הפרעת גוף דיסמופרית (BDD: Body Dysmorphic Disorder) הינה דאגה קבועה ועיסוק טורדני של האדם לגבי חלקים מסוימים בגוף, כמו חלקי גוף או פרטים מסוימים בפנים. במכון סול פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים המטפלים בהפרעה זו.

 

מה זה הפרעת גוף דיסמורפית BDD?

כמו הפרעות אכילה אחרות, BDD מופיעה לרוב לראשונה בגיל ההתבגרות. בניגוד להפרעות אכילה אחרות, מחקרים מראים כי נשים וגברים מתמודדים באחוזים שווים עם ההפרעה (ומהווים יותר מכ-2% מהאוכלוסייה הכללית).

הפרעת זהות דיסמורפית קשורה ברמות גבוהות של חרדה ובהערכה עצמית נמוכה שלרוב יתבטאו בעיסוקים פרפקציוניסטיים וכפייתיים.

כך למשל, הם יבצעו טיפולים וניתוחים קוסמטיים רבים על מנת לשפר את הליקויים הנתפסים שלהם.

בהפרעה זו ניתן לראות כי האדם מתעסק בפגם או פגמים ספציפיים הקשורים במראה הפיזי שלו. הדבר  המעניין הוא,  שאחרים לא מצליחים להבחין בליקוי שהאדם חש כי הוא ניחן בו.

פעמים רבות, גברים הסובלים מהפרעה זו-עשויים לחוש כי גופם אינו מספיק גברי ושרירי ולהתעסק בכך באופן מתמשך. לעיתים האבחון יהיה שגוי-והקלינאי עשוי לאבחן הפרעת אכילה בגברים, בעוד שבפועל מדובר בהפרעת זהות דיסמורפית. יתר על כן, לעיתים 2 האבחנות הללו יינתנו במקביל ואין זה אומר שאם אדם מסוים יאובחן באחת מהן הוא לא יוכל לקבל גם אבחנה של ההפרעה השניה.

בכל מקרה, חשובה הערכה קלינית מקיפה בידי איש מקצוע מיומן- כזו שתאפשר לדייק את האבחנה וכפועל יוצא את הטיפול המתאים והמקצועי ביותר.

מוזמנים ליצור קשר עם אחד הפסיכולוגים המומחים של מכון סול ולקבל מענה מקצועי ומתאים לקושי שעמו אתם מתמודדים.

מאפייני BDD ב-DSM-V

• התנהגות חזרתית כגון רצון לשנות את המראה, מבט תכוף במראה וחיטוט בעור (skin picking), כמו נשיכת שפתיים או קילוף וגירוד של העור.
• התעסקות טורדנית בהופעה החיצונית, של לפחות שעה ביום.
• מצוקה משמעותית או פגיעה בתפקוד בעקבות ההתעסקות בפגם הגופני.
• בהינתן והעיסוק בפגם הוא עיסוק במשקל גוף, יש לשלול הפרעת אכילה מסוג אחר (כגון אנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה). יש לציין שחלק מהאנשים יאובחנו בהפרעת אכילה ו-BDD גם יחד.

החששות של האנשים הסובלים מהפרעת זהות דיסמורפית נעים על פני רצף החל מ: “אני נראה לא מספיק מושך“, ועד ל: “אני נראה מחריד, ממש כמו מפלצת“.

יתר על כן, העיסוק עשוי לסוב סביב אזור גוף אחד או מספר אזורי גוף. פעמים רבות נראה כי העיסוק יהיה בפגמים בעור, כמו : באקנה, בצלקות, בקמטים, ובחיוורון. אנשים מסוימים יהיה לא מרוצים מגוון או צבע עורם וינסו לשנות אותו בדרכים שונות: ימנעו מלהשתזף, ישתמשו בתכשירים שונים וכיוצא באלה.

במקרים מסוימים נראה עיסוק בשיער, למשל: בשיער דליל מדי, או בשיעור יתר בפנים או בגוף.

חשוב לציין כי כל איבר בגוף עשוי להוות מקור לדאגה. אנשים מסוימים יהיה מוטרדים מהגודל או הצורה של אפם, מבנה העיניים שלהם, צורת הפנים ועוד.

נראה עיסוקים בא-סימטריה נתפסת של חלקי גוף שונים ומגוונים.

מה שמאפיין את העיסוקים הללו, ממש כמו בהפרעה טורדנית כפייתית מסוג OCD, הוא כי מדובר בעיסוקים פולשניים, לא רצויים, כאלה הגוזלים מהאדם זמן רב (בממוצע בין 3 ל-8 שעות כל יום) וקשה מאוד לעמוד בפניהם או לשלוט בהם-והאדם כמו נדחף לעשותם פעם אחר פעם.

למשל, אנשים מסוימים יהיו עסוקים בשיזוף יתר על מנת להסוות את העור החיוור שלהם, יתאפרו שוב ושוב על על מנת להסוות את פגמיהם הנתפסים, יתלשו שיערות, ירימו משקולת ועוד.

הסוג השכיח ביותר של דיסמורפיה הינה דיסמורפיה בפנים. סוג ספציפי נוסף, הינו דיסמורפיה של שרירים. על שניהם נדון להלן.

ניתן להתרשם מהחוויה האישית של מתמודדת עם BDD בסרטון הבא:

דיסמורפיה בפנים

דיסמורפיה בפנים היא הדיסמורפיה השכיחה ביותר ב-BDD: הפרעת גוף דיסמורפית. במצב זה, אדם אובססיבי כלפי חלקי פנים מסוימים. אלו השכיחים שביניהם:

• צבע העור
• גודל העיניים
• סימטריה של חלקי הפנים
• גודל עיניים
• ועוד…

צריך להבין – דיסמופריה בפנים הינו מצב של התמודדות נפשית לא פשוטה כלל וכלל! אנשים המתמודדים עם דיסמורפיה סובלים פעמים רבות מהשלכות, כגון אגרופוביה (אי-יציאה מהבית) וכדומה.

לכן- יש לטפל בדיסמופריה בפנים ולא לתת לאדם להמשיך לא לתפקד בחיי היומיום. פעמים רבות, בייחוד בדיסמורפיה של הפנים, ישנה חשיבות גדולה להבנה של הסביבה המיידית של המתמודד. ישנה חשיבות לא להשאיר את המתמודד לבד ולסייע לו לפנות לטיפול ולעשות צעד זה.

מהי דיסמורפיה של שרירים?

זוהי הפרעה המתרחשת כמעט באופן בלעדי אצל גברים. מדובר בנטייה להתעסק ברעיון שהגוף הוא קטן מדי או שאינו שרירי באופן מספק. אנשים אלו עשויים להתעסק בדיאטות קפדניות ולעסוק בפעילות גופנית אינטנסיבית של הרמת משקלות, סטרואידים ומשקאות עתירי חלבונים מסוגים שונים, או חומרים אחרים, על מנת להפוך את גופם לגדול ושרירי יותר. עיסוקים וחומרים אלו עשויים לסכן את בריאותם במצבים רבים.

פעמים רבות העיסוקים האינטנסיביים עשויים לפגוע בתפקוד של האדם ולעורר מצוקה רבה עד כדי פגיעה עצמית ואף ניסיונות אובדניים במצבים מסוימים.

לפיכך, חשוב לא להישאר לבד עם המצוקה, ואם אתם או מי מקרוביכם סובלים מההפרעה-פנו לסיוע של איש מקצוע ותקבלו טיפול הולם למצוקה.

מהם הגורמים הפסיכולוגים ב-BDD?

אנשים המתמודדים עם BDD, למעשה מפתחים דרך לא מודעת להתמודדות פסיכולוגית עם ערך עצמי נמוך, חרדה חברתית ומצוקה רגשית משמעותית, דרך היצמדות ועיסוק אובססיבי באיבר בגופם. מחקרים מצאו כי אנשים אלו גדלו לרוב במשפחות בהן ישנה התנהלות ביקורתית ועיסוק מוגבר בדימוי גוף.

החוויה העיקרית מתאפיינת בביקורת עצמית נוקשה סביב איבר מסוים בגוף. הספרות המקצועית מוצאת ש-BDD היא בעלת אלמנטים מקבילים להפרעה אובססיבית טורדנית (OCD). ב-OCD, בדומה ל-BDD המתמודד חווה מחשבות טורדניות בלתי פוסקות, בנוגע לאובייקט מסוים וניסיונות כושלים להרגיע את המצוקה שנוצרת בקרבו, על ידי התנהגויות לא סתגלניות. באופן ספציפי, אפשר לומר כי ב-BDD המחשבות יהיו סביב עיסוק אובססיבי באיבר מסוים בגוף, אשר פוגע בתפקוד היומיומי והחשיבתי של האדם. על מנת להפסיק את המחשבה והעיסוק באיבר המסוים, אנשים המתמודדים עם BDD, יטו לטפל במצוקה על ידי שינוי האיבר, ויבצעו ניתוחים רבים אשר לרוב לא יבטלו את הדאגה והעיסוק באיבר ולא יסבו הרגעה לתחושת המצוקה הרגשית הנגרמת מכך.

מרכיב נוסף הוא הדמיון בין BDD לחרדה חברתית. למעשה כמו בחרדה חברתית, המתמודד עם BDD יחשוש שמא הסביבה תראה בו את הפגם הפיזי, ולכן יטה פעמים רבות להימנע מאינטראקציה בינאישית. כאשר נוצרת אינטראקציה בינאישית, יופיעו אצל המתמודד תגובות של פאניקה כמו דופק מואץ, הזעה, סחרחורת וכדומה. מכאן שנראה פעמים רבות אצל המתמודדים, פגיעה תעסוקתית וחברתית, בשל הצורך להחביא את העיסוק בפגם הגופני והבושה שמתעוררת סביב תחושת התקיימותו והעיסוק המתמיד בו.

מהם גורמי הסיכון לפתח הפרעת גוף דיסמורפית?

נמצא במחקרים שהפרעה זו נמצאה קשורה לגורמים סביבתיים כמו הזנחה או התעללות בילדות.

יתר על כן נמצא כי מבחינה פיזיולוגית-גנטית, אנשים המפתחים את ההפרעה, הם לרוב קרובי משפחה של אנשים אשר סובלים אף הם מהפרעות חרדה או מהפרעה טורדנית כפייתית.

נמצא כי גם התרבות תשפיע על התוכן הספציפי של ההפרעה– בתרבויות מסוימות נראה עיסוקים בפגמים שונים מבתרבויות אחרות, לפי הסטטוס הנתפס שאותו איבר משרת בתרבות.

 

מהו הטיפול המומלץ בהפרעת גוף דיסמופרית (BDD)?

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) ותרפיית קבלה ומחויבות (ACT)

בטיפול זה נבין מהם האמונות השגויות של המתמודד לגבי גופו ולגבי תפיסתו העצמית הרחבה יותר. נלמד את המטופל להכיר במחשבות המוטעות ולשנות את דפוס החשיבה השלילי. המטופלים ילמדו לאתר דרכי חשיבה לא בריאות של התנהגותם, ולהחליפן במחשבות והתנהגויות סתגלניות ובריאות יותר.

פסיכותרפיה דינאמית

בטיפול פסיכולוגי זה, נבין את הסימפטום כמעיד על ערך עצמי נמוך ולא מגובש דיו, ונעבוד על יצירת וחיזוק מבנים פנימיים. הטיפול הדינאמי מתייחס לסימפטום (עיסוק באיבר בגוף) כשייך למכלול רחב יותר של אישיותו של האדם, זאת בניגוד לטיפול הCBT שעוסק במיגור הסימפטום עצמו. בשל כך נבין את האדם על מלוא מורכבותו ונסייע לו בחיזוק המשאבים הגלומים בו, ולא נתמקד רק בהכחדת הסימפטום של העיסוק הכפייתי באיבר, שכן לעיתים הכחדת הסימפטום תשאיר את האדם חרד וחסר כלים להתמודדות. לכן הטיפול הדינאמי יפנה למשאבים הפנימיים של המתמודד ולא מיגור הסימפטום באופן ממוקד במיגור.

מוזמנים לקרוא בהרחבה על ההבדלים שבין טיפול דינאמי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול משפחתי

כיוון שמחקרים מוצאים שהמתמודד עם BDD לרוב מסתיר את הסימפטומים של ההפרעה ובנוסף, העובדה ש-BDD לרוב מתרחשת אצל אדם החי באקלים משפחתי ביקורתי, באם הדבר אפשרי, ניטה לשלב את המשפחה במפגשים הטיפוליים. ההסתכלות על ההפרעה פעמים רבות היא כהפרעה רחבה יותר, של כל המשפחה, ודרך כך ניתן לחשוב כיצד ניתן לגייס את כל הגורמים לשיתוף פעולה, כזה אשר יוביל לשיפור מצבו הבריאותי של המתמודד.

טיפול תרופתי

SSRI’s(תרופות נוגדות חרדה ודיכאון) עשויות לסייע בהפחתת המחשבות הטורדניות ב-BDD. ניתן לתאם תור לפסיכיאטר פרטי אצלנו במכון, בתוך שבועיים ממועד הפנייה.

 

צוות מכון סול מורכב ממגוון מטפלים מומחים ומנוסים בתחומם, אשר יוכלו לסייע לכם להתמודד עם הפרעת זהות דיסמורפית. במכון סול מטפלים בילדים, נוער ומבוגרים.