במכון סול מתקיימים אבחונים פסיכודיאגנוסטיים במקצועיות, לכל מטרה. בין השאר: אבחוני רווחה, אבחונים להשמה חוץ ביתית, אבחונים לביטוח לאומי, אבחונים לנוער, ילדים, מבוגרים, גיל שלישי ועוד.
סרטון- אבחון פסיכודיאגנוסטי
הסבר על אבחון פסיכודיאגנוסטי, מאת: חן אור יונגרוירט- פסיכולוגית קלינית מומחית
מהו אבחון פסיכודיאגנוסטי?
אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא הערכה מקיפה על אודות היכולות המנטליות, קוגניטיביות ובינאישיות של המאובחן. האבחון הנערך במכוננו הינו תקף לביטוח לאומי, צה”ל, קופ”ח, פנימיות (הוצאה חוץ ביתית), מסוכנות ועוד.
אבחון פסיכודיאגנוסטי מטרתו יצירת תמונה רחבה יותר של היכולות המנטליות של המאובחן ובכללן, תפקודים רגשיים, ערך עצמי, כוחות מנטליים, שימוש בהגנות פסיכולוגיות וטיב יצירת היחסים הבינאישיים.
את האבחון הפסיכודיאגנוסטי עורכים פסיכולוגים בלבד, אשר עברו הכשרה מקיפה וארוכת-שנים בבריאות הנפש.
שאלת אבחון
אבחון פסיכודיאגנוסטי מתחיל תמיד משאלה אבחונית. ללא שאלה אבחונית ברורה, אין טעם לערוך אבחון. שאלות אבחון שכיחות הן-
- מהו תפקודו הרגשי של המאובחן?
- האם המאובחן מצליח להיעזר בטיפול פסיכולוגי ומהו הטיפול הנפשי המתאים עבורו?
- האם האדם מתמודד עם הפרעת אישיות?
- האם האדם נמצא בתהליך של פרודרום (מצב של התדרדרות בבוחן המציאות)?
אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים
במכון שלנו, נערכים אבחונים פסיכודיאגנוסטים לילדים, נוער ומבוגרים.
מגיל כמה חודשים ועד לגיל הזקנה, נערכים אבחונים פסיכולוגיים על-ידי פסיכולוגים מומחים. עד גיל 10, אבחון פסיכולוגי יכול להיערך על-ידי פסיכולוג התפתחותי.
מגיל 5 ואילך, אבחון פסיכודיאגנוסטי יכול להיערך על-ידי פסיכולוג קליני או שיקומי. כשמדובר בפסיכולוג קליני או שיקומי, יש לוודא שתחום המומחיות של אותו פסיכולוג כללה גם אבחון בילדים ונוער.
לא כל פסיכולוג מתמחה באבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים. ההכשרה של פסיכולוג מאבחן הינה קשורה בתחום ההתמחות שלו ובהתנסות שלו בפועל. לעומת התפיסה הרווחת כי קיים דבר כזה פסיכולוג ילדים, האמת היא שאין שום מומחיות כזאת!
פסיכולוגים מתמחים בתחומים הבאים:
- פסיכולוג.ית התפתחותי.ת– טיפול ואבחון ילדים, עד גיל 10.
- פסיכולוג.ית חינוכי.ת– טיפול ואבחון ילדים ונוער, עד גיל 18 ועבודה במסגרות חינוכיות.
- פסיכולוג.ית קליני.ת– טיפול ואבחון לכל הגילאים. יש לשים לב כי פסיכולוג קליני יוכל לאבחן או לטפל, בהתאם לאוכלוסיית הגיל עימה התנסה בשלב התמחותו.
- פסיכולוג.ית שיקומי.ת– טיפול ואבחון לכל הגילאים. יש לשים לב כי פסיכולוג קליני יוכל לאבחן או לטפל, בהתאם לאוכלוסיית הגיל עימה התנסה בשלב התמחותו.
מה כולל אבחון פסיכודיאגנוסטי?
אבחון פסיכודיאגנוסטי כולל דרישה ברורה מאוד, בהתוויית משרד הבריאות. בין אם מדובר בילד, נער או מבוגר- ישנם קריטריונים ברורים כיצד אמור להיראות דו”ח פסיכודיאגנוסטי.
האבחונים הנערכים במכוננו כפופים כמובן להנחיית משרד הבריאות בדבר אבחונים פסיכודיאגנוסטיים, עליהם אנו ממליצים לקרוא בין אם תערכו אבחון במכוננו ובין אם לאו.
מטרת אבחון פסיכודיאגנוסטי
לאבחון פסיכודיאגנוסטי מטרות רבות ובכללן-
- אבחנה מבדלת, דינמיקה נפשית, בניית מערך טיפולי.
- מיון למקום עבודה והערכת התפקודים הרגשיים של המאובחן.
- מודעות עצמית ושיפור הערך העצמי.
הערכה פסיכודיאגנוסטית
תהליך של אבחון פסיכודיאגנוסטי, לעומת תהליך של מבחן, מתרכז בהערכה של המאובחן. במקרה של אבחון פסיכודיאגנוסטי, יאבחן המאבחן (הפסיכולוג). הפסיכולוג יעזר בכלים אבחוניים מתוקפים סטטיסטית (על-ידי מחקר), כדי לבדוק את היכולות והתפקודים של המטופל בהיבטים שנציג בהמשך.
הערכה פסיכודיאגנוסטית היא הערכה רחבה, אינטגרטיבית ומעמיקה. הערכה זו כוללת ראיון קליני, הערכת היכולות האינטלקטואליות. זאת, על ידי שימוש בכלים השלכתיים ומטלות מובנות, המתוקפים סטטיסטית.
אבחנה פסיכודיאגנוסטית
אבחנה פסיכודיאגנוסטית מורכבת מאבחנה דינמית ואבחנה פסיכיאטרית, המתבססת על DSM5, או ICD11.
אבחנה לפי ה-DSM5 בודקת את התפקודים הרגשיים, בחיי היומיום של המאובחן, על פי קריטריונים ברורים. אם המאובחן עונה על מספר הקריטריונים, הוא יאובחן בהפרעה, בהתאמה: דיכאון, חרדה, הפרעות בשינה, הפרעות אישיות, הפרעת התפתחות שכלית, התמכרויות ועוד. אבחנה זו משמשת בעיקר פסיכיאטרים, אבל גם פסיכולוגים וישנה התייחסות לאבחנות אלו בתוך האבחון הפסיכודיאגנוסטי.
מלבד לכך וזה הייחוד של האבחון הפסיכודיאגנוסטי, ישנה הבנה מעמיקה של הדינמיקה הנפשית של המאובחן . ספר ה-PDM (McWilliams, 2011) הוא ספר אבחנות אשר רואה בנפש מורכבת יותר מאשר סך של סימפטומים. גישה אבחנתית זו מניחה כי לנפש דינמיקה מורכבת, הקשורה להתרחשויות בעבר, לאופן בו גדל המאובחן, האופן בו מתפקד בחברה ועוד.
פנו למומחים של מכון סול לפסיכותרפיה – קבעו אבחון פסיכודיאגנוסטי עוד היום עם פסיכולוגים מאבחנים מומלצים
כתם רורשך – אחד מאמצעים הפופולריים ביותר לאבחון דיאגנוסטי
מה ההבדל בין הערכה פסיכודיאגנוסטית להערכה פסיכיאטרית?
ייעוץ פסיכיאטרי מורכב מראיון קליני יסודי, סריקת רשומות רפואיות ותצפית קלינית בזמן מפגש עם הפסיכיאטר הפרטי. ייעוץ זה מסתמך בעיקר על דיווחי המטופל אודות תחושותיו בחיי היומיום שלו ובהתאם לספר האבחון הפסיכיאטרי. הערכה פסיכודיאגנוסטית לעומת זאת, היא הערכה רחבת-היקף אשר בודקת באופן מסועף ומורכב את עולמו הפנימי של המאובחן. מטרת ההערכה היא בדרך-כלל לענות על שאלות ספציפיות, כפי שהצגנו לעיל חלק מהן.
בניגוד לייעוץ פסיכיאטרי, הערכה פסיכודיאגנוסטית היא תהליך אבחוני מיוחד וייחודי, בעל השלכות משמעותיות אשר משמשות את המאובחן באספקטים שונים בחייו. הערכה פסיכודיאגנוסטית מספקת נתונים אובייקטיבים, על תפקודו הפסיכולוגי של המאובחן ומהווה כלי שימוש, לבירור התנהגויות ופתולוגיות מורכבות, בחלק מהמקרים.
הכלים המשמשים אותנו באבחונים אלה הם כלים השלכתיים, שמטרתם היא שהמאובחן ייתן לנו כמה שיותר אינפורמציה על עולמו הפנימי, מבלי שיהיה מודע לכך. ההנחה היא שבאמצעים אלה נוכל לגשת יותר ל”אמת” של המטופל ולהכיר אותו באופן אובייקטיבי כמה שיותר.
לאיזה שימוש נועד אבחון פסיכודיאגנוסטי?
לאבחון פסיכודיאגנוסטי שימושי רבים, כשהעיקריים שביניהם הם:
- סביבה מותאמת לילד– אבחונים אלה מסייעים להתאים את המסגרת החברתית, כמו גם מסגרת החיים המותאמת לילד. לרוב, שאלות אלה בוחנות את ההתאמה של ילד לחיות במסגרת פוסט-אשפוזית או מסגרת פנימייתית. נוסף לכך, הערכה פסיכודיאגנוסטית בודקת התאמה למסגרות לימודיות ואוניברסיטאיות.
- תעסוקה– הערכות אלו תרומות בהבנה והתאמת מעומד למשרה מסוימת. מכוני מיון מתעסקים בעיקר בבניית פרופילים לתפקידים מסוימים, בדרך-כלל משרות ניהוליות, או משרות ביטחוניות אשר להן נדרשים כישורים אישיותיים מסוימים.
- ביטוח– ביטוח לאומי וחברות ביטוח אחרות נשענות על ממצאים שעולים מהערכות פסיכודיאגנוסטיות, להערכת מקרים של נכות בעבודה. כך גם שירותי הרווחה בישראל נסמכים על דו”חות אלו על מנת להעריך כישורים של ילדים ושל הוריהם. דוגמא שכיחה לכך היא בחינת כשירות הורית להחזקה של ילד במשפחת אומנה, או במשפחה מאמצת.
- פלילי– לא מעט מההערכות מטרתן לענות על שאלת כשירות פסיכולוגית של נאשם העומד לדין בגין עבירה כזו או אחרת. בישראל השימוש בהערכות אלה שכיח, אך יש לציין כי בעולם ובייחוד בארה”ב תחום זה מפותח ביותר. בארצות אלו ישנם פסיכולוגים קליניים אשר מעמיקים את הכשרתם בלימודים של פסיכולוגיה פלילית ומתמחים בנושא.
הערכה קוגניטיבית
הערכת האינטיליגנציה היא חלק הכרחי ובלתי נפרד מהערכה הפסיכולוגית באבחון פסיכודיאגנוסטי. הערכה זו לרוב נסקרת ראשונה בדו”ח האבחון ומטרתה להבין מהו הפרופיל הקוגניטיבי הבסיסי של האדם, המולד- במטרה להבין איך האדם מתפקד ביומיום.
כלומר, מה היכולות המולדות עימן הגיע האדם אל העולם. פרט לכך, באותו מבחן נבחנות גם היכולות הקוגניטיביות הנרכשות- אלו שהאדם, באמצעות חשיפה יומיומית בבית הספר או בבית, רכש לעצמו.
בנקודה זו אפשר לראות שינויים משמעותיים בין אדם אשר קיבל טיפוח והעשרה בבית לזה שקיבל העשרה אינטלקטואלית מצומצמצת יותר.
יכולות גרפו-מוטוריות
בחלק זה נבחן גם את היכולות הגרפו-מוטוריות (מבחן בנדר) המעידות על היכולת לקשב וריכוז ופוטנציאל יכולת הקריאה (מבחן קידוד; נבחן באופן מעמיק יותר באבחון פסיכודידקטי).
אינטיליגנציה על פי ההגדרה היא מה שאנחנו בודקים במבחן אינטליגנציה. ישנן הגדרות רחבות למהי אינטיליגנציה, אך כלל נסביר כי מבחנים פסיכולוגים בודקים תתי-יכולות שכליות, באמצעים שונים: שמיעתיים, חזותיים, מילוליים ועוד, הקשורים כולם ל”אינטיליגנציה כללית” עימה האדם מתפקד ומתקשר ביומיום.
היכולת האינטלקטואלית הכללית שלנו מלמדת גם על הפוטנציאל התפקודי של האדם מבחינת תעסוקה ביומיום וגם מלמדת על ההשערה והפוטנציאל עימו נולד. מלבד לכך, מבחנים מסוימים במבחן אינטליגנציה, אשר להם נדרשת יכולת לקשב וריכוז וקצב פסיכומוטורי, מלמדות על הכוחות הנפשיים והמצב הרגשי (אפקטיבי) של המאובחן.
מבחן האינטיליגנציה המועבר היום במבוגרים הוא מבחן הוכסלר 3. בילדים שכיח כיום מבחן הוויסק 4 ובפעוטות וופסי 2. חשוב לציין כי בשנים האחרונות נכנס לאט-לאט מבחן הוודקוק-ג’ונסון כמבחן אינטיליגנציה מועדף, כיוון שסוקר באופן אינטגרטיבי ומעמיק יותר את היכולות האינטלקטואליות.
כתם דיו צבעוני – עוד אחד מכלי האבחון הדיאגנוסטי
הערכה רגשית
הערכה רגשית באבחון פסיכודיאגנוסטי נערכת על ידי מבחנים הנקראים מבחנים השלכתיים. מבחנים אלו מטרתם לגשת אל נפש המאובחן באופן בלתי-אמצעי ובכך לעקוף את ההגנות וההסתרות הבסיסיות והיומיומיות בהם אנחנו כבני אדם משתמשים בהם באופן יומיומי.
חשוב לציין כי באמצעים אלה אנחנו מעריכים מאובחנים למשרות ציבוריות, משרות למכוני מיון ואף תפקידים רגישים בצבא, כמו תפקידים מודיעניים, קורס טייס, קורס חובלים ועוד.
ההערכה הרגשית נעשית על-ידי מבחנים סטנדרטים. סוללת האבחון הבסיסית כוללת את מבחן הציורים, בו מתבקש המאובחן לצייר מספר ציורים ולספר עליהם סיפור, מבחן T.A.T בו מוצגים בפני המאובחן ציורים המתארים סיטואציות יומיומיות, עליהן מתבקש המאובחן לספר לסיפור.
רורשך – ייחודי לאבחון פסיכודיאגנוסטי
מבחן הרורשך ודאי מוכר לרבים, אשר ניסו להתמיין למקומות עבודה מסווגים ומשרות נחשקות אחרות. לא נרחיב על מבחן זה, כיוון שהרחבת המידע אודותיו תהפוך את הכלי האבחוני ללא-תקף, אז נאמר שהמבחן בנוי ממספר כתמי דיו עבורם המאובחן מתבקש לענות על השאלה: כמו מה הכתם הזה נראה, או מה מזכיר לו הכתם.
מתוך הידיעות המקצועיות של הפסיכולוג הקליני המאבחן ובאמצעים סטטיסטים, נוכל להבין לא מעט על עולמו הפנימי של המאובחן ובכללם על מידת התוקפנות, מידת ואופן יצירת הקשרים שלו, המידה בה דמויות אנושיות משמעותיות בשיפור חווייתו הפנימית, מה האינדיקציה שאותו אדם ייתרם מטיפול, מה כוחותיו של האדם להתמודד ברמת לחצים סבירים ולחצים משמעותיים ביומיום ועוד.
בהיבט של אבחון פסיכודיאגנוסטי ושימוש במבחן הרורשך לצורך מבחני מיון, נאמר כי ממצאים מסוימים ברורשך יכולים להעיד אם אדם מתאים למלא משרה מסוימת או לא. לדוגמא, אדם שהוא חשדן ודרוך מטבעו מתאים יותר למלא משרה בטחונית.
במה אבחון פסיכודיאגנוסטי מסייע?
אבחון פסיכודיאגנוסטי משפר את דיוק האבחנה שלנו על ידי שימוש בכלים אבחנתיים מתוקפים סטטיסטית. האמינות של המבחנים המובנים הינה גבוהה ביותר לאורך השנים וכך גם המהימנות העולה של המבחנים ההשלכתיים, לאורך השנים.
הערכה פסיכודיאגנוסטית תורמת גם לרופא, הפסיכיאטר המלווה במקרים מסוימים, כאשר הפסיכיאטר זקוק לסיוע באבחנה של מטופל אשר לא ברור ממה בעיקר סובל, או עם מה בעיקר מתמודד. רבים מהאנשים שנמצאים במערכת בריאות הנפש לאורך השנים, מודעים לכך ששינויים תרופתיים הינם שכיחים ביותר, בניסיון למצוא התאמה תרופתית שתשפר את מצב הרוח או את בוחן המציאות והשיפוט.
הערכה פסיכודיאגנוסטית תורמת למתן אבחנה ובתורה, תורמת גם להתאמה תרופתית יעילה, בשל התכונות האובייקטיביות, הסטנדרטיות והמהימנות של ההערכה.
מהו דו”ח פסיכודיאגנוסטי?
מערך האבחונים הוא מערך של מבחנים חסויים שמתאימים לצרכי המטופל ומותאמים לזמינות ולצורך של המאובחן.
התרומות של דו”ח פסיכודיאגנוסטי–
- דו”ח פסיכודיאגנוסטי הוא מסמך מקיף הכולל תוצאות מפורטות וסיכום של כל תת-מבחן שהועבר, תוך אינטגרציה, שמטרתה לספק תמונה רחבה וחד-משמעית בנוגע לאבחנה ולהמלצות עבור המאובחן.
- מטבע הדברים וכיוון שכל אדם הוא שונה, הדו”ח הפסיכודיאגנוסטי שונה מאדם לאדם. כלומר, הבנות ומסקנות שלנו אודות אדם אחד, או ילד אחד, יהיו שונות ממסקנות והמלצות שניתן לאדם אחר.
- נציין כי הדו”ח הפסיכודיאגנוסטי נערך גם כן על ידי פסיכולוג קליני ולדו”ח משמעות רחבה ועשויה גם לסייע ולשמש בועדות לביטוח לאומי, בהכרה ולבחינת זכאות לנכות מסיבות כאלה או אחרות.
- נוסף לכך, אצל ילדים ובני נוער, שכיח השימוש בדו”חות פסיכודיאגנוסטים, בשאלה לגבי יציאה למסגרת חוץ-ביתית.
- הדו”ח הפסיכודיאגנוסטי יענה גם על שאלות לגבי המצב הרגשי של המאובחן: האם האדם סובל כעת ממצב רגשי “תקופתי” וחולף (הנקרא מצבי בעגה המקצועית), או האדם האדם סובל ומתמודד עם קשיים רגשיים תכונתיים, אשר התעצבו בשנים מוקדמות בילדות והינם חלק מאישיות האדם.
מוזמנים לפנות אלינו למכון סול לפסיכותרפיה לשיחת ייעוץ חינם לקראת אבחון פסיכודיאגנוסטי
העלות של אבחון פסיכודיאגנוסטי הינה גבוהה. מחיר האבחון עולה כמה אלפי שקלים, כולל מע”מ. הסיבה לעלות הגבוהה לאבחון היא הזמן הרב שמשקיע המאבחן (הפסיכולוג הקליני) בהעברת האבחון (כ-10 שעות בממוצע) ובכתיבת דו”ח האבחון (כ-10 שעות נוספות).
כאינדיקציה למחיר, יש להבין כי שעת טיפול של פסיכולוג קליני נעה בין 400 ל-500 ש”ח לשעה. לכן, פסיכולוג שעורך אבחון פסיכודיאגנוסטי, למעשה משתכר נמוך מהשכר השעתי שלו.
יש לציין כי פעמים רבות קופת החולים, ביטוחים פרטיים או מחלקת הרווחה בעירייה נותנים החזר כספי, או לפחות השתתפות חלקית בעלות האבחון.
אבחון פסיכודיאגנוסטי הינו סוללה של מבחנים פסיכולוגיים מעמיקים, הכוללים: מבחני אינטיליגנציה, מבחנים מוטוריים, מבחנים רגשיים ומבחנים אישיותיים. מבחנים אלו מאפשרים לאדם המזמין אותם, לקבל תמונה רחבה יותר על יכולותיו האינטלקטואליות והרגשיות.
קופות חולים ומסגרות שונות, לרבות כללית, מכבי או מאוחדת וביטוח לאומי מסבסדות אבחונים פסיכודיאגנוסטיים. זאת, במצבים מסוימים בהם ישנה הצדקה רפואית/פסיכולוגית לכך.
בנוסף, אבחון פסיכודיאגנוסטי ניתן במרפאות לבריאות הנפש של משרד הבריאות, בחינם לחלוטין, במקרים חריגים.
עם זאת, יש לציין כי אבחונים אלה נערכים על-ידי מתמחים בדרך-כלל, בפסיכולוגיה קלינית, שאינם פסיכולוגים קליניים מומחים. לדבר זה חשיבות רבה, שכן מתמחים בעלי ניסיון מוגבל יותר בהשוואה למומחים ואבחון שעורכים אורך לרוב זמן רב יותר.
יש לציין כי בשוק הפרטי מדובר בשירות יקר, אך חשוב וחיוני במקרים רבים ולכן הינו מסייע רבות בבניית תכנית טיפולית.
