במכון סול פסיכולוגים קליניים וחינוכיים, העורכים אבחונים פסיכולוגיים במקצועיות ובמהירות. אנו מתחייבים לתור זמין עד שבועיים מרגע הפנייה.

 

אבחון פסיכולוגי – הערכה קלינית

קשיים, סימפטומים ומצוקות רגשיות שאדם מציג בפנייתו לטיפול פסיכולוגי, מצריכים ביצועה של הערכה קלינית מקיפה, בידי אנשי מקצוע מיומנים מתחום בריאות הנפש. כאשר אדם מראה סימפטום גופני, כמו כאב ראש ממושך, לרוב הוא יפנה לרופא, שבמצבים שונים אף ישלח אותו לבדיקות דם וצילומים.

באותו האופן, גם סימפטומים רגשיים מצריכים בירור מעמיק על מנת לאפשר הבנה מעמיקה ומקיפה יותר של נפש האדם, במטרה להתאים טיפול פסיכולוגי נכון ומקצועי. בניגוד לתחומי הרפואה, לסימפטומים הפסיכולוגים אין מאפיינים גופניים שניתן לזהותם בבדיקות דם, או בצילומי רנטגן. הקשיים הם פועל יוצא של אישיות האדם, הנסמכת על הגנטיקה וההיסטוריה ההתפתחותית והבינאישית. לכן, כל מקרה שנאבחן הוא תוצר של מכלול גורמים.

הערכת ואבחון הנפש הינה תהליך מורכב, לעיתים, יותר מהערכה רפואית, אך חשיבותה של הערכה זו, קריטית לא פחות מהאבחנות והערכות בתחום הרפואה.

מהו אבחון פסיכולוגי?

אבחון פסיכולוגי הינו אבחון כולל ומקיף של יכולותיו האישיותיות (נפשיות) והקוגניטיביות של האדם, המורכב מסוגים שונים של מבחנים ומראיון קליני של המאובחן, כתלות בגיל ובמטרת האבחון.

כשהמאובחן הינו ילד, יש צורך גם בתצפית ובמילוי שאלונים על ידי ההורים ולעיתים המורים וראיון עימם. המבחנים מעריכים היבטים ותפקודים שונים של האדם- רגשיים, קוגניטיביים, התפתחותיים והתנהגותיים, על מנת לראות את האדם במלואו ולספק מידע מקיף ומהימן על עולמו הפנימי ויכולותיו, ובכך להתאים טיפול ולסייע.

קבלת הפניה לאבחון נחוות לעיתים כמבהילה ומאיימת, פעמים רבות עקב החשש לקבל אישוש וסטיגמה למצב נפשי או קוגניטיבי. חשוב להבין כי למרות החששות, הבנה מקיפה של המצב תורמת לטיפול מתאים יותר המסייע בהתמודדות עם הקשיים, בהקלה ובשיפור איכות החיים.

מה הסיבות לאבחון פסיכולוגי?

ההפניה לאבחון מגיעה ממספר מקורות, כאשר הסיבות לאבחון הינן שונות ומגוונות.

• פנייה לאבחון מצד המטפל או הצוות הטיפולי– במקרים רבים בתחילת הטיפול עולה שאלה מצד הצוות הטיפולי לגבי דיוק האבחנה של המטופל. למשל, במקרים בהם ישנה התלבטות בין התמודדות עם הפרעה אפקטיבית (שינויים במצב הרוח), או הפרעת אישיות. אבחון במקרה הזה הינו חשוב, שכן לאור המלצות האבחון נוכל בזמן יחסית קצר להתאים טיפול פסיכולוגי, כמו גם טיפול רפואי מותאם יותר לצרכי המטופל.

• פנייה מצד בני משפחה קרובים– פעמים רבות קיימת תחושה בקרב בני משפחה קרובים כי אחד מבני המשפחה מתקשה לתפקד בחיי היומיום, סובל מקשיי הסתגלות, או מתמודד עם קשיים רגשיים, כאשר הסיבה לרוב לא ברורה. במקרה הזה, אבחון יוכל לסייע בהבנת הדינמיקה הנפשית, תוך הבנה מעמיקה של הסיבה לפגיעה בתפקוד.
• פנייה מצד צוות ביה”ס– כשמדובר בילדים ונוער, לעיתים הצוות החינוכי מפנה לאבחון, כאשר נצפים קשיים בתפקודו הלימודי והחברתי של הילד או כשיש פגיעה בהתפתחות. אבחון המסייע במיפוי היכולות הלימודיות ולקויות הלמידה, הוא אבחון פסיכודידקטי. במקרים אחרים, צוות בית הספר יכול להתרשם ממצב רוח ירוד, תוקפנות בהתנהגות, הסתגרות חברתית ועוד מצבים שכיחים אשר באים לידיי ביטוי בתוך בית הספר. במצבים כאלה לרוב, יעביר צוות בית הספר את ההבנה שלו לגבי תפקוד הילד ויפנו את ההורים לאבחון פסיכודיאגנוסטי מקיף.
• פנייה מצד מחלקת הרווחה בעירייה– ישנם מקרים בהם ישנה מעורבות של מחלקת הרווחה בעיר, במקרה של ילד או נער מסוים, אם בשל קשיים משפחתיים, או בשל מורכבות של הילד עצמו. פעמים רבות הילד נשלח לאבחון בעקבות רצונו, או רצון משפחתו, למצוא עבורו חלופה מתאימה למגורים מחוץ לבית. אבחונים אלה דנים בעניין טובתו הנפשית של הילד, במצבי חיים מסוימים ולאור כוחותיו הנפשיים לעבור שינוי משמעותי בחייו.
• פנייה מטעם בית משפט– לעיתים אבחון נדרש לשם הערכת מסוכנות ואובדנות, או כחלק מהליך משפטי, בעניינים של כשירות נפשית לעמוד לדין. במקרים אחרים, ילדים יכולים להישלח לאבחון מטעם בית משפט כאשר עולה שאלה לגבי הזנחה של אחד ההורים, התעללות שהילד חווה או נחשף אליה או במצבים של גירושין סבוכים.

מי מבצע אבחונים פסיכולוגיים?

האבחון הפסיכולוגי מתבצע על ידי פסיכולוגים (בעלי תואר שני לפחות) בלבד מתחומי התמחות שונים- קליניים, חינוכיים, התפתחותיים, תעסוקתיים ושיקומיים, כתלות במהות האבחון ומטרתו.

כלומר, פסיכולוג קליני יבצע אבחון המתמקד בחוזקות ובחולשות האישיותיות של האדם, כמו גם בחינת יכולת השיפוט, המצב הרגשי ועוד. פסיכולוג חינוכי יבצע אבחון פסיכודידקטי לבחינת יכולות ולקויות למידה. פסיכולוג התפתחותי יבחן פעוטות בשאלות של הפרעות תקשורת, עיכובים התפתחותיים ועוד.  פסיכולוג תעסוקתי יבחן התאמה תעסוקתית של אדם למקצוע מסוים. פסיכולוג שיקומי יבחן את יכולות החשיבה והפגיעה בחשיבה, במצבים בהם האדם חווה טראומה (גופנית או נפשית) ובאוכלוסיית הגיל השלישי, למשל במקרים של חשד לדמנציה.

כמה זמן אורך אבחון פסיכולוגי?

בשל הכלים האבחוניים הרבים המועברים בשעת אבחון ומורכבותם, האבחון נפרס על פני 2-3 פגישות, שכל אחת מהן אורכת בין שעתיים-לשלוש, בהתאם לגיל הנבדק, מצבו הנפשי והרפואי ויכולת הקשב והריכוז שלו.

מהם שלבי האבחון?

1. אינטייק– הפגישה הראשונה היא למעשה ראיון קליני (המכונה בשפה המקצועית אינטייק) האורך כשעה, בו לומד הפסיכולוג להכיר את האדם המגיע לאבחון, לשמוע ממנו על הרקע שלו והסיבות להגעתו לאבחון, וכמובן ליצור עימו קשר בין אישי מכבד ומאפשר. נציין כי אם המאובחן הוא ילד או נער מתחת לגיל 18, נראיין את ההורים לפני תחילת האבחון, מהם נדלה רקע מעמיק אודותיו.
2. העברת הכלים האבחוניים– לאחר הריאיון, בחלק הארי של האבחון, מועברים הכלים האבחוניים, שהינם מבחנים מובנים (בדומה למבחני בית-ספר) ומבחנים השלכתיים, שמטרתם לאמוד את היכולת הקוגניטיבית והרגשית של המאובחן.
3. עיבוד הנתונים וכתיבת חוות דעת– לאחר העברת האבחון כולו, כותב הפסיכולוג חוות דעת מקצועית מקיפה בדו”ח שמטרתו לענות על שאלת האבחון, כלומר לספק מידע מדויק ככל הניתן על הקשיים והנסיבות שהובילו לביצוע האבחון. הדו”ח מורכב מהממצאים והציונים האובייקטיביים של המבחנים, וכן מהתרשמותו הסובייקטיבית של הפסיכולוג- מהריאיון האישי, מהתנהגות הנבחן בתהליך העברת המבחנים ומהקשר הנוצר בין המאבחן למאובחן. כמו כן, ניתנת אבחנה מוגדרת, בעזרת ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי ה DSM-5  או ספר האבחנות הרפואיות ICD-10 , וכתלות באבחנה ובאבחון כולו מומלץ על סוג הטיפול ומשכו. כתיבת חוות הדעת הינו תהליך ארוך ומורכב, בשל הרצון להגיע לתמונה רחבה ומעמיקה אודות האדם, ולדייק את האבחנה ואת הטיפול המתאים, ולכן נמשך מעל לחודש.
4. סיכום ומשוב– כאשר הדו”ח מוכן, נפגש הפסיכולוג המאבחן עם המאובחן, ועם ההורים במקרה שמדובר בילד ונער, לשיחת סיכום ומשוב. בשיחה זו מסביר הפסיכולוג את ממצאי האבחון ברגישות ובבהירות, וכן את ההמלצות הטיפוליות. אם יש צורך באבחונים נוספים הפסיכולוג מעלה זאת, ועונה על שאלות שעולות לרוב במהלך פגישה זו. כמובן שעותק מן הדו”ח נמסר לידי המאובחן או הוריו ומועבר לגורמים הרלוונטיים (בהתאם להסכמה של המאובחן).

איך להכין את עצמי לקראת האבחון הפסיכולוגי?

פעמים רבות האבחון וביצועו מעלה חרדות וחששות, שהינן לגיטימיות וברורות, וישנן דרכים להקל עליהן. חשוב לתאם את שעת האבחון בשעה הנוחה למאובחן, בה הוא מכיר את עצמו כערני ומרוכז, מכיוון שעייפות עלולה לפגוע בביצועים ולהגביר את החרדה בעת האבחון.

כמו כן על מנת לשמור על קשב, ריכוז וערנות, יינתנו הפסקות במידת הצורך. חשוב לישון טוב בלילה שלפני האבחון ובאותו יום לשתות מספיק מים ולאכול ארוחות בריאות ומזינות. ראוי לציין, כי למרות החרדה המתלווה לרוב לאבחון, ישנם מאובחנים אשר מתארים את האבחון כחוויה מאתגרת, מלמדת ואפילו מהנה.

מה היתרון בביצוע אבחון פסיכולוגי במכון פרטי?

מקומות ציבוריים אשר עורכים אבחונים, כמו מרפאות לבריאות הנפש, שפ”חים (שירותים פסיכולוגים חינוכיים), אבחונים הנערכים במכונים אשר נמצאים בהסדר עם קופות החולים, או מחלקת הרווחה בעיר, הינם אבחונים תקפים, אך להם מספר מגבלות.

ראשית, המידע אשר נאסף על אודות המאובחן נשמר 7 שנים לפחות (ע”פ חוק) בארכיונים של המוסדות הציבוריים, בהם יש גישה לאנשי מקצוע רבים.

שנית, האבחונים מבוצעים לרוב על ידי מתמחים ולא מומחים בתחום. שלישית, אבחונים אלה אורכים זמן רב מאד.לצערנו, לעיתים המאובחן מקבל את דו”ח האבחון כעבור תקופה של 4-6 חודשים, כאשר שאלת האבחון הופכת כבר פחות רלוונטית ומצבו הנפשי של המאובחן רק מתדרדר.

במכון פרטי, חסרון אחד הוא העלות הכספית הכרוכה באבחון. עם זאת, לאבחון במכון פרטי יתרונות רבים: הסודיות והאנונימיות של המאובחן נשמרת, הדו”ח האבחוני חוזר אל המאובחן לאחר כחודש בממוצע, ובתגובה יכולה להיבנות תוכנית טיפול סדורה וברורה עבורו, תוך זמן קצר.

אילו אבחונים פסיכולוגיים קיימים?

אבחון פסיכודיאגנוסטי

אבחון פסיכולוגי קליני (פסיכודיאגנוסטי) נועד על מנת להבין את עולמו הפנימי של המאובחן. במטרה להתאים את הטיפול היעיל ביותר לאדם ולקשייו, יש צורך לעיתים באבחון המספק מידע מקיף ומפורט אודות יכולותיו, תפקודיו ומצביו הרגשיים, קוגניטיביים ונפשיים של האדם, אלו הניכרים בהתנהגותו ואלו שאינם מודעים לו ולסביבתו.

דרך האבחון נגלה מצבו של האדם, חולשותיו וחוזקותיו, מבנה אישיותו, יכולותיו הקוגניטיביות, הבנותיו החברתיות, ותפקודיו בתחומי חיים שונים. ההערכה הפסיכולוגית מספקת למטפל אפשרות להבין את המניעים להתנהגות האדם ואת חומרת תסמיניו, וכן מה הסיכוי שתחול הידרדרות או שיפור במצב אם האדם יקבל טיפול למצוקותיו.

לפיכך קיימת חשיבות מכרעת לדעת את כוחותיו של המטופל אשר יכולים לקדם את השיפור במצבו. הצורך באבחון זה יכול להתעורר הן לפני תחילת הטיפול והן במהלך הטיפול, כאשר ההתקדמות בטיפול נתקלת בקשיים, וכן כאשר עולה שאלה של אבחנה מבדלת החשובה לסוג הטיפול ומהלכו.

האבחון מספק מידע חשוב, בעזרתו ניתן להבין טוב יותר את האדם ומהותו ואת מקור קשייו, בכך להחליט על טיפול מתאים יותר ולסייע בשיפור התפקוד והמצב.

כמו מורכבות נפש האדם, כך מורכב גם האבחון שלו, ולכן תהליך זה מורכב ממספר מרכיבים ומבחנים, הבוחנים היבטים שונים ומקיפים בחייו של האדם. בתחילה, בראיון הקליני נלקח מידע אודות רקע האדם (אנמנזה) והתפתחותו לאורך השנים בתחומים הרגשיים, החברתיים והלימודיים.

נשאלות שאלות בנוגע לסיבת הפנייה בעת הזו, היסטוריה רפואית ופסיכיאטרית, טראומות, תפקוד בחיי היום יום ועוד. התרשמות הפסיכולוג על האדם היושב מולו בראיון נובעת לא רק מהמידע המילולי שנמסר אלא גם מהתנהגותו, מיכולותיו ליצור קשר עם הפסיכולוג, וממצב רוחו של האדם- שזיהוי ופירוש כל אלו הם חלק ממיומנויות הפסיכולוג.

כאשר מדובר בילד או כשהפסיכולוג רואה צורך, נערך ראיון גם עם סביבתו הקרובה של המאובחן כדוגמת הוריו או בן/בת זוג. בנוסף, לרוב יידרש גם מידע על היסטוריה ומצב רפואי על מנת להגיע לאבחנה מדויקת יותר ולשלול או להבין את תרומתם של גורמים פיזיים כהסבר למצב.

חשוב לציין כי לכל אדם הזכות להסכים או לסרב לאבחון, הזכות לשמור על פרטיותו ולהגן על החיסיון של תוצאות המבחנים (אלא אם יחתום על ויתור סודיות), וכמובן הזכות לקבל משוב אודות תוצאות האבחון. חובתנו אנו, הפסיכולוגים, להקפיד על בחירה מושכלת של סוגי המבחנים, להימנע משימוש לרעה בשיטות האבחון והתוצאות, לכבד את זכויות המאובחן וכבודו וכמובן לשמור על רמה גבוהה של מקצועיות.

 

מהם המבחנים הפסיכולוגיים בהם אנו משתמשים?

מבחני אינטיליגנציה

כאמור, לשם הערכה פסיכולוגית נבצע אבחון פסיכולוגי מקיף המורכב ממבחני אישיות ומבחני אינטליגנציה. המבחן המקובל בכל העולם הבודק אינטליגנציה (IQ) ותפקודים ויכולות קוגניטיביות הינו מבחן וקסלר בגרסאותיו השונות: WAIS-R למבוגרים, ו WISC-R95 לילדים בגילאי בית הספר (6-17), ולילדים בגיל הגן- WPPSI. הערכת אינטליגנציה היא חלק מהותי בהערכה הקוגניטיבית של האדם.

המונח אינטליגנציה הינו רחב ורב ממדי, ואין הגדרה אחת מוסכמת. הגדרה שכיחה של נייסר (Neisser) משנת 1996 הינה- אינטליגנציה זוהי מערכת של יכולות, השונה מאדם לאדם, להבנת רעיונות מורכבים, להסתגלות יעילה לסביבה, ללמידה מניסיון, להתגברות על מכשולים באמצעות מחשבה ולעיסוק בצורות שונות של חשיבה.

מבחן הוקסלר מעניק תמונה מקיפה על יכולותיו הקוגניטיביות של האדם, על אופני ההתמודדות שלו עם משימות מורכבות, הגבלת זמן, כישלונות ועוד. מלבד החלקים הבוחנים חשיבה (יכולת תפקודים שכליים), המבחן נותן “הצצה לתוך אישיותו של האדם”, כפי שנאמר על-ידי ממציא המבחן  דוד וקסלר.

המבחן בודק הן את התחום המילולי והן את הביצועי, על ידי תתי מבחנים כדוגמת אוצר מילים, חשבון, זכירת ספרות, סידור תמונות, הבנה, הרכבת עצמים וכדומה. התפקודים הקוגניטיביים העולים מן המבחן הינם רבים, וכוללים קשב וריכוז, זיכרון, הבחנה בין עיקר לטפל, שיפוט חברתי, יכולת תכנון, סגנון עיבוד ועוד. הציון שמתקבל במבחן-ציון הIQ, כאשר למעשה מתקבלים שלושה ציונים- ציון כללי, ציון מילולי וציון ביצועי.

מבחני אישיות השלכתיים

במסגרת ההערכה והאבחון הפסיכולוגי נעביר קבוצת מבחנים נוספים, דרכם מתגלים דפוסי ההתנהגות והחשיבה של האדם, מצבו הרגשי, הבנתו את עצמו ואת העולם החברתי, ועוד. המבחנים מתחלקים למבחנים מובנים ואובייקטיבים ולמבחנים השלכתיים ופתוחים.

מבחנים השלכתיים הינם “דרך המלך” להבנת האישיות, המאפשרים הבנה מעמיקה אודות עולמו הפנימי של האדם, כוחותיו וקשייו הרגשיים. בבסיסם גירויים עמומים ובלתי ברורים, כאשר כל נבדק מתייחס ומפרש אותם באופן אחר, בהתאם ליכולותיו ועולמו הפנימי. חלק מהגירויים מוכרים וברורים יותר, וחלקם פחות. מבחנים אלו מאפשרים לנו לאסוף מידע שאינו מתקבל משאר המבחנים באבחון הפסיכולוגי. כך לדוגמא, אם במבחן וקסלר (מבחן אינטליגנציה) נראו קשיים קוגניטיביים מסוימים, למשל בקשב ובריכוז, המבחנים ההשלכתיים מסייעים בהבנת המקורות הרגשיים של הקשיים.

ישנם שלושה מבחנים השלכתיים בהם משתמשים באבחון פסיכולוגי- TAT, רורשאך וHTP, ועליהם נפרט בקצרה:

• מבחן TAT) Thematic Apperception Test)– מכיל תמונות מתוך מגזיני ציורים. הנבדק נשאל בכל תמונה מה הוא רואה ומתבקש לספר עליה. זהו כלי חשוב בהבנת היחסים הבין אישיים של האדם.
• מבחן H.T.P– מבחן הציורים. הנבדק מתבקש לצייר בית, עץ ואיש, כל אחד בדף נפרד, ולספר על הציורים. אמנם הגירויים הללו שמתבקשים לציירם הינם אוניברסליים ומוכרים לכולם, אך עבור כל אחד מאתנו הם מסמלים חוויות ותחושות אחרות, הבאות לידי ביטוי בציור.
• מבחן רורשך– מבחן המוכר לכם אולי כמבחן כתמי הדיו. לנבדק מוצגים מספר כרטיסיות בהן כתמי דיו בצבעים וצורות שונים, ועליו לתאר מה הוא רואה ולספר על כך. המבחן בודק את תפיסת האדם ומזמן תכנים עמוקים ומקיפים. בשל הגירויים המאוד עמומים שבו, לעיתים קרובות הוא מעורר חרדה בעת המבחן.
• מבחן אישיות מובנה, שאינו השלכתי ומילולי, הינו מבחן הבנדר. הוא בודק יכולות תפיסתיות וגרפי-מוטוריות, וכן מאפשר הבנה קלינית ראשונית אודות מאפייני אישיות הנבחן והקונפליקטים החבויים בו. כמו כן מן המבחן ניתן לקבל מידע  גם אודות יכולות קוגניטיביות. המבחן הוא אוסף של צורות המוצגות על דף, להן משמעויות דינאמיות הידועות לפסיכולוג, ועל הנבחן להעתיק אותן.
• מבחן נוסף, הנפוץ ביותר בעולם להערכת אישיות הינו מבחן ה-MMPI. זהו מבחן דיווח עצמי, אובייקטיבי וממוחשב, המכיל מספר רב של שאלות, כאשר התשובה לכל שאלה היא נכון/לא נכון. חלק מהשאלות יכולות לעורר תהיות, אולם כולן מספקות מידע רב אודות דפוסי אישיות, יחסים בין אישיים, עמדות כלפי טיפול והצעות לטיפול.

עם סיום פגישות האבחון, עומל הפסיכולוג על כתיבת חוות דעת היקפית ועמוקה הסוקרת את כל המידע הרב שהתקבל דרך המבחנים והראיון, אודות תחומי החיים השונים של האדם. הדו”ח מתייחס לבעיה או הקשיים העיקריים של המאובחן, נטיות אובדניות, כוחותיו הנפשיים, תפקודו הקוגניטיבי, מבנה אישיותו, דימוי העצמי, עולמו הרגשי, יחסים בין אישיים ומנגנוני ההגנה.

בסוף חוות הדעת מופיעה האבחנה הפסיכיאטרית שהתקבלה לאור הממצאים, ובהתאם אליה המלצה לסוג הטיפול ואם יש צורך גם המלצה לאבחונים ובדיקות נוספות. ישנם אבחונים נוספים אשר נערכים במלואם או בחלקם על ידי פסיכולוגים, והשכיחים שבאם מוצגים להלן:

אבחון פסיכודידקטי (אבחון פסיכולוגי ודידקטי)

אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון רחב הכולל מספר כלי הערכה לבחינת יכולות למידה ויכולות קוגניטיביות ורגשיות. דרך אבחון זה ניתן לקבל תמונה מלאה ומדויקת לגבי לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, סגנון אישיות והפרעות רגשיות וכדומה. המידע על תפקודים ויכולות קוגניטיביות בתחומים שונים, וליקויים קוגניטיביים ולימודיים, מאפשר הבנה רחבה יותר של קשיים לימודיים כאשר הם מופיעים.

פעמים רבות קשיים קוגניטיביים משפיעים ומושפעים מקשיים רגשיים וחלק ממטרת האבחון הינה להבין את תרומת החלק הקוגניטיבי והחלק הרגשי לקשיים. האבחון כולל ראיון קליני עם המאובחן ועם הוריו כשמדובר בילד, תצפית ולקיחת היסטוריה רפואית. המבחנים באבחון בודקים רמת אינטליגנציה, רמת קריאה והבנת הנקרא, יכולות לימודיות, קשב וריכוז, תהליכי עיבוד, תפיסה וזיכרון ועוד.

דרך המבחנים נראים לקויות למידה כגון לקות בקריאה, בכתיבה ובחשבון וכן קשיים בתפקוד הרגשי. בדו”ח סיכום האבחון מצויות תוצאות האבחון, אבחנה ואבחנה מבדלת במידת הצורך והמלצות לטיפול ולהקלות והתאמות בלימודים באם הנבחן נזקק לכך. נציין, כי יש לשים לב שאתם פונים בבקשה לאבחון פסיכודידקטי ולא פסיכולוגי בנפרד או דידקטי בנפרד. אבחון דידקטי נערך על ידי אנשי חינוך ואינו תקף להתאמות בדרכי היבחנות בבגרות, או במבחן הפסיכומטרי, או באוניברסיטאות.

פסיכולוגים בעלי תואר שני לפחות, אשר עברו שני קורסי הסמכה שנתיים באבחון לקויות למידה, הם היחידים אשר יכולים לבצע אבחון פסיכודידקטי תקף על פי חוק.

אבחון למטרות משפטיות

נדרש לעיתים כחלק מהליך משפטי, ונערך על ידי פסיכולוג שעבר הכשרה בתחום. לעיתים ניתן לכתוב חוות דעת ללא בדיקה ישירה של האדם, אלא על בסיס נתונים שהתקבלו מסביבתו. בכל מקרה, אבחון זה לרוב נדרש על ידי עורכי הדין של אחד הצדדים, או מתוקף החלטת שופט. אבחונים אלה לרוב הינם אבחונים המובאים בשאלת בוחן המציאות והשיפוט של אדם.

אבחון להערכת מסוכנות

כשעולה שאלה בנוגע להתנהגות מסכנת חיים של אדם, כלפי עצמו או כלפי אחרים, נדרש אבחון להערכת מסוכנות. אבחונים אלה נערכים בשאלה לגבי אובדנות, או התנהגות של תוקפנות כלפי הסביבה. נציין כי בילדים, אבחון זה יכלול את ההורים וצוות בית הספר ואף יועברו שאלונים ממוקדים בעניין.

אבחון התפתחותי

כאשר נראים קשיים ועיכובים באבני הדרך ההתפתחותיים בתחומים הפיזיולוגיים, החברתיים, המוטוריים, השפתיים, בקוגניציה וברגש – יש לבצע אבחון התפתחותי. לרוב רופא המשפחה הוא זה שיפנה לאבחון התפתחותי. יש לציין כי אבחונים אלה נערכים במכונים להתפתחות הילד. בנוסף, האבחון הפסיכולוגי ההתפתחותי הינו חלק מאבחון רחב הנעשה בצוות רב-מקצועי, הכלול רופא להתפתחות הילד, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת ולעיתים אף עובדת סוציאלית.

אבחון להערכת בשלות

במקרים בהם הילד הינו צעיר בשנתון (ילידי סתיו, אוקטובר-דצמבר) ההחלטה האם לעלות את הילד לכיתה א’ או להשאירו שנה נוספת בגן, אינה תמיד החלטה פשוטה ואוטומטית, ולעיתים יש צורך באבחון בשלות המסייע להחלטה זו, שהינה משמעותית עבור הילד והתפתחותו.

אבחון אוטיזם

אבחון אוטיזם נועד לזהות הפרעות בתחום התקשורת, אספרגר והספקטרום האוטיסטי. האבחון נעשה על ידי פסיכולוג ופסיכיאטר יחד, וכולל מבחני אינטליגנציה, מבחנים שפתיים ומוטוריים, בחינת יכולות חברתיות וכדומה.

אבחון נוירופסיכולוגי

נועד לזהות פגיעות בתפקודים והפרעות נפשיות הקשורים לפגיעות או פציעות מוחיות. אבחון זה נערך על ידי פסיכולוגיים שיקומיים.

מה מידת התקפות האמפירית (מחקרית) של אבחונים פסיכולוגיים?

כלל המבחנים הפסיכולוגיים והשאלונים המועברים כחלק מאבחון פסיכולוגי, הינם כלים מתוקפים אמפירית. כלומר, לאחר העברת הכלים האיבחוניים, הפסיכולוג נותן ציונים ומשווה אותם לסטטיסטיקות ונורמות, בהתאם לגיל הנבדק, הרקע שלו וכו’.

הכלים הפסיכולוגים הינם כלים אשר עברו בחינה של מחקרים סטטיסטים רבים באוכלוסייה, טרם משתמשים בהם כחלק מאבחון פסיכולוגי. נוסף על כך, המחקרים על אודות תקפות הכלים, מתעדכנת כל מספר שנים ובהתאמה, נערכים שינויים בהעברה ובכלי האבחון.

כך למשל, בשאלה אבחונית מסוימת נתאים כלים איבחוניים, שלא נתאים בשאלת אבחון אחרת. למשל, נוסיף מבחני יכולות חשיבה וזיכרון בשאלת דמנציה. דוגמא נוספת היא כי בשאלת אוטיזם, נבצע אבחון ADOS שהינו מבחן סטטיסטי מתוקף, הבוחן את היכולות הבינאישיות.

אבחונים פסיכולוגיים במכון סול

מכון סול יוסד ומנוהל על ידי פסיכולוגיות מטפלות ומאבחנות. במכון סול פסיכולוגים מאבחנים מקצועיים ומומלצים בתחומם המבצעים שלל אבחונים פסיכולוגיים, בשאלות אבחוניות מגוונות.

פעמים רבות נדמה כי עלינו, או על ילדינו לעבור אבחון, בזמן שהמענה המקצועי צריך להיות אחר. פסיכולוג מיומן המתעסק בטיפול ובאבחון, יוכל להמליץ לכם על המענה המתאים ביותר עבורכם. אם קיימת אצלכם שאלה בנוגע לאבחון, אתם מוזמנים להתייעץ איתנו טלפונית, או להגיע לפגישת ייעוץ בעניין.

במכון סול לפסיכותרפיה פסיכולוגים מאבחנים מקצועיים ומומלצים בתחומם, המאבחנים ילדים, נוער ומבוגרים. אנו מזמינים אתכם להתקשר לשיחת ייעוץ עם איש מקצוע, או לקביעת אבחון במכון.

הפניות–

אלמגור מ. (2005). 2MMPI העברי – הערכה אובייקטיבית של פסיכופתולוגיה ואישיות. ירושלים: סייקטק.

.Mischel, W. (2013). Personality and assessment. Psychology Press‏

.Neisser, U., et. al. (1996.) Intelligence:  Knowns and unknowns.  American Psychologist, 51, 77-101