דיכאון היא תחושת חוסר חשק ועצבות כללית, הנפוצה בכל הגילאים. במכון סול אנו מטפלים בדיכאון באמצעות טיפולים ארוכי וקצרי טווח, בהתאם לשיקול דעת מקצועי וצרכי הפונה. במכון ישנם טיפולים פסיכיאטריים (תרופתיים), כמו גם טיפולים רגשיים ופסיכולוגים לטיפול בדיכאון.
טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בדיכאון
במאמר זה נסביר מהו דיכאון, התסמינים שלו וכיצד ניתן לזהות מתי מדובר בדיכאון. נציג את סוגי הדיכאון השונים והתסמינים המאפיינים כל אחד, ואת הטיפולים הפסיכולוגים לדיכאון.
מהו דיכאון?
דיכאון קליני הינה תופעה נפוצה למדי בכל רחבי העולם, יותר בקרב נשים. ארגון הבריאות הלאומי קובע כי מדובר במחלה בעלת תפוצה רחבה ביותר, ממש כמו מחלות רפואיות אחרות, כגון סרטן ומחלות לב. מחקרים מראים כי כ15% מאוכלוסיית העולם, יחוו אפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת בחייהם.
האבחון המוקדם והטיפול בדיכאון הינו קריטי שכן דיכאון שאינו מאובחן ומטופל נאמנה, עשוי לגרום לפגיעה בהיבטים רבים ונרחבים בחיי האדם. כלומר, המצב הדיכאוני מוביל לפגיעה תפקודית, רגשית, כלכלית, חברתית ולפגיעות נוספות ומגוונות. בנוסף, ממצאים קליניים מראים כי דיכאון שאינו מטופל כהלכה, עשוי להשפיע גם על היווצרותן והחמרתן של מחלות רפואיות קשות ונרחבות.
מצב הרוח של כולנו משתנה מעת לעת ואף מספר פעמים ביום, נוכח התנסויות שאנו חווים בחיי היומיום שלנו. לעומת שינויים תקינים ונורמאליים במצב הרוח, הפרעת הדיכאון והפרעות מצב רוח אחרות, מתאפיינות לרוב בשיבושים משמעותיים במצב הרוח, אשר עוצמתם ועקביותם בחיי האנשים הסובלים מהן מקשות באופן נרחב על התפקוד וההסתגלות של האדם.
ישנם מספר מצבי דיכאון ומספר הפרעות מצב רוח השונים באיכות ובמשך שלהם זה מזה. ככלל, לדיכאון מתלווים סימפטומים פיזיולוגים ורגשיים המתאפיינים בחוסר חשק, היעדר מוטיבציה, אי נוחות, ייאוש, התכנסות, שיבושים בדפוסי השינה והאכילה ואף סימפטומים נוספים.
במקרה של מחשבות אובדניות יש לפנות בדחיפות למיון או לרופא המשפחה/פסיכיאטר לקבל העזרה מיידית!
איך מטפלים בדיכאון?
חוסר התקווה המאפיין דיכאון, והתחושה כי לא משנה מה- שום דבר לא יעזור, עלולים למנוע מכם לפנות לעזרה. אולם חשוב שתדעו כי טיפולים פסיכולגיים לדיכאון הינם יעילים ומובילים להפחתת המצוקה והפגיעה בתפקוד ובאורך החיים. לעיתים יש צורך במקביל בטיפולים תרופתיים, ומומלץ לפנות גם לרופא המשפחה או לפסיכיאטר להתייעצות.
טיפול דינאמי לדיכאון
הטיפול הדינאמי המסורתי מניח כי התנהגותנו ומצוקתינו נשענות על קונפליקטים, רגשות וחוויות לא מודעים מהעבר, המשפיעים על ההווה. כך למשל פרויד ראה בדיכאון כביטוי לכעס או לאובדן מופנם. בטיפול הדינאמי נחקור את חוויות העבר הלא מיטיביות והאובדנים, הקונפליקטים והפנטזיות הלא מודעים, נעבד אותם ונבין כיצד הם קשורים לדיכאון. נברר כיצד הדיכאון משפיע על ההיבטים בתפקוד ובקשרים ונחזיר תחושת שליטה בחיים.
להרחבה על טיפול דינמי והשוואתו לטיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול קונטיבי התנהגותי CBT לדיכאון
בטיפול זה נרכוש טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות לשינוי המחשבות האוטומטיות השליליות והבלתי מסתגלות המובילים לדיכאון. נזהה את אותם דפוסים ומחשבות מעוותים ומתי הם מגיעים. נחליפם בכאלו מסתגלים יותר, נתרגל התמודדויות עם סיטואציות היכולות להוביל לדיכאון ונלמד טכניקות להרגעה ולהרפיה.
להרחבה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
טיפול בדיכאון – זיהוי תסמינים
ישנם מספר סוגי דיכאון, כפי שיפורט בהמשך ולכל אחד תסמיניים ייחודים משלו, אולם ישנם סימפטומים המאפיינים דיכאון קליני:
- מצב רוח ירוד או מדוכא
- אנהדוניה ואנרגיה נמוכה או עייפות
- ירידה או עליה בתיאבון
- נדודי שינה או שנת יתר (למידע נוסף על טיפול בהפרעות שינה)
- קשיים בריכוז
- דימוי עצמי נמוך
- וחוסר תקווה,
תסמינים אלו מופיעים לעיתים קרובות (Wong & Licinio, 2001), ומובילים לפגיעה משמעותית בתפקוד ולמצוקה ניכרת, ואינם קשורים לתרופות או מצבים רפואיים.
חשוב לציין כי יש אירועים קשים וכואבים בחיים, אחריהם מופיע, וכמעט בלתי נמנע שיופיע, דיכאון נורמטיבי, למשל לאחר אובדן משמעותי. כמו כן, בכל סוגי הדיכאון, על מנת להיות מאובחן עם דיכאון ולא עם הפרעת מצב רוח אחרת, הדיכאון מופיע ללא אפיזודות מאניות או היפו-מאניות.
למרות המאפיינים המשותפים, אנשים חווים דיכאון בדרכים שונות. לאחד הדיכאון פוגע יותר בתפקוד החברתי, לשני בתפקוד התעסוקתי ולשלישי בבריאות הנפשית. ביטויי הדיכאון שונים לרוב גם בין נשים, גברים וילדים. גברים יחוו יותר רגשות שליליים כמו כעס, חרדה, אגרסיביות, התקפי זעם, התמכרויות לסמים ואלכוהול, יצר מיני מופחת, סימטומים גופניים כמו כאבי ראש ובטן. נשים יחוו יותר עצב, ריקנות, הסתגרות חברתית, חוסר תקווה. ילדים יראו יותר כעס, שינויים תכופים במצב הרוח, בכי רב, חוסר ערך והפרעות התנהגות.
איך אדע אם אני בדיכאון?
כאמור, לכולנו יש מדי פעם מצבי רוח שליליים עם תחושת דכדוך וחוסר חשק לקום מהמיטה. החיים הינם עמוסים, ולפעמים דרישות המציאות גבוהות מהיכולות והכוחות שלנו, ואין לנו כוח ומצב רוח.
לרוב זה חולף תוך זמן קצר ואינו פוגע משמעותית בתפקודינו. אולם, אצל חלק מאיתנו, מצב זה ארוך יותר, מוביל למצוקה משמעותית ולפגיעה ניכרת בתפקוד ובאורך החיים, וייתכן כי מדובר באחת מהפרעות מצב הרוח- בדיכאון.
מכיוון שרבים מהסימפטומים של הדיכאון דומים לסימפטומים שאנו חווים בנקודות קשות בחיינו, פעמים רבות הדיכאון אינו מאובחן או מקבל אבחנה שגוייה, ואנשים נותרים עם סבל רב ללא טיפול.
חשוב לציין כי ישנם אירועים בחיים המגבירים את הסיכוי להופעת דיכאון, כגון מוות של אדם קרוב, פיטורים, פרידה משמעותית, קשיים כלכליים, אבחון מחלה קשה אצל האדם או הקרובים אליו ועוד. חשוב להיות עירניים לאחר מצבים אילו, אצלכם או אצל הקרובים לכם ולשים לב לתסמינים של דיכאון. במידה שיש ספק או חשד לדיכאון מומלץ לפנות לאבחון אצל פסיכולוג או פסיכיאטר פרטי.
כעת נציג את סוגי הדיכאון והסימפטומים שלהם. במידה ואת/ה מזהה כי אלו מאפיינים אותך, רצוי לגשת לאבחון ולטיפול בהקדם, ולהפחית את הכאב הנפשי הנוראי והפגיעה בתפקוד הנלווים לדיכאון.
אילו סוגי דיכאון יש ומהם הסימפטומים שלהם?
דיכאון מ’זורי/קליני
אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר- בארצות הברית שכיחותה כ-16%!.
מוביל למצוקה רבה, להפרעות קשות בתפקוד ובניהול חיים עצמאיים (Kessler et.al, 2003).על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM-5), דיכאון זה מאובחן כאשר האדם מראה חמישה תסמינים או יותר במשך שבועיים מתוך התסמינים הבאים, כשאחד מהתסמינים הוא מצב רוח מדוכא או אובדן הנאה:
- מצב רוח דיכאוני רוב היום, כגון דכדוך, עצב, ריקנות.
- ירידה ניכרת בעניין או בהנאה
- עלייה או ירידה במשקל או בתיאבון
- נדודי שינה או שנת יתר.
- שינויים פסיכו מוטוריים כגון האטה או תסיסה.
- עייפות או אובדן אנרגיה
- תחושות של חוסר ערך או אשמה
- קשיים בריכוז, ביכולת החשיבה ובקבלת החלטות.
- מחשבות חוזרות ונשנות על מוות או מחשבות אובדניות.
הפרעת דיכאון מתמשך (דיסתימיה- זהו דיכאון כרוני יותר, שעוצמתו לרוב פחותה מדיכאון מז’ורי. הפרעה זו מאובחנת כאשר במשך שנתיים לפחות (אצל ילדים ומתבגרים לפחות שנה) בהן האדם סובל ממצב רוח דיכאוני רוב היום, במשך רוב הימים, וישנם לפחות שני סימפטומים של:
- חוסר תיאבון או תיאבון יתר
- נדודי שינה או שנת יתר
- חוסר אנרגיה או עייפות
- דימוי עצמי נמוך
- קשיים בריכוז ובקבלת החלטות
- תחושת חוסר תקווה
בנוסף, בדיסתימיה, במהלך השנתיים /שנה אצל ילדין ונוער, עם התסמינים האלו, לא היו תקופות של חודשיים בהם האדם לא סבל מהתסמינים.
הפרעת דיכאון ווסתית
מאובחנת כאשר ברוב המחזור הווסתי חייבים להיות נוכחים לפחות חמישה סימפטומים, בשבוע האחרון שלפני תחילת הווסת, המשתפרים לאחר מספר ימים מתחילת הווסת ופוחתים מעט או לגמרי בשבוע שלאחר הווסת, וכן מופיעים ברוב המחזורים בשנה האחרונה.
אחד או יותר מהסימפטומים הבאים חייב להופיע:
- מצב רוח לא יציב (עצב פתאומי, רצון לבכות, שינויים תכופים במצב הרוח).
- רגזנות יתר, כעס ניכר ומתיחות ביחסים בין אישיים.
- מצב רוח דכאוני משמעותי, חוסר תקווה, חוסר ערך.
- חרדה משמעותית
אחד או יותר מהסימפטומים הבאים צריך להופיע, ולהגיע עם הסימפטומים מהסעיף הקודם לפחות לחמישה סימפטומים:
- ירידה בעניין בפעילויות יום יומיות (תעסוקה, לימודים, חיי חברה).
- קשיים בריכוז.
- עייפות, חוסר אנרגיה ותשישות (למידע נוסף על עייפות נפשית)
- חוסר בתיאבון או תיאבון יתר.
- נדודי שינה או שנת יתר.
- תחושה של הצפה או חוסר שליטה עצמית.
- סימפטומים גופניים כמון רגישות חזה, כאבי מפרקים או שרירים, נפיחות, עליה במשקל.
כל הסימפטומים המופיעים מובילים למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד, ואינם מהווים החמרה של הפרעה קיימת כמו דיכאון מז’ורי, הפרעת אישיות וכדומה.
טיפול בדיכאון- השגת הקלה והטבה
מרבית המטופלים עם דיכאון מגיבים היטב לטיפול וחשים הקלה בסימפטומים. אולם, התהליך יכול לקחת זמן, למרות הרצון העז שהכל יעבור במהירות. כמובן שזמן השיפור תלוי בעוצמת הדיכאוןף הסיבה שלו, ובתכיפות שלו. ישנם מטופלים עם דיכאון קל יחסית, שיספיקו מספר מפגשים (10-20) על טיפול התנהגותי- קוגניטיבי על מנת לשפר משמעותית את מצב רוחם ולהפחית את תסמיני הדיכאון, וישנם אחרים, אצלם הדיכאון עמוק יותר, וידרשו מספר רב של מפגשים בטיפול דינאמי על מנת להיטיב עם מצבם.
במקרים של נטילת תרופות נוגדות דיכאון, לרוב תראו שינוי והטבה לאחר כשלושה עד ארבעה שבועות. בכל מקרה, גם אם השינוי לא נראה מיד, חשוב להתמיד בטיפול, לשתף במרחב בטוח ומכיל איש מקצוע ולא להישאר לבד עם ההתמודדות המורכבות והכואבת עם הדיכאון!
האם דיכאון יכול לחלוף לחלוטין?
ישנם אנשים שיחוו אפיזודה דיכאונית אחת בחייהם, שיכולה להימשך שבועות עד חודשים, ויחזרו לאחר מכן לתפקוד נורמטיבי ולמצב רוח תקין ללא אפיזודות חוזרות של דיכאון.
מנגד, ישנם אנשים אצלם הדיכאון הינו כרוני וחוזר, כאשר ישנן אפיזודות של דיכאון עם סימפטומים ולאחר תכן תקופות החלמה. בכל אחד מהמקרים, מומלץ לפנות לטיפול ולמנוע החמרה של התסמינים ומצוקה נוספת.
מחקרים על טיפול בדיכאון
מחקרים מראים כי דיכאון היא אחת מן ההפרעות השכיחות בעולם ובפרט בישראל. הפרעה זו מתרחשת בכל טווחי הגילאים, מילדות ועד לזקנה. נוסף לכך, נמצא כי שכיחות הדיכאון עולה ככל שהאדם מתבגר. לדיכאון רמות חומרה שונות, הנעות מעצבות, התכנסות וחוסר חשק ועד לדיכאון מז’ורי המוביל לחוסר תפקוד ואף למחשבות אובדניות. ככלל, על כל גווניו וביטויו, הדיכאון פוגם בתפקוד היומיומי של האדם ובאפשרויותיו ליצירת קשרים בינאישיים משמעותיים.
החווה את הדיכאון, ידווח כי החוויה הרגשית היא של בדידות משמעותית וחוסר אונים משתק. לעומת דיכאון, המאניה, מתאפיינת בתחושות חזקות, שאינן אמיתיות לרוב, של אופוריה חזקה, התרגשות וחוויה של כל יכולות. ההבנה הרווחת בקרב אנשי מקצוע היא שמאניה (מצב רוח מרומם) ודיכאון (מצב רוח ירוד) מהווים שני קצוות קיצוניים של מצב הרוח, אך קריאה מדוקדקת בנושא הפרעות דיכאון והפרעות מצב רוח יחשפו בפנינו את המורכבות של המנעד הרגשי הקיים בכל אחד מאיתנו. נהוג להתייחס לעוצמת הפרעות מצב הרוח על פי הקריטריונים הבאים:
- משך– האם הפרעת מצב הרוח הינה חריפה, כרונית או לא יציבה (כלומר עם תקופות של הפוגה).
- חומרה– נבחן את מספר התפקודים הפגועים של האדם, כלומר האם קיימת פגיעה למשל בתפקוד בבית או במקום העבודה.
בכל שאלה על דרכי טיפול בדיכאון והפרעות מצב רוח, צוות מכון סול זמין עבורכם. להתייעצות ללא עלות עם פסיכולוגי, השאירו לנו פניה או צרו עמנו קשר טלפוני.
