הגדרה
בולימיה היא הפרעת אכילה המאופיינת באפיזודות של אכילה בכמויות גדולות מהנדרש בחשאי, במהלכן האדם מרגיש חסר שליטה וויסות על האכילה שלו. חוסר השליטה מתבטא באכילת כמויות גדולות של מאכלים עתירים בקלוריות, בפרק זמן מוגבל ואף באכילה של מאכלים שאינם נאכלים בדרך כלל זה עם זה (למשל אכילה של עוגה שלמה, לאחריה בשר ולאחר מכן חטיפים). התנהגות זו מכונה ‘התקף בולמוס‘. הבולמוסים לרוב נעצרים בעקבות כאבי בטן ולא מתוך יכולת לויסות עצמי של האכילה.
בתגובה לאכילה המופרזת, ובניסיון להימנע מעלייה במשקל אשר מפחידה את האדם, הוא מבצע התנהגויות מפצות כגון הקאה או שימוש במשלשלים. כיוון שלמשלשלים אין השפעה מיידית, התקף השלשול עלול לתקוף במפתיע, דבר שיכול להוביל בתורו להתנהגויות הסתרה מתוך הפחד מבושה, כלומר להסתגרות בבית ואף לאגרופוביה (פחד מלחוות תגובה מביישת בציבור).
נטילת המשלשלים אצל המתמודד עם בולימיה, נעשית תכופה יותר עם הזמן ובתגובה פוגמת בתפקוד הטבעי של מערכת העיכול. התנהגויות אלה לרוב יופיעו לפחות פעמיים בשבוע, במשך שלושה חודשים ברציפות. אם ישנה בנוסף ירידה משמעותית במשקל בעקבות צומות או משטר ספורטיבי קפדני, יכולה להתקיים במקביל לבולימיה, הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה מיטהרת. בשונה מאנורקסיה, המתמודדים עם בולימיה לרוב נמצאים במשקל גוף תקין ואף מעל לממוצע.
מהם הסימפטומים של בולימיה?
- התקפים נשנים של בולמוסי אכילה שמאופיינים על-ידי:
א. אכילה, בפרק זמן מוגבל, של כמות אוכל המוגדרת כגדולה יותר מזו שרוב האנשים היו אוכלים בפרק זמן דומה.
ב. תחושה של איבוד שליטה.
- במהלך הבולמוסים, ניתן לצפות בלפחות 3 מההתנהגויות הבאות:
א. אכילה מהירה הרבה יותר מהרגיל.
ב. אכילה עד לתחושה של מלאות בלתי נעימה.
ג. אכילת כמויות ענקיות של אוכל למרות היעדר תחושת רעב.
ד. אכילה לבד בשל המבוכה להיחשף בזמן אכילה.
ה. תחושת גועל עצמי, דיכאון או תחושת אשמה כבדה לאחר הזלילה.
- מועקה כבדה הקשורה להתקפי הזלילה.
- התקף לפחות פעם בשבוע במשך 3 חודשים.
- אין פעולה של היטהרות או הרעבה לתקון המצב (אם יש, ייתכן וקיימת גם אנורקסיה נרבוזה מסוג מיטהרת).
מהם הגורמים לבולימיה?
היבטים פסיכולוגים
אנשים המתמודדים עם בולימיה, לרוב מתמודדים עם דימוי עצמי וערך עצמי נמוך. המחשבה הלא מודעת בהתקפי הזלילה היא: “אם אוכל הרבה, לא ארגיש את הכאב הנפשי עימו אני מתמודד”. בנוסף, האוכל נחווה ככח כל יכול, בכך שהוא מאפשר ביטחון, הרגעה ובכך מאפשר ויסות של תחושות רגשיות קשות שהאדם פוגש בהן כמו: בושה, כעס, עלבון, חרדה, דיכאון וכיוצא באלה.
לרוב, כיוון שאנשים המתמודדים עם בולימיה סובלים מכאבי בטן בעקבות האכילה, ניתן לראות את הכאב הנפשי מומר לכאב פיזי ברור ומוחשי, לעומת הכאב הנפשי המורכב יותר לזיהוי ולהתמודדות, והוא זה אשר מוביל במקרים רבים ומייצר את ‘בולמוס האכילה’.
נוסף לכך, התנהגויות הניקוי וההיטהרות לאחר הבולמוסים, ננקטות לרוב, בשל תחושות האשמה וחוסר הערך (שבמהותן הן תחושות רגשיות קשות להבנה והתמודדות) שמהן האדם רוצה להיפטר, ולכן עושה זאת בדרך פיזית וקונקרטית של סילוק פעולת האכילה בדרך של הקאות, משלשלים או ספורט אינטנסיבי.
היבטים משפחתיים
מחקרים מראים כי משפחות של מטופלים המתמודדים עם בולימיה, הינן משפחות שהתמיכה המשפחתית והלכידות בהן מצומצמות. מתוך כך, אדם המתמודד עם בולימיה מרגיש כי צריך להחזיק את עצמו ואת מכאוביו לבדו.
היבטים ביולוגיים
מחקרים מראים כי קיים קשר בין בולימיה לבין תפקודים של רמות הסרוטונין במוח. תפקידו של הסרוטונין במוח, בין שאר תפקידיו, הוא בויסות מצב הרוח ותחושת השובע. נציין בהערה כי רוב האנשים המתמודדים עם בולימיה מתמודדים גם עם הפרעות במצב הרוח ועם דיכאון.
עוד בעניין >> טיפול פסיכולוגי תזונתי
מהו הטיפול המומלץ בבולימיה נרבוזה?
פסיכותרפיה
טיפול בבולימיה ישלב אלמנטים של טיפול דינאמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). המטפל והמטופל ימשיגו יחד את האמונות השגויות על אודות התפיסה העצמית. בשלבים מעמיקים יותר של העבודה הטיפולית ננסה להבין מה שירתה האכילה, איזה חור רגשי היא מילאה ונפנה לטיפול בדיכאון שלרוב מסתתר מתחת לאכילה הלא מווסתת.
טיפול משפחתי
כפי שהצגנו לעיל, מחקרים מראים כי משפחות של מתמודדים עם בולימיה הינן לרוב משפחות חסרות לכידות משפחתית ומתוך כך מותירות את המתמודד לבדו. בטיפול זה נגייס את הגורמים במשפחה או גורמים נוספים אחרים בסביבה הקרובה, לשים לב להתנהגויות הלא בריאות של המתמודד ונעבוד על דרכי הזיהוי שלהן.
טיפול רפואי ותזונתי
כיוון שהתקפי ההקאות הופכים עם הזמן להתנייה פיזיולוגית לאחר אכילה מרובה, תעשה עבודת למידה חדשה של אכילה בכמויות מתונות, ללא הקאה לאחר מכן. תהליך זה ילווה כמובן בייעוץ תזונתי שמטרתו להשיב את הפעילות הפזיולוגית הטבעית של מערכת העיכול והבליעה לתקינותה.
יש לציין כי כיוון שהתנהגות ה”ניקוי” על ידי הקאות או משלשלים הינה חזרתית ומושרשת גם מבחינה פיזיולוגית, אך גם מבחינה פסיכולוגית אצל המתמודד, נעבוד עם המטופל בכלים שאנו עובדים בהם בטיפול בהתמכרויות עם מכורים. כך שיש להבין את המתמודד עם בולמיה, כמכור לאכילה בכמויות רבות ומכור להקאה בתגובה לאכילה. הבנה זו חשובה, שכן ישנה חשיבות להבין את המניעה ואת אי היכולת של המטופל “לצאת” ממעגל הקסמים של ההיטהרות.
צוות מכון סול מורכב ממגוון מטפלים מומחים ומנוסים בתחומם, אשר יוכלו לסייע בכל קושי עימו אתם מתמודדים. במכון סול מטפלים בילדים, נוער ומבוגרים.
