טיפול בהפרעות דיכאון ומצב רוח

רקע

דיכאון קליני הינה תופעה נפוצה למדי בכל רחבי העולם. ארגון הבריאות הלאומי קובע כי מדובר במחלה בעלת תפוצה רחבה ביותר, ממש כמו מחלות רפואיות אחרות, כגון סרטן ומחלות לב. מחקרים מראים כי כ15% מאוכלוסיית העולם, יחוו אפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת בחייהם. האבחון המוקדם והטיפול בדיכאון הינו קריטי שכן דיכאון שאינו מאובחן ומטופל נאמנה, עשוי לגרום לפגיעה בהיבטים רבים ונרחבים בחיי האדם. כלומר, המצב הדיכאוני מוביל לפגיעה תפקודית, רגשית, כלכלית, חברתית ולפגיעות נוספות ומגוונות. בנוסף, ממצאים קליניים מראים כי דיכאון שאינו מטופל כהלכה, עשוי להשפיע גם על היווצרותן והחמרתן של מחלות רפואיות קשות ונרחבות.

מצב הרוח של כולנו משתנה מעת לעת ואף מספר פעמים ביום, נוכח התנסויות שאנו חווים בחיי היומיום שלנו. לעומת שינויים תקינים ונורמאליים במצב הרוח, הפרעת הדיכאון והפרעות מצב רוח אחרות, מתאפיינות לרוב בשיבושים משמעותיים במצב הרוח, אשר עוצמתם ועקביותם בחיי האנשים הסובלים מהן מקשות באופן נרחב על התפקוד וההסתגלות של האדם. ישנם מספר מצבי דיכאון ומספר הפרעות מצב רוח השונים באיכות ובמשך שלהם זה מזה. ככלל, לדיכאון מתלווים סימפטומים פיזיולוגים ורגשיים המתאפיינים בחוסר חשק, היעדר מוטיבציה, אי נוחות, ייאוש, התכנסות, שיבושים בדפוסי השינה והאכילה ואף סימפטומים נוספים.

מה מחקרים מראים?

מחקרים מראים כי דיכאון היא אחת מן ההפרעות השכיחות בעולם ובפרט בישראל. הפרעה זו מתרחשת בכל טווחי הגילאים, מילדות ועד לזקנה. נוסף לכך, נמצא כי שכיחות הדיכאון עולה ככל שהאדם מתבגר. לדיכאון רמות חומרה שונות, הנעות מעצבות, התכנסות וחוסר חשק ועד לדיכאון מז’ורי המוביל לחוסר תפקוד ואף למחשבות אובדניות. ככלל, על כל גווניו וביטויו, הדיכאון פוגם בתפקוד היומיומי של האדם ובאפשרויותיו ליצירת קשרים בינאישיים משמעותיים. החווה את הדיכאון, ידווח כי החוויה הרגשית היא של בדידות משמעותית וחוסר אונים משתק. לעומת דיכאון, המאניה, מתאפיינת בתחושות חזקות, שאינן אמיתיות לרוב, של אופוריה חזקה, התרגשות וחוויה של כל יכולות. ההבנה הרווחת בקרב אנשי מקצוע היא שמאניה (מצב רוח מרומם) ודיכאון (מצב רוח ירוד) מהווים שני קצוות קיצוניים של מצב הרוח, אך קריאה מדוקדקת בנושא הפרעות דיכאון והפרעות מצב רוח יחשפו בפנינו את המורכבות של המנעד הרגשי הקיים בכל אחד מאיתנו. נהוג להתייחס לעוצמת הפרעות מצב הרוח על פי הקריטריונים הבאים:

  • משך– האם הפרעת מצב הרוח הינה חריפה, כרונית או לא יציבה (כלומר עם תקופות של הפוגה).
  • חומרה– נבחן את מספר התפקודים הפגועים של האדם, כלומר האם קיימת פגיעה למשל בתפקוד בבית או במקום העבודה.