טיפול פסיכולוגי בגיל השלישי

הקדמה

בתחילת דרכה של הפסיכואנליזה, התיאוריות, כגון זו של פרויד, התמקדו בשנות החיים הראשונות ועד לבגרות. תקופת הזקנה לא נתפסה ככזו שאפשר להשפיע בה על אישיות האדם, לטפל באדם ולחולל בו שינוי, ולכן כמעט שלא קיבלה יחס. אולם, תיאורטיקנים מאוחרים יותר, הכירו בתקופת הזקנה כחלק בלתי נפרד משלבי התפתחות האדם, והחלו לחקור ולתאר השינויים, ההתמודדויות וההתפתחויות של האדם בזקנה, את הטיפול בגיל הזה, וכן להציע ולהנגיש את הטיפול הפסיכולוגי לאוכלוסיית הגיל השלישי. ואכן, נמצא כי טיפול פסיכולוגי תורם באותה מידה לזקנים כצעירים, ולעיתים אף יותר (Myers & Harper, 2004).

למרות זאת, אחוז הזקנים המגיע לטיפול אינו גבוה. בכל גיל הפניה לטיפול נפשי מלווה לעיתים בחשש, התלבטות, בושה ופחד, הוכחה לשיגעון, כל שכן בגילאים המבוגרים. בטיפול, האדם נוגע בפתיחות, ואולי בפעם הראשונה, בנקודות הכואבות בחייו, במגוון רגשותיו ומחשבותיו. כל אלו עלולים לעורר חרדות ואף למנוע התחלת טיפול.

מורכבות בטיפול בגיל השלישי

בפנייה לטיפול בזקנה בולטות לא אחת תהיות ושאלות כגון ” איך מטפל צעיר יכול לעזור לי, הוא בגיל של הבן/נכד שלי? כיצד הוא יבין אותי? האם בגילי אפשר להשתנות?”. יתר על כן, ההיבט הכלכלי מונע פעמים רבות הגעה לטיפול. ישנם פעמים בהם הפניה לטיפול נעשית על ידי קרוב משפחה, המעודד, ולעיתים אף לוחץ על הזקן ללכת לטיפול. כאשר הדבר נעשה כך, חשוב להכין את הזקן לגבי אופי הטיפול, משך הפגישה, שיטת הטיפול ולבחון את מידת המוטיבציה שלו להצלחת הטיפול.

בנוסף, אמונות ותפיסות לגבי טיפול נפשי, קושי לבקש ולקבל עזרה, וכן ידע מועט על טיפולים אלו, תורמים אף הם, לאחוז קטן בלבד בקרב אוכלוסיית הזקנים הפונה לטיפול (Knight, 2011). עבור אלו שאכן פונים, ההחלטה לפנות לטיפול הינה מורכבת ולא פשוטה. ראשית, פעמים רבות אנשים זקנים מייחסים את קשייהם לבעיות רפואיות ולא פסיכולוגיות. זאת ועוד, גם הרופאים מתקשים לאבחן קשיים נפשיים כדוגמת דיכאון, בקרב גילאים אלו וכן לוקח זמן מה עד אשר הזקן ו/או הרופא מבינים כי זו אינה בעיה רפואית ויש צורך בטיפול נפשי (Cepoiu, McCusker, Cole et al., 2007). לאחר ההבנה כי הבעיה הינה פסיכולוגית, הפניה לטיפול מעלה כאמור חשש, הנשען על סטיגמות חברתיות פעמים רבות.

גם לאחר ההחלטה לגשת לטיפול, התחלתו מורכבת גם כן, שכן לעיתים זקנים מתקשים לבטא את מצוקתם הנפשית ולמקד את המטרות הטיפוליות (Knight, 1996). למרות המורכבות הרבה והקושי לפנות לטיפול, חשוב מאוד לעשות זאת ולסייע לכם, בני הגיל השלישי, או לבני משפחותיכם המבוגרים, להזדקן בבריאות פיזית ונפשית.

חשיבות טיפול פסיכולוגי בזקנה

תחושות חיוביות, גם בגיל השלישי

טיפול בגיל השלישי תורם לאיכות החיים, דרך עיבוד חוויות עבר

כאמור, העלייה בתוחלת החיים והאתגרים הנלווים לתקופת הזקנה מובילים לכך שזקנים רבים מעוניינים וזקוקים לעזרה ותמיכה נפשית. תקופת הזקנה מלווה בבדידות רבה, באובדנים, שינויים ביכולות ובתפקוד, התמודדות עם מחלות, קונפליקטים עם בני המשפחה, חשש מהמוות, סיכום של החיים וכדומה. כל אלו עלולים להוביל להזדקנות לא בריאה ולמצוקות והפרעות נפשיות. דיכאון, הפרעות במצב הרוח וחרדות נפוצים בגילאים אלו. בנוסף, ההתמודדות עם אתגרי הזקנה תלויה בבריאות הנפשית של האדם, המוגדרת כיכולתו של הזקן להתמודד עם המציאות המשתנה, הדורשת כוחות נפשיים ותמיכה חברתית. לאור כל אלו, חשוב להגיע לטיפול על מנת לסייע לאדם הסובל.

על המטפל העוסק בטיפול בבני הגיל השלישי להיות עם בשלות, נכונות ופתיחות, אמפתיה, יכולת להתמודד עם חוסר אונים, על מנת להכיל ולעבוד עם האתגרים המורכבים והקשים במפגש עם בני הגיל השלישי.

במקרים רבים, יש צורך להתאים ולשנות את קצב וטון הדיבור על מנת שהמטופל ישמע ויבין. כמו כן, מכיוון שזקנים רבים לא היו מעולם בטיפול פסיכולוגי, ואינם בקיעים בעקרונות ומטרות הטיפול, עלינו המטפלים, להסביר ולהנגיש בתחילת הטיפול את מהות הטיפול, את אורכו, יתרונותיו, פרטים טכניים וכדומה. מכיוון שפעמים רבות האובדנים והקשיים בזקנה, הם נפשיים ופיזיים כאחד ומושפעים זה מזה, חשוב כי תהיה תקשורת בין אנשי הטיפול מהמקצועות השונים והעבודה תהיה כוללנית, משולבת ומתואמת (2012 ,Gomez, Curcio & Henao).

הפגישה הראשונה, וייתכן שגם השנייה, יוקדשו להערכה/ ראיון בנוגע לסיבת הפניה לטיפול וכן להכיר את האדם ואת סיפור חייו באופן כללי, על מנת להתאים את סוג הטיפול היעיל ומותאם ביותר. בפגישות אלו, נרצה לדעת מדוע האדם פנה/הופנה לטיפול, מהם הסימפטומים, מתי הופיעו, האם הופיעו בעבר, האם הסימפטומים הנפשיים הובילו לפגיעות תפקודיות, האם יש סימפטומים גופניים וכדומה.

עם אוכלוסיית הגיל השלישי חשוב לברר על אודות תפקודי השינה, רמת האנרגיה, עייפות, תיאבון, מצב הרוח ושינויים בתחומי העניין ובתפקוד המיני. חשוב כי המידע שיינתן יהיה אמין ומדויק ככל הניתן, למרות הבושה, תחושת האיום והחשש שעלולים להתלוות לדיבור על נושאים אלו. כמו כן, יש צורך במידע רפואי על תרופות ומחלות גופניות.

בנוסף למידע על סיבת הפניה, נסקור את חייו של האדם, החל מההתפתחות בילדות, המשפחה הגרעינית, לימודים, חברה, היכן נולד, טראומות בילדות ועד לחייו כמבוגר וכזקן- תעסוקה, זוגיות, משפחה, תחביבים, היסטוריה של מחלות ואשפוזים גופניים ונפשיים, תמיכה חברתית, כיצד האדם מקבל את הזדקנותו, מהם הקשיים, מהם המחשבות לגבי העתיד, המוות, המצב הקוגניטיבי, הרגשי והפיזי ועוד. ייתכן גם צורך באבחון פסיכולוגי וקוגניטיבי על מנת לקבל תמונה מקיפה יותר אודות הזקן וההפרעה ממנו סובל.

הטיפול עצמו אינו שונה במהותו מטיפול בצעירים, אולם יש גם מאפיינים ייחודיים לאוכלוסייה הזקנה. הפונים לטיפול נמצאים במצוקה, וחווים קשיים הנובעים מאובדנים תפקודיים, גופניים, חברתיים ומשפחתיים המאפיינים את תקופת הזקנה. לעיתים, מציאות החיים אינה מאפשרת טיפול פסיכולוגי ארוך טווח, ולכן יש צורך בהתערבויות טיפוליות קצרות. הטיפול מאפשר, אולי בפעם האחרונה, דיאלוג אמיתי ואינטימי עם האדם עצמו וזולתו, חזרה לתקופות מוקדמות ועיבודן והשלמה עם סיפור החיים.

אחד מן התפקידים הייחודים של המטפל בטיפולו עם בן הגיל השלישי, הינו כפי שנאמר קודם לכן- קשר עם שאר אנשי המקצוע המטפלים וכן עם בני משפחה וגורמים שונים בקהילה. במקרים אלו, אחראי פעמים רבות המטפל על בניית תוכנית שיקום וטיפול, הפעלה והרתמות של בני משפחה לתמיכה משמעותית וקרובה, סיוע מוחשי וקונקרטי למטופל ועוד.

בתקופות של משבר ומצוקה חמורים, מסגרת הטיפול יכולה להתגמש, כך שישמר קשר טלפוני בין הפגישות, וכן היא עלולה להשתנות מבחינת דחייה וביטולים- כפי שקורה פעמים רבות בטיפול פסיכולוגי בזקנים. תהליכי החשיפה העצמית והפתיחות של המטופל הזקן מתרחשים לעיתים קרובות תוך זמן קצר מתחילת הטיפול, בשל ההרגשה כי “הזמן קצר והמלאכה מרובה”. חלק מהמטופלים הזקנים חשים צורך להביע את הערכתם למטפל על ידי מתנות קטנות, פעמים רבות מעשי ידיהם, בישולים, מחמאות ועוד. צורך נוסף של חלק מהמטופלים הוא לתת עצה, כחלק מניסיון חייהם העשיר, לדאוג למטפל ולהתעניין בחייו האישיים. על המטפל להכיר בצרכים אלו, להבינם ולהתייחס אליהם בכבוד.

טיפול פסיכולוגי בגיל השלישי

ישנן גישות שונות לטיפול פסיכולוגי בבני הגיל השלישי, החל מטיפול פסיכודינמי, טיפול פסיכואנליטי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ועד לטיפול משפחתי. התאמת הטיפול הנכון, תלויה בהערכת הבעיה והמצוקה של המטופל ובמציאות חייו, וכן בהכשרה ובניסיון של המטפל. הגישה המועדפת בטיפול בזקן היא לרוב הגישה האינטגרטיבית, המערבת את הגישות השונות. בנוסף, לעיתים הטיפול הפסיכולוגי ילווה בטיפול תרופתי המקל ומסייע, בהתאם להוראות הפסיכיאטר/פסיכוגריאטר.

לעיתים, למתמודדים עם קשיים נפשיים, נראה כי טיפול תרופתי הינו תרופת פלא שתטפל בקשיים הנפשיים, ואכן התרופות מקלות ומסייעות, אך מומלץ לשלב אותן עם פסיכותרפיה על מנת להגיע לעומקם של הקשיים, להבין את הגורמים הנפשיים והסביבתיים, לטפל בהם ולחיות ברווחה נפשית טובה יותר.

עיבוד חוויות עבר, אצל האדם הבוגר

חוויות חיים בצעירותינו מובילים לגיבוש האישיות בבגרות

טיפול פסיכודינאמי

טיפול זה מושתת על תיאוריות פסיכודינמיות שונות, בבסיסן חשיבות יחסי הגומלין והאובייקט, העצמי של המטופל והקשר עם דמויות משמעותיות בחייו בעיצוב עולמו הפנימי וההתפתחות הרגשית שלו. מטרת טיפול הינה להקל על המצוקה, לגדול ולהגיע למימוש עצמי.

בזקנה, הירידה בתפקודים, האובדנים מאנשים משמעותיים וצמצום העצמי (מבנה פסיכולוגי המכיל דימוי והערכה עצמית, זיכרונות וייצוגים של דימויים וקשרים עם אחרים), עלולים להוביל לפגיעות נרקיסיסטיות ועצמי פגוע, ובאמצעות טיפול מחזק ותומך, ננסה לשקם את העצמי ולהזין אותו באמצעות העלאת המודעות והתובנה לקשיים. למטפל תפקיד חשוב בתמיכה, בהכוונה ובהענקת תחושת ביטחון ושלווה, שעליו ניתן להישען ולקבל מרחב בטוח.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

בטיפול זה הדגש הינו על התנהגויות ומחשבות המטופל וההתמקדות הינה בהווה, במצוקות ובצרכים העכשוויים של המטופל. על מנת להפחית ולהקל על מצוקה נפשית, ילמד המטופל לזהות את המחשבות והאמונות בבסיס רגשותיו וכיצד הן משפיעות על התנהגותו. באמצעות תרגול ולמידה, ננסה לשנות את המחשבות המובילות למצוקה, וכן את ההתנהגויות, נגלה את חוזקותיו של המטופל ומאגרי היכולות שלו ונלמד טכניקות להתמודדות עם המצוקה. טיפול זה נמצא כיעיל בגיל המבוגר לטיפול בחרדה, דיכאון ואבל (Laidlaw & McAlpine, 2008). הטיפול הינו קצר טווח ולא מחייב התחייבות ארוכה, שפעמים רבות מהווה מכשול לטיפול.

טיפול משפחתי

המשפחה הינה מערכת אשר כל פרט בה משפיע על השני. הזדקנות בן משפחה משנה את המערכת והאינטרקציות בתוכה ועלולה להוביל לקשיים, הן למזדקן התלוי בבני משפחתו והן לשאר בני המשפחה. מטרת הטיפול המשפחתי לסייע בבחינת קשיים אלו ובהתמודדות עימם.

סיכום

טיפול פסיכולוגי בגיל השלישי היא אינה החלטה פשוטה עבור הפונה, או בני משפחתו. זאת בייחוד כאשר לא נעשו התנסויות טיפוליות בעבר. יחד עם זאת, לאור המצוקה המצבית הכרוכה בהתמודדות עם מוגבלויות פיזיות ומנטליות בגיל השלישי, ישנה חשיבות עליונה להתערבות טיפולית בגיל זה.

נציין כי לרוב הטיפול המומלץ ביותר הינו טיפול המשלב בין גישות אלו, תוך גמישות והתאמה למטופל. בנוסף, פעמים רבות בן/בת הזוג וקרובי המשפחה המטפלים בזקן נמצאים תחת עומס רגשי, לחץ, חרדות וכאב. רבים מהם מדווחים על תחושות עומס, קשיים פיזיים, פגיעה בתפקוד החברתי ועומס רגשי. חשוב מאוד שגם בני המשפחה המטפלים ותומכים בקשיש יפנו לטיפול על מנת לסייע להם בהתמודדות עם תפקידם כמטפלים עיקריים ובמצוקות הנלוות לתפקיד מורכב וחשוב זה.

אל תהססו לפנות לטיפול פסיכולוגי בכל גיל – צרו קשר עם צוות המומחים של מכון סול לשיחה ופגישת ייעוץ.

 

הפניות

האתגר שבהזדקנות/ ליאורה בר טור, הוצאת אשל 2005.

Gomez, F., Curcio, C.L. & Henao, G.M (2012). Fragilidad en ancianos colombianos. Rev. Medica. Sanitas, 15 (4): 8-16.

Knight, M. (2011). Access to mental health care among older adults. Journal of Gerontological Nursing, 37 (3), 16-21.

Laidlaw, K. & McAlpine, S. (2008). Cognitive behavior therapy: How is it with older people? Journal of Rational-Emotive Cognitive-Behaviour Therapy, 26, 250-262.

Myers, J.E. & Harper, M.C. (2004). Evidence-based effective practices with older adults. Journal of Counseling and Development, 82 (2), 207-218.