הכל על אוטיזם והפרעות תקשורת

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 13.6.20 | עודכן: 6.10.20
תוכן עניינים הסתר

 מהי ההגדרה של אוטיזם?

הספקטרום  האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder) ASD הינו טווח של התנהגויות ותופעות הקשורות להפרעות נוירו-ביולוגית התפתחותיות, המובילות לקשיים ביכולות בסיסיות בתחומי התקשורת החברתית, ולהתנהגויות ותחומי עניין מצומצמים וחזרתיים. המונח ספקטרום מתייחס לכך שישנו רצף של קשיים והתנהגויות, אין בהפרעה שחור או לבן, כך שכל אדם המאובחן עם אוטיזם נמצא במיקום שונה על הרצף, עם ליקויים בדרגות שונות ותפקודים שונים. אצל כל אחד מהמאובחנים, ההפרעה מתבטאת ומתנהגת באופן שונה, כך שישנם כאלו שהפגיעות מובילות לתפקוד ברמה נמוכה, ואצל אחרים הפגיעות פחות משמעותיות והתפקוד הינו גבוה יותר.

בתפקוד הנמוך נראה לרוב קשיים ניכרים בתקשורת, הכוללים חוסר כמעט מוחלט או מוחלט בתקשורת מילולית, לקויות שכליות, פגיעה ניכרת בתפקוד היום יומי ועוד- קשיים הנצפים לרוב בגילאים המוקדמים, ומצריכים התאמת מסגרת חינוכית מיוחדת, סיוע בתפקודים היום יומיים ועוד. ככל שהתפקוד גבוה יותר, כך תהיה יכולת תקשור מילולית טובה יותר, שתלווה בקשיים יחסית קלים בהבנה החברתית, ברמת משכל תקינה וברמת תפקוד יום יומי גבוהה יותר. אלו יאפשרו לרוב שילוב במסגרות חינוכיות וחברתיות רגילות עם התאמה נדרשת. כבר שנים רבות ששכיחות האוטיזם עולה משנה לשנה, אולם הגורם הספציפי טרם נמצא.

מהי השכיחות של האוטיזם?

החל משנות התשעים אבחון ההפרעה ושכיחותה עולה. בארצות הברית שכיחות ההפרעה הינה אחד ל-68 לידות, ואילו בישראל היא סביב אחד ל-180 לידות, כאשר בנים מאובחנים פי ארבע מאשר בנות. סביב העלייה באבחון מתקיים דיון תמידי העוסק בשאלות רבות, כדוגמת האם אכן שכיחות ההפרעה עולה או שמא קיימים אבחוני יתר.

אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, אולם חשוב לשים לב כי בשנים האחרונות הורחבה הגדרת האוטיזם בספר הDSM- במהדורה 5 האחרונה, כך שייתכן שילדים שמתאימים כעת להגדרה לא היו מתאימים להגדרה לפני מספר שנים. כמו כן, כלי האבחון להפרעה הורחבו ושוכללו, וכעת ניתן לאבחן מגוון רחב יותר של תפקודים ופגיעות. בנוסף, גורמים שנמצאו כגורמי סיכון לאוטיזם, כמו הפריות, גיל הורים מבוגר, זיהומי אויר וכדומה, שכיחים בשנים האחרונות יותר מבעבר.

ללא ספק, המודעות העולה לגבי הפרעות תקשורת מובילה לאבחונים בגילאים מוקדמים יותר מבעבר, וכמובן לעליה במספר המאובחנים.

מהם הגורמים לאוטיזם?

על אף הידע הנרחב שהצטבר בשנים האחרונות על אוטיזם, טרם נמצאו הגורמים הוודאיים והייחודיים  להפרעה. אולם כן ידוע כי אין גורם סיכון ספציפי לאוטיזם, אלא מדובר בשילוב של גורמים גנטיים ותורשתיים עם גורמים סביבתיים ולא תורשתיים המשפיעים על התפתחות המוח. נושא האוטיזם עולה פעמים רבות בתקשורת ובמדיה החברתית, במיוחד לגבי גורמי הסיכון. חשוב לקרוא כל ידיעה או מחקר כזה ואחר בעין ביקורתית, ולהסתמך על מחקרים מדעיים ועדכניים.

תורשה וגנטיקה

לא נמצא גן ספציפי לאוטיזם, ולכן אין בדיקות גנטיות לזיהוי ההפרעה.  אולם ידוע כי הסיכוי לאוטיזם עולה כאשר ישנו אדם נוסף במשפחה המאובחן גם הוא. השכיחות לילד נוסף במשפחה שיאובחן באוטיזם הוא פי חמישים מהסיכוי באוכלוסייה הכללית. בקרב תאומים זהים, כאשר אחד מאובחן עם אוטיזם ישנו סיכוי של כמעט 90% שהתאום השני יאובחן גם כן.

הפרעה ושינויים בהתפתחות, במבנה ובתפקוד המוח

כאמור, לא נמצאו הסיבות הברורות לליקוי בהתפתחות המוח, אך הפרעה זו מוגדרת כהפרעה נוירו-ביולוגית התפתחותיות משום שידוע כי מקור ההפרעה הינו עיצבי- התפתחותי במוח. כך למשל, נמצא כי בקרב המאובחנים עם אוטיזם נראים ליקויים באונה הקדמית במוח, בה מתרחשים תפקידי הניהול המכונים בשפה המקצועית Executive Functions. תפקודים אלו אחראיים על קבלת החלטות, עיכוב תגובות, חשיבה, תכנון, רגש והתנהגות ועוד. מבחינת שונות במבנה המוחי, באוטיזם נראה את האמיגדלה (שהינה החלק במוח האחראי על רגשות, ויסות ופחד) מוגדלת, וכן את ההיפוקמפוס מוגדל (תפקוד הקשור לזיכרון). לעומת זאת החלק במוח המחבר בין אונות המוח קטן יותר, וכן הצרבלום האחראי על תכנון מוטורי וקואורדינציה מוחלש ומוגדל.

חיסונים

על אף מחקר שהוצג בעבר ומצא קשר בין חיסון המשולש (נגד חצבת, אדמת וחזרת) לבין הופעת אוטיזם, מחקר זה אינו נכון ובשנת 2009 סקירה מדעית רחבה מצאה כי באופן חד משמעי אין קשר בין חיסון זה לאוטיזם (2009Miller & Reynolds,).

מאפייני הריון

גיל הורים מבוגר– נמצא כי עליה בגיל ההורים, ובייחוד האב, מהווה גורם סיכון ללידת ילד עם אוטיזם.

הריונות צמודים– הריונות בהפרש של פחות משנה נמצאו כקשורים לעליה בשכיחות האוטיזם.

מין– נמצא כי שכיחות האוטיזם גבוהה פי ארבע בקרב בנים מאשר בנות.

גורמי סיכון בהריון– לתקופת ההיריון חשיבות מכרעת בהשפעה על התפתחות המוח ובפרט על התפתחות האוטיזם. חלק מהגורמים בהריון שנמצאו כקשורים לאוטיזם הינם הפרעה בבלוטת התריס של האמא, שימוש בסמים ואלכוהול, הפריות IVF, סיבוכי הריון כדוגמת לידה מוקדמת, רעלת הריון, עיכוב בגדילה העוברית ברחם, רמות נמוכות של ויטמינים וכגון חומצה פולית, ברזל ועוד, זיהומים ויראליים במהלך ההיריון, לידה בניתוח קיסרי בהרדמה מלאה.

מהם תסמיני האוטיזם?

אנשים על הספקטרום האוטיסטי יראו פגיעות בשני תחומים עיקריים- בתחום התקשורתי- חברתי  ובהתנהגויות חזרתיות. בשל הקושי להכליל התנהגויות ורגשות לסיטואציות שונות, נראה פעמים רבות את תסמיני האוטיזם מופיעים בסיטואציות מסוימות, ולא באחרות. כך לדוגמא, ייתכן כי בבית, במקום הבטוח להם הם ידברו, ואילו במקום חדש או ליד אנשים מסוימים המעוררים חרדה וחוסר ביטחון, הם לא יתקשרו ויראו יותר תסמינים של אוטיזם.

קשיים בהפקת והבנת דיבור

כמו הרצף בתפקודי התקשורת, כך קיים גם רצף ושונות ביכולת הפקת הדיבור. כחצי מהמאובחנים יצליחו ללמוד ולהפיק דיבור ולהביע משפטים. לרבע מהמאובחנים  יהיה קושי בהפקת הדיבור ואוצר המילים שלהם יהיה מוגבל למילים או צירופי מילים בודדים. רבע נוסף של המאובחנים יתקשו לגמרי בהפקת דיבור ואמצעי התקשורת איתם יהיו דרך אפיקי תקשורת אחרים ולא מילוליים.

בנוסף, נראה ם אמירות חוזרות של מילים- שזוהי הפרעת אקולאליה. שימוש בשפה שנשמעת לסביבה כ”ג’יבריש”, אינטונציה שונה (כמו דיבור במנגינה) , קושי בהבנת סלנג וציניות, ועוד.  אצל ילדים עם קושי בהפקת שפה, נבחין באופן ברור בפיצוי שנעשה על ידי שימוש בתקשורת לא מילולית. לעומתם, ילדים עם קושי בהבנת שפה – לא נענים לשפה, ומקיימים קשר עין חלקי.

עיבוד מידע קונקרטי ולא גלובלי

לאנשים על הרצף חסרה היכולת לתפוס את השלם, אלא הם מתמקדים בחלקים מתוך השלם ואינם מצליחים להפנות את הקשב לשלם. הדבר מתבטא בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות מורכבות, קשיים בקריאה וחיבור לכדי הבנת משפט או פסקה שלמה, בתשומת לב מדויקת לפרטים ושינויים ובמאגר ידע עצום במוחם.

קשיים בתפקודי הניהול במוח

קשיים תפקודי המוח אשר כאמור אחראים בין השאר על קבלת החלטות, עיכוב תגובות, חשיבה, תכנון רגש והתנהגות ועוד. אלו מובילות גם להתנהגות חזרתית, ומאפיינות אוטיזם אך גם הפרעות אחרות כגון הפרעות קשב וריכוז, OCD, סכיזופרניה ועוד. קראו עוד על טיפול ב OCD

קשיים בוויסות החושי

קשיים אלו נמצאים על ספקטרום רחב, ומתבטאים בין היתר ברגישות של מגע על העור, רגישות שמיעתית, ורגישות של ריחות וטעמים, בצורך מוגבר בגירויים, בקשיים לעבד מידע מחושים שונים באותו זמן, ועוד. פעמים רבות אל קשיי הוויסות החושי מתווספים גם קשיים בוויסות הרגשי וההתנהגותי. פעמים רבות הקשיים בוויסות מאפיינים את הספקטרום האוטיסטי, ומתבטאים בהתקפי זעם ואלימות כלפי עצמם וכלפי הסביבה וחפצים, בעיקר בסיטואציות מלחיצות ולא מוכרות.

חזרתיות וסטראוטיפיות

התנהגויות שחוזרות על עצמן באופן חזרתי, החל מתנועות גוף ועד לשימוש חוזר בחפצים, אמירת משפטים שוב ושוב, וכדומה. אחת מהתפיסות הרווחות לגבי ההתנהגות החזרתית גורסת כי קשיים בתכנון תנועות מוטוריות הם אחד הגורמים לחזרתיות זו. השערה נוספת מציעה כי ההתנהגות החזרתית מהווה דרך להתמודדות עם קשיים רגשיים וקוגניטיביים.

קושי בשינויים ומעברים והצמדות לשגרה

השגרה מעניקה ביטחון ומפחיתה חרדה אצל המאובחנים עם אוטיזם, ולכן כל שינוי שנראה לנו כלא משמעותי, נחווה אצלם כמבהיל ומעורר חרדה. כך למשל, אם הילד רגיל ללכת לגן בדרך מסיימת, שינוי בדרך תעורר בהלה וייתכנו צרחות והתקפי זעם. קראו עוד על טיפולי חרדה >>

תחומי עניין מצומצמים ומקובעים

לילדים ומבוגרים עם אוטיזם ישנה נטייה להתעניין, ללמוד ולהתעסק בתחומים ספציפיים, באופן אינטנסיבי ואף אובססיבי. כך לדוגמא, ילד עם אוטיזם בעל עניין במכוניות, יכול ללמוד בעל פה ולפרטי פרטים סוגי רכבים, פרטים טכניים עליהם וכדומה, לדבר על נושא זה במשך שעות, ולהתעסק בכך זמן רב. התנהגויות נוקשות אלו פוגעות, מקשות על התפקוד היומיומי ומעוררות מצוקה בקרב המתמודד עם אוטיזם וסביבתו המיידית.

קשיים ביכולת המילולית והלא-מילולית

קשיים אלה מובילים לקושי בהבעת רגשות, ביצירת קשרים בין אישיים, ביוזמה לקשרים כאלו ולשמירה שלהם. הקושי אינו מתבטא רק ביצירת תקשורת, אלא גם בהבנה של דרכי התקשורת של הסביבה. כך לדוגמא, ילדים ומבוגרים על הרצף יתקשו להבין מחוות לא מילוליות ושפת גוף , כמו קריצה, פרצוף כועס וכדומה.

קשיים בהבנה החברתית

כפי שמכונה פעמים רבות “אוטיזם חברתי“- בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי נראה, כפי שמוכיחים מחקרים בתחום (Bellini et al, 2007), כי ישנה הבנה חברתית לקויה המתבטאת בקשיים להבין את העולם וההתנהגות האנושית- רצונות, מחשבות, רגשות וכדומה, וכן בכלל להבין כי לאדם האחר יש עולם פנימי משלו. אלו גורמים להתנהגות לא סתגלנית ומותאמת בקשרים בין אישיים, לדוגמא בזמן שיחה עם האחר הם לא ינהלו דו שיח הדדי כפי שמצופה בחברה, אלא ידברו על עצמם ולא יתנו מקום לאחר.

יכולת מועטה לשחק/למשחקיות

בקרב ילדים עם אוטיזם נראה פחות משחק ביחס לבני גילם. כאשר אכן יהיה משחק, לרוב נראה כי הם יעדיפו לשחק לבד, או עם ילדים קטנים מהם מאשר עם בני גילם.

קשיים בהבנת העצמי

כחלק מהקשיים להבין את העולם וההתנהגות האנושית, אנשים עם אוטיזם מתקשים גם להבין את עצמם ולגבש תפיסת עצמי, עם נרטיב על עצמם וחייהם, כלומר לספר לעצמם ולסביבה את סיפור חייהם.

שימוש בחפצים “אוטיסטיים”

אלו חפצים הייחודים לכל ילד עם אוטיזם, אשר הוא עושה בהם שימוש כפייתי וייחודי, כאשר השימוש אינו תואם את תפקיד החפץ. השימוש והעיסוק בהם מהווה אי של תחושת מוגנות וביטחון בעולמם המורכב של האוטיסטים, המפחית מתח וחרדה. לרוב, חפצים אלו, כמו משחקים או חפצים שונים (כגון מחזיק מפתחות) יהיו בעלי מרקם קשיח התורם לילד הרך והפגיע לחוש בטוח ומוגן.

 

הורות לילדים על הספקטרום האוטיסטי

הורות לילדים על הספקטרום

האבחנה כי ילדכם/ אדם הקרוב אליכם הינו על הרצף האוטיסטי יכולה לשנות את עולמכם וביתכם כפי שהכרתם עד כה, ולהיות קשה מנשוא. ההתארגנות המשפחתית והדינמיקה במשפחה משתנה והופכת למורכבת יותר. מנגד, האבחנה יכולה להוביל גם לשינוי חיובי בהסתגלות המשפחתית: ניתנת הגדרה ברורה לקושי עימו מתמודד בן משפחתכם ומכאן, ניתן לפנות לדרכי טיפול יעילות.

האבחנה עצמה, הענקת שם וגושפנקה לבעיה ולקשיים, הם צירוף של מספר מילים שאומרות כל כך הרבה. לעיתים רבות הורים מגיבים בהלם ותדהמה, ושכיחים המשפטים “זה לא יכול להיות/ זו טעות באבחנה/ אבל הוא כן מתקשר איתנו בבית” ומן הצד השני, יכולים להופיע המשפטים “תמיד ידענו שמשהו איתו לא בסדר”.

כהורים, אתם עלולים לחוות רגשי אשמה, תסכול, מצוקה, עצב, ייאוש והרבה חוסר אונים. אלו מסתמכים פעמים רבות על תיאוריות שונות המתייחסות לקשר בין אמא קרייריסטית ואוטיזם (“אם קרה”), תיאוריות שהופרכו ואינן נכונות! בנוסף, כאשר ניתנת החותמת הסופית, תחושת השליטה של ההורה על חייו, חיי ילדו ומשפחתו מתערערת ונסדקת.

כהורים, הנטייה המולדת היא להגן, לעטוף ולדאוג לילדיך. עם האבחנה, עולות שאלות בנוגע ליכולת טבעית זו של ההורים- כיצד אוכל להגן עליו, האם אצליח להקל עליו בחייו, מה יהיה כשיגדל, מי יטפל בו כשלא נהיה פה וכדומה. יחד עם זאת, הורים יכולים לחוש גם הקלה מסוימת עם האבחנה, לאחר שזמן רב חשדו שמשהו אינו כשורה, וחיפשו שם ואישור לכך.

תהליך האבחון הינו ארוך, נחווה פעמים רבות כמתיש, ומעלה תחושות רבות ומעורבות אצל ההורים. שיתוף הסביבה באבחנה מעלה גם הוא חששות, תהיות וקשיים- מה תהיה תגובת הסביבה? איך אתפס בעיניהם? לעיתים יש הערות, מבטים, עצות ותגובות שנועדו להקל אך נחוות להורים כלא מותאמות ומכאיבות עוד יותר. קושי משמעותי בתהליך, כפי שמדווחים הורים רבים, עולה כאשר נדרשת חשיבה והחלטה לגבי מסגרות חינוך בגילאים הצעירים, ומסגרות חוץ ביתית בבגרות. החלטה זו הינה מורכבת, ומעלה התלבטויות רבות. לכל החלטה יתרונות וחסרונות וכדאי לבחון אותם לעומק ולהיוועץ עם המטפלים המכירים את ילדכם.

למעשה, תהליך ההתמודדות שלכם כהורים לילד על הספקטרום, נמשך לאורך כל חייכם. הורים שונים זה מזה, גם באותה משפחה, באופן התמודדותם וברגשות ובחוויות ובאופן השיתוף עם הסביבה ואף עם הצוות הטיפולי. זכרו, כולנו בני אדם, מורכבים ושונים. לכן טבעי כי תחשבו ותרגישו רגשות ומחשבות סותרות, גם בו זמנית. לעיתים תדאגו ותחשבו שמשהו בילד אכן לא בסדר, ויחד עם זאת חלק אחר בכם ירגיש שדווקא הילד בסדר ומתקדם. פעמים רבות, לאחר שתשמעו כי ילדכם התקדם, תעלה בכם תקווה שאולי זו טעות באבחנה, אולי עוד יקרה נס. תפקידנו כמטפלים להנגיש ולהמשיג לכם בצורה האמפתית, הרגישה והמובנת ביותר את עולמו של ילדכם, ולהציג תמונה רחבה הכוללת חוזקות וקשיים, ואת התהליך אשר עובר עליו ועליכם.

להרחבת קריאה בנוגע לאבחון אוטיזם.

כיצד להתייחס ולהתנהג עם ילד/ אדם עם אוטיזם?

חשוב לזכור כי הילד/המבוגר האוטיסט הינו יותר מהגדרת אבחונו. הוא אדם עם רגשות, רצונות וצרכים. על מנת להקל על הילדים על הרצף, נדרש מאיתנו הסביבה, ובמיוחד הסביבה המשפחתית הקרובה, ללמוד כיצד הם חווים ומבינים את העולם, ובכך להתאים את עצמנו אליהם ולהנגיש להם את העולם בצורה הברורה והבטוחה להם. לעיתים נדמה כי אוטיסטים אינם אוהבים אחרים ואין להם צורך בחברה, אולם הנחה זו שגויה. פעמים רבות הם אכן מעוניינים בחברה אך מתקשים לבטא את רצונם, ליצור קשרים חברתיים ולהתאים את תגובתם לסביבה.

עלינו לדעת כי הם אכן זקוקים לסביבה חמה ותומכת, אך באופן המותאם להם. לדוגמא, אם לילד ישנו קושי רב בוויסות החושי, ייתכן כי חיבוק, אותו ההורים כה רוצים להעניק לו, יחווה אצלו כלא נעים ויעורר תגובות שליליות. בנוסף, בשל הקשיים התקשורתיים, האדם עם אוטיזם אינו מצליח להביא את רצונותיו וצרכים באופן הברור לנו. עלינו לנסות לנהוג בסובלנות והכלה, ולהבין כי תסכולם מכך שהסביבה אינם מבינה אותם עלול להוביל להתפרצויות זעם ואף אלימות.

חשוב להבין כי שגרה ידועה וסדר יום עקבי ומסודר משרים תחושת ביטחון ויציבות על הילד עם האוטיזם. כל שינוי, גם מה שנראה לסביבה כקל, כמו שינוי בשעת האוכל או המסלול למסגרת החינוכית, נחווה כמאיים ומעורר חרדה. לכן, חשוב ליצור שגרה קבועה וידועה ולייצר חוויה של רצף וקביעות בעולמו.

פעמים רבות, בעיקר להורים לילדים בתפקוד גבוה, עולה השאלה מתי ואיך להגיד לילד על האבחנה שלו. לעיתים ילדים בוגרים מגיעים לכיתת תקשורת מבלי לדעת על אבחנתם, וכשהם שומעים או מבינים שהם “בכיתה של האוטיסטים” הם לא מבינים מדוע הם שם, למה לא הסבירו להם, וחווים פגיעות וקושי רב. לכן, ישנה חשיבות לספר לילד,  אם וכאשר יכולותיו השכליות והרגשיות בשלות ומוכנות לכך.

מהי הפרוגנוזה לאוטיזם?

אוטיזם איננה מחלה שניתן להירפא ממנה, אלא להפחית את התסמינים ולהביא לתפקודים גבוהים יותר. מכאן שככל שהאבחון מדויק יותר, כך הפרוגנוזה תהיה מדויקת יותר. אולם, חשוב לדעת כי אנו המטפלים לא נביאים, ואיננו יודעים בדיוק כיצד ישתפר תפקודו של ילדכם, אלא נוכל לתת לכם תמונה כללית אודות ההתקדמות של ילדים במצב של ילדכם. נכין אתכם למה הגיוני שתצפו וישתנה, ולמה פחות. רוב הילדים שמקבלים אבחנה של אוטיזם בגיל הצעיר יישארו עם אבחנה זו לכל החיים.

אולם, ישנם מקרים מועטים בהם תינוק שמגיע עם שאלה של אוטיזם לאבחון וברקע ישנם עוד משתנים, כגון תפקוד הורי לקוי ובעיות רפואיות, ייתכן כי לאחר טיפולים אינטנסיביים, מצבו יבחן שוב ונגלה כי למעשה מדובר בהפרעה אחרת כגון הפרעת התקשרות והפרעת קשב. כאמור, מרבית המאובחנים לא “ירפאו” או “יבריאו” מההפרעה, אולם טיפול נכון ומתאים יכול לשפר את תפקודם, להקנות להם מיומנויות רבות ולשפר את איכות חייהם וחייכם. כראיה לכך, ישנם בוגרים רבים, עם אוטיזם בתפקוד גבוה שעובדים, לומדים, מתחתנים וחיים חיים מלאים ועצמאיים.

מהם הטיפולים באוטיזם?

השקפת העולם בטיפול באוטיזם מאמינה כי הטיפול הינו הוליסטי וכוללני, ומקיף את כל סביבות הילד, בשיתוף הדוק עם משפחתו. כאמור, מוכח כי ככל שהטיפול מתחיל בגיל מוקדם יותר כך הוא יעיל יותר. כמו כן, נמצא כי אינטנסיביות הטיפול ומעורבות ההורים בטיפול גבוהות יותר, כך הטיפול יעיל יותר. הטיפולים נועדו לסייע בהתפתחות, ביכולות ובתפקוד של הילד במגוון תחומים: רגשית, חברתית, קוגניטיבית, מוטורית, שפתית ותקשורתית.

מכיוון שבאוטיזם הפגיעה בתחומי ההתפתחות הינה נרחבת, ופגיעה בתחום אחד משפיעה על שאר התחומים, הטיפול הינו אינטגרטיבי ומשלב את כל התחומים. מטרות הטיפול נקבעות בהתאם לרמה התפקודית, והערכת הצלחת הטיפול נמדדת על פי שיפור התפקודים במגוון תחומי החיים. לרוב, מטרות הטיפול בילדים בתפקוד גבוה יתמקדו בשיפור יכולות ליצירת קשרים בין אישיים, ולילדים בתפקוד נמוך נתמקד בעזרה בפעולות יום יומיות בסיסיות. חשוב לציין כי למרות תקוותם הגלויה או הסמויה של הורים רבים לרפא את האוטיזם בעזרת הטיפולים, אין דרך או טיפול לרפא את ההפרעה. עם זאת, טיפול מותאם וטוב יכול לסייע בתפקודים יום יומיים ולשפר את היכולות.

עוד נלקחים בחשבון סביבתו הביתית של הילד, ויכולות ההורים והמשפחה, מכיוון שהטיפול אינו נעשה רק במסגרות החינוכיות או בחדר הטיפולים אלא גם בבית ועם המשפחה. אוטיזם זו לקות מורכבת ונרחבת, ולכן אין דרך אחת לטפל באוטיזם, לכל אחד מותאם הטיפולים והגישות שיוחלט כי הן היעילות ביותר עבורו. המטרות שנקבעות מראש נבחנות מדי כמה חודשים, בכדי לבדוק האם הטיפולים מקדמים את הילד, האם יש צורך לשנות סוגי טיפול, לנסח מטרות שונות ועוד.

לקריאה נוספת ומעמיקה על מהו טיפול פסיכולוגי בילדים, הנכם מוזמנים לקרוא ולהרחיב על כך בקישור המובא כאן, או ליצור עמנו קשר טלפוני ונשמח לסייע.

הדרכת הורים

הדרכת ההורים נועדה לסייע לכם ההורים להרחיב את הבנתכם על ילדכם וקשייו, כיצד הוא חושב ומבין את העולם, להתאים יחד אתכם את הטיפול המתאים, שאתם חלק משמעותי ממנו, וכמובן לתת מענה לקשיים עימם אתם מתמודדים ולנסות להקל על מצוקתכם. אתם, ההורים, מכירים את ילדכם בצורה הטובה ביותר ולכן חשוב לנו לשמוע את הציפיות שלכם, החלומות שלכם, הצרכים והיכולות שלכם ולקבוע יחד אתכם את מטרות הטיפול, בשיתוף פעולה ותיאום ציפיות.

טיפול חינוכי טיפולי

התאמת סביבה טיפולית במסגרות חינוך מיוחדות או רגילות, בהתאם לתפקוד ולאבחנה. לכל ילד נבנית תוכנית אישית כוללנית, לאורך כל היום במסגרת המתייחסת לשלל תחומי התפקוד. נעשית עבודה חזרתית בסביבות למידה שונות (מפגשים, חצר, חוגים, ארוחות) ובזמנים ופעילויות שונים לצורך חיזוק יכולת ההכללה של הילד הלוקה בקשיים, כל זאת כמובן על ידי בניית ושימור קשר טיפולי בין הילד והמטפלים. הצוות במסגרות אלו הינו מקצועי וישנו ליווי צמוד ומקיף וכן הדרכות מרובות.

טיפול פסיכודינמי

בטיפול זה, עולמו הפנימי של המטופל והקשר בין המטופל למטפל הינם משמעותיים ביותר, ומהווים הן את מטרת הטיפול והן את אמצעי הטיפול. הפגיעה העיקרית באוטיזם הינו היכולת לתקשר עם הסביבה ולחוות קשרים, ולכן הטיפול הדינאמי באוטיזם מתמקד בפגיעה זו. אנו בטיפול ננסה להבין את הקושי, ולשפר את התפקוד, זאת דרך הקשבה, אמפתיה והבנת עולמו הפנימי וחוזקותיו. אף כי נראה שלאנשים על הרצף אין צורך בכל אלו- זוהי הנחה שגויה. כל אדם, עם כל הפרעה או מחלה, כולל אנשים עם אוטיזם, דמנציה, סכיזופרניה ועוד, זקוקים להקשבה, להתעניינות ולאמפתיה. הטיפול הדינאמי מותאם לרמה ההתפתחותית והתפקודית של כל ילד או מבוגר עם אוטיזם.

טיפול CBT

טיפול התנהגותי קוגניטיבי בו מטפלים, מלמדים ומתרגלים מיומנויות חברתיות, בהתאם למטרות אותן קובעים מראש עם המטופל והוריו. מתאים בעיקר לאוטיזם בתפקוד גבוה.

ניתוח התנהגות ABA

כלי טיפולי מומלץ לטיפול בילדים ומבוגרים על הרצף. טיפול זה מושתת על עיקרון חיזוק התנהגויות רצויות והפחתת התנהגויות מזיקות, ונעשה בצעדים קטנים שנועדו ללמד התנהגויות המשפרות תפקוד. כל צעד כזה הוא מדיד וניתן לבחינה, וההתקדמות בצעדים נעשית לאחר שהושגה המטרה של בצעד הנוכחי. חשוב כי העבודה של המנתחת התנהגות תהיה חלק בלתי נפרד משאר הטיפול ותרוכז בידי מנהל המקרה, על מנת שהחלקים אותם מנסים להכחיד הם לא חלקים אותם מנסים להגביר בטיפולים האחרים.

טיפול באומנות

טיפולים אלו אינם מצריכים שימוש רב בתקשורת מילולית, ולכן מתאימים לטיפול באוטיזם, והוכחו כיעילים בהפחתת חרדה  ומתח, תיאום תנועות מטוריות ועוד.

טיפול תרופתי

כאשר לאוטיזם נלווים הפרעות פסיכיאטריות, כגון חרדה רבה, התקפי זעם ועוד, נטילת תרופות פסיכיאטריות יכולה לשפר את המצב והתפקוד, ולהקל על הילד/המבוגר עם אוטיזם.

מהם הטיפולים המשלימים לאוטיזם?

ידוע וטבעי כי כעת מצוקה גדולה, כגון אבחנה של הפרעה קשה כאוטיזם, הורים יעשו וינסו הכל על מנת לנסות למצוא מזור לבעיה. ישנם מחקרים, רופאים ויועצים שונים שטוענים כי מצאו דרכים להקל על תסמיני האוטיזם, כדוגמת תזונה מסוימתet al, 2013)  (Ruskin, תכשירים מסוימים ועוד. אנו המטפלים מכבדים כל ניסיון של הורים לנסות טיפולים ואמצעים שונים, עם זאת חשוב להדגיש כי יש להיוועץ גם רופאים ואנשי מקצוע לפני תחילת טיפול שכזה, בכדי לוודא שהוא אינו מזיק לילד.

בנוסף, מדי פעם נשמעים בתקשורת עדויות על שיפור בתסמיני האוטיזם בעקבות שימוש בקאנביס רפואי. המחקרים בנושא טרם מצאו מסקנה חד משמעית על יעילות הטיפול הנ”ל (Aran et al, 2019), ולכן אין אישור גורף על הקאנביס כטיפול רשמי וחוקי. במקרים מסוימים אכן מאשרים את הטיפול, אך חשוב מאוד להתייעץ עם גורמי הטיפול המקצועיים אם החלטתם לנסות טיפול באמצעי זה!

מהן המסגרות החינוכיות לילדים על הספקטרום האוטיסטי?

התאמת המסגרת החינוכית לילד עם אוטיזם תלויה בתפקודו ובמצבו. ישנן מסגרות מיוחדות, החל מהגיל הרך ועד לבגרות, וישנן אופציות לשילוב במסגרות חינוך רגילות בכיתות ייחודיות או בכיתות רגילות.

מעון יום שיקומי– מעון לילדים עם צרכים מיוחדים, כולל אוטיזם. הצוות במעון הינו מקצועי וכולל צוות חינוכי וטיפולי כגון פסיכולוג, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת, הדרכת הורים ועוד. לכל ילד מותאמת תוכניות טיפולית בהתאם לתפקודו והתפתחותו. 

כגון עמותות המוכרות בהסדר עם משרד הבריאות, הפועלת ומטפלת במסגרת גנים רגילים, כך שמעבר לטיפולים הפרא רפואים הילדים משתתפים בפעילויות החינוכיות של הגן, כמו שאר הילדים. צוות העמותה הטיפולי והפרא רפואי עובד בשיתוף פעולה צמוד ומלא לצוות החינוכי במסגרת הטיפול, מתקיימת הדרכת הורים פעם בשבועיים, לרוב על ידי המטפל הרגשי של הילד. המטפלים הפרא רפואיים נפגשים עם ההורים 3 פעמים בשנה, והליווי הצמוד נעשה ע”י אנשי מקצוע פסיכוסוציאליים.

גן תקשורת– גן המספק מענה לצרכים טיפוליים לילדים על הספקטרום בגילאי 3-6.  בגן סדר יום קבוע כבכול גן, ומועברים בו תכנים של משרד החינוך המותאמים לילדים, בשילוב טיפולים פרא רפואיים. זוהי המסגרת העיקרית בו מקבל הילד טיפול. צוות הגן הינו רב מקצועי ומיומן, וכולל פסיכולוג, קלינאי תקשורת, מפרא בעיסוק, מנתח התנהגות, פיזיותרפיסט, צוות חינוכי ועוד.

גן משולב– מיוחד לילדי גן חובה, ומכיל ילדים מהחינוך הרגיל וילדים עם צרכים מיוחדים. צוות הגן מורכבת מגננות, סייעות וגננת לחינוך מיוחד. יש צורך בוועדת השמה על מנת להגיע לגן זה.

שילוב בגן רגיל– בעזרת סייעת צמודה משולב הילד עם האוטיזם, החל מגיל שלוש, בגן רגיל. הסייעת מלווה את הילד לאורך שעות הנקבעות בוועדת שילוב, ועוזרת לו להשתלב עם הילדים והצוות, מתווכת לו סיטואציות חברתיות, מנגישה לו את פעילויות הגן וכדומה.

בתי ספר לחינוך מיוחד– מיועדים לילדים המאובחנים עם אוטיזם בגילאי 6-21, ומכיל מספר כיתות מצומצם עם כמות ילדים קטנה בכל כיתה, מורה לחינוך מיוחד וסייעת. בנוסף, ניתנים טיפולים פרא רפואיים, הסעות וארוחות. על מנת ללמוד בבתי ספר אלו על הילד לעבור וועדת השמה.

כיתת תקשורת– נמצאת בבתי ספר רגילים, ומיועדת לילדים על הרצף. מספר הילדים בכיתה קטן, המורה מתמחה בחינוך מיוחד וכן יש סייעת בכיתה.

שילוב בכיתה רגילה– מיועד לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. לילד מוצמדת סייעת המלווה לאותו לאורך כל היום, ומסייעת לו להשתלב בכיתה הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. המשלבת הינה חלק מסל שילוב הכולל גם טיפולים פרא רפואים, הוראה מתקנת ועוד.

מהן הזכויות לילדים ומבוגרים עם אוטיזם?

ההתמודדות עם אוטיזם לאדם עצמו ולבני משפחתו מורכבת ומאתגרת. הכרת הזכויות של אנשים על הרצף ומימושם יכולים לסייע ולהקל בהתמודדויות הרבות עם ההפרעה. כאמור, אבחון האוטיזם נמצא בסל הבריאות, לילדים עד גיל 18 וניתן לבצעו במכונים להתפתחות הילד. לאחר קבלת האבחנה ניתן לפנות למחלקה לשירותים חברתיים של משרד הרווחה על מנת לברר ולקבל זכויות ושירותים מגוונים כגון: מעונות יום, תעסוקה, דיור חוץ ביתי, שירותים בקהילה, מרכז מידע, ייעוץ ותמיכה. רק מי שקיבל הכרה של משרד הרווחה יכול להיעזר בשירותים נוספים. בנוסף, ילדים עם אוטיזם זכאים ל”גמלת ילד נכה” מביטוח לאומי, וזכויות בקופות החולים כגון טיפולים פרא רפואיים או במסגרת הקופה או החזרים על טיפולים פרטיים חשוב לדעת שעם הזכויות, נדרש אחת לכמה שנים לעבור אבחון מחודש לצורך המשך קבלת הזכויות. על מנת לוודא את כל הזכויות והשירותים יש לבדוק עם הגופים האחראים על כך.

 

הפניות

Aran, A., Cassuto, H., Lubotzky, A., Wattad, N., & Hazan, E. (2019). Brief report: Cannabidiol-rich cannabis in children with autism Spectrum disorder and severe behavioral problems—a retrospective feasibility study. Journal of autism and developmental disorders, 49(3), 1284-1288‏

Bellini, S., Peters, J. K., Benner, L., & Hopf, A. (2007). A meta-analysis of school-based social skills interventions for children with autism spectrum disorders. Remedial and Special Education, 28(3), 153-162

Hertz-Picciotto, I., & Delwiche, L. (2009). The rise in autism and the role of age at diagnosis. Epidemiology (Cambridge, Mass.), 20(1), 84

Mandell, D. S., Novak, M. M., & Zubritsky, C. D. (2005). Factors associated with age of diagnosis among children with autism spectrum disorders. Pediatrics, 116(6), 1480-1486‏

Miller, L., & Reynolds, J. (2009). Autism and vaccination—the current evidence. Journal for Specialists in Pediatric Nursing, 14(3), 166-172

Sukhodolsky, D. G., Bloch, M. H., Panza, K. E., & Reichow, B. (2013). Cognitive-behavioral therapy for anxiety in children with high-functioning autism: a meta-analysis. Pediatrics, 132(5), e1341-e1350

Ruskin, D. N., Svedova, J., Cote, J. L., Sandau, U., Rho, J. M., Kawamura Jr, M., & Masino, S. A. (2013). Ketogenic diet improves core symptoms of autism in BTBR mice. PLoS One, 8(6)‏