טיפול זוגי בצל מחלה

ליאור להט | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 2.1.21 | עודכן: 12.8.21

השפעה של מחלה על זוגיות

מחלה, אם נפשית או פיזית, של אחד מבני הזוג משפיעה על הקשרים של אותו אדם עם עצמו, עם סביבתו וכמובן עם הקשר הקרוב ביותר שלו- הזוגיות. אדם אשר נפגע בתפקודו פעמים רבות מרגיש חסר ערך, חסר אונים ולא מובן. פגיעות זו, יוצרת פעמים רבות מצב של חוסר חיות, חרדה ואף דיכאון.

זוגיות, בייחוד בתחילת ההתמודדות עם המחלה, יכולה להיות מעצימה או דווקא מתסכלת עבור אדם אשר מתמודד עם קשיים. בכתבה זאת ננסה להסביר מה ההבדלים בין אדם אשר "ישרוד" לטובה את המשבר, או לרעה וכיצד זוגיות וטיפול זוגי יכולים לסייע לאדם עצמו וגם לבן/ת זוגו.

מצוקה ובדידות בזוגיות

אנשים המדווחים על קשיים כלליים במערכות יחסים (לא רק זוגית) ובחייהם האישיים בעוצמה בינונית או גבוהה היו בסיכון יותר לסבול  מבעיות ספציפיות ביחסים הזוגיים, מביטויי תוקפנות, מקשיים ביחסים המיניים, הכספיים ובגידול הילדים, מחרדה ודיכאון (Uebelacker, 2005 & Whisman).

ההתרחשות המשותפת בין מצוקה זוגית כוללת לבין בעיות יחסים ספציפיות, כמו הפרעות רגשיות או התנהגותיות אינדיבידואליות, נחקרה היטב בספרות המחקרית בשנים האחרונות על בסיס ההנחה שקונפליקט זוגי משמש כגורם לחץ רחב התורם להתפתחות והחמרה של בעיות ספציפיות- אישיות או זוגיות. בהתבסס על ממצאים אלו, הופיעו טיפולים זוגיים חדשים לטיפול בזוגות במצוקה אשר אצל אחד מבני הזוג או אצל שניהם קיימת בעיית בריאות רגשית, התנהגותית או פיזית (Snyder & Whisman 2003).

לקריאה על טיפול זוגי ומשפחתי>>

    אנחנו כאן בשבילכם
    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    חשיבות זוגיות איתנה בעיתות משבר

    במידה ואתם או בני זוגכם סובלים מקשיים בריאותיים/נפשיים המשפיעים על הקשר הזוגי, מומלץ מאוד לפנות לטיפול זוגי המיועד לסיטואציות כאלו. טיפול זה יסייע לכם בהתמודדות המשותפת עם הקשיים ויטיב עם הקשר הזוגי.

    אסטרטגיה אחת כוללת התערבויות זוגיות המתמקדות באינטראקציות ספציפיות  בין בני זוג המשפיעות ישירות על הבעיות בזוגיות ועל הטיפול בהן. אסטרטגיה נוספת הינה  בה אחד מבני הזוג משמש כ"מטפל" או כמאמן המסייע לבן הזוג השני בבעיותיו האישיות.

    ישנם זוגות המגיעים לטיפול כאשר אחד מבני הזוג סובל מדיכאון, וניכרת מצוקה זוגית קשה. טיפול זוגי נבדק בעבר כטיפול המסייע לדיכאון (Beach & O'Leary, 1992), והומלץ לשלבו לצד טיפול תרופתי בדיכאון מכיוון שתרופות אלו משפיעות לעיתים קרובות לרעה על יחסי מין (Denton, Golden, & Walsh, 2003) ועל הסיפוק מהזוגיות. דיכאון משפיע על שביעות רצון מהזוגיות הן אצל גברים והן אצל נשים ועל איכות הקשר הזוגי. מהכיוון ההפוך- נוכחותם של בעיות זוגיות מנבאת גם פרקי דיכאון (Whisman & Bruce, 1999). יתר על כן, זוגות מדוכאים מאופיינים גם בשליליות רבה יותר (ביקורת, עוינות והגנת יתר) ביכולת הבעת רגש של בן הזוג ועוד.  ישנן מספר גישות לטיפול זוגי המעורב בו דיכאון.

    אחת מהן היא טיפול זוגי מונחה התמודדות (COCT), המושתת על טכניקות שינוי התנהגות ואימון בתקשורת ובפתרון בעיות, וכן על טכניקות התמודדות עם לחץ (Bodenmann, 2005). בגלל ההתמקדות הגישה בהתמודדות דיאדית, ה- COCT חל על כל הזוגות עם בן זוג מדוכא ולא רק על מי שנמצא במצוקה זוגית. בנוסף, ניתן להרחיב את המודל בקלות למערכות יחסים לא זוגית. גישה נוספת לטיפול זוגי המערב הפרעות נפשיות הינה טיפול משותף של בני הזוג המשלב מרכיבים של פסיכותרפיה בין אישית, שמטרתו לעזור לאנשים בדיכאון להבין טוב יותר את מערכות היחסים הבין-אישיות שלהם וכיצד לתקשר במערכות אלו.

    כאשר מגיע זוג לטיפול ואחד מהם סובל מהפרעת חרדה, נראה כי התערבות זו תסייע להם להתמודד עם הקשיים הזוגיים הנלווים להפרעה, כגון שיבוש בדפוסי התקשורת, הגברת המתח והוויכוחים,  הפחתה בפעילויות משותפות ובתשומת לב לבן הזוג שאינו עם חרדה. הטיפול הזוגי ברקע החרדה כולל סיוע של בן הזוג בחשיפה בת הזוג החרדתי ובתרגילי הרגעה, סיפוק תמיכה, בחינת הדרכים בהן הקשר הזוגי מגביר את תסמיני החרדה  וכדומה.

    זוגות אחרים מגיעים לטיפול זוגי כאשר יש ברקע התמכרות: שימוש והתמכרות לסמים או אלכוהול. התמכרויות אלו מהוות הפרעות פסיכיאטריות נפוצות ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית. קיים טיפול זוגי יעיל המיועד לזוגות במצבים אלו- CBT, שנועד  לשנות את דפוסי האינטראקציה הזוגיים והמשפחתיים כדי לקדם סביבה משפחתית המסייעת יותר לגמילה (למשל על ידי צמצום התלונות החוזרות על ההתמכרות בעבר וקידום תשומת הלב להיבטים חיוביים בהתנהגות מפוכחת הנוכחית), כמו גם לשיפור התקשורת ופעילויות זוגיות חיוביות (Fals-Stewart et al. 2003).

    מחקרים בדקו טיפול זוגי במכורים מצאו כי הטיפול מסייע בשימוש מופחת מחומרים ואף בגמילה, במערכות יחסים מאושרות יותר, פחות פרידות וסיכון נמוך יותר לגירושים מאשר טיפול פרטני בלבד. בנוסף,  באופן משמעותי נצפה פחות אלימות במשפחה לאחר הטיפול.

    לקריאה על השפעות הפסיכולוגיות לאחר גירושין>>

    ישנם זוגות המגיעים לטיפול לאור כאב ומחלות כרוניות אצל אחד מבני הזוג או שניהם. מחקרים מראים כי בן/בת הזוג הבריא ממלא תפקיד חשוב בהסתגלות האדם הסובל לכאב ובניהול כאב (Keefe et al. 2006). לדוגמא, בני זוג יכולים לעודד רכישת אסטרטגיות יעילות יותר למניעת כאב, לאכוף את מנוחת השני או להתעקש על נטילת  תרופות נגד כאבים.

    לקריאה על הפרעת כאב מסוג פיברומיאלגיה>>

    יתר על כן, התערבויות זוגיות המערבות כאב כרוני ומחלות גופניות באופן כללי יותר, יכולות לעזור לבני הזוג  הבריאים להתמודד עם הקשיים הרגשים שלהם בטיפול בבן הזוג, לקדם תקשורת יעילה  יותר סביב כאב ומצוקה רגשית, ולהבין ולהקל על התהליכים הזוגיים במתן תמיכה רגשית ומוחשית, על  ההתמודדות עם קונפליקטים בזוגיות  ועל הבעת חיבה ואינטימיות (Keefe et al. 2006). במחקר שנערך על טיפול זוגי כאשר אחד מבני הזוג חולה במחלה סופנית נמצא כי הטיפול, אשר סייע למטופלים למצוא משמעות משותפת, בהגברת האינטימיות והתמיכה הרגשית ובהקלה על שיחות על גסיסה ומוות, הראה שיפור משמעותי בטיב היחסים הזוגי וירידה במצוקה הקשורה למוות (Mohr et al. 2003).

    כאשר אחד מבני הזוג סובל מהתמכרות להימורים, היא משפיעה על הזוגיות ומערימה קשיים רבים למכור ולבן/בת הזוג. לפי ההערכות, 2.3% מאוכלוסיית העולם סובלת מבעיה זו. לעיתים קרובות בן/ בת הזוג של המהמר/ת צריכים לעבוד קשה יותר על מנת להתמודד עם חובות כתוצאה מההימורים, או הופכים לקורבן של מרמה או גניבה שביצע המהמר. אלו מובילים לרוב לחוסר אמון, מתח, חרדה וכעס בזוגיות, ולעיתים אף לאלימות ואובדנות (Nilsson et.al, 2020). מכאן, ישנה חשיבות רבה לקבלת טיפול זוגי לצד או ללא טיפול פרטני במהמר.

    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

     

    מהי היעילות של טיפול זוגי בצל מחלה?

    טיפול זוגי חשוב לא פחות מטיפול אישי, בייחוד בהתמודדות עם מחלה של אחד מבני הזוג. תמיכה סביבתית הוכחה במחקרים רבים כמחזקת ומעצימה את האדם בהתמודדות עם מחלות, פיזיות או נפשיות, לא פחות מטיפולים תרופתיים.

    יתרה מכך! כאשר האדם מרגיש כי הקושי לא רק אצלנו, כלומר שלא רק הוא האדם ה"בעייתי" והחולה, אלא שבת זוגו או משפחתו נרתמת לעניין, הוא יכול להרגיש מועצם ובעל ערך. זאת, כיוון שיחוש את המגוייסות המשפחתית שרואה אותו על כל חלקיו ומורכבותו ובעיקר זוכרת, איזה מין אדם היה לפני שחווה את הפגיעה.

     

    פנו אל המומחים של מכון סול לקביעת פגישה לטיפול זוגי ומשפחתי

    הפניות

    Beach, S. R., & O’Leary, K. D. (1992). Treating depression in the context of marital discord: Outcome and predictors of response for marital therapy vs. cognitive therapy. Behavior Therapy, 23, 507–528

    Bodenmann, G. (2005). Dyadic coping and its significance for marital functioning. In T. Revenson, K. Kayser, & G. Bodenmann (Eds.), Couples coping with stress: Emerging perspectives on dyadic coping (pp. 33–50). Washington, DC: American Psychological Association

    Denton, W. H., Golden, R. N., & Walsh, S. R. (2003). Depression, marital discord, and couple therapy. Current Opinions in Psychiatry, 16, 29 –34

    Fals-Stewart W, Birchler GR, O’Farrell TJ. 2003. Alcohol and other substance abuse. See Snyder & Whisman 2003, pp. 159–80

    Keefe FJ, Porter LS, Labban J. 2006. Emotion regulation processes in disease-related pain: a couples-based perspective. See Snyder et al. 2006. In press

    Mohr DC, Moran PJ, Kohn C, Hart S, Armstrong K, et al. 2003. Couple therapy at the end of life. Psychooncology 12:620–27

    Nilsson, A., Magnusson, K., Carlbring, P., Andersson, G., & Hellner, C. (2020). Behavioral couples therapy versus cognitive behavioral therapy for problem gambling: a randomized controlled trial. Addiction115(7), 1330-1342.‏

    Snyder, D. K., Castellani, A. M., & Whisman, M. A. (2006). Current status and future directions in couple therapy. Annu. Rev. Psychol.57, 317-344

    Whisman, M. A., & Bruce, M. L. (1999). Marital distress and incidence of major depressive episode in a community sample. Journal of Abnormal Psychology, 108, 674 – 678

    Whisman MA, Uebelacker LA. 2005. Distress and impairment associated with relationship discord in a national sample of married or cohabiting adults. J. Fam. Psychol. In press