נגיף הקורונה הנפשי
כיום אנו מתמודדים עם מצב שאיננו מכירים, מצב אשר קטע באופן פתאומי את שיגרת ורצף חיינו. מדובר בפגיעה רחבה בכלכלת העולם אשר מובילה לאחוזי אבטלה הולכים וגדלים, לפגיעה חברתית-רגשית, כזו אשר טומנת בחובה בידוד אשר מוביל לבדידות שהינה קשה מנשוא ובעצם כל כללי המשחק בחיינו השתנו בין רגע.
וירוס הקורונה פרץ אל חיינו בסוף שנת 2019 והפך למגיפה בעולם ובישראל בחודש מרץ 2020. התגובות הגופניות והבריאותיות לטווח הקצר כתוצאה מהמחלה ידועות, אך התגובות הגופניות ארוכות-הטווח עדיין לא ברורות.
במקביל, ישנן תגובות פסיכולוגיות לנגיף הקורונה, בהן מתעסקים פחות בתקשורת בפרט ובחיים הבינאישיים בכלל. תגובות פסיכולוגיות מיידיות לוירוס הקורונה הינן ברובן תגובות השייכות למשפחת החרדה– חרדה כללית והתקפי פאניקה, הנובעים בעיקרם מחוסר הוודאות המאפיינת את התקופה, שינויים בהרכב המשפחתי, חשש מדבר חסר צורה ועוד.
ההשפעות ארוכות-הטווח הפסיכולוגיות של נגיף הקורונה עדיין לא ידועות, אך כבר כעת סביר להניח כי חלק מן האנשים באוכלוסיה, בין אם נבדקו כחיוביים ובין אם לא היו חולים כלל, יצטרכו להתמודד עם תסמינים של תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD), מבחינת ההשלכות הפסיכולוגיות בחודשים ובשנים, לאחר שהמגיפה תחלוף. התמודדות עם PTSD מתאפיינת בהתנסות בסיוטים, פלאשבקים, היזכרויות ואף ממש חוויה מחדש של האירוע.
מחקרים מראים כי אנשים אשר החלימו מהקורונה, אך גם אנשים שהיו לצידם וטיפלו בהם (caregivers), אלו אנשים אשר נמצאים בסיכויים גבוהים יותר לפתח PTSD, שאלו תגובות רחבות היקף לטווח הארוך כתוצאה מהתמודדות עם המחלה, או ליווי אדם קרוב אשר התמודד עם המחלה. יתרה מכך, אנשים רבים באוכלוסיה שלא התמודדו עם המחלה עלולים לחוות PTSD כהשפעה ארוכת-טווח בתגובה לקורונה, רק מתוך חשיפה אינטנסיבית לתקשורת ולחדשות למשל.
נגיף הקורונה כגורם לחץ
ההתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה היא גורם דחק לא קטן עבור רוב האוכלוסייה. אירוע זה מלחיץ אנשים רבים וגורם לתגובות ידועות ומוכרות של התמודדות עם חרדה. חרדה, לעומת פחד הוא פחד מדבר לא-נודע, שאינו ברור ואינו וודאי. כלומר, החשש היומיומי של מי שאינו נבדק כחיובי הוא להידבק בנגיף שאיננו יודעים עדיין כיצד ישפיע על כל אדם ואדם.
אנחנו מנסים לייצר וודאות מינימלית בחיי היומיום שלנו ולהתרשם מסטטיסטיקות כמו- ילדים מדביקים פחות, המבוגרים צריכים להישמר על עצמם יותר, אני כלל לא בקבוצת סיכון ועוד. עם זאת, חריגות מהממצאים הסטטיסטים, כמו אדם בריא וצעיר שנדבק והינו חולה קשה, מפרה את האיזון הפסיכולוגי ומוביל אותנו למצב של דחק, לחץ וחרדה.
הטראומה הנפשית מהקורונה היא טראומה קולקטיבית המשותפת לכל מדינת ישראל ויתרה מכך, לכל העולם. מחקרים שבדקו את התגובות וההשפעות הפסיכולוגיות של הקורונה על בני האדם בחברות מערביות, גילו כי ההתמודדות החברתית עם הקורונה הובילה אותנו לשגרת חיים חדשה- שגרת חרום. בשגרה זו, רוב מה שידענו על התפקוד היומיומי השתנה- אנו נאלצים להסתובב עם מסיכות פנים, לא להתקרב לאהובים שלנו (ריחוק חברתי) ובכללם הסבים והסבתות שלנו.
בעיות נפשיות בזמן הקורונה
פחד וחרדה מזיקים באופן ישיר בשלמות הפסיכולוגית שלנו ובבריאות הגופנית. שינויים בדפוסי השינה, החמרה במצב הבריאותי, שימוש בחומרים משני מצב-רוח ואף התמכרות (כמו אלכוהול, סמים וכדומה), קשיי קשב וריכוז, דיכאון, חרדה והתפתחות של חרדה אובססיבית-קומפולסיבית, הם רק חלק מההשפעות המיידיות של וירוס הקורונה.
נציין כי כל תגובה רגשית בתקופה זו, קיצונית ככל שתהיה היא הגיונית, כיוון שאנחנו מתמודדים עם מציאות לא הגיונית. תחשבו לרגע על אדם בוגר שמשתכר ממשכורת מינימאלית ומגדל ילדים. אותו אדם הוא עצמאי שפתח לאחרונה מסעדה. מטבע הדברים, בתקופה זו הוא במשבר כלכלי, העסק עליו ודאי חלם ימים כלילות חרב אל מול עיניו והוא נותר חסר אונים, באי-וודאות כלכלית ועם מצוקה המשפיעה גם על שאר חברי הבית.
אדם זה, הוא כמעט כל אדם שני שאנחנו פוגשים היום בתקופת הקורונה. תגובות פסיכולוגיות, כגון חרדה ודיכאון, הינן שכיחות והגיוניות למציאות חיים קשה עימה מתמודד האדם. בין רגע, כל החיים משתנים והתחושה היא שאין מה לעשות כדי לשנות את המציאות.
נוסף לכך, מחקרים מראים כי בהשפעות ארוכות-הטווח, אנשים רבים יותר מתנסים במחשבות אובדניות ובמעשים אובדניים, אלימות במשפחה, התפרצויות זעם ושינויים בדפוסי האכילה.
טיפול פסיכולוגי בקורונה
לטיפול פסיכולוגי חשיבות רבה ואף חיונית בהתמודדות עם משבר הקורונה. טיפול בקורונה, הוא טיפול בחרדה כתוצאה ממשבר עולמי, הקשור בבידוד חברתי, אובדן תעסוקתי ואובדן של חוסר משמעות וחוסר חיוניות. בתקופה של ייאוש וחוסר אונים, הטיפול הפסיכולוגי יתמקד בשכלול גורמי החוסן ושכלול המשאבים הפסיכולוגים הקיימים.
למרבה המזל, לאורך כל תקופות הסגר, טיפול פסיכולוגי נחשב כחיוני ולכן ניתן לקיים טיפולים פסיכולוגיים בקליניקה, במפגש בין-אישי, ללא כל פגיעה ברציפות הטיפול.
מכאן, שטיפול פסיכולוגי קצר ויעיל היא האפשרות הטובה ביותר להתמודד עם משבר הקורונה. המטרה היא להשיב את האדם לתפקוד ולחיוניות שהכיר את עצמו בתקופה שלפני ההתמודדות עם הקורונה. זאת ועוד, בטיפול אנחנו נחבר את האדם לחוזקות שלו וממש נזכיר לו מיהו האדם המשמעותי והחיוני שהיה קודם לכן.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא טיפול אשר מאתר את המחשבות השליליות האוטומטיות והשיכחות למצבי דחק, כמו התמודדות עם משבר הקורונה. בטיפול זה נערוך היררכייה של הפחדים- מחוסר תקווה, בדידות, ייאוש, איבוד עבודה וכיוצא בזה. בהתאמה, נזהה את הפחדים המוגזמים שפוגמים בשלמות הפסיכולוגית של האדם וכך נסייע לו בשינוי מחשבותיו ובהשפעה על התנהגותו בפועל בחייו. זאת, תוך למידת מיומנויות הסתגלותיות חדשות.
גישות אחרות, הנוקטות בטיפול דינמי יציעו להבין מה מעורר באדם הקורונה ויעמיקו בהבנה של מדוע האדם הספציפי הזה, לעומת אנשים אחרים, מגיב באופן כה דרמטי ומשמעותי למשבר הקורונה. גישה זו תניח כי אנשים עם פגיעות פסיכולוגית קודמת, אלו אנשים אשר מראש מועדים לתגובות רגשיות סוערות יותר בעיתות משבר ולכן יתמודדו טוב פחות עם משבר הקורונה. גישה זו תנסה להבין את הייחודיות של האדם ותעמיק במנגנונים הנפשיים שלו.
לקריאה על ההבדלים בין שיטות הטיפול>>
טיפול פסיכולוגי אונליין בקורונה
בימים אלו, על אף שטיפול פסיכולוגי מוכר כמפגש חיוני, שכיח גם האמצעי של טיפול פסיכולוגי מקוון, או טיפול פסיכולוגי אונליין, או טיפול פסיכולוגי דרך הזום.
פסיכולוגים רבים ודאי יעדיפו לקיים מפגשים “פנים אל פנים”, כבעבר, אך יחד עם זאת, לאור התקופה, לאור הצרכים של המטופלים (אשר לעיתים נמצאים גם בבידוד), המענה המקוון הוא המענה הטיפולי השכיח בתקופה זו.
יש לציין כי פסיכולוגים רבים מנוסים בטיפול אשר מועבר אונליין ולא במפגש פרונטלי, לאור הצורך העולה בטיפול “מרחוק” בקרב המטופלים. מצבים אלו שכיחים בעיקר כאשר אדם ישראלי חי בחוץ-לארץ, או חי רחוק מדי ממקום המגורים של הפסיכולוג המומלץ.
יתרה מכך, טיפול פסיכולוגי אונליין פותח אפשרות חדשה למפגש בינאישי מהיר, בדרך-כלל זול יותר וכזה שנותן מענה מיידי, בייחוד בתקופה משברית כמו משבר הקורונה.
ישראל היא מעצמת הטיפולים הפסיכולוגים המקוונים. ככלל, ישראל נחשבת מעצמה בתחום החידושים הטכנולוגים וכך מסתבר, גם בתחום הטיפול הפסיכולוגי. ממצאים מראים שישראל מובילה בתחום השימוש והתפתחות הטיפולים הפסיכולוגים הנעשים אונליין, בזום. יתרה מכך, בישראל תוכנית לטיפול אונליין הנלמדת על-ידי פסיכולוגים בארץ. זאת, על מנת להבין את הייחודיות של טיפול אונליין והתרומה הרבה שלו לחיי הנפש של אנשים, בעיקר בעיתות משבר בהם המציאות שלנו קצת אחרת.
נמצא במחקרים כי יעילות של טיפול פסיכולוגי אונליין בקורונה הינה שוות-ערך לטיפולים פסיכולוגים מסורתיים, שנעשים פנים אל פנים, כיוון שטיפולים אלו בתקופת הקורונה לרוב קצרים ממוקדים בהתמודדות עם בעיה מסוימת.
התמודדויות שכיחות עם חרדה בקורונה
אנשים נעים על הרצף שבין חרדה ועיסוק-יתר בקורונה, לבין אנשים אשר מדחיקים את גורם הדחק (קורונה) ומתייחסים כאילו הדבר לא קיים, עוד איזה וירוס שהאנושות תתגבר עליו. כמובן שרוב האוכלוסייה נמצאת באמצע, בין הקצוות הללו. אך מה המנגנון הפסיכולוגי שעומד בבסיס שני הקצוות הללו?
חרדים מקורונה
אנשים אלו הם אנשים אשר מראש נמצאים ברמת פגיעות רגשית גבוהה לגורמי דחק בחיי היומיום. כלומר, אנשים אלו הם אנשים שיש להם רגישות נפשית לכל שינויים קטנים כגדולים אשר קורים במציאות החיצונית. אנשים אלו מושפעים באופן ישיר מהמציאות החיצונית, בין אם נדבקו בקורונה ובין אם לא והדבר משפיע עליהם ועל כלל חיי הנפש שלהם.
נוכל לראות את אותם אנשים ממעיטים ביציאה מהבית או ממעיטים במפגש עם אנשים, אפילו שהם יכולים (למשל על-ידי שמירה על ריחוק חברתי). אנשים אלה מועדים יותר לתגובות פסיכולוגיות דרמטיות כתוצאה מהתמודדות עם תקופת הקורונה.
מכחישי קורונה
אנשים אלו, הם אנשים אשר מאמינים כי הקורונה הם וירוס חולף, כמו השפעת וכי האנושות תוכל להתמודד איתו. אנשי ה”לי זה לא יקרה” אלו אנשים שפעמים רבות תחת ההגנה הפסיכולוגית שלהם, יושבת חרדה מאד עמוקה. החרדה היא עד כדי כך עמוקה, כך שהם מכחישים את החרדה ומשתמשים במנגנון הגנה מסוג היפוך תגובה. מנגנון פסיכולוגי זה, תפקידו הוא להגן על האדם שחש מאיום על ידי מציאות שאינו יכול להתמודד איתה. האדם מרגיש חסר אונים ובתגובה משנה את תגובתו לחלוטין- מפחד נורא, לאמונה שהכל יהיה בסדר: “קטן עלי”.
כלל האוכלוסייה
כמובן שכלל האוכלוסייה נמצאת בין שתי קצוות אלו. יתרה מכך, מחקרים מראים, בדומה למצבים בהם האנושות היתה צריכה להתמודד עם לחץ קולקטיבי, כמו במצבי מלחמות, שאנשים נעים בין עמדות, לאורך התקופה. כלומר- בזמן מסוים אנשים ירגישו נורא חרדים ואז הנפש שלנו תאזן את עצמה ואנשים יחושו עצמם חרדים פחות ובעלי כוחות להתמודד עם הקורונה.
מצב זה ניתן להמחשה בצורה הטובה ביותר במעבר בין הסגר הראשון לסגר השני בארץ. את ההתנהגות הפסיכולוגית של האנשים הישראלים ניתן להבין כך: בשלב הראשון התמודדנו עם מחלה אותה לא הכרנו, בממשלה שידרו כי יש להישמר ולהישאר בבית. כך עשו אנשים. מאוחר יותר יצאה הודעה כי אפשר לצאת ואנשים כמו פרקו כל עול והרשו לעצמם להאמין (באופן לא מודע כמובן), כי הסכנה חלפה.
האמת של מספרי הנבדקים החיוביים לקורונה, האירה את התקופה הזאת באופן אחר והסגר השני הוביל להבנה כי הסכנה לא חלפה בקרב חלק מהאנשים, או אמונה כי עושים פיל מדבר קטן ולכן יש להמשיך ולהתנהג כרגיל.
כל הדוגמאות הללו, הן דוגמאות למנגנונים ותגובות פסיכולוגיות שכיחות במצבי דחק לאומיים ועולמיים: במצבים אלו הנפש “תחת מתקפה”- בכל רגע המצב יכול להשתנות ולאדם הקטן אין המון מה לעשות בתגובה לכך, אלא להמתין. המצב של ההמתנה גורם לנו לייאוש רב ולחוסר אונים. בתגובה לחוסר אונים, ישנו ניסיון להשיג את השליטה בחזרה. על מנת להחזיר את השליטה אנשים מחפשים וודאות. במקרים אלו נראה אנשים רבים קוראים חדשות, מתוודעים למחקרים או קוראים אפילו את שורות אלה שנכתבות כאן עכשיו.
התמודדות הקשישים בקורונה
האנשים המועדים ביותר להיפגע מההתפשטות המהירה של הנגיף הם אנשים אשר סובלים ממצב בריאותי אשר הופך אותם לפגיעים יותר או אנשים אשר חוו טראומות והתמודדויות רגשיות מורכבות בעבר אשר הופכים אותם כפגיעים יותר.
התגובות למשבר יכולות לכלול תחושה מוצפת, פוחדת, עצובה, כועסת וחסרת אונים, לפי מומחים. יש אנשים שעלולים להתקשות בשינה או בריכוז. הפחד ממגע עם אחרים, נסיעה בתחבורה ציבורית או יציאה למרחבים ציבוריים עשוי להתגבר, ויש אנשים שיש להם תסמינים גופניים, כמו דופק מוגבר או בטן מוטרדת.
ארגון הבריאות העולמי הודה כי המשבר מעורר לחץ, והמליץ לאנשים להימנע מצפייה, קריאה או האזנה לחדשות הגורמות תחושות חרדה או מצוקה.
אנו מזמינים אתכם לצפות בסרטון קצר של אחת ממייסדות מכון סול לפסיכותרפיה שעלה באתר MAKO, בתחילת תקופת הקורונה המספר בקצרה על ההתמודדות עם המחלה עבור הקשישים:
הרצאה קצרה על התמודדות הקשישים במהלך הקורונה
ההתמודדות עם משבר הקרונה היא לא פשוטה עבור רוב האוכלוסייה, אך ודאי שיותר מכל עבור האנשים שנמצאים לבד, חסרי הכוחות הפיזיים והנפשיים: הקשישים. הקשישים, יותר מכל אוכלוסייה אחרת מתמודדים עם תחושות של בדידות אינסופיות, ללא אור בקצה המנהרה.
מחקרים שהצגנו על טיפול פסיכולוגי בגיל השלישי מראים כי קשישים מתמודדים עם דיכאון, לחץ ואובדנות ומחשבות אובדניות יותר מכל אוכלוסיית גיל אחרת, אחרי גיל ההתגברות. יתרה מכך, דיכאון היא ההפרעה השנייה השכיחה ביותר בגיל השלישי.
כלומר, אוכלוסיית הקשישים הם באופן טבעי אוכלוסייה שהינה רגישה למצבי רוח, כתוצאה מבדידות, חוסר עניין, חוסר כוחות וחוסר חשק וחיוניות.
בשלבים שונים במשבר הקורונה, בהם החליטו על סגרים, הגו ראשי המדינה הצעה כי יש לסגור את בתי האבות, כיוון שכך אוכלוסיית הזקנים, שהינה אוכלוסייה בסיכון, לא תהיה בסיכון לחלות בקורונה. על פניו, רעיון זה נשמע הגיוני. אך מה לגבי ההשלכות הפסיכולוגיות של אותה אוכלוסייה? האם זה אומר שאם לא יחלו בקורונה, חיי הנפש שלהם גם יהיו טובים יותר, או לפחות לא ינזקו? מתברר שלא כך הדבר.
מחקרים בעולם על אודות תגובות של זקנים לקורונה מראות כי הקשישים סובלים יותר מכל אוכלוסיית גיל אחרת כתוצאה מההתמודדות עם בדידות וחוסר משמעות. בגיל זה, רוב המשמעות שחשים אנשים אלו היא הסתכלות אחורה- על מה שהשיגו בחיים, שבד”כ מדובר בילדים ובמשפחה מצליחה. אנשים אלו, הסגורים לבדם בתקופה זו, לצערם לא מצליחים “לקטוף” ולהנות מהפירות המשפחתיים שהקימו. יתרה מכך, אנשים צעירים רבים, שלא במתכוון, לא מצליחים להגיע לראות ולדבר עם הוריהם וסבם ובהתאמה עולה התחושה אצל הזקנים כי שכחו אותם.
טיפול בקשישים בקורונה
אז איך אפשר לטפל בקשישים ובמי שהיו שם עבורנו לאורך כל החיים? ראשית, חשוב שאנשים אלו, ההורים או הסבים והסבתות שלכם ידעו כי הם בראש שלכם, גם אם אתם לא מצליחים להגיע לטלפון בתכיפות גבוהה ולענות לשיחות שלהם, שהם חשובים ושאתם חושבים עליהם.
נסו לקיים שיחות וידיאו בתכיפות מרובה- אפילו 5 דקות בכל יום, על מנת שהם יראו אתכם וידעו כמה הם משמעותיות עבורכם.
בישראל בתקופת הקורונה הוקמו תוכניות נפשיות רבות, במטרה להתגייס ולזכור לטפל באוכלוסייה המבוגרת- אם דרך מזון, או דרך תמיכה נפשית ראשונית וחינמית. לדוגמא-
אם אתה או מישהו מקרוביך מתמודד עם מחשבות אובדניות- פנו בדחיפות למוקדי החירום: משטרה 100 או מד”א 101 והשתמשו בסיוע חירומי בהקדם האפשרי.
התמודדות עם משבר הקורונה
האוכלוסייה בעולם מתמודדת עם מצב שהאנושות ידעה מצבים דומים קודם לכן, למשל במלחמות עולם, אך לא בסדרי גודל רחבים כל-כך. המצוקה הכלכלית, אישית, בינאישית, פסיכולוגית וכו’ שהקורונה מפגישה אותנו עימה היא רחבת-היקף.
הקורונה היא מגיפה נפשית, לא פחות ממגיפה גופנית: דיכאון, חרדה, התקפים פסיכוטיים ובלבול הינם רק חלק מהתסמינים העיקריים, בזמן שהתגובות ארוכות-הטווח עוד לא ידועות. הסכנה מהקורונה היא סכנת חיים אמיתית- בעיקר בגלל ההשלכות הפסיכולוגיות.
מחקרים מראים כי התמודדות עם מצבי חירום, כמו התמודדות עם לחץ משמעותי, היא קודם כל התערבות מיידית בהווה. כלומר, המטרה היא לא לחכות עד שתעבור התקופה ואז להקדיש זמן לטיפול הגוף והנפש, אלא לטפל בזמן המשבר.
שיפור מנגנוני החוסן
מחקרים מראים כי אנשים עם חוסן נפשי הם אנשים אשר מתמודדים טוב יותר עם מצבי דחק. הכוונה היא שאנשים אשר בהתמודדות היומיומית שלהם יציבים נפשית יותר, אלו אנשים שיתמודדו טוב יותר כשיגיע אירוע לחץ מפתיע בחיים, אשר יפר את האיזון הנפשי, למשל כמו ההתמודדות עם הקורונה.
איך ניתן לסייע ולשפר את גורמי החוסן?
- יצירתיות– יצירתיות מאפשרת לאנשים ליצוק משמעות בחיי היומיום ולהפיח תחושה של תקווה ואמונה כי המצב, כמה שהוא גרוע וקשה היום, יכול להשתנות. דוגמא טובה לכך אנחנו יכולים לראות בעיקר בקרב אנשים אשר איבדו את מקור פרנסתם העיקרי ומחליטים לנתב את יכולתם לתעסוקה מסוג אחר. אנשים אלו ירגישו חיוניים יותר, בעלי ערך ויאמינו ביכולת שלהם לצלוח כל משבר כמעט, כיוון שהוכיחו לעצמם ולסביבתם שלא קרסו כשהמצב היה קשה. באופן ישיר, תחושות אלו ישפיעו על תחושת המשמעות, הערך העצמי והתקווה אשר אדם חש ביחס לחייו.
- פעילות ספורטיבית– פעילות ספורטיבית ובעיקר כזו עם חברה, גורמת להפרשה של אנדרופינים במוח, אשר משפרת את המצב-רוח. במילים אחרות, פעילות ספורטיבית נותנת “מסר” למוח שאנחנו מרגישים טוב יותר, חיוניים יותר ומלאי כוחות ומרץ.
- הפגת הבדידות– שיתוף של אחרים משמעותיים בחוויות אותם אנחנו חווים כעת, באופן פתוח ומלא כנות הם הסוד העיקרי והחשוב בהתמודדות עם תקופות משבריות. ריחוק חברתי לא שווה לריחוק חברתי ומנטלי. כלומר, אנחנו זקוקים להיות קרובים לאחרים משמעותיים בחיינו, דווקא בעתות כאלה.
- מיינדפולנס– תרגול תרגילי הרגעה ומדיטציה, אשר הוכחו במחקרים כמסייעים לשיפור מצב הרוח. תרגילים אלו הם תרגילים ממוקדים בהתחברות לחוויה של כאן ועכשיו: מה אני מרגיש, מה הדאגות שלי, כיצד אני יכול לשפר את מצבי וכו’.
התמודדות פסיכולוגית בסגר הקורונה
מחקרים שנעשו בתקופת הSARS ושפעת החזירים מראים כי ניתן להפחית ואף למנוע את ההשלכות הבריאותיות והפסיכולוגיות של חוויית ההסגר.
משמעות ההתמודדות עם הקורונה
הבנת המשמעות שיש לפעולת ההסגר הינה קריטית בעבור האדם המתמודד איתו. אדם אשר יקבל הסבר ויוכל להבין שהוא נדרש להסגר על מנת למנוע ממנו ומקרוביו את הסיכונים הבריאותיים יחוש מוגן יותר, חרד פחות ואף מוסרי יותר בכך שהוא דואג ושומר על האנשים החלשים והפגיעים ובכך מצמצם את הסכנה הנשקפת להם. משמעויות אלו והתיווך שלהן עשויות להפחית את התחושות הרגשיות הקשות, ממש כמו אדם שמתאמן בחדר כושר ומתאמץ לשם כך, אך עושה זאת למען בריאותו והרווחה הנפשית שלו.
מוקדים טלפונים וסיוע בקורונה
מחקרים הדגישו את החשיבות שיש למוקדים טלפוניים (קווים חמים) ומרכזים בריאותיים בשמירה, ובסיוע לאנשים שבהסגר, דרך מתן האפשרות לתמוך בהם במצב של הזדקקות או פיתוח סימפטומים בריאותיים ונפשיים שונים. דרך כך, חוויית הביטחון הבסיסית נשמרת, והאדם שבהסגר חש כי דואגים לו וכי הצרכים הבריאותיים שלו נמצאים בראש סדר העדיפויות.
מוקדי סיוע בריאות הנפש בישראל-
- עזרה נפשית מיידית- ער”ן
- סה”ר
- נט”ל
- מרכז אלה
- ביה”ח שניידר לרפואת ילדים – תמיכה נפשית וייעוץ טלפוני לילדים, בני נוער והורים 03-9253408
שמירה על סדר יום בקורונה
נמצא כי חשוב לשמור על שיגרת סדר יום: אוכל בריא, שינה, פעילות ספורטיבית ופעילויות חברתיות על מנת להימנע ממצבי שעמום אשר יפגישו עם חוויה של בדידות ויובילו למצבי חרדה ודיכאון.
חשיפה למידע
חשיפה למידע בעניין הקורונה הוא עניין חשוב ביותר, בייחוד חשיפה למידע מרגיע ולמידע בעניין בריאות הנפשי. למה הכוונה? חשיפה למידע אש מגיע מהתקשורת, פעמים רבות חושף אותנו לעומס של חרדה ולחץ אשר פעמים רבות אנחנו לא מצליחים להתמודד איתם במקרה הטוב ופעמים אחרות פשוט קורסים ונותרים לבד עם הסטרס שעולה בנו כתוצאה מצפייה בחדשות. ראשית נמליץ לצרוך חדשות שעה אחת ביום בעתות משבר. שנית, נציע להיחשף למידע מקצועי אשר יכול לסייע בשיפור ההבנה לגבי המצב, השיפור החיובי בתחלואה ואסטרטגיות היציאה מהסגר, או הבידוד. ידוע, גם מחוויות שאנשים מספרים וגם ממחקרים, כי אנשים אשר חוו בידוד כתוצאה ממחלה, או כתוצאה מנוכחות ליד אדם חולה, התמודדו עם תחושת בדידות וחוסר ערך אמיתי. כלומר, אנשים על פניו ידעו כי הם בסגר בגלל הקורונה, אבל כתוצאה מדלדול הקשרים החברתיים, אנשים אלו הרגישו בודדים ביותר בחוויה הפנימית, כאילו אין אדם בעולם שאני מספיק חשוב לו.
התמכרות לחומרים בזמן הסגר בקורונה
בתקופת ההסגר סביב החשש מהתפשטות נגיף הSARS, מחקרים שבחנו את ההשלכות של תקופה זו מצאו כי למעלה מ20% מהאנשים ששהו בהסגר דיווחו על תחושות של עצב, פחד ואשמה. בנוסף, רבים מהם דיווחו על סימפטומים פוסט טראומתיים (PTSD).
בנוסף מחקר שנעשה באותה התקופה אף הראה כי אנשים אשר שהו בהסגר למשך תקופה של למעלה מעשרה ימים הראו סימפטומים של לחץ ותגובות פוסט טראומתית קיצוניות מהרגיל מאשר אלו אשר שהו בהסגר למשך זמן קצר יותר.
מעבר להשפעות קצרות הטווח, לשהייה הממושכת בהסגר אף השפעות ארוכות טווח אשר הנפוצות שבהן הוא שימוש לרעה בחומרים ממכרים או התנהגויות נוספות אשר מעידות על תלות והתמכרות. מחקרי אורך שבחנו את השפעות ההסגר בתקופת נגיף ה-SARS, מצאו תסמיני תלות ממשוכים שאף נמשכו למשך תקופות ארוכות של עד שלוש שנים עם פרוץ המגפה.
קשה שלא להתייחס גם להשפעות הכלכליות המתדפקות על דלת השוהים בהסגר. רבים חוששים שלא יוכלו לסגור את החודש בשל ההתחייבות ארוכות הטווח כגון משכנתא, לימודים וכיוצא באלה, נוכח העצירה בתזרימי הכספים ובאפשרות לצאת מהבית ולעבוד. למגפה השפעות סוציו אקונומיות קשות אשר מוסיפות אף הן לתחושת החרדה וחוסר האונים ועשויות להוביל למצבים רגשיים של דיכאון והתמכרויות שונות לצורך הרגעה.
השלכות פסיכולוגיות לסגר בקורונה
מחלת הקורונה עונה להגדרה של טראומה, שכן טראומה במהותה מוגדרת כמצב של חוסר אונים, אובדן רצף ואובדן שליטה. בזמן התרחשות הטראומה, האדם, האומה ואף העולם כולו במקרה זה של נגיף הקורונה, עומד חסר ישע אל מול כח החזק ממנו. העולם מתמודד עם נגיף אשר מתפשט וגובה נפגעים בנפש ובגוף.
לכולנו נקטע הרצף בחיים, חלקנו מפוטרים מעבודתנו או יוצאים לחופשות ללא תשלום ונאלצים לחתום אבטלה, הילדים הפסיקו ללכת למסגרות החינוך והקשרים החברתיים בחיינו והמגע הפיזי שנהגנו לחלוק האחד עם השני נקטעו אף הם.
בימים אלו שבו המרחב שלנו הולך ומצטמצם אט אט, שלא ברור כבר מה עוד יילקח מאיתנו או ייאסר עלינו (האם נוכל עוד לצאת לשאוף אוויר לעשות ספורט מעבר למטרות הישרדותיות גרידא של אוכל ותרופות) החוויה היא של מחנק.
לצד כל אלה, אנו חשים בסכנה על קיומנו, האפשרות שבה מי מקרובינו יידבק בנגיף הינה ממשית וקרובה מתמיד וכן החשש שלא יזכו לטיפול הולם בשל ההתפשטות המהירה של הנגיף. יש מי מבינינו שאף חווים בתוך כל זה, חוויה של סוף עולם, עתיד לא ידוע, קריסה כלכלית וחוסר וודאות אשר מכרסמת מכל עבר.
נגיף המתפשט באופן מהיר, כמו כל גורם לחץ אחר שאנו נדרשים להתמודד עמו, מאתגר את מערכת ההתמודדות הנפשית שלנו. במקרה של נגיף הקורונה, בשל היותו חדש ולא מוכר למערכת הבינלאומית, אנו עשויים לחוש מאותגרים באופן מיוחד ועוצמתי ביותר. אפילו בהקשר של המצב הביטחוני שאנו נדרשים להתמודדות כמעט יומיומית מולו, אנו מגישים בטוחים יותר שכן המערכת המדינית מנוסה בהתמודדות עמו וההתמגנות אל מולו ידועה ומוכחת בשל ניסיוננו עתיר השנים.
נגיף הקורונה, בין אם נחשפנו לנגיף באופן ישיר, ובין אם אנו צופים בו דרך הטלןויזיה, כתבות או סיפורים, אנו לרוב נחוש חרדים מפניו, מוטרדים ומפוחדים. בנוסף לכך, אירוע מטריד מעין זה לרוב גם יחבר אותנו ויעורר בנו זיכרונות ורגשות מאירועים טראומתיים שחווינו בעבר
מחקרים רבים כבר בוחנים בימים אלו את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של משבר הקורונה והממצאים ממספר אוניברסיטאות גדולות בעולם מורים על כך שבקרוב מאוד נראה עלייה ניכרת במדדי הדיכאון, החרדה והפרנויה של אנשים רבים. הטיפול המתמשך במשבר בעת התרחשותו, ממש כמו בכל סוג של טראומה, שאנו ממליצים על טיפול מוקדם ככל הניתן על מנת לאפשר חזרה מהירה והדרגתית לשיגרה הינו יעיל ואפקטיבי במניעת השפעות ארוכות טווח של המשבר.
השפעות פסיכולוגיות של מחלות נגיפיות לא נחקרו מספיק, וכעת מבוצעים המחקרים הראשונים שבוחנים זאת, אך אם נתייחס למשבר הקורונה כטראומה ככל טראומה אחרת שאנו מכירים, אשר בהגדרתה היא אירוע הקוטע את שיגרת ורצף חיינו באופן פתאומי ומותיר אותנו בחוויה של חוסר אונים וחוסר וודאות גדולה, אזי ניתן להבין את האירוע הבריאותי המתרחש בימים אלו ממש, כטראומה בינלאומית.
כמו בכל אירוע טראומתי, אנשים שונים יגיבו באופנים שונים. גם כעת במשבר הנוכחי, יש אנשים בעלי חוסן נפשי חזק יותר אשר זוכים לתמיכה רבה יותר בחיי היומיום שלהם, ואצלם נראה משאבי התמודדות טובים יותר. זאת לעומת אנשים אשר החוויה הטראומתית הנוכחית תייצר בקרבם רמת גבוהות של חרדה ודיכאון ועשויה לדלדל את משאבי ההתמודדות שלהם באם לא יזכו לתמיכה חברתית או מקצועית מספקת.
להסגר השפעות פסיכולוגיות רבות והוא עשוי להעצים את חוויית הבדידות של האדם, לייצר חוויה פסיכולוגית של מחנק ואף להוביל לחיכוכים וריבים רבים בין בני הבית בשל היעדר המרחב שהכרחי בתוך קשרים קרובים.
מדובר באיום קיומי שכן נשקפת סכנה לבריאותנו ולבריאות קרובינו. המעגל השני שמייצר השפעות ומוביל לחוויה של איום וסכנה קיומית הוא האיום הכלכלי שמביאה עמה התפשטות הנגיף, שכן אנשים רבים חוששים לאבד את עבודתם, ולא להצליח לשלם חובות
נלווית לוירוס גם חוויה של אשמה, שכן נוכח ההוראות וההנחיות, אנשים מתבקשים להימנע ממפגשים חברתיים, דבר אשר עשוי להוביל לאשמה סביב היותנו יצורים חברתיים הדואגים האחד לשני. כך אנשים רבים לא יכולים לבקר את הוריהם, סביהם ובכך גוזרים עליהם בדידות.
לצד חווית האשמה, אנו נדרשים לאחריות חברתית גבוהה מן הרגיל, אשר מעצימה אף היא את תחושות החרדה שכן, אנו נדרשים לפעול בהתאם להנחיות על מנת לא לסכן את עצמנו ואת סביבתנו הקרובה והרחוקה. אנו נדרשים להתנהגויות מגנות כגון שטיפת ידיים והתרחקות חברתית, דבר אשר לא טבעי לנו כבני אדם וכיצורים חברתיים ואף עשוי להעצים דפוסים או לייצר דפוסים חרדתיים מוקצנים אצל אנשים אשר מתמודדים עם הפרעות פסיכולוגיות שונות כגון OCD, חרדה חברתית ועוד.
מחקרים עכשווים במדינות שנדרשו להסגר ארוך כמו: סין, איטליה, צרפת וספרד, נוכח התפשטות הנגיף, מראים כי הסגר עשוי להשפיע לרעה על בריאותנו הנפשית ואף לגרום ללחץ פוסט טראומתי, לכעס ולבלבול רב בחוויה הקיומית שלנו. אלמנטים שנמצאו כיעילים בהפחתה ובוויסות של תגובות אלו ובשמירה על הבריאות הנפשית הינם: שמירה על פעילות במדיות החברתיות, קשר קרוב עם יקירים,
הסגר הוא לרוב חוויה לא נעימה עבור מי שעובר אותה. ההפרדה מאהוביהם, אובדן החופש, אי הוודאות לגבי מצב המחלה והשעמום יכולים לעיתים ליצור השפעות דרמטיות
החוקרים ביססו את ממצאיהם על 24 מחקרים שבוצעו בעבר בעשר מדינות שהסגרו חלקים מאוכלוסיותיהם בהסגר לאחר התפרצות נגיפים קטלניים, כולל תסמונת הנשימה חריפה חמורה (SARS), אבולה, שפעת H1N1 (שפעת החזירים), נשימה במזרח התיכון תסמונת (MERS) ושפעת סוסים (שפעת סוסים).
פנו עוד היום לטיפול פסיכולוגי בהתמודדות עם משבר הקורונה – טיפול פסיכולוגי אונליין או פנים אל פנים.
פסיכולוגים מומלצים מחכים לכם בצוות המטפלים של מכון סול לפסיכותרפיה.
הפניות–
Duan, L., & Zhu, G. (2020). Psychological interventions for people affected by the COVID-19 epidemic. The Lancet Psychiatry, 7(4), 300-302.
Li, S., Wang, Y., Xue, J., Zhao, N., & Zhu, T. (2020). The impact of COVID-19 epidemic declaration on psychological consequences: a study on active Weibo users. International journal of environmental research and public health, 17(6), 2032.
Ho, C. S., Chee, C. Y., & Ho, R. C. (2020). Mental health strategies to combat the psychological impact of COVID-19 beyond paranoia and panic. Ann Acad Med Singapore, 49(1), 1-3.
Shanahan, L., Steinhoff, A., Bechtiger, L., Murray, A. L., Nivette, A., Hepp, U., … & Eisner, M. (2020). Emotional distress in young adults during the COVID-19 pandemic: Evidence of risk and resilience from a longitudinal cohort study. Psychological medicine, 1-10.
Zhang, J., Lu, H., Zeng, H., Zhang, S., Du, Q., Jiang, T., & Du, B. (2020). The differential psychological distress of populations affected by the COVID-19 pandemic. Brain, behavior, and immunity.
הפניות לאתרים חיצוניים–
אתר APA- כתבות על התמודדות עם משבר הקורונה.
אתר ביה”ח שניידר לרפואת ילדים – תמיכה נפשית וייעוץ טלפוני לילדים, בני נוער והורים 03-9253408, אוקטובר 2020.
אתר דבר- חלוקת מזון לקשישים, אוקטובר, 2020.
אתר מומנטום– סיוע בקורונה, אוקטובר, 2020.
אתר מרכז אלה– התמודדות עם משבר הקורונה, אוקטובר, 2020.
אתר נט”ל– התמודדות עם משבר הקורונה, אוקטובר, 2020
אתר סה”ר– התמודדות עם משבר הקורונה, אוקטובר 2020.
אתר עזרה נפשית מיידית- ער”ן– מענה טלפוני להתמודדות עם משברים, אוקטובר 2020.
אתר עזר מציון– סיוע לקשישים במזון בקורונה, אוקטובר, 2020.
רוח טובה– סיוע בקורונה, אוקטובר, 2020.
