אבחון פרטי לאוטיזם
אבחון של אוטיזם הינו אבחון פסיכולוגי הנקרא אבחון תקשורת.
במכון סול האבחון הינו מוכר על פי דרישת חוזר מנכ”ל לאבחון אוטיזם- משרד הבריאות וביטוח לאומי.
מומלץ שהאבחון יכלול כלים סטנדרטים ומתוקפים לאבחון תסמיני אוטיזם, כגון ADOS-II ו-ADI-R.
לנוחיותכם, צרפנו בתחתית העמוד הזה קישורים רלוונטיים לתהליך ההכרה והאבחון: של משרד הבריאות וביטוח לאומי.
למה לאבחן מוקדם אוטיזם?
סרטון הסבר מאת חן אור יונגרוירט – פסיכולוגית קלינית מומחית M.A:
חשיבות אבחון מוקדם באוטיזם הינו מהותי ומשמעותי. הסיבה לכך היא פשוטה: אבחון מוקדם יותר=טיפול מוקדם יותר.
מחקרים קדחתניים של השנים האחרונות מראים שטיפול מוקדם יותר מסייע לתקשורת יעילה, אפקטיבית יותר ולחיים בוגרים עשירים ונורמטיביים יותר.
טיפול מוקדם יותר תורם להטבה בסימפטומים התקשורתיים של המאובחן (הילד/הפעוט), באופן שיחווה כמה שפחות תסכול וכאב בהמשך חייו. הדבר מהותי ומשמעותי מאין כמוהו ל-well being של הילד.
הפרעת תקשורת מקשה על חיי הילד ועוד יותר על חיי המבוגר!
ככל שאנחנו מתבגרים, כך נדרשות יותר ויותר אינטראקציות, המבוססות על תקשורת לא מילולית ואף מרומזת והאתגרים עולים.
אתגרים אלו באינטראקציות מקשה מאוד על אנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי.
לכן, ככל שנשים לב לסימנים, גם אם הם מינורים ולא משמעותיים בגיל צעיר, נוכל ללמד את הילד להתמודד ולהבין טוב יותר מצבים חברתיים ובכך לאפשר לו תפקוד טוב יותר כבוגר בחברה.
מה התסמינים להפרעת תקשורת/אוטיזם?
ראשית נדגיש כמה נקודות מהותיות:
- תסמיני אוטיזם הינם שונים, בגילאים שונים וברמות תפקוד שונות.
- הקושי הגדול ביותר הוא בזיהוי תסמיני אוטיזם באספרגר. שכן, מה שהיה נקרא אספרגר בעבר- כלומר אוטיזם בתפקוד גבוה, אלו אנשים שמתפקדים בצורה טובה ביומיום ולכן קשה מאוד לאתר ולזהות את הקשיים שלהם.
- התסמינים נראים אחרת בגילאים שונים– כלומר, מה שבולט אצל ילדים, לא יהיה בולט אצל המבוגר. זאת כיוון שהמבוגר למד מה מתאים ומה לא מתאים חברתית ולכן למד להצניע את שונותו. להרחבת תסמינים עבור אבחון אוטיזם למבוגרים, ניתן לקרוא במאמר זה.
תסמינים עיקריים באוטיזם:
- סגנון פנייה חברתית לא מותאם. בילדים– פנייה לאנשים זרים. לכל אדם, מבלי לחוש חרדת זרים האופיינית לגיל. במבוגרים– דווקא התכנסות והשתבללות פנימה.
- תנועות גוף חריגות– בילדים– תנועתיות יתר, ריצה במעגלים, תנועות סטריוטיפיות של הידיים וכדומה.
- התבודדות– גם בילדים וגם במבוגרים, יש נטייה להתכנס פנימה. גם כשיש פנייה לאחרים, זו פנייה כפונקציה, לא פנייה חברתית שתתמקד בהנאה מיחסים.
- טיקים או השמעת צלילים שחוזרים על עצמם שוב ושוב.
- קושי לסימבוליזציה וכפועל יוצא, מיעוט במשחק דמיוני, או הפרזה במשחק דמיוני, באופן שנראה שהילד/האדם עסוקים בעולמם הפנימי בלבד.
- אקולליה– חזרה על מילים או ביטויים, ללא הקשר.
- התעניינות יתר בחפצים, אצל ילדים ובתחומי עניין ספציפיים, אצל מבוגרים. פחות התעניינות באינטראקציות בינאישיות.
- עיסוק יתר בחושים.
- שפה– אצל ילדים- רכישת שפה מאוחר יותר, או רכישת שפה מוקדמת, אך באופן של חיקוי “מודבק”. אצל מבוגרים- שפה במשלב גבוה שלא מתאים לסגנון השיחה: “כאשר”, “כפי ש” וכיוצא בזה.
- תשומת לב לשם– פחות תשומת לב לשמם, גם אצל ילדים וגם בעבור מבוגרים.
- רגרסיה התפתחותית– ילד שאנחנו יכולים להגיד שהיתה לו יכולת מסוימת, ופתאום היא איננה.
חשיבות האבחנה המוקדמת
במקרים רבים, ביצוע האבחון מוקדם ככל האפשר, מהווה את החותמת המאשרת להורים ילדם נמצא על הרצף האוטיסטי.
אותה חותמת רשמית מאפשרת להוריו להתחיל ולקדם את שילובו במסגרת המתאימה והנכונה לו.
אז יוכלו ההורים לקבל ממסגרות המדינה השונות את מלא הזכויות המגיעות לילד לצד זכויות נוספות המגיעות למשפחתו.
עיכוב ביכולתם של הורים לפנות לאבחון בקופות החולים באופן מידי, לאחר שעלה אצלם החשש כי ילדם נמצא על הרצף האוטיסטי, מונע מהם בעצם לקדם ולהכיל את האפשרויות והזכויות השמורות לילדם ולהם.
במקרים בהם ההמתנה לאבחון אורכת זמן רב מידי. אז מוצאים עצמם ההורים בסיטואציה בה הם אינם יכולים לשלב את ילדם באחת ממסגרות החינוך המיוחד.
במיוחד במקרים בהם ההמתנה הארוכה לאבחון הובילה לתוך שנת הלימודים. אז מסגרות המתאימות לילד אינן ערוכות לצרף תלמידים נוספים.
כאן נוצר מצב בו הילד אינו משולב בשום מסגרת חינוכית. מקרים אלו עלולים להוביל למצב בו הילד נשאר בביתו.
הוריו המתוסכלים נאלצים להישאר איתו בכל יום בבית. לא פעם מדובר על המתנה של חודשים. המתנה בה ניתן יהיה לשלב את הילד בתחילת שנת הלימודים הבאה בלבד.

אבחון פרטי לאוטיזם לילדים – חשוב מאוד שיתבצע כמה שיותר מוקדם
איפה מאבחנים אוטיזם?
- עד גיל 6: במכונים להתפתחות הילד, או באופן פרטי. ניתן גם לפנות אלינו למכון לתאום אבחון הנערך בידי איש מקצוע בעל הכשרה ייעודית בתחום. יש לשים לב כי אבחונים במכונים להתפתחות הילד לרוב נשענים על תצפית רב-מקצועית של כמה גורמים, אך לא משתמשים בכלים סטנדרטים ומתוקפים כפי שמבוצעים באבחונים פרטיים: מבחן ADOS-II ושאלון ADI-R.
- מעל גיל 6 ועד גיל 18: לעיתים ישנם תורים רחוקים שאפשר למצוא בקופ”ח. לרוב האבחונים מבוצעים במכונים פרטיים. חשוב לדעת! קופ”ח הרבה פעמים נותנת החזר מסוים לאבחון, עד גיל 6. זאת ועוד- הקופ”ח חייבת לתת החזר, באם לא הוצע לכם תאריך אבחון בקופה בתוך מסגרת של 3 חודשים מרגע הפנייה הראשונית. קראו על כך באתר כל זכות.
- מעל גיל 18: האבחון נעשה במסגרת פרטית בלבד! גם אבחונים שנערכים בתוך מכונים פרטיים הממוקמים בתוך בתי חולים, כמו תל השומר או בי”ח שמיר (אסף הרופא), הינם אבחונים במכונים פרטיים.
אבחון אוטיזם פרטי- יתרונות וחסרונות
כיום, אף אחת מקופות החולים לא מבצעת או משתתפת באבחוני אוטיזם, אחרי גיל 18! לכן, אבחוני אוטיזם בגילאים המבוגרים ככלל הינם פרטיים.
עם זאת חשוב לציין כי בגילאים הצעירים יותר, באם קופת החולים לא נותנת לכם אבחון בתוך 3 חודשים, יש באפשרותכם לתבוע החזר חלקי.
לאבחון אוטיזם במכון פרטי יש חיסרון אחד ויחיד: עלות האבחון.
אולם לאבחון אוטיזם במכון פרטי יש יתרונות רבים:
- מקצועיות האבחון– באבחון אוטיזם פרטי המאבחנים הינם פסיכולוגים מנוסים, הבקיאים ומיומנים באבחון אוטיזם. לעומת מכונים אחרים אשר מעסיקים גם מתמחים, תורים לאבחון במכון שלנו זמינים כבר לעוד 3 שבועות! זאת, מפאת יעילות העבודה, המקצועיות והצוות המיומן שעובד עמנו.
- אבחון התקף לצורכי ביטוח לאומי– אבחון תקשורת אצלנו כולל את המבחן ADOS, התקף לצורכי ביטוח לאומי. חשוב לשים לב- אבחון תקשורת בנוי ממבחנים קוגניטיביים, מבחנים הבודקים תקשורת בינאישית ומבחנים פסיכולוגים (השלכתיים נוספים). אבחון זה הינו שונה מבחינה הכלים האבחוניים, לעומת אבחון פסיכודיאגנוסטי. אבחונים אלה מתבצעים על-ידי פסיכולוגים מנוסים בלבד, בעלי הכשרה מקצועית מתאימה.
- קשר עם פסיכיאטרים או נוירולוגים מאבחנים– במדינת ישראל, ילד/אדם מוכר כאוטיסט, רק אם קיבל שתי אבחנות: ע”י פסיכולוג קליני, שיקומי או התפתחותי (תלוי בגיל המאובחן) ופסיכיאטר או נוירולוג. ראשית יש להתחיל באבחון פסיכולוגי ולאחר מכן, באם מצאנו שאכן אוטיזם היא האבחנה המתאימה, נמליץ על פנייה לפסיכיאטר או נוירולוג מומלץ בתחום.
- טיפול נכון בזמן הנכון– פעמים רבות אנשים מחכים תקופה ארוכה לאבחון אוטיזם. יש להבין כי לזמן חשיבות מכרעת. אבחון שנעשה מוקדם יותר, כרוך בטיפול מוקדם יותר ובהכרה מוקדמת יותר בביטוח לאומי, במצבים רבים. לדבר זה ישנה משמעות רבה: ככל שהילד יטופל מוקדם יותר, הוא עשוי לצלוח את קשייו הבינאישיים מוקדם יותר ולהרגיש טוב יותר.
בחירת המסגרת הפרטית לאבחון אוטיזם
כפי שידוע לנו, כל אזרח בישראל נמצא באחת מקופות החולים. שייכותו לאחת מאותן קופות מבוססת, לרוב, על אותה קופת חולים בה הוריו היו.
קופות החולים, מציעות למבוטחיהם מספר מקומות בהם יוכלו לבצע את האבחון לילדם.
על פניו, קיימות עבור ההורים מספר אפשרויות לבחירה. אז גם יוכלו להתרשם מהצוות הטיפולי בכל מקום.
עם זאת, חשוב להדגיש כי אותן אפשרויות בחירה, המוצעות על ידי קופות החולים, עדיין מצומצמות ותורי ההמתנה לצערנו ארוכים מאוד!
אחרי גיל 5-6 מאוד קשה למצוא מכון ציבורי שיאבחן. זאת כיוון שבגיל זה הילד כבר לא שייך למכון להתפתחות הילד.
נוסף לכך, נוכח העובדה כי בחלק ממסגרות האבחון נמצאות במרחק נסיעה רב. בחלק אחר הזמינות לביצוע אבחון בטווח הזמן הקרוב רחוק מלהיות אפשרי.
כאשר מדובר על אבחון פרטי לאוטיזם נהנים הוריי הילדים מחופש מוחלט בבחירת המסגרת שתבצע האבחון. מדובר ביתרון מובהק לעומת אותן מסגרות ציבוריות.
נוכח כך, להורים האפשרות לבחון לעומק איזו מסגרת מאבחנת תוכל לבצע את האבחון על הצד הטוב והמקצועי.ביותר.
ההורים יכולים להתרשם מצוות רחב של אנשי מקצוע ואף להצליח ולמצוא מסגרת שנמצאת במרחק נסיעה קצר. מדובר בסיטואציה בה כל חסרון של אבחון ציבורי הופך ליתרון של זה הפרטי.
בנוסף, אבחון פרטי לאוטיזם מאפשר פעמים רבות קבלת המשך טיפול במכון.
לעניין זה יתרון רב, שכן הפונה/מאובחן, מקבל מעטפת רחבה לצרכיו ואנשי המקצוע המאבחנים והמטפלים, יכולים לעמוד בקשר האחד עם השני. כך, ניתן במכון האבחון הפרטי להתרשם מהתוכנית הטיפולית המוצעת להם. כך יוכלו ההורים לדייק עוד יותר את צרכיו של ילדם.
אבחון אוטיזם פרטי או בקופ”ח?
בגיל הרך (עד גיל 5), הליך האבחון יכלול לרוב מספר ביקורים. אלו יכללו פגישה של אנשי מקצוע עם הילדים, ביצוע שיחות עם ההורים, עריכה של מבחנים תקשורתיים, מבחני חשיבה ומבחנים התנהגותיים.
יש פעמים שנדרשות בדיקות ובחינות נוספות. זאת בהתאם לרצון לוודא או לשלול אבחנות נוספות.
בגיל בוגר יותר ובמכונים מנוסים יותר, אבחון אוטיזם פרטי מסתכם בפגישות פחותות. זאת, כאשר על ההורים להביא עמם ליום האבחון אבחונים קודמים, שאלונים שהועברו אליהם מבעוד מועד ועוד.
אבחון לאוטיזם במסגרות ציבוריות
במקרים רבים קיים חשד כי הילד נמצא על הרצף האוטיסטי. חשד שמגיע מההורים או אנשי חינוך. אותו חשש חל מתוך תצפית ואינטראקציה עם הילד. אינטראקציה שיש בה חוסר ביכולת הילד לתקשר עם סביבתו. אז מומלץ לרוב לאותם הורים על ביצוע אבחון במסגרת ציבורית.
האפשרות בביצוע אבחון לאוטיזם מקבל ביטוי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אבחון לאוטיזם לילדים בלבד (!) נכלל בסל הבריאות ונמצא תחת האחריות של קופות החולים. האבחון במסגרות הציבוריות נעשה בהתאם לכללים המובאים בחוזר מנכ”ל משרד הבריאות. אותם כללים מתבססים על ההגדרות העדכניות של ה-DSM-5.
אבחון במסגרות ציבוריות קבילים ומקובלים על ידי מוסדות המדינה. זאת לצורך קבלת מלוא הזכויות למי שהוגדר על הרצף האוטיסטי.
באותו האופן, גם אבחוני אוטיזם הנערכים באופן פרטי הינם מוכרים על-ידי המדינה ובאם נעשים כהלכה, מקבלים את מלוא הזכויות.
הבחירה באבחון לאוטיזם במסגרת פרטית
רבים מההורים בוחרים דווקא בביצוע אבחון לאוטיזם באחת מהקליניקות הפרטיות שקיימות במקומות רבים בישראל.
כמו בתחומים אחרים לבחירה במסגרת פרטית מספר יתרונות בולטים.
זאת למול האפשרויות המצומצמות וזמן האבחון הרב שיש בבחירה במסגרת ציבורית. גם כאן נמצא פערים הקיימים באבחון לאוטיזם.
מקצועיות האבחון
מסגרות פרטיות, נהנות מצוות רחב, מנוסה ומיומן של אנשי מקצוע. צוות מקצועי המאפשר, במסגרת עבודתו, להעניק למטופליו ולבני משפחתו שירות מקצועי ומדויק. מדובר בהיבט חשוב ומשמעותי להורים רבים.
חשוב להדגיש ולומר כי אין הדבר בא להצביע על כך שבאותן מסגרות ציבוריות לא נמצאים אנשי מקצוע ברמה גבוהה. עם זאת, מגבלות רבות מונעות מקופות החולים להעמיד בכל מרפאה צוות מקצועי ומיומן מספיק.
מנגד, הדבר בהחלט מתאפשר באותן מסגרות פרטיות. מסגרות שלהן היכולת והיעדר המגבלות התקציביות להעמיד צוות מקצועי ומיומן בעל סטנדרטים גבוהים.
תנאי סף מקצועיים גבוהים
מסגרות פרטיות רבות מקפידות על תנאי סף מחייבים.
תנאי סף הנוגעים לצוותי האבחון. הדבר מקבל ביטוי, למשל, בדרישה לאנשי מקצוע להם מינימום שנות ניסיון בתחום הטיפול והאבחון, מסגרות לימוד והכשרה מחייבות וקריטריונים נוספים.
אלו מהווים סף מחייב בכדי שיוכלו להימנות כחלק מהצוות המטפל והמאבחן.
יש לקחת בחשבון שבקופות החולים, לעומת הקליניקות הפרטיות, יש לא מעט מתמחים המשתלבים בעבודת האבחון.
הדבר מוביל, לא פעם, לביצוע אבחון בסטנדרטים מוגבלים ואבחון הדורש זמן עבודה רב. זאת, כיוון שמתמחה זקוק לליווי של הדרכה בזמן ביצוע האבחון וזמן הפקת הדוח עשוי להתארך באופן משמעותי, בשל הצורך לעבור בירוקרטיה וחתימות רבות.
בסופו של דבר, עניין זה עלול לפגוע, שכן אבחון אוטיזם, חשוב שייעשה מוקדם ככל הניתן, כדי שהילד יזכה בטיפול הראוי לשם טיפולו וקידומו.
זמינות התורים
זמינות התורים הינה עניין משמעותי! אצל הורים רבים, האפשרות לקבוע אבחון בקופת החולים קיימת וזמינה.
אך זו תוביל להמתנה ארוכה, עד שיוכלו להגיע עם ילדם על מנת לבצע את אותו אבחון. כך נוצר מצב של זמינות נמוכה עבור אותם משפחות.
ההמתנה הארוכה יחסית הקיימת באותן מסגרות ציבוריות, מבטאת את הקושי הרב שיש לקופות החולים בישראל.
ישנו קושי להכיל את כמות הבקשות לביצוע אבחון של ילדים. זאת לצד העובדה כי הורים ואנשי חינוך רבים ערים ומודעים יותר מבעבר לסימנים מקדימים. סימנים שיש בהם להעיד כי ילד נמצא על הרצף האוטיסטי.
וכפי שצוין- הזמן הינו עניין קריטי, שכן אבחון מוקדם ככל הניתן מאפשר טיפול והתנעת המעטפת המתאימה בעבור הילד.
יתר על כן, לזמן אף משמעויות כלכליות: ככל שילדכם יאובחן מוקדם יותר, במצבים רבים, תוכלו להתחיל לקבל את הקצבה המגיעה לכם מהמדינה, שיקול שפעמים רבות מביא אנשים להעדיף ביצוע אבחון במערכת פרטית ולא ציבורית.

קביעת תור מוקדם ככל האפשר לאבחון אוטיזם פרטי יכולה לעשות הבדל עצום בטיפול בילד
אבחון לאוטיזם הינו אבחון מורכב!
ביצוע אבחון אוטיזם לילד במסגרת הציבורית הינו הליך ארוך ומורכב. בדרך-כלל המתנה ארוכה ישנה במסגרות הציבוריות, ופעמים רבות מתמחים מבצעים אבחונים אלו (תחת הדרכה כמובן).
על שום כך, אבחונים אלו נוטים להימשך זמן ארוך מהרגיל.
דבר זה יוצר לחץ רחב על המסגרות הציבוריות. הבעיה הגדולה היא: מקרים שבהם הילד צריך להכנס בדחיפות למסגרת של גן/בי”ס להפרעות תקשורת, והמעבר שלו למסגרת זו נדחה בעקבות כך שאין תורים לאבחון.
מכאן שהזמינות לתורים מובילה הורים רבים להמתין מספר רב של חודשים, עד ביצוע הליך האבחון לילדם.
באם אתם פונים לאבחון עבורכם- אבחון אוטיזם/אספרגר למבוגרים– יש לקחת בחשבון שאין מכונים פרטיים רבים העוסקים בנושא.
נציין כי כיום אבחון אוטיזם למבוגרים נערך במסגרת פרטית בלבד!
גם אם מדובר במכונים הממוקמים בתוך בתי חולים ציבוריים, כמו למשל בית החולים שיבא תל השומר.
אצלנו במכון מתקיימים אבחוני אוטיזם למבוגרים, הנערכים על-ידי פסיכולוגים מנוסים בלבד!
מי מאבחן אוטיזם?
רבים מהאנשים, גם מאנשי המקצוע, גורסים שאבחון לתקשורת מבוצע על ידי פסיכולוג קליני או התפתחותי בלבד.
הדבר אינו נכון! ע”פ חוזר מנכ”ל של משרד הבריאות שאת תמציתו סיכמנו כאן, ניתן לראות כי גם פסיכולוג שיקומי וחינוכי יכולים לאבחן אוטיזם, בהתאם להכשרה שלהם ובהתאם לכך שעברו הכשרה מוכחת בכלי אבחון לאיתור אוטיזם- כמו ה-ADOS כמובן.
התשובה למי מאבחן אוטיזם היא פשוטה: שילוב של 2 אבחנות בלתי תלויות- פסיכולוג ופסיכיאטר/נוירולוג.
כיוון שהאבחנה של אוטיזם הינה מורכבת, בייחוד במקרים מסוימים, משרד הבריאות מתווה אבחנה כפולה על-ידי שני אנשי מקצוע.
פעמים רבות האבחנה אינה בהלימה ואנשים מחליטים לפנות לעוד ועוד אנשי מקצוע. אנו ממליצים לכם לסמוך על איש המקצוע אליו אתם פונים ולא לפנות למספר אנשי מקצוע לקבלת חוות דעת.
הליך האבחון הינו מתיש מאוד עבורכם ועלול להוות מפח נפש.
לכן-קיימת המלצה לעבור את התהליך בתוך מכון אחד המעסיק צוות רב מקצועי-על מנת לאפשר אינטגרציה ותכלול נכון של האבחנה.
מי מאבחן אוטיזם מתחת לגיל 6/בגיל הרך?
אותה תשובה שענינו לעיל: פסיכולוג ופסיכיאטר/נוירולוג, בעל הכשרה בתחום אבחון התקשורת.
חריג אחד הוא העובדה כי ניתן לאבחן תקשורת עד גיל 6 במכונים להתפתחות הילד, באבחון רב-מערכתי, המבוסס על תצפית אך לרוב, אינו מבוסס על כלים סטנדרטים לבדיקת הפרעת תקשורת.
אבחון אוטיזם פרטי במכון סול
ניתן לסכם ולומר כי בנקודות שהועלו במאמר זה, ניכר כי הבחירה במסגרות פרטיות חשובה. זאת, למען איתור ואבחון נכון, מקצועי, יעיל וזריז!
- אבחון ילדים על הרצף האוטיסטי מהווה נקודת התחלה משמעותית, הן עבור ההורים ולבטח בעבור הילד עצמו.
- אנשי מקצוע ומטפלים בתחום, יודעים לומר ולהדגיש עד כמה משמעותי אותו אבחון לכל ילד הנמצא על הרצף האוטיסטי.
- אבחון מדויק ומקצועי, יהיה ניתן למצוא אצלנו במכון סול. יש בו להיות אבן יסוד ליצירת מסגרות מטיבות יותר בהמשך. כאלו המותאמות יותר ומכילות יותר עבור כל ילד.
- כך יוכל כל ילד לממש את פוטנציאל יכולותיו. זאת בזכות אותו אבחון מדויק שנערך לו.
אבחון מהיר יותר, משמעו טיפול מהיר יותר.
קישורים לאתרים חיצוניים-
אבחון אוטיזם באתר משרד הבריאות
חוזר מנכ”ל משרד הבריאות- אבחון ילדים בספקטרום האוטיסטי
רשימת מכונים להתפתחות הילד באתר משרד הבריאות (אבחון עד גיל 6)