצועיו של המאובן במבחנים השונים, לבין הביצועים הצפויים לו לפי גילו הכרונולוגי. קיומו של פער בין הביצוע הצפוי לפי הגיל, לביצוע בפועל, מאפשר לחדד את ההבנה אודות מקור הקשיים.

בדו”ח האבחון יפרט הפסיכולוג אודות ממצאיו בנוגע למאובחן, מה מקור הקשיים שלו וכיצד ניתן לסייע לו: האם נדרשת מסגרת חינוכית מיוחדת, התאמות במסגרת חינוכית הנוכחית, הקלות במבחנים, טיפול פרא-רפואי ועוד.

דו”ח האבחון המלא ישלח למאובחן בלבד (או להוריו במידה והוא קטין) תוך 45 ימי עבודה מפגישת האבחון האחרונה.

ניתן לקרוא בהרחבה על אבחון פסיכו-דידקטי כאן.

אבחון פסיכולוגי התפתחותי מסייע לאתר לקויות וקשיים הקשורים בהתפתחותו של הילד, בגילאי ינקות וילדות מוקדמת. האבחון מועבר על ידי פסיכולוג/ית התפתחותי/ת.

ישנה חשיבות עליונה לאבחון של הפרעות בהתפתחות ועיכובים התפתחותיים, משום שככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, כך הילד יצמצם יותר פערים ביחס לבני גילו.

אבחון פסיכולוגי התפתחותי נמשך כ-3 שעות, ולרוב מחולק לשתי פגישות. ההורה יהיה נוכח עם הילד בחדר כמחצית מזמן האבחון. במהלך האבחון, יעביר הפסיכולוג את הילד והוריו בסוללה של כלי אבחון. כך, יוכל לקבל הפסיכולוג תמונה התפתחותית של הילד בשלל תחומים והקשרים:

• השגת אבני דרך התפתחותיות.
• תפקוד ויכולות בתחום הרגש, מוטוריקה, קוגניציה, שפה ותפקוד חברתי, בהשוואה לצפוי מבני גילו.
• התנהגות הילד במצבים שונים, למשל בנוכחות ההורה, בהיעדרותו, במצבי עייפות, רעב, בנוכחות זר או סביבה זרה ותגובה לגירויים שונים.

סוללת כלי האבחון אשר יעביר הפסיכולוג, תאפשר לקבל תמונה תפקודית והתפתחותית מלאה של הילד, ותהיה מותאמת לגילו ויכולותיו. בין כלי האבחון צפויים להיות:

• שאלונים לצוות חינוכי, כמו גננת או מטפלת.
• שאלונים להורים אודות רקע משפחתי וחברתי, תפקודים שונים של הילד, שאלונים התפתחותיים.
• ראיון עם ההורים, על מנת להבין כיצד הילד התפתח בעבר ובהווה.
• תצפית על התנהגות הילד במצבים שונים, בנוכחות הורה או בלעדיו.
• מטלות קוגניטיביות עבור הילד.

לאחר העברת האבחון, ישב הפסיכולוג ההתפתחותי כדי לעבד את הנתונים שאסף בכלי האבחון השונים. הפסיכולוג ישווה את תפקודיו וביצועיו של הילד המאובחן, כפי שהשתקפו בסוללת כלי האבחון, לבין הצפוי עבור בני גילו. בנוסף, ישים לב הפסיכולוג לתסמינים של הפרעות התפתחותיות ספציפיות, מהן יתכן כי הילד סובל.

בדו”ח האבחון יפרט הפסיכולוג אודות ממצאיו בנוגע למאובחן, לרבות:

• האם קיימים פערים התפתחותיים, באיזה תחומים
• האם עלו אבחנות ספציפיות כמו אוטיזם, מוגבלות שכלית או לקות שפתית.
• המלצות לטיפולים פרא-רפואיים, כמו טיפול רגשי, קלינאי/ת תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.
• המלצות עבור התאמת מסגרת חינוכית וסיוע בתוך המסגרת החינוכית.
• המלצות לביטוח לאומי ומתן זכויות בגופים שונים.

דו”ח האבחון המלא ישלח להורי המאובחן תוך 45 ימי עבודה מפגישת האבחון האחרונה.

ניתן לקרוא בהרחבה על אבחון פסיכולוגי התפתחותי כאן.

אבחון נוירופסיכולוגי בודק כיצד פגיעות וליקויים מולדים או נרכשים במוח ובמערכת העצבים, משפיעים על היבטים פסיכולוגים של האדם:

• תפיסה חושית והתמצאות מרחבית.
• יכולות קוגניטיביות כמו זיכרון וקשב.
• תפקוד רגשי, שליטה וויסות רגשות.
• תפקוד חברתי.

האבחון נערך על ידי נוירופסיכולוג שיקומי, ואורכו כ-8 שעות, הנפרשות על כ-3 מפגשי אבחון.

ייחודו של אבחון זה הוא ביכולתו לאתר ליקויים ובעיות מוחיים, אשר אינם ניתנים לאיתור באמצעי הדמיה מוחית רפואיים, כגון CT או MRI. באבחון נוירופסיכולוגי, זיהוי מוקד הבעיה מתאפשר באמצעות בדיקת תפקודים הקשורים לחלקים שונים במוח ובמערכת העצבים. כך למשל, אי הצלחה בתחום תפקודי מסוים עשויה להצביע על האזור המוחי בו התקיימה פגיעה.

הפניה לאבחון נוירופסיכולוגי נדרשת במקרים שונים, כגון:

• האדם אובחן עם מצב רפואי המשפיע על תפקודים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים, ויש צורך להבין את היקף ההשפעה הנ”ל. מצבים אפשריים הדורשים בדיקה כזו יהיו חבלת ראש, דמנציה, אפילפסיה ועוד.
• האדם חווה שינוי פתאומי ובלתי מוסבר באישיות, אופי, התנהגות, רגשות ויכולות קוגניטיביות. שינוי שכזה עלול להעיד על פגיעה מוחית ו/או עצבית, אשר יש צורך לאתרה. בנוסף, האבחון מאפשר להבדיל עם השינוי מקורו בפגיעה מוחית או מהתפרצות הפרעה נפשית.
• אבחון פגיעה מוחית לצורך תביעה משפטית (נזיקין, תאונת עבודה וכדומה), תביעה במסגרת ביטוח בריאות פרטי או הכרה בביטוח לאומי.
• התאמת תוכנית שיקום וטיפול, על מנת לאפשר חזרה לתפקוד קודם במידת האפשר.
• התאמת מסגרת לימודית או תעסוקתית.
• ועוד.

במהלך האבחון, ישתמש הפסיכולוג בכלי אבחון שונים, אשר מטרתם לאתר פערים בין תפקודו הפסיכולוגי של המאובחן, לבין תפקודו הפסיכולוגי של אדם בריא, ולהשוות במידת הניתן בין תפקודו לפני הפגיעה לאחריה, על מנת לאמוד את גודל הנזק.

כלי האבחון כוללים מבחני קוגניציה, תפיסה ויכולות מוטוריות, שאלונים וראיונות אישיים. כמו כן, על המאובחן יהיה לספק מסמכים רפואיים קודמים המעידים על מצבו לפני הפגיעה המוחית, לצורך השוואה.

לאחר האבחון, ישב הפסיכולוג לעבד את המידע שאסף. בהתבסס על כלי האבחון, יוכל הפסיכולוג לאתר דפוסים וסימנים המעידים על קיומן של פגיעות ספציפיות, לרבות מיקומן במוח/מערכת העצבים והיקף השפעתן. בהתאם לממצאיו, יכתוב הפסיכולוג דו”ח אבחון מלא ומקיף.

דו”ח האבחון המלא ישלח למאובחן בלבד (או להוריו במידה והוא קטין) תוך 45 ימי עבודה מפגישת האבחון האחרונה.

ניתן לקרוא בהרחבה על אבחון נוירו-פסיכולוגי כאן.

פסיכולוג קליני ופסיכיאטר הם שניהם אנשי בריאות הנפש, העובדים במרפאות או במחלקות בתוך מרכזים לבריאות הנפש, אך הכשרתם ועבודתם בפועל שונה.

הכשרה מינימלית של פסיכולוג קליני אורכת כ-10 שנים, מתוכם לימודים לתואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית והתמחות בטיפול ובאבחון פסיכולוגי, שאורכת 4 שנים. הכשרה של פסיכיאטר אורכת כ-10 שנים גם כן וכוללת לימודי רפואה, שלאחריהם התמחות בפסיכיאטריה, של המבוגר או של הילד והמתבגר.

לעומת פסיכיאטרים, פסיכולוגים רשאים להעביר אבחונים פסיכולוגים ופסיכודיאגנוסטיים, המלמדים על אישיות האדם ועולמו הפנימי והבין אישי. מבין מבחני האישיות המוכרים ישנם: רורשך, TAT, מבחן בנדר גשטאלט, מבחן ציורים, מבחן אינטיליגנציה, מבחנים להערכת קשב וריכוז, מבחנים להערכת הפרעה תקשורתית (כמו ADOS) ועוד. נוסף לכך, חלק נכבד מההכשרה של פסיכולוג הינה הכשרה בפסיכותרפיה (טיפול נפשי) וזהו מוקד העבודה של הפסיכולוג. פסיכולוג פוגש לא מעט מטופלים בשנות הכשרתו ומלווה בהדרכה צמודה של פסיכולוגים קליניים מדריכים.

לעומת פסיכולוגים, פסיכיאטרים הינם רופאים, ולכן רשאים לרשום תרופות למטופלים החווים משברים נפשיים. כמו פסיכולוגים, גם חלק מהפסיכיאטרים עוסקים בפסיכותרפיה ובאבחון. חלקם האחר, יתמקדו רק במתן אבחנה וטיפול תרופתי תואם

טיפול פסיכולוגי הוא טיפול נפשי באדם, באופן פרטני או במסגרת קבוצה טיפולית.

טיפולים פסיכולוגים ניתנים במסגרות מגוונות, כמו מסגרות ציבוריות, טיפולים בהסדר עם קופות החולים וטיפולים פרטניים, הניתנים מפסיכולוגים העובדים בקליניקות פרטיות.

הפונים לטיפול פסיכולוגי בדרך-כלל מגיעים עם משאלה להכיר את עצמם יותר טוב, או להקל על חיי הנפש, והמצוקות עימם מתמודדים. מחקרים, המתבססים על שאלוני דיווח-עצמי ומחקרים על שינויים בתפקודים מוחיים לפני-ואחרי טיפול, מראים כי לטיפול פסיכולוגי השפעה משמעותית על חיי הנפש, והשפעה מיטיבה על מצבו הרגשי וחייו של היחיד וסביבתו.

טיפול פסיכולוגי, לעומת כל מרחב בין אישי אחר, לרבות בן משפחה או חבר קרוב, הוא מרחב בו האנונימיות והסודיות, הן אבני יסוד בגישה הטיפולית. מתוך כך, בתוך טיפול פסיכולוגי מתאפשר מרחב בטוח לחשיבה על ההתמודדויות היומיומיות עמם עסוק הפונה, תוך ליווי מקצועי של אדם (הפסיכולוג) המכיר והתמחה בשלל הבעיות הנפשיות מקרוב.

התשובה מתי לפנות לפסיכולוג לא נמצאת אצל אף אחד מסביבתכם החיצונית, אלא רק אצלכם. זה אולי נשמע קצת פשטני, אבל הפניות וההחלטה על טיפול, לא יכולה להגיע מגורם חיצוני. בטיפול פסיכולוגי אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של המטופל, את הרצון והנכונות לשפר את חייו.

פונים אלינו לא מעט מקרים בהם הורה רוצה עבור ילדו, או גבר רוצה עבור אשתו טיפול. פעמים רבות ההצעה של הסביבה שלכם לטיפול היא רלוונטית וחשובה, אבל לא יותר מהרצונות והמשאלות שלכם להיטיב עם חייכם.

התשובה מתי לפנות לטיפול פסיכולוגי היא, מתי שלכם יש פניות אמיתית להתעסק במצוקות אותם אתם נושאים על גביכם. נציע כי פנייה לטיפול צריכה להיעשות ממקום שליו ונינוח דווקא, ולא מתוך מקום של מצוקה בהולה. פעמים רבות אנשים יפנו רק כי ירגישו שכלו כל הקיצים, והם כבר אינם יכולים להמשיך לשאת את כל הכובד על גבם. יש להבין, כי פנייה במצב משברי תעסוק במשבר עצמו, ואילו פנייה ממקום מאוזן, תאפשר עבודת עומק מהותית יותר, כזו אשר תתרום להתפתחות ולחיים מלאים יותר.

טיפול פסיכולוגי לרוב מתקיים ביום ובשעה קבועים, ואורך כל מפגש הוא 50 דקות. אורך המפגש הינו חשוב, כיוון שבטיפול פסיכולוגי אנחנו מזמינים לשיח פתוח, מעמיק ורגיש על אודות הנפש. במהלך ה-50 דקות, ולאורך תקופה של טיפול, אנחנו מגלים מימדים מגוונים של הנפש: עצב, שמחה, כעס, תוקפנות וחמלה, ובכך אנו יכולים לסייע יותר לאדם להבין את נפשו על שלל מורכבותה, להכיר ברגשותיו ואף ללמוד לווסת אותם.

לעומת העבר, נדגיש כי היום ישנן שיטות טיפול קצרות טווח (בין 12 ל-30 מפגשים), או אף פגישות ייעוץ אחדות, לצרכים ממוקדמים. במובנים מסוימים, התפיסה שטיפול פסיכולוגי הוא ארוך השתרשה בעקבות הטיפולים המסורתיים שהתקיימו בין 4 ל-5 פעמים בשבוע, 50 דקות בכל פעם. בעת הנוכחית, הטיפול הפסיכולוגי משתנה ומטפלים אף מציעים טיפול פסיכולוגי אונליין.

במחקר שביצענו ברשתות החברתיות, מצאנו כי כ-70% מהאנשים הנמצאים בטיפול, מעדיפים להיות בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח. זאת ועוד, המשתתפים במחקר ציינו כי הקשר וההתאמה אל המטפל חשובים, מעבר לכל פרמטר אחר (עלות הטיפול, המרחק של קליניקת המטפל וכו’). נקודה זו שמה זרקור על נושא חשוב מאין כמותו: טיפול פסיכולוגי משמעותי, מתבסס על קשר של אמון וברית טיפולית ייחודית. בשביל שיתרחשו תהליכים נפשיים ובשביל שנראה תנועה בנפש, אנחנו צריכים ליצור מרחב בין אישי בטוח, כנה וקרוב.

שאלת עלות הטיפול הפסיכולוגי עולה לא אחת, בקרב הפונים לטיפול. לעתים אנשים אף נמנעים להיעזר ולפנות לטיפול פסיכולוגי, כיוון שחוששים מהמחיר היקר שהטיפול יגבה. במובנים מסוימים, אפשר להבין את השאלה הזו גם כשאלה רחבה יותר: האם טיפול פסיכולוגי יסייע לי? האם ההשקעה של זמן וכסף תשתלם לי? איך יוכל בכלל לעזור לי אדם שלא מכיר אותי ולא יודע דבר עלי, יותר מכל חבר טוב שיש לי?

נענה על השאלה הזאת בשני אספקטים: מטפורי וקונקרטי. בהיבט המטפורי, ברורה לנו הנטייה האינטואיטיבית של חלק מהאנשים שפונים לטיפול: אנחנו רוצים שאיש מקצוע מומחה יסייע לנו בקושי עימו אנחנו מתמודדים, ושיהיה לו באמת אכפת מאיתנו. המחשבה היא, שאם אני צריך לשלם לאותו אדם, מה זה אומר על הקשר שלנו, האם אני “קונה” שירותי אהבה, אמפטיה ואינטימיות רגשית? שאלות אלה מעסיקות רבים וחשובות מאין כמותן, אך אל לנו להתבלבל ולוותר על טיפול נפשי בגללן. טיפול פסיכולוגי הוא מפגש ייחודי שלא מתקיים באף פלטפורמה אחרת בחיינו: הוא מאופיין ביציבות, מקצועיות וחשיבה על הנפש באופן מעמיק, שמסייע בהתמודדויות עם מצוקות החיים.

בהיבט הקונקרטי נשיב, כי פסיכולוג הוא אדם שלמד תואר ראשון ושני לפחות, והתמחה 4 שנים במרפאות ובמחלקות, במרכזים לבריאות הנפש. מעבר להתמחות, לאורך כל העבודה, פסיכולוגים ממשיכים בהכשרות ספציפיות ומעמיקים בתחומים בהם מתמחים. נוסף לכך, רוב הפסיכולוגים נמצאים לאורך תקופות ארוכות, בהדרכות ובטיפולים פרטניים שלהם, שמטרתם, בין השאר, לחשוב על המטופלים שלהם ולסייע להם. פסיכולוגים רבים לא עובדים עם הרבה מטופלים, כך שבמובן מסוים כשאנחנו משלמים לפסיכולוג על השעה שלנו, אנחנו משלמים גם על שאר המטופלים שהוא לא לוקח, כדי להיות לגמרי פנוי וממוקד בנו.

נציין כי עלות טיפול פסיכולוגי נעה בין 300 ל-500 ש”ח בקליניקה פרטית ובין 100-150 ש”ח אצל פסיכולוגים שעובדים בהסדר עם קופת החולים, עד 12 מפגשים לערך.

בכמה מילים- פסיכולוג טוב הוא פסיכולוג שטוב לך, כזה שאתה מרגיש בנוח לדבר איתו על העניינים הכמוסים ביותר שלך.

נינוחות וספונטניות בחדר הטיפולים, היא חשובה מאין כמותה לתהליך הטיפולי. בתוך הטיפול, כמובן שאין ציפייה לדעת במפגשים הראשונים, אם הפסיכולוג מתאים עבורך ואם אתה מרגיש איתו בנוח. נוחות וספונטניות בכל קשר, כולל בקשר הטיפולי, אלו הם דברים שהרי נרקמים במרוצת הזמן.

במובנים רבים, הקשר הטיפולי עשוי להידמות לקשרים אחרים קרובים בחייכם, בהם ודאי הרגשתם קרבה משמעותית לאדם מסוים. אם תנסו להיזכר טוב, ודאי תזכרו כי בתחילה, במהלך ההכרות וההתהוות הראשונית של הקשר, הוא היה אחר, והנוחות אותה אתם מכירים היום, הרגישה אחרת. בכניסה לקשר קרוב, אנחנו לרוב מגיעים עם הגנות, אנחנו שומרים על עצמנו. היבט זה בהתנהגות הוא טוב ובריא, כזה אשר שומר עלינו, ולא צריך לוותר עליו גם בכניסה לקשר טיפולי.

עם זאת, לעומת קשרים קרובים אחרים בחיינו, הקשר הטיפולי הוא ייחודי, בכך שעל רוב הדברים ניתן לדבר באופן פתוח. יתרה מכך, אם נרשה לעצמנו לדבר על הדברים- נוכל להתקדם אף יותר בטיפול. במובן זה, אם אתם מרגישים שהפסיכולוג שלכם אינו פסיכולוג טוב, דברו איתו על זה. הצעה זו יכולה להישמע משונה ואף לא מנומסת, אבל סביר שהיא תתקבל אחרת בתוך המרחב הטיפולי, ואף תחזק ותעמיק את הקשר הטיפולי, ובתורה, גם את ההיכרות שלכם עם הטרדות והמחשבות המעסיקות אתכם ותאפשר התפתחות גם בקשרים נוספים.

אתם וודאי שואלים, בשביל מה צריך לשלם למישהו כדי שיראה אותנו ויקשיב לנו? הרי השהייה לצד המטפל, היא רק למשך של שעה אחת מתוך שבוע שלם. זוהי שאלה חשובה וננסה לענות עליה כאן: החוויה המתאפשרת בתוך הקשר הטיפולי, היא חוויה חדשה, כזו אשר מאפשרת להתבונן בתבניות היחסים של האדם, המייצרות פעמים רבות עיוותי חשיבה וחוויות רגשיות סוערות. האפשרות להבין ולעבד אותן, בתוך מרחב בטוח ואנונימי, מאפשרת גם לשנותם. נוסף על כך, בקשר הטיפולי, מתאפשרת חוויה רגשית חדשה, כזו אשר מתרחשת כנראה בפעם הראשונה, וחורטת את רשמיה בנפש האדם המטופל, ולפיכך היא תהיה זמינה לו גם בסיטואציות אחרות ובקשרים אחרים מחוץ לטיפול. אם לסכם זאת, בטיפול הרגשי, מעבר להבנות הרציונאליות והאינטלקטואליות, מתאפשר גם שינוי מבני בחוויה הרגשית של האדם

טיפול פסיכולוגי בילדים נוסד מעט מאוחר יותר, לאחר הטיפול הפסיכולוגי במבוגרים. פרויד למעשה, אבי הפסיכואנליזה, התחיל להעניק טיפולים נפשיים אינטנסיביים בוינה, אוסטריה, לנשים בורגניות יהודיות, אשר אובחנו עם היסטריה. כלומר, נשים אשר סבלו ממצוקה נפשית שהומרה אל הגוף: הכוונה היא שאותן נשים הביעו באופן לא מודע, תסמינים של כאבים ואף חוסר יכולת להניע איברים מסוימים, שהתבטאו בגוף.

מאוחר יותר, ביתו של פרויד, אנה פרויד, ופסיכואנליטיקאית נוספת בשם מלאני קליין, טענו כי יש מקום לסייע לילד הסובל ולהוריו. על ידי טיפול במשחק, הן הבינו כי ניתן לגשת באופן ישיר אל הלא-מודע של הילד ולהבין תכנים המעסיקים ומטרידים אותו, ובכך לסייע.

עד היום למעשה, טיפול בילדים (בדרך כלל עד גיל 11-12 לערך), הוא טיפול במשחק. טיפול בילדים, לעומת טיפול במבוגרים, כולל גם מפגשי הורים בהם אנחנו מנסים לסייע להורים להתמודד עם מורכבויות משפחתיות, הקשורות לקשר הורה-ילד.

פסיכולוג קליני הוא מי שעבר הכשרה ולימודים (תואר שני לפחות ו-4 שנות התמחות) בפסיכולוגיה קלינית, במרכזים לבריאות הנפש הפזורים ברחבי הארץ. תחום זה מתמקד בטיפול ואבחון, באוכלוסיית בריאות הנפש ובכללם: הפרעות מצב רוח, הפרעות אכילה, דיכאון וחרדה, משברי חיים ועוד. לעומת כל תחום אחר בפסיכולוגיה, הפסיכולוג הקליני לרוב יתמקד בעבודה פרטנית- באדם היחיד, ולא בעבודה עם מערכות. כך למשל, פסיכולוג חינוכי עובד עם מערכות חינוכיות, פסיכולוג רפואי עובד עם מערכות בריאות ועוד. נסייג ונאמר כי פסיכולוג קליני המתמחה בעבודה עם ילדים ונוער ועם הגיל הרך, בהחלט ישלב עבודה מערכתית, כאשר הוא עומד בקשר עם צוות בית הספר ולעיתים גם עם שירותי הרווחה ברשות, במקרה הצורך.

לעומת שאר תחומי הפסיכולוגיה, פסיכולוג קליני הוא היחיד שיכול להעביר אבחון פסיכודיאגנוסטי מלא, המלמד על אישיות האדם: חוזקותיו, חולשותיו, מצב רוחו הרגשי בעת הנוכחית, יחסיו התוך-נפשיים והבין-אישיים ועוד. יש לציין כי אבחונים אלה תקפים לשאלות הרות גורל בחייהם של אנשים, כמו הוצאה חוץ ביתית במקרה של ילדים, חוות דעת מקצועית בבתי משפט ועוד.

פסיכולוג חינוכי הוא מי שעבר הכשרה ולימודים (תואר שני לפחות ו-4 שנות התמחות) בפסיכולוגיה חינוכית, בשירותים פסיכולוגים חינוכיים הפזורים בכל רשות מקומית בארץ. פסיכולוג חינוכי עובד באופן מערכתי בתוך ארגונים חינוכיים כמו בתי ספר, גנים ומסגרות של החינוך המיוחד. פסיכולוג חינוכי מתמחה בטיפול ואבחון פסיכולוגי בילדים ונוער, עד גיל 18. לעומת פסיכולוג קליני, הפסיכולוג החינוכי מורשה להעביר אבחון פסיכודידקטי לאבחון יכולות ולקויות למידה.

לרוב ניתן לקבל תור לאבחון אצלנו תוך 1-3 שבועות ממועד הפניה.

מכון סול אינו נמצא בהסדר עם קופת חולים. עם זאת, ניתן לקבל החזר כספי חלקי מקופת החולים על אבחון שנערך אצלנו, בכפוף לתנאים הבאים:

• האבחון הנדרש הוא פסיכולוגי, עבור ילד (עד גיל 18).
• טרם קביעת האבחון אצלנו ניסיתם לקבוע אבחון מאותו הסוג במסגרת קופת החולים, ונמסר לכם כי זמן ההמתנה למועד התור הוא מעל 3 חודשים.
• קיבלתם אישור מקופת החולים לגשת לאבחון פסיכולוגי במכון פרטי המוכר ע”י משרד הבריאות.
• לאחר קביעת התור אצלנו וקבלת תשלום, יש להעביר לקופת החולים את החשבונית מאיתנו ותעודות של הפסיכולוג המאבחן.

גובה ההחזר הכספי עומד בדרך כלל על כ1,000-2,000 ₪.

איננו עובדים ישירות עם חברות ביטוח, אך האבחונים שלנו קבילים לחברות הללו.

החזר מהביטוח על אבחון שנערך אצלנו תלוי בפוליסת הביטוח שלכם. אם הפוליסה כוללת אבחונים מהסוג בו אתם מתעניינים, סביר כי תוכלו לקבל החזר.

יש לבדוק זאת מול סוכן הביטוח שלכם.

אנחנו מקבלים תשלומים בכרטיסי אשראי (ויזה, מסטרקרד/ישראכרט), דיירקט או העברה בנקאית בלבד. התשלום נגבה במעמד קביעת התור בשיחת הטלפון.

ניתן לחלק את התשלום באשראי לעד 4 תשלומים, במתכונת הבאה:

• 1-2 תשלומים ללא עמלה.
• בחלוקה ל3-4 תשלומים תגבה עמלה בגובה 5% ממחיר האבחון/ים, על התשלומים השלישי והרביעי (עמלת סליקה של הבנק).

ברוב המקרים אין צורך להביא דבר מה מיוחד לאבחון. ניתן להביא מים ו/או מזון במידה ומדובר באבחון ארוך.

לאחר קביעת מועד האבחון ותשלום, יש לשלוח בהקדם  לכתובת המייל שלנו מסמכים קודמים, רפואיים, פסיכולוגיים ונוירולוגים, אשר עשויים לשפוך אור על סיבת האבחון.

בקביעת אבחון פסיכולוגי, נשלח לכם שאלונים למילוי בבית. יש למלא את השאלונים הללו ולשלוח לנו אותם סרוקים, בצירוף מסמכים קודמים.

ככלל, האדם שעבורו נקבע האבחון צריך להיות נוכח באבחון עצמו.

אם גילו של האדם אשר עובר את האבחון מתחת ל-18, ניתן ורצוי שיגיע עם הורה או אפוטרופוס.

אדם בוגר (מעל 18) הניגש לאבחון פסיכיאטרי אצלנו, יכול להגיע עם מלווה בתנאי שחתם על ויתור סודיות.

שימו לב: באבחונים פסיכולוגים מסויימים נדרש שההורה או דמות משמעותית אחרת תהיה נוכחת במשך חלק מהאבחון, כחלק מהליך סטנדרטי. הדבר מסייע לפסיכולוג המאבחן לקבל תמונה התפתחותית רחבה יותר של האדם המאובחן.

כן.

מטרתו של אבחון פסיכולוגי היא לזהות קשיים ומורכבויות כפי שמתבטאים בחיי היום-יום. אם אדם המגיע לאבחון פסיכולוגי נוטל תרופות כל יום, אנחנו רוצים לראות את קשייו מבעד להשפעת התרופות הללו.

השפעתן של תרופות פסיכיאטריות, נוירולוגיות ואחרות, אינה פוגעת ביכולת לתת אבחנה מדויקת. מעבר לכך, השפעת התרופה נלקחת בחשבון על ידי הפסיכולוג/ית המאבחן/ת.

הדבר נכון לגבי כל תרופה קבועה, מכל סוג.

לצערנו לא.

האבחונים נערכים אחד אחרי השני, במסגרות זמן קבועות. המטרה בכך היא שכל מאובחן יזכה למלוא תשומת הלב המגיעה לו, ולשם שמירה על זמינות התורים הגבוהה אשר מאפיינת את מכוננו.

זה תלוי בסוג האבחון, בכמויות המאובחנים באותה התקופה, ובמורכבויות המקרה הספציפי.

ככלל:

• חוות דעת לאבחון רפואי תתקבל עד 14 ימי עסקים מפגישת האבחון האחרונה.
• דו”ח אבחון פסיכולוגי יתקבל עד 45 ימי עסקים מפגישת האבחון האחרונה.

הזמנים הללו נקבעו על מנת לספק לאנשי המקצוע המאבחנים מסגרת זמן אידיאלית, לכתיבת חוות דעת ברמה הגבוהה ביותר. אי לכך, ולשם שמירה על הוגנות כלפי שאר המאובחנים, אין באפשרותנו להתחייב לזמן קצר מהכתוב לעיל.

כל מאבחן ומאבחנת עושים את מירב מאמציהם כדי לכתוב חוות דעת איכותית ומקצועית ללא פשרות, בזמן הקצר ככל האפשר.

הורים לילד אשר קיבל הכרה במוסד לביטוח לאומי על רקע אוטיזם, זכאים אוטומטית ל-100% גמלת ילד נכה בסך 3,295 ₪ (נכון לאוקטובר 2023), ללא תלות בחומרת האוטיזם. במקרים מסוימים תתכן זכאות לקצבאות נוספות.

ילדים אשר צרכיהם הוכרו במשרד החינוך במסגרת וועדת זכאות ואפיון, זכאים להשמה במסגרות חינוכיות המתאימות להם. הזכות לבחור את סוג המסגרת בה הילד ילמד – ניתנת להוריו. המסגרות הללו כוללות תוכנית לימודים מותאמת אישית, צוות מקצועי ושעות לטיפולים פרא-רפואיים מיוחדים.

קיימות זכאויות והטבות נוספות:

• פטור מהשתתפות עצמית עבור שירותי בריאות מסוימים וזכאות לטיפולים פרא-רפואיים בקופת החולים, עבור הילד המאובחן.
• הנחה על תשלומי חשבונות במשק הבית בו גר הילד (חשמל, מים ארנונה וכו’).
• שירותים שונים וסיוע, מטעם אגף הרווחה ברשות המקומית בה גר הילד.
• זכויות נוספות אשר תלויות בחומרת האבחנה ובמקרה הספציפי.

ניתן לקרוא בהרחבה על הזכאויות הללו (ונוספות) המגיעות לילדים על הרצף האוטיסטי והוריהם כאן.

בוגרים אשר קיבלו אבחנת אוטיזם, ונקבעו עבורם אחוזי נכות כללית במוסד לביטוח לאומי, עשויים להיות זכאים לסיוע כתלות בגובה אחוזי הנכות:

• 20%-40% נכות כללית מזכים בשירותי שיקום מקצועי: סיוע ברכישת השכלה ומקצוע, מציאת עבודה והשתלבות בשוק החופשי, במימון חלקי או מלא של המוסד לביטוח לאומי.
• 50% נכות כללית ומעלה מזכאים בקצבת נכות חודשית. גודל הקצבה עולה ככל ש”חומרת” האוטיזם גבוה יותר, וככל שקיימות אבחנות רפואיות ו/או נפשיות בנוסף לאוטיזם. במקרים מסוימים תתכן זכאות לקצבאות נוספות.

ישנם ערוצי סיוע והטבות נוספים אליהם עשויים להיות זכאים בוגרים עם אוטיזם. הזכאות תלויה בגובה הנכות הכללית שנקבעה בביטוח לאומי, ובגורמים נוספים:

• סיוע בדיור מטעם משרד הרווחה: מציאת דירה, יציאה מבית ההורים, הסתגלות לחיים עצמאיים ומסגרות דיור מיוחדות.
• הנחה על תשלומי חשבונות במשק הבית בו גר הבוגר (חשמל, מים ארנונה וכו’).
• פטור מהשתתפות עצמית עבור שירותי בריאות מסוימים עבור הבוגר המאובחן.
• שירותים שונים וסיוע, מטעם אגף הרווחה ברשות המקומית בה גר הבוגר.
• זכויות נוספות אשר תלויות בחומרת האבחנה ובמקרה הספציפי.

ניתן לקרוא בהרחבה על הזכאויות הללו (ונוספות) המגיעות לבוגרים על הרצף האוטיסטי כאן.

טיפול פסיכולוגי  עוזר בעיבוד חוויות, הקלה על סימפטומים והתמודדות עם מצוקות חיים. משבר הקורונה הינו משבר חברתי ואישי, קולקטיבי ואינדווידואלי בו-זמנית. פרט למצוקה הכלכלית אשר לא פסחה על אף אדם, קיימת המצוקה הרגשית, אשר משפיעה על תפקודנו ביומיום.

טיפול בזמן משבר הקורונה דורש גמישות, נגישות והתאמה מצד המטפל, לצרכיו של המטופל. תקופה זו המאופיינת בפגיעה במצב הרגשי והכלכלי של האדם ומצריכה התאמה של המסגרת הטיפולית. כך למשל, במכון סול לפסיכותרפיה יצרנו אפשרות להתייעצות ממוקדת חינמית עם איש מקצוע וטיפולים מוזלים בזמן המשבר.

כיצד נפגוש את הפסיכולוג בקורונה? המרחב הטיפולי השתנה: כיום קיימים לא רק מפגשים פרונטלים בקליניקה, אלא גם מפגשים מותאמים דרך אפליקציית ה-ZOOM (זום), אשר מצריכה הסתגלות מחדש, למטפל, כמו גם למטופל.

טיפול פסיכולוגי הינו חיוני בחיינו בכלל ובתקופת הקורונה בפרט. זכרו, ההתנהלות השונה בטיפול הפסיכולוגי הינה צו השעה ונובעת מצורך להתאים עצמנו למציאות המשתנה, שתשאר איתנו על פי התחזיות עוד מספר חודשים, עד שנה. לכן, אסור לוותר על הטיפול הפסיכולוגי. אל תשארו עם המצוקה לבד.