הגדרה
פחד קהל הינו פחד מפני התמודדות עם דיבור בציבור וחשש מהערכה שלילית וממבוכה. עוצמת החרדה משתנה בין אדם לאדם: אחדים ידווחו על מתח מסוים לדבר בציבור, בזמן שאחרים ידווחו על סימפטומים של התקף פאניקה, טרם הופעה מול קהל, עוד בשלב ההתכוננות וחשיבה על ההתמודדות המצופה.
אנשים החווים פחד קהל בעוצמות גבוהות יטו להימנע ממפגש עם סיטואציות המזמינות התמודדות מול קהל.
נוסף לכך, ההגדרה של מהו “קהל” שונה בין אדם לאדם: אנשים מסוימים יחושו לא בנוח בנוכחות קבוצה קטנה של אנשים בפגישה “רגילה” ו”נייטרלית” במקום העבודה, כמו זוג לקוחות המגיעים למשרד עורכי דין, ואילו אנשים אחרים יתפקדו באופן סביר ונורמטיבי בנוכחות של עד 10 אנשים ויחוו פחד קהל בסיטואציות בהם מתבקשים להרצות או להופיע בפני אודיטוריום שלם.
המחקר טרם הכריע אם פחד קהל הוא סוג ספציפי של חרדה חברתית, שכן ישנה קומורבידיות (חפיפה) רבה בין החווים חרדה חברתית ובין החווים פחד קהל, אך עובדה זו אינה נכונה בכל המקרים.
עם זאת, כמו חרדה חברתית, גם חרדת קהל שכיחה יותר באוכלוסיית הגיל הצעירה, בהשוואה לאוכלוסייה הבוגרת.
עם זאת, אנשים רבים אשר חוו חרדה חברתית בצעירותם ונמנעו מהתנסות בהופעה מול קהל, או מטיפול בנושא, ידווחו על עוצמות גבוהות של חרדה חברתית גם בבגרותם.
מהם הסימפטומים המופיעים בפחד קהל?
הסימפטומים המופיעים כתגובה לפחד קהל עשויים להופיע לפני אירוע המפגש עם קהל או בזמן המפגש מול קהל.
לרוב תגובות אלה מתמתנות לאחר אירוע הדחק (כלומר לאחר ההתמודדות עם הגורם המלחיץ).
הסימפטומים השכיחים הינם פיזיולוגים, קוגניטיביים ורגשיים. פיזיולוגים– מערכת העצבים ההיקפית מתכוננת למפגש עם גורם הדחק והמערכת הסימפתטית (זו המגייסת את משאבי הגוף להתמודדות עם “לחימה”) נכנסת לפעולה, נראה: לחץ דם מוגבר, זיעה מוגברת, יובש בפה, קשיחות של שרירי הגב העליונים, בחילה וכו’.
הסימפטומים הקוגניטיביים מתאפיינים בעיקרם בפגיעה בתהליכי הבקרה, פגיעה ביכולת לשמירה על קשב וריכוז ובתפקודים הניהוליים.
כיוון שהאדם חווה תחושות דחק בעוצמות גבוהות, תהליכי החשיבה הקשורים ביכולת לתכנון, יזמות, עיכוב תגובה ועוד יעילים פחות ממצב תפקודי רגיל.
כפועל יוצא, הפגיעות ביכולות הניהוליות משפיעה על הסימפטומים הרגשיים.
התפקודים הניהוליים משפיעים על היכולת לוויסות רגשי (היכולת להתאים ולאזן מצב נפשי בהתאם לסיטואציה), כלומר האדם יחוש פגיעה באוריינטציה בזמן ובמרחב, כמו גם פגיעה ביכולות החשיבה.
בתגובה, יעלו תחושות של חוסר אונים, חוסר שליטה, אי וודאות ואף ייאוש.
באופן ישיר, סימפטומים אלה משפיעים על התנהגותו של האדם.
מידת ההשפעה קשורה למידת הפחד בו שרוי האדם ולמידה בה עוצמת הסימפטומים שתיארנו כעת גבוהה.
כלומר, הביטוי ההתנהגותי של האדם נע על פני סקאלה רחבה: מן התגובות המתונות באופן יחסי, בהן האדם יפגום באפקטיביות שלו להתמודד עם מצב הדחק (פגיעה בשעות השינה, תזונה לקויה וכו’) ועד לתגובות קיצוניות הקשורות להתנהגות נמנעת.
כמו בחרדות מסוגים אחרים (חרדה חברתית, פחד טיסות וכו’), ברירת המחדל של האדם החרד היא התמודדות על ידי חוסר התמודדות (משמע הימנעות). הכוונה היא שהאדם ימנע כליל ממפגש עם גורם הלחץ, באופן מודע או שלא במודע.
מה האדם חש שקורה לו במודע?
האדם ידווח כי הוא חש עצמו לפני התקף לב ויקשור את תחושות אלה להופעה מול קהל.
האדם יבין ויחליט כי על מנת “להיפטר” מכל אותן תחושות קשות הוא צריך לוותר על ההתמודדות שבמופע מול קהל.
שלא במודע– נוכל לראות אנשים ששוכחים שיש להם פגישה חשובה, כמו הצגה בישיבת צוות גדולה הכוללת מספר רב של משתתפים, או לחילופין פסנתרן שמתבלבל ביום הקונצרט ובכך נפקד מהשתתפותו.
תהליכים אלה שאינם מודעים הם מסוכנים יותר במובנים רבים. מדוע? אדם שחש מצוקה ומודע לקשר בין מצוקתו, לבין הימנעותו, יחוש סבל וירצה לטפל בחרדה ובכך יוכל להשתפר ולהשיג שליטה וודאות בחייו.
אדם שאינו מודע לקשר בין “שכחתו” לבין פחד הקהל שחש, מפעיל מנגנוני הגנה חזקים שאינם יעילים: הוא יתקשה לעשות קישור בין פחד הקהל לבין הימנעותו מהגעה למפגשים רבי משתתפים, ימנע מלפנות לטיפול ותהיה פגיעה מתמשכת בחייו.
מהו הטיפול המומלץ בפחד קהל?
- השיטה היעילה כיום בטיפול בפחד קהל היא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) המתמקדת בחשיפה וטכניקות הרגעה.
- בחשיפה נפתח את יכולות ההתמודדות והלמידה של המטופל אודות המצב המלחיץ, בתחילה באופן מדומיין וסטרילי בקליניקה ולבסוף המטופל יתבקש להתנסות בסיטואציה המלחיצה במציאות.
- עבודה טיפולית זו, בתקווה, תאפשר למטופל להבין כיצד נפשו פועלת במצבי דחק ומתוך כך, השאיפה היא כי ישלוט טוב יותר בהתנהגותו.
- פסיכותרפיה קבוצתית אשר תתמקד בהבנת המצבים התוך-נפשיים אותם חווה האדם כאשר עומד להתמודד מול סיטואציה חברתית. בקבוצה יתנסו החברים בדיבור מול קהל, בסביבה אמפטית ותומכת. לאורך ההתנסות בקבוצה יהיה זמן בו יוכלו חברי הקבוצה, בסיוע המטפל-מנחה, להבין מה התחושות שעולות בהם טרם דיבור מול קהל ותובנות נוספות ספציפיות למתמודד עם פחד קהל.
- טיפול תרופתי. אם פסיכותרפיה לא סייעה לאורך זמן בפחד קהל, בהתייעצות עם רופא אפשר לשקול נטילת תרופות המשתמשות לטיפול בהפרעת חרדה.
בדרך כלל יינתנו תרופות חוסמות-בטא אשר משמשות גם לטיפול בתפקוד קצב הלב, שהינו סימפטום שכיח בתגובת חרדה. תרופות אחרות הינן תרופות נוגדות דיכאון.
צוות מכון סול מורכב ממגוון מטפלים מומחים ומנוסים בתחומם, אשר יוכלו לסייע בכל קושי עימו אתם מתמודדים לרבות טיפול בפחד קהל.
במכון סול מטפלים בילדים, נוער ומבוגרים.
