טיפול בחרדה כללית / הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

חן אור יונגרוירט | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 21.2.20 | עודכן: 3.8.21

טיפול בחרדה כללית – הקדמה

הפרעת חרדה כללית (GAD= generalized anxiety disorder) מאופיינת בדאגה רבה, עקבית ולא רציונלית, שאינה קשורה באובייקט או מצב מסוים, לעומת הפרעות חרדה ייחודיות (למשל חרדת טיסות או חרדת בית-ספר) או חרדה חברתית.

אנשים המתמודדים עם חרדה כללית יתאפיינו בדאגה ואי נוחות לא מוגדרת וחשש מאי שליטה, עוררות יתר ורמות גבוהות של רגשות שליליים לגבי דברים שליליים שהעתיד מזמן.

רוב תחומי "המוטרדות" המעסיקים את המתמודד עם חרדה כללית הינם דאגות כלכליות, משפחה, מחלות וכו'.

הפרעת חרדה כללית תלווה ברוב המקרים עם הפרעות חרדה ספציפיות או/ודיכאון. אין זה מפליא, שכן תפיסת העולם השלילית מביאה לרוב לתחושות של חוסר חשק, חוסר הנאה, ייאוש ותחושות נוספות המאפיינות את האדם המתמודד עם דיכאון.

במאמר הנוכחי נגדיר מהי הפרעת חרדה מוכללת, נתייחס לאופן שבו היא מתפתחת, למאפיינים השונים שלה, לשכיחותה באוכלוסייה ולחשיבות האבחון המדויק, לצורך תכנון טיפול מתאים.

 

באם אתם סובלים מאחד הסימפטומים הבאים, צרו קשר עם אחד הפסיכולוגים המומחים של מכון סול לאבחון מדויק ולטיפול בהפרעה. 

קריטריונים לאבחון על פי המהדורה החמישית של ה-DSM

A. חרדה ודאגה מוגזמת המתרחשת רוב הזמן בחייו של האדם, למשך 6 חודשים לפחות, ונוגעת במספר אירועים או פעילויות (כגון, עבודה, לימודים, חברה).

B. האדם מתקשה לשלוט בדאגה.

C. החרדה והדאגה קשורים בשלושה או יותר מששת הסימפטומים הבאים (אצל ילדים מספיק סימפטום אחד):

  1. חוסר שקט או חוויה של "לחיות על הקצה"
  2. עייפות מתמשכת
  3. קושי להתרכז או תחושה קשה שהמח מתרוקן
  4. עצבנות
  5. מתח שרירים
  6. הפרעות בשינה (קושי להירדם, במשך השינה, חוסר מנוחה)

D. החרדה, הדאגה או התסמינים הגופניים גורמים למצוקה או לליקוי משמעותי מבחינה קלינית בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים.

E. ההפרעה לא נובעת מהשפעות פיזיולוגיות של חומר (למשל סמים או תרופות) או מצב רפואי אחר (למשל חוסר איזון בבלוטת התריס)

F. ההפרעה לא מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת למשל: חרדה מפני התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוביות, חשש מזיהום או אובססיות כפייתיות אחרות, חרדת נטישה או פרידה מדמויות משמעותיות, חרדה מפני עלייה במשקל באנורקסיה, תלונות גופניות בהפרעת סימפטום סומטי וכדומה.

המאפיינים (התסמינים) של הפרעת חרדה כללית/ מוכללת

המאפיין המהותי של ההפרעה הוא דאגה וחרדה מוגזמת מאירועים ופעילויות. העוצמה, משך הזמן ותדירות החרדה אינם פרופורציונאליות לסבירות או ההשפעה בפועל של האירוע הצפוי. כמו כן האדם חש חסר שליטה ומתקשה לשלוט בדאגה.

מבוגרים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת לרוב יראו דאגה סביב כל דבר: החל במשימות חיים יומיומיות ושיגרתיות וכלה באחריות תעסוקתית, נושאי בריאות שלהם ושל בני משפחתם, נושאים כלכליים.

יתר על כן, פעמים רבות נראה כי מוקד הדאגה עשוי לעבור ולהשתנות מדאגה אחת לאחרת.

    אנחנו כאן בשבילכם
    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    גורמי סיכון שנמצאו קשורים לקבלת אבחנה זו

    1. מזג– עכבה התנהגותית, אפקט שלילי, והימנעות נמצאו כקשורים להתפתחות מאוחרת יותר בחיים של הפרעת חרדה מוכללת.
    2. גורמים סביבתיים– הורים חרדים בעצמם וכאלה המגוננים יתר על המידה על ילדיהם, עשויים להיות קשורים בהתפתחות ההפרעה.
    3. גורמים גנטיים ופיזיולוגיים– הסיכון לפתח הפרעת חרדה מוכללת הוא גנטי. בנוסף, הגנטיקה מנבאת לרוב גם התפתחות של הפרעות חרדה נוספות ואף הפרעות דיכאון, כמו הפרעת דיכאון מאג'ורי.

    מה ההבדל בין חרדה כללית לדאגה נורמאלית?

    • הדאגות המתקשרות עם הפרעת החרדה המוכללת, הן מופרזות ולרוב מפריעות מאוד לתפקוד הפסיכולוגי של האדם, בעוד שהבעיות והדאגות הנורמאליות של חיי היומיום אינן מופרזות ונתפסות על ידי האדם החווה אותן כניתנות לשליטה ולניהול. יתר על כן ניתן לשים אותן בצד כשעולים דברים משמעותיים אחרים והן לא פוגמות בתפקודו של האדם.
    • לרוב אדם הסובל מהפרעת חרדה מוכללת, יציג דאגות כלליות ומופשטות יותר ולמשך זמן ארוך, מאנשים הסובלים מדאגות רגילות.
    • ככל שטווח הדאגות של האדם הינו נרחב יותר (למשל בעיות פיננסיות, בעיות בנוגע לביטחון של הילדים, תפקוד תעסוקתי וכדומה) –ככה סביר יותר שהסימפטומים שלו יוגדרו כחרדה כללית.
    • דאגות הקשורות בהפרעת חרדה כללית, לרוב ילוו בסימפטומים פיזיים (למשל חוויית מתח שרירים, אי שקט ועוד).
    • לרוב נראה כי אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית, סובלים ממצוקה סובייקטיבית ותפקודם החברתי, והתעסוקתי ייפגע.

    תגובות שכיחות

    התחושות שיתוארו להלן מאפיינות חרדה כללית, כאשר התגובות נמשכות מעל ל- 6 חודשים

    1. התעייפות – יטו להשקיע מאמץ רב ודריכות בסיטואציות יומיומיות כגון ישיבת צוות במקום העבודה. בעקבות המאמץ הרב המושקע ידווחו על התעייפות בקלות, נדודי שינה וסיוטים.
    2. חוסר מנוחה או תחושה שהאדם "על הקצה"– תחושה שהאדם נמצא על סף של צוק ובקרוב הכל יתפוצץ. האדם עלול לחוש למשל כי בריאותו אינה יציבה וכי הוא עומד למות. תגובות פיזיולוגיות הקשורות לחרדה, למשל רעידות בידיים, רעידות וגמגום יפורשו כמצב בריאותי מסכן חיים אותו יש לבדוק.
    3. מתח בשרירי הגוף – כיוון שמתמודדים יחושו דריכות ברמות גבוהות, התנהגותם תתבטא במאמץ ומתח לאור גירויים בלתי צפויים. כאבים מדווחים בעיקר באזור הצוואר והכתפיים. בנוסף יכולים להופיע גם תחושות פיזיולוגיות כגון שלשול, לחיים סמוקות, חסימה בדיבור ועוד.
    4. הפרעות בשינה – ישנה מושקעות פיזית רבה בעקבות הדריכות אותה חש האדם. כיוון שהחרדה עוצמתית, בזמן מנוחה המחשבות השליליות "פולשות" דרך חלומות סיוטיים וגורמות לקטיעה בשינה.
    5. קושי בריכוז ובקבלת החלטות – תחושה שמא ישגו בתהליך קבלת החלטות ולכן ימנעו מלקיחת החלטות ופחד כי אם ייקחו החלטה כלשהי, הם ודאי שוגים.
    6. רגזנות – באופן טבעי ולאור הסימפטומים המתוארים לעיל, כיוון שיש מתח שרירי משמעותי, מחשבות שליליות שקשה לווסתן, ציפייה אל עתיד שלילי ונורא, מתמודדים עם הפרעת חרדה כללית יטו לחוש כי אין מפלט מדאגותיהם וכי תחושות אלה לעולם לא יחלפו.

    שכיחות ההפרעה

    לנשים יש סיכון כפול לפתח הפרעת חרדה כללית לעומת גברים. יתר על כן, לרוב ההפרעה תאובחן יותר בגיל האמצעי ולאחר מכן עם התקדמות החיים וההתבגרות תהיה ירידה באבחון ההפרעה. בנוסף, נראה שאנשים ממדינות מתפתחות, ידווחו יותר על תסמיני ההפרעה מאשר אנשים ממדינות לא מפתחות.

    מדוע אנשים המתמודדים עם הפרעת חרדה כללית יטו פחות לפנות לטיפול?

    • סך הכל אנשים המתמודדים עם חרדה כללית הינם אנשים מתפקדים. אמנם כמובן שתפקודם בבית ובמקום העבודה ניזוק, מצטמצם ומלווה בתחושות של חוסר אונים וחוסר יכולת לקבל החלטות, אך החוויה הכללית היא של אדם מתפקד.
    • אמונה כי התחושות הכול כך קשות אינן יחלפו.
    • האדם יטה לחוש כי הסימפטומים אותם חווה הינם רפואיים ולא רגשיים-נפשיים

    מהלך ההפרעה והתפתחותה לאורך החיים

    אנשים רבים הסובלים מהפרעה זו, מדווחים כי הם חשו חרדים לאורך כל חייהם. הגיל הממוצע של הופעת ההפרעה הוא גיל 30 לערך. לעיתים נדירות נאבחן את ההפרעה לפני גיל ההתבגרות. מדובר בגיל מאוחר יותר מזה המאפיין את התפרצותן של הפרעות החרדה האחרות.

    עם זאת, סימפטומים של דאגה וחרדה עשויים להופיע כבר בגיל צעיר מאוד בחיי האדם, אך אז נתייחס אליהן כביטוי למזג חרדתי .

    יתר על כן, הסימפטומים של הפרעה זו נוטים להיות כרוניים (מתמשכים), אך הם הולכים ומתמתנים  לרוב לאורך החיים. בנוסף, נמצא שצעירים יחוו סימפטומים קשים יותר ממבוגרים יותר ומאנשים בגיל השלישי והרביעי.

    ההבדל בין ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעה זו הוא בעיקר בתוכן של החרדה. כלומר התוכן נוטה להיות תואם גיל: בעוד שמבוגרים יטו להיות מודאגים יותר בנושאים הקשורים בתעסוקה, בריאות וכיוצא באלה, ילדים ומתבגרים יטו לפתח יותר חרדות הקשורות בבית הספר ובביצועים בספורט למשל.

    פעמים רבות קלינאים לא מנוסים, עשויים לאבחן ילדים הסובלים מהפרעת חרדה ספציפית, כמו למשל חרדת נטישה, ככאלה הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת. חשוב לבחון בצורה מקיפה ומעמיקה שאין מדובר בחרדה אחרת, כזו שעשויה להסביר טוב יותר את התחושות שהילד חווה.

    כך למשל, חרדת נטישה, חרדה חברתית (פוביה חברתית) והפרעה אובססיבית קומפולסיבית, לרוב יהיו מאופיינות בטרדות ודאגות העשויות להיות דומות מאוד לאלו שנראה בהפרעת החרדה מוכללת. לדוגמא, ילד הסובל מהפרעת חרדה חברתית, עשוי להיות חרד מביצועיו הספורטיביים בבית הספר, בשל החשש לחוות השפלה מהילדים האחרים. במצב זה, ראוי שנאבחן אותו כסובל מחרדה חברתית ולא מהפרעת חרדה מוכללת.

    התפתחות של מחלה פיזית, עשויה להוות טריגר רב עוצמה לדאגה בקרב קשישים. באופן כללי, נראה כי קשישים יטו לדאוג יותר בנוגע לביטחון הפיזי שלהם-מה שעשוי למנוע ולהגביל את פעילותיהם החופשית בעולם. חשוב לטפל בדאגות ובחרדות בגיל השלישי, על מנת לשפר את איכות החיים.

    יתר על כן, קשישים הסובלים מליקויים קוגניטיביים, למשל דמנציה, עשויים להפגין דאגות מתמשכות, למשל היכן הניחו את החפצים שלהם ואז חשוב לאבחן ולטפל באופן ממוקד, בין אם בדרך של טיפול תרופתי או טיפול תואם אחר שיתן מענה לליקויים ולקשיים הקוגניטיביים שהם מציגים.

    הבדליים תרבותיים באבחון ההפרעה

    קיימים הבדלים משמעותיים באבחון של הפרעה זו בקרב תרבויות שונות. כך למשל, בתרבויות מסוימות יהיו בעיקר סימפטומים סומאטיים אצל אדם המאובחן בהפרעה זו, בעוד שבתרבויות אחרות, נראה דומיננטיות רבה יותר של סימפטומים קוגניטיביים. למשל, מחשבות שליליות, נבואות קשות בנוגע לעתיד וכיוצא באלה. במצבים שבהם הדומיננטיות היא של סימפטומים סומאטיים, יהיה אפשר להתנסות בפסיכותרפיה גופנית, בעוד שבמצבים שבהם המחשבות השליליות הן דומיננטיות, יהיה ניתן להיעזר ביתרונות של טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

    אולם חשוב לציין כי שילוב בין גישות שונות הינו היעיל ביותר ברוב המקרים.

    יתר על כן, לעיתים הנושא שהאדם יהיה מודאג ממנו יהיה קשור לתרבות שממנה הגיע ולערכיה. לכן בעת האבחון, חשוב שהקלינאי יקח בחשבון את ההקשר התרבותי והחברתי של האדם הסובל מהפרעת החרדה.

    הבדלים באבחון הקשורים במגדר

    רוב המאובחנות עם ההפרעה הינן נשים. יתר על כן, הסטטיסטיקות מראות שההפרעות הנלוות להפרעת החרדה המוכללת בקרב נשים וגברים הינן שונות. נשים שיאובחנו בהפרעה זו לרוב יסבלו יותר גם מסימפטומים חרדתיים ודיכאוניים נוספים, כמו דיכאון מאג'ורי. לעומת זאת, אצל גברים נראה יותר התמכרויות ושימוש בחומרים שונים.

    השלכות תפקודיות 

    החוויה של הדאגה המוגזמת מקשה על האדם לפעול באופן מהיר ויעיל, בין אם בביתו ובין אם במקום עבודתו. החרדה המתמשכת גובה משאבים רבים הנאמדים בזמן ובאנרגיה. יתר על כן, הסימפטומים הפיזיים הנלווים להפרעה, שבכללם: מתח שרירים, עייפות, קשיי ריכוז, וקשיי שינה- מוסיפים אף הם לפגיעה ולהיחלשות הכללית שחווה האדם.

    בנוסף, לחרדה המוכללת עשויות להיות השלכות על התפקוד ההורי, שכן ההורה הסובל ממנה לא יכול לנסוך ביטחון בילדיו, נוכח הדאגות המתמשכות שלו. לקריאה מורחבת על טיפול בילדים ובני נוער והחשיבות של הדרכת הורים קבועה-לחצו כאן.

    נתונים מכלל העולם מראים שהפרעת החרדה המוכללת באה לידי ביטוי במצוקה רבה ובפגיעה משמעותית בתפקוד, עד כדי שהיא עשויה להוביל לנכות של ממש. נתונים מהלשכה לסטטיסטיקה האמריקאית הראו שהפרעה זו מובילה לכך שכ-110 מיליון בני אדם בארצות הברית מנצלים ימיי מחלה בעקבות הפרעת החרדה המוכללת בשנה.

    חשוב לטפל בהפרעה-אל תישארו איתה לבד-צרו קשר לקביעת פגישת אבחון וטיפול. 

    אבחנות מבדלות

    הפרעת חרדה עקב מצב רפואי אחר– תאובחן כאשר החרדה של הפרט קשורה להשפעה פיזיולוגית של מצב רפואי ספציפי למשל, חרדה הקשורה לחוסר איזון של בלוטת התריס.

    הפרעת חרדה על רקע חומרים / תרופות– למשל חרדה קשה המתרחשת רק בהקשר של צריכת קפאין, תאובחן כהפרעת חרדה הנגרמת מקפאין.

    הפרעת חרדה חברתית– אנשים עם הפרעת חרדה חברתית יחוו חרדה אשר ממוקדת במצבים חברתיים בהם הם חשים כי הם מוערכים על ידי אחרים, ואילו אנשים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת דואגים בין אם הם מוערכים מבחינה חברתית ובין אם לאו.

    הפרעה טורדנית כפייתית– כמה מאפיינים מבדילים בין הדאגה המוגזמת של הפרעת החרדה הכללית מהמחשבות האובססיביות של ההפרעה הטורדנית כפייתית. בהפרעת חרדה כללית מוקד הדאגה הוא לגבי בעיות קרובות, והדאגה בנוגע לאירועים עתידיים הינה חריגה. לעומת זאת, בהפרעה טורדנית כפייתית, האובססיות מהוות רעיונות לא הולמים שלובשים צורה של מחשבות, דחפים או דימויים פולשניים ולא רצויים.

    הפרעת דחק פוסט טראומטית והפרעות הסתגלות– תמיד קיימת חרדה בהפרעת דחק פוסט טראומטית. לא תאובחן הפרעת חרדה כללית אם החרדה והדאגה מוסברים טוב יותר על ידי תסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית. חרדה עשויה להיות קיימת גם בהפרעת הסתגלות, אך בהפרעת הסתגלות, החרדה תתרחש לרוב בתגובה ללחץ מזוהה, תוך 3 חודשים מהופעת גורם הלחץ הספציפי ולא תמשיך יותר משישה חודשים לאחר הפסקת הלחץ או התוצאות הנלוות לו.

    הפרעות דיכאוניות, דו קוטביות ופסיכוטיות– חשוב לוודא בעת האבחון שהפרעת החרדה הכללית היא אינה פועל יוצא של הפרעת דיכאון ממושכת, הפרעה דו קוטבית או מחשבות שווא, שעשויות להיות משויכות להפרעה פסיכוטית.

    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

     

    מה הטיפול המומלץ בהפרעת חרדה כללית?

     בהפרעת חרדה כללית לרוב הינה עקבית לאורך רוב החיים ולעיתים נראה כי הינה חלק מהאישיות של האדם.

    בעקבות כך, מומלץ לפנות לפסיכותרפיה דינאמית ארוכת-טווח עם מרכיבים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

    • פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT). ראשית נמפה ונבין מהן התפיסות השליליות של האדם לגבי עצמו ולגבי העתיד. שנית, נברר מנין הופיעו כל אותן תפישות, באיזה "אקלים" רגשי גדל האדם, כיצד החרדה הזאת משפיעה על חייו ונבין האם היא נוכחת בעוצמות כל-כך גבוהות עד כדי כך שמשתלטת על כל אספקט בחיים.
    • פסיכותרפיה דינאמית. נזכיר כי אנשים המתמודדים עם חרדה כללית פשוט דואגים ומתקשים לומר מדוע או להרגיע את עצמם.הדאגה המוגזמת עלולה לפגום במערכות יחסים של האדם עם סביבתו ופעילויותיו היומיומיות. מתוך כך, האלמנט הדינאמי בטיפול יחקור מהו הדבר חסר השם אשר כל כך מעורר את התפקודים הנפשיים והדריכות של האדם, עד כדי פגיעה בתפקודו.

    לקריאה מורחבת על ההבדלים שבין טיפול דינאמי לקוגניטיבי התנהגותי היכנסו לקישור הבא.

     

    צוות מכון סול מורכב ממגוון מטפלים מומחים ומנוסים בתחומם, אשר יוכלו לסייע עם החרדה הקשה שעמה אתם מתמודדים. במכון סול מטפלים בילדים, נוער ומבוגרים.