טיפול בהפרעת סומטיזציה

מהי הפרעת סומטיזציה?

הפרעת סומטיזציה שייכת למשפחה הפרעות סומטיות וסומטופורמיות. זוהי הפרעה רבת תסמינים המאופיינת בתלונות מרובות על כאבים, תסמינים במערכת העיכול, העצבים, והמין, ומחלות פיזיולוגיות במשך תקופה ארוכה, כאשר לא נמצא הסבר ומקור רפואי וגופני אליהם. למעשה, מקורם הינו נפשי- מצוקות, טראומות, חרדות ולחץ. הפרעת זו מתרחשת לפני גיל 30, מצריכות טיפול רפואי ופוגעות באיכות חייו של האדם. חשוב לציין כי הכאב הינו אמיתי ומוחשי, וגורם לסבל ולמצוקה.

שכיחות סומטיזציה

מחקרים מאירופה וארצות הברית מצאו כי פחות מאחוז אחד של אנשים יסבלו מסומטיזציה מלאה לפני הקריטריונים המצויים בספר ה-DSM-5, אך שכיחות סומטיזציה חלקית הינה בין 2% ל-19% (Wolfgang, Winfried & Brahler, 2006) . בנוסף, נמצא כי שכיחות ההפרעה גבוהה יותר בקרב נשים ואנשים בעלי רמה סוציו אקונומית נמוכה.  כמו כן, במחקר שנערך בישראל נמצא כי בקרב עולים חדשים, שכיחות הסומטיזציה גבוהה משמעותית ביחס לאוכלוסייה הכללית (Matalon et al., 2009).

טיפול בהפרעת סומטיזציה

פניה לטיפול נפשי בהקדם מסייעת לאדם בהתמודדות רגשית עם ההפרעה ומקורותיה, מסייעת להבנה איך לחיות עם ההפרעה, ומונעת פניות חוזרות ונשנות לבדיקות רפואיות ותרופות שלרוב אינן מסייעות ואף מעלות את החרדה כאשר אינן מוצאות את מקור הכאבים והתסמינים. הטיפול הנפשי בהפרעה זו מבוסס בראש ובראשונה על אמפתיה כלפי המטופל וכאביו, ועל סיוע בהתמודדות עם ההפרעה ובתפקוד לצידה.

פעמים רבות הטיפול הינו מערכתי, בשיתוף עם רופא המשפחה ועם המשפחה עצמה המגויסת לסייע לבן המשפחה הסובל. הגישה הטיפולית הנפוצה והיעילה ביותר בקרב מטופלים סומטיים הינה טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT. אמונות רווחות בקרב אנשים סומטיים מתייחסות לחוסר הקשר בין גוף ונפש, לקושי לשאת כאבים, למחשבה כי סימפטומים שווי ערך למחלה קשה ואף למוות ועוד.

טיפול זה מסייע לאדם להבין אמונות אלו ולשנות אותן לאמונות אדפטיביות יותר, לשלוט בתסמינים, להבין מתי הם מופיעים, להפחית את הפחד והחרדה הנלוות פעמים רבות להפרעה, ללמוד לחיות עם אי-הוודאות וכן וללמוד טכניקות להרגעה והרפיה, וטכניקות להתמודדות רגשית עם גורמי הלחץ המעצימים את ההפרעה. כל אלו מאפשרים לחיות ולתפקד באופן המיטבי לצד ההפרעה.

במישור התרופתי, לעיתים, כאשר נלוות לסומטיזציה הפרעות כגון חרדה ודיכאון, ניתנות תרופות נוגדות דיכאון ממשפחות ה-SSRI, SNRI, אשר נמצאו עם יעילות בינונית בחולי סומטיזציה.

פרוגנוזה בהפרעת סומטיזציה

הפרעה זו נחשבת להפרעה כרונית, המלווה את הסובלים ממנה שנים רבות. משום כך, הטיפול בה אינו נועד להעלים אותה ואת תסמיניה, אלא למזער את הפגיעה בתפקוד וללמוד לחיות לצידה.

אבחון הפרעת סומטיזציה

תסמינים גופניים וכאב לא קיצוני שאינן חלק ממחלה ידועה לרוב לא מובילים לפניה לרופא והאדם חי איתם ולצידם. אולם, כאשר הכאב והתסמינים פוגעים בתפקוד ובאיכות החיים, לרוב פונים לראשונה לרופא משפחה.

מודל ביו-פסיכולוגי-סוציאלי

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי לאבחון רפואי ופסיכולוגי הוא מודל חשוב מאין כמותו, הכולל תפיסה רחבה ואינטגרטיבית של האדם, בבואנו לאבחן קושי תפקודי/רגשי/פיזי עימו האדם מתמודד.

זהו מודל המתייחס לתסמין הגופני שלא נמצא מקורו הפיזיולוגי, למצבו הנפשי של המטופל והשלכותיו על חייו, וכן את הסביבה החברתית, משפחתית ותעסוקתית של האדם. אולם, עומס העבודה במרפאות, מודעות נמוכה וגורמים נוספים, מובילים לכך שחלק מרופאי המשפחה מתייחסים רק לתסמינים הגופניים, ומותירים את המטופל מאוכזב וחרד לגבי מצבו, ולאי קבלת טיפול מתאים.

המטופל הסומטי נוהג להציג את מצבו בצורה דרמטית ולא מאורגנת, והכאבים והתסמינים הינם מגוונים- דופק מואץ, חולשה, עייפות, בעיות במחזור, במערכת העיכול וההפרשה, קשיים בזיכרון ובהליכה ועוד. לעיתים מתלוות גם מצוקות נפשיות כגון חרדה ודיכאון, אך מכיוון שרוב האנשים אינם מקשרים בין מצב נפשי למצב פיזי, הם אינם מדווחים על מצבים אלו לרופא.

כאב ראש ובטן בהפרעת סומטיזציה

כאבים פיזיים ורגשיים מגוונים בהפרעת סומטיזציה.

על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי ה-DSM-5 , על מנת לאבחן הפרעת סומטיזציה יש לסבול לפחות אחד מארבעת הסוגים והתסמינים הבאים, ולו באופן המועט ביותר:

  1. ארבעה תסמיני כאב: היסטוריה של כאב לפחות בארבעה איברים או תפקודים, כגון בבטן, בראש, בגב, במפרקים, במחזור, בפי הטבעת, במתן שתן, בזמן קיום יחסי מין ועוד.
  2. שני תסמינים של מערכת העיכול שאינם קשורים לכאב: האדם מציג היסטוריה של תסמינים במערכת העיכול כדוגמת שלשולים, בחילות, הקאות, נפיחות, רגישות לאוכל וכדומה.
  3. תסמין אחד הקשור במערכת המין והרבייה, שאינו קשור בזקפה: כגון חוסר חשק מיני, מחזור לא מסודר וכדומה.
  4. תסמין אחד נוירולוגי– תסמין שאינו קשור לכאב ועשוי להצביע על מצב נוירולוגי, כגון פגיעה בחושים, במוטוריקה, בקוגניציה, איבוד הכרה ועוד.

בספר אבחנות הרפואי לכלל המחלות, ה-ICD 11 הפרעת סומטיזציה מסווגת הן כהפרעה נפשית והן כמחלה גופנית.

אבחנה מבדלת להפרעת הסומטיזציה

על הרופא או הפסיכולוג לשלול אבחנות רפואיות העלולות להיות הגורם לכאבים ולתסמינים הגופניים עימם מגיע המטופל. האבחנות השכיחות היכולות להסביר חלק מהכאבים המאפיינים סומטיזציה, ולכן יכולות להוות אבחנה מבדלת, הינן טרשת נפוצה, זאבת, פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז ועוד. באשר לאבחנות פסיכיאטריות היכולות להיות אבחנות מבדלות, נמצא דיכאון, חרדה, התחזות והתמכרות. הפרעת אישיות היסטריונית וגבולית מאופיינות בסומטיזציה בשיעור גבוה יחסית.

הגורמים להפרעת סומטיזציה

לא נמצאו הוכחות לקיומם של הסברים גנטיים ופיזיולוגיים להפרעה זו (Francois, 2004). אולם, נראה כי הסומטיזציה מופיעה אצל אנשים שמערכת העצבים שלהם רגישה יתרה על המידה, וכל כאב או מיחוש גופני מושכים את תשומת הלב ונחווים בעוצמות גבוהות. ההנחות מתבססות על הקשר הדו כיווני והבלתי ניתן להפרדה של גוף-נפש.

הסברים פסיכולוגיים, שהועלו על ידי פרויד ותיאורטיקנים נוספים, גורסים כי בבסיס הסומטיזציה עומדים רגשות ודחפים מעוררי חרדה הנמצאים מחוץ למודע של האדם, המחפשים ביטוי ופורקן ועושים זאת דרך ביטויים גופניים- הגוף מדבר את הנפש. למעשה, הביטויים הפיזיים הינם הגנה כנגד לחץ ודחק נפשי.

הסבר פסיכולוגי נוסף נשען על תיאוריית הלמידה, ומניח כי התנהגות נרכשת דרך התנסות. אנשים הסובלים מסומטיזציה למדו בדרך זו או אחרת להשיג רווחים באמצעות ההפרעה, כגון סיפוק צרכים חברתיים, ויתור על לקיחת אחריות וכדומה. הלמידה לא מוכרחה להיות דרך התנסות אישית בחוויה זו, אלא אפילו מצפייה באדם קרוב המשיג רווחים אלו, וחיקוי שלו.

 

צרו קשר עם המומחים של מכון סול להתאמת מטפל מומלץ בתחום הסומטיזציה

 

הפניות

עשת .י. (2014) “התייחסות לתלונות גופניות ללא ממצא רפואי”,  אתר פסיכולוגיה עברית.

Bener, A., Verjee, M., Dafeeah, E. E., Falah, O., Al-Juhaishi, T., Schlogl, J., & Khan, S. (2013). Psychological factors: anxiety, depression, and somatization symptoms in low back pain patients. Journal of pain research6, 95.‏

Francois M. Somatization disorder: A practical review. Can J Psychiatry 2004;49(10):652-661.

Kroenke, Kurt, and Ralph Swindle. “Cognitive-behavioral therapy for somatization and symptom syndromes: a critical review of controlled clinical trials.” Psychotherapy and psychosomatics 69.4 (2000): 205-215.‏

Matalon, A., Yaphe, J., Nahmani, T., Portuguez-Chitrit, N., & Maoz, B. (2009). The effect of a multi-disciplinary integrative intervention on health status and general health perception in primary care frequent attenders. Families, Systems, & Health, 27(1), 77.‏

Wolfgang H, Winfried R, Brahler E. Somatization in the population: From mild bodily misperception to dusabling symptoms. Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol 2006;41:704-712.