מהי התמכרות?
התמכרות היא מצב של תלות פיזית ופסיכולוגית בדבר מה חיצוני, המשנה את מצב הרוח. לרוב ובייחוד במופעיה הקיצוניים, ההתמכרות מסבה סבל רב לאדם השרוי בה. התמכרות ברמות הפחותות שלה, מוכרת לכולנו. לכולנו הרגלים אשר אנו חשים, שאנו נכפים לעשותם פעם אחר פעם, בשל סיבות שונות: זה מרגיע אותנו, אנחנו לא שמים לב שאנחנו עושים זאת או מתקשים להימנע מכך. התנהגויות כאלה עשויות להיות למשל, כסיסת ציפורניים, חיטוט בעור, וכיוצא באלה.
הקונוטציה של המילה התמכרות, היא שלילית, שכן מדובר בתלות עוצמתית בדבר מה, אשר בחוויה של המכור, כופה עליו שוב ושוב, באופן בלתי נמנע, לחתור למגע עם מושא ההתמכרות. האדם המכור מרגיש כי אין לו בחירה או שליטה וכי הוא לכוד במעגל קסמים בלתי נמנע.
התמכרות עשויה להיות, התמכרות לקשר עם אדם, כמו קשר שהוא רגשי בבסיסו או מיני. האדם המכור עשוי לחפש את מושא התמכרותו באופן כמעט אובססיבי ולחוות מצוקה כאשר זה אינו זמין לו, אינו בנמצא או כאשר הוא נכפה לפרידה ממנו.
עם זאת, התמכרות לרוב מוכרת לנו כהתמכרות לחומרים מזיקים כגון, התמכרות לאלכוהול או לסמים מסוגים שונים. מצב שבו האדם מראה שימוש חוזר ונשנה, של כמויות הולכות וגדלות של החומר הממכר. תחילה החומר משמש להרגעה במצבי אי נחת פיזיים או רגשיים, ואילו אט אט השימוש הופך להיות כפייתי וכזה אשר היעדרו מייצר מצוקה רבה בפני עצמה. דהיינו, ההתמכרות לרוב מתחילה כשיטה שהאדם מאמץ לעצמו על מנת להקל על תחושות של אי נחת וכאב בשל קשיים שהוא מתמודד איתם, אך עם הזמן היא הופכת להתנהגות מטרידה וכואבת בפני עצמה ומייצרת קושי נוסף.
טיפול פסיכולוגי בהתמכרויות
ההתמודדות עם התמכרות עשויה להיות חוויה לא פשוטה כלל מבחינות רגשיות ופיזיות רבות, שכן התמכרות מלווה פעמים רבות בחוויה של בושה, נוכח חוסר היכולת לשלוט במצב, ותחושות של חוסר ערך סביב כך. בנוסף ניכרת תחושה חזקה של תלות אינטנסיבית ועוצמתית במושא ההתמכרות בין אם זה אדם, חומר או התנהגות, אשר מנהלת את האדם ולא נותנת לו מנוח.
לעיתים קרובות, ההתמכרות פוגעת באדם אף מהבחינה הפיזית, שכן חומרים מסוימים עשויים להוביל למצבים רפואיים קשים, כאשר נצרכים באופן לא מבוקר, ואפילו למוות במצבים קיצוניים.
ההתמכרות פוגעת באדם הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הרגשית. שתי הפגיעות לרוב שלובות האחת בשניה וקשה להפריד ולהבחין ביניהן. התסמינים הפיזיים של ההתמכרות, מתבטאים בחוויות גופניות של חוסר נוחות, רעד, חרדה עוצמתית, כזו המתבטאת בגוף. התסמינים הרגשיים של ההתמכרות, באים לידי ביטוי בהתמודדות מייסרת עם רגשות של בושה, חוויה של היעדר שליטה, חוסר ערך ומסוגלות, ואף ייאוש במצבים קיצוניים.
פעמים רבות, המכור עשוי לחוש כי הוא שולט במצב. תחושות מעין אלו עשויות לסכל את אפשרות בקשת הסיוע וקבלתו. מכורים רבים, מסיבות פסיכולוגיות עמוקות, נוטים להכחיש את חומרת הבעיה ובמצבים אלה הם אינם יכולים להיעזר, להבריא ולהיגמל. ההבנה והמוטיבציה של האדם שהוא חסר שליטה במצב וכי הוא נזקק לעזרה היא קריטית וחיונית בפניה לטיפול, והיעדרן עשויות להוות מכשול ולעורר קשיים רבים.
הפניה לטיפול פסיכולוגי איננה קלה במצבים אלה, שכן פעמים רבות, אנשים השרויים במצב התמכרותי, מרגישים שהם לא יצליחו לוותר על הדבר שאליו הם מכורים, ולעיתים לא מאמינים שיהיה ניתן לעזור להם בכך. תחושה זו מובנת, שכן פעמים רבות ההתמכרות מתחילה במקום שבו אנשים כשלו ולא הצליחו להבין ולהיות אמפתיים לצרכים של האדם המכור.
ניתן דוגמא להמחשת מצב עניינים זה: דני אדם כבן 40, גרוש ואב לארבעה ילדים, פוטר ממשרה קבועה בהייטק שבה עבד במשך 10 שנים. הפיטורים היו קשים מנשוא בעבורו שכן הוא חווה אותם כפגיעה קשה בערך העצמי שלו, לפגיעה זו התווספו תחושות של קטנות והשפלה, ותחושה של חוסר שליטה בנוגע לעתיד. דני הרגיש ננטש ונבגד הן כתוצאה מפרידתה של אשת ממנו, אשר התרחשה באותו השנה והן כתוצאה מתחושת העלבון והאכזבה ממקום עבודתו. באותה עת, דני פנה לשתיית אלכוהול על מנת להפיג דרכו את התחושות המייסרות. האלכוהול שימש עבורו מקור להרגעה שלא היה זמין בחייו באופן אחר עד לאותה התקופה. הוא פנה לטיפול שכן הרגיש בודד ושהתמכרותו מייצרת מעגל שקשה לו לצאת ממנו: הוא אינו מצליח להרים את עצמו וללכת לחפש עבודה אחרת, הוא לא מנסה להכיר נשים נוספות ושרוי בבדידות בביתו רוב הזמן.
נטייה להתמכרות
פעמים רבות ההתמכרות נוצרת במקום שבו ההערכה העצמית של האדם פגועה או אינה יציבה דיה, והאדם אינו יכול להסתמך על ה”עצמי” הפנימי שלו או על קשרים מרגיעים ומיטיבים ולכן ההתמכרות (הדבר אליו האדם מכור) מספקת הרגעה בפני העולם שקשה לשאתו.
בדוגמא של דני, הקשרים בחייו היו קשרים לא מספקים (אשתו בגדה בו, כמעט ולא הייתה קיימת ביניהם תקשורת ותמיכה הדדית ולכן התגרשו). בנוסף דני היה חסר קשרים קרובים נוספים, מלבד חבר אחד שהקשר עמו היה שטחי למדי ולדני לא התאפשר באמת להביע את רגשותיו מול חבר זה. הטריגר אשר גרם לדני להתחיל לשתות ולפנות לאלכוהול כאמצעי ההרגעה היחיד האפשרי, היה פיטוריו, שכן נוכח מצב זה, נפל לבדידות מייסרת ולתחושות קשות מנשוא של בושה, עלבון וחוסר ערך.
אנשים מרקעים מסוימים ועם חוויה אישיותיות פחות יציבה יטו יותר להתמכרויות שכן לא השיגו בשלות פסיכולוגית מספקת, אשר תאפשר להם להסתמך על עצמם ולא על האדם, הסם או הפעילות שהתמכרו לה.
טיפול בהתמכרויות
טיפול פסיכולוגי בהתמכרויות
בטיפול פסיכולוגי, ההישענות על המטפל והליווי הרגשי שהוא מספק דרך ההתערבויות הפסיכולוגית והתוכנית הטיפולית, יאפשרו אט אט לאדם המכור, לסמוך על המטפל יותר מאשר על מושא ההתמכרות. כלומר, ברגע שהאדם יוכל לחוות חוויה שהוא מובן ולהירגע בחיקו של אדם אחר, הוא יוכל אט אט לוותר על החומר המזיק, האדם או הפעילות ההתמכרותית ולבסס תחושות של שליטה, ערך ומסוגלות.
טיפול אינטגרטיבי בהתמכרויות
לרוב הגישה המחקרית והטיפולית הרווחת היא שיש לטפל באופן רב תחומי בהתמכרות, שכן מדובר בבעיה מורכבת וכזו אשר מצריכה התאמה טיפולית מדויקת לצרכיו של המטופל. לעיתים ההתמכרות תהווה סכנה בעבור המטופל ולכן במקביל להתערבות הפסיכולוגית או כתנאי מקדים לה, האדם ישתתף בתהליך של גמילה.
למשל, במצב של התמכרות לאלכוהול או סמים בדרגה חמורה, הטיפול הפסיכולוגי לא יוכל להתחיל לפני תוכנית הגמילה, או שיצטרך להתבצע במקביל לה ובתיאום מול מוסד הגמילה. עם זאת, לאחר הגמילה, חשובה ההתערבות הפסיכולוגית, שכן התערבות זו מאפשרת לאדם לאחר סילוק הרעלים מגופו והשיקום הפיזי-גופני שעבר, לפתח מנגנוני התמודדות יעילים יותר בחייו, כאלו אשר יקנו לו תחושה הולכת וגוברת של שליטה ובשל כך יפחיתו את הסיכוי שיזדקק לסם שוב כאשר יפגוש במצב רגשי אשר מעורר לחץ או אי נוחות.
טיפול תרופתי בהתמכרויות
בשעת גמילה ממצב של התמכרות חריפה, כמו אלכוהול או סמים, יופיעו תגובות גופניות חריפות, כגון, נדודי שינה, התכווציות שרירים, רעידות וכאבי ראש חזקים. לעיתים, במצבים קשים מעין אלו, עדיף שתהליך הגמילה יתבצע בבית חולים או במרפאה ייעודית לכך. לרוב יינתנו תרופות להרגעה, כאלה אשר יפחיתו את ההתכווצויות והעוויתות בשרירים. השימוש בתרופות ההרגעה מוטב שייעשה באופן מדוד ולטווח זמן מוגבל, על מנת למנוע התמכרות נוספת לתרופות ההרגעה עצמם, ולכן חשוב שהגמילה המלווה בטיפול תרופתי, תעשה במקביל או לקראת טיפול רגשי, כזה שיאפשר תהליך ארוך טווח של מיומנויות התמודדות, חיזוק ההערכה העצמית של האדם ויכולותיו הרגשיות.
טיפול פסיכולוגי בהתמכרויות ללא תהליך גמילה מקדים
קיימים מצבים של התמכרות אשר לא מצריכים תהליך מקדים של גמילה או תוכנית התערבות התנהגותית, ובהם מתאפשרת התחלת טיפול פסיכולוגי באופן ישיר וממוקד. חשוב לאבחן את המצב באופן מדויק ומקצועי דרך הערכה פסיכולוגית מקיפה של איש מקצוע ולהחליט על ההתערבות הטיפולית המתאימה ביותר.
מצבים אחרים, כגון התמכרות לסמים או לחומרים ממכרים אחרים כמו אלכוהול, מחייבים, במצבים מסוימים, בעיקר המורכבים שביניהם, תהליך גמילה. לאחר תהליך זה, רצוי ומומלץ להתחיל בטיפול פסיכולוגי, אשר יאפשר את ביסוסו הרגשי של התהליך לטווח הארוך, תוך הקניית מיומנויות ובניית מנגנונים רגשיים יציבים וכלים להתמודדות.
טיפול זה במצבים מסוימים, אף ילווה בייעוץ משפחתי נרחב יותר. לסיכון, במצבים רבים, הטיפול בהתמכרות מצריך הן שיקום גופני והן שיקום פסיכולוגי על מנת שיהיה יעיל ומתמשך לאורך זמן.
הקשיים שבתהליך הגמילה
מכורים רבים חוששים, וחשש זה מובן, מפני תהליך שכזה. החששות הם כי תהליך הגמילה יהיה קשה מנשוא וילווה בכאבים גופניים ורגשיים רבים. ואכן, גמילה מביאה לתחושות של חוסר אונים, חרדה ודכאון. בהקשר זה ראוי לציין, כי קיימות תרופות רבות העשויות לסייע ולהקל על התהליך, כל עוד הן ניתנות באופן מבוקר ותחת השגחה רפואית נאותה. חשוב להתכונן מבעוד מועד לתהליך שכזה ולגייס את הסביבה הקרובה, החברים והמשפחה ככל הניתן, שכן מדובר בתהליך שאינו פשוט ומצריך התגייסות אישית וסביבתית.
חשיבותו של ליווי פסיכולוגי לקרובי המכור
לרוב, המשפחה והקרובים ביותר לאדם המכור, הם אלו שמבינים כי המצב יצא משליטה וכי קיימת דחיפות ובהילות לפנות לעזרה, ולא המכור עצמו. הבנה זו מעוררת פעמים רבות תחושות של חוסר אונים ומצוקה, שכן המכור אינו משתף פעולה וקשה להגיע אליו. במצבים אלו, ייעוץ או טיפול בקרובים עשוי להיות משמעותי מאוד בפני עצמו. נסביר את חשיבותו של ליווי מעין זה:
ההתמודדות עם קרוב שהינו מכור היא התמודדות קשה, כזו המסבה סבל רב. הקרבה לאדם המכור לרוב מייצרת חוויה רגשית של לחץ. לחץ זה ברמותיו הגבוהות, עשוי להוביל לפגיעה בתחומיי חיים רבים. הפגיעה עשויה להשאיר את חותמיה בתחום הכלכלי, התעסוקתי, החברתי והרגשי. כך למשל, הורה לאדם מכור, נאלץ פעמים רבות להפסיד ימיי עבודה, על מנת ללוות את בנו לטיפולים השונים, להוציא כספים רבים על השיקום הנדרש, ובנוסף, מחקרים מראים פגיעה בריאותית ממשית בקרובים של האדם המכור, בשל רמות הסטרס ההולכות וגוברות עם התמשכות המצב וחומרתו.
בושה והסתרה
בנוסף לפגיעה בתחומי החיים התעסוקתיים והבריאותיים, נראה גם פגיעה רגשית נקודתית או מתמשכת, כך שלעיתים משפחתו וקרוביו של האדם המכור, עשויים לחוות תחושות של בושה. חווית הבושה מתעוררת נוכח תחושת החריגות והשונות שבהיות הורים או קרובים של אדם מכור. רגשות מעין אלו עשויים להוביל להסתרה, כזו אשר מייצרת בדידות נוספת, ואף נסיגה חברתית מקשרים קרובים, ואז ההתמודדות הופכת קשה יותר ויותר.
כך למשל, הורים של אדם מכור עשויים להסתיר עובדה זו ובשל כך להימנע ולסגת מאירועים חברתיים שונים, ממפגשים בינאישיים וכיוצא באלה.
אשמה הורית
נוסף על אלו, נראה פעמים רבות אשמה הורית. הורים רבים חשים חוויה קשה של אשמה וכי הם כהורים נכשלו. חשוב להבין ולעבד תחושות אלו ולראות על אילו אירועים וחוויות הן יושבות. לאורך הליווי הפסיכולוגי, יהיה ניתן להבין יותר, כיצד דפוסי ההורות בעבר, ובייחוד בהווה, עשויים היו לתרום להתמכרות, ודרך כך גם לשנותם. עצם ההבנה במקרים רבים, היא זו המאפשרת שינוי בדפוסי היחסים ומאפשרת מרחב והתחלה של קשר חדש.
אפקט טיפולי משמעותי כשהמשפחה מעורבת
הורים ובני הזוג של המכורים, הינם משמעותיים מאוד בתהליך ההחלמה והשיקום של המכור. לכן, ברוב המכריע של המקרים, הליווי הפסיכולוגי שניתן לקרובים, הינו קריטי וכזה אשר מקדם שיקום והחלמה, ממש כמו הטיפול במכור עצמו. מחקרים מראים, כי ליווי ותמיכה רגשית בקרובים של המכור, מייצרים אפקט טיפולי יעיל ומשמעותי יותר בהתמכרות, מאשר במצבים שהתמיכה הפסיכולוגית בסביבתו של המכור נעדרת.
ממש כמו בטיפול בילדים ונוער, כזה אשר מלווה בהדרכת הורים, גם במקרה של אנשים מכורים, יהיה קשה לייצר אפקט טיפולי משמעותי והפחתה בסימפטומים של ההתמכרות, מבלי לערב את הוריו, בן/ת זוג של האדם המכור, גם כאשר מדובר באדם מבוגר שכבר אינו גר בבית הוריו.
זאת ועוד, מעבר לשיפור במצבו של המכור, בעקבות המעורבות המשפחתית ההדוקה בטיפול, מחקרים מראים כי הקרובים עצמם אף יראו שיפור בסימפטומים בריאותיים ורגשיים, נוכח התערבות ומעורבות זו.
כיצד הליווי הפסיכולוגי בהורי המכור עשוי לסייע?
הורים ובני זוג של אנשים מכורים, מתמודדים לאורך זמן עם מצבי חיים קשים, מתישים, כאלה אשר מובילים להיחלשות המערכת הנפשית והגופנית לאורך זמן, ואף עשויים להעמיד אותם בסיכון בריאותי ונפשי משמעותי.
הליווי הפסיכולוגי בקרובים, עשוי להפחית תחושות של אשמה, כאב וחוסר אונים, וכך לאפשר להורים פחות להתמוסס ברגשותיהם הקשים, ובכך לאפשר להם לסייע יותר בהחלמה של ילדם. ברגע שניתן מענה לתחושות ולרגשות הקשים המתעוררים, הם יציפו פחות את נפשם של הקרובים, ישפרו את רווחתם הנפשית, וכך העזרה למכור תהיה אפקטיבית ותסייע לו יותר.
כיצד? ברגע שההורה חש פחות מעורער ופחות אשם ומחזק חוויה לכידה יותר של ערך עצמי, כך הוא יכול לסייע באופן מיטיב יותר, ולהוות משענת לבנו המכור.
ברגע שההורה או בן הזוג של המכור מקבל את התמיכה הטיפולית שלה הוא נזקק, הוא יכול להעניק תמיכה למכור ולסייע לו.
טיפול פסיכולוגי מסייע בהפחתה של גורמי סטרס ובכך משפר את היכולת להתמודד טוב יותר. אל תתמודדו עם הסטרס לבד, מחקרים מראים כי הטיפול מסייע בהפחתה של סימפטומים נפשיים וגופניים ואף מלמד דרכי התמודדות אפקטיביות יותר.
איך מתבצע הטיפול בקרובים?
איש המקצוע יסביר להורים או לבן/ת הזוג של המכור על אודות ההתמכרות ואף במקרים רבים ימליץ על חומרי קריאה ייעודים שיעזרו בהבנה מעמיקה יותר של הקושי.
נוסף להיבטים הפרקטיים של הטיפול, עצם האפשרות לקבל תוקף לחוויות ולהתמודדויות הרגשיות כשלעצמה, מהווה מקור תמיכה משמעותי, שכן הקרובים למכור לרוב בודדים מאוד בחווייתם הרגשית וזקוקים לאדם מקצועי אשר יראה ויתקף את החוויות הקשות שהם מתמודדים איתן.
לעיתים ההורה עשוי לחוות תחושות שהוא חושש אפילו לדבר או לחשוב עליהן עם עצמו, כמו תחושה של שנאה או כעס כלפיי הילד שלו על שגורם לו לבזבז כל כך הרבה כספים, לא לישון, לפחד.
פעמים רבות הורים ובני זוג אף מייחלים לרגע שבו יאשפזו או יכלאו את הקרוב להם, שכן כך הוא יהיה בטוח יותר ופחות יוכל לסכן את עצמו. כמיהה זו לשקט ולנחת, עשויה לייצר תחושה של אשמה.
בטיפול נוכל להרחיב את נקודות המבט של ההורה על הדברים, ולהפחית תחושות של בושה, אשמה ובדידות באופנים שונים.
פנו למומחים של מכון סול לסיוע במצבי התמכרות
הפניות
מיכאל, א’ (2007). התמכרות והחלמה: סוגיות נבחרות בטיפול במתמכרים. קריית ביאליק: אח.
מיכאלי, נ., (עורך). (2007). סוגיות בטיפול בנושא ההתמכרויות, רמת גן: עמותת “אפשר”, משרד הרווחה והשירותים החברתיים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.
רושקה, פ. ( 2008 ). הטיפול התרופתי באלכוהוליזם. בתוך: ח. מהל., מ. חובב., מ. גולן (עורכים). התמכרויות, אלימות ועבירות מין, (עמ’ 25-35 ). י-ם: כרמל
.N.R. Carlson &Melisa A. Birkett Physiology of Behavior, 12th ed (Allyn & Bacon, 2017)
