הרפורמה בבריאות הנפש – הבדלים בין טיפול פרטי לטיפול ציבורי

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 22.2.20 | עודכן: 6.10.20

טיפול פסיכולוגי, בין אם הוא מתקיים במסגרת פרטית ובין אם במסגרות הציבוריות השונות (דרך קופות החולים או במרפאות לבריאות הנפש של משרד הבריאות, אשר פזורות בפריסה ארצית רחבה), מהווה מקור חשוב וחיוני לבריאותנו הנפשית והתפתחותנו האישית.

בניגוד לימים עברו, כיום טיפול פסיכולוגי הינו נפוץ ביותר. מפורסמים ואנשי ציבור רבים, מדברים על כך בפתיחות וגאווה ומדגישים את החשיבות והחיוניות של טיפול כזה, את התרומה שלו בשיפור חייהם, ואת ההשפעות החיובית הרבות, ביניהן פיתוח יכולות החשיבה, היצירתיות, החיות וההתפתחות האישית על מגוון תחומיה.

שינויים במתן טיפול נפשי בקהילה בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש

בשנת 2015 חלה הרפורמה בבריאות הנפש, אשר חרטה על דגלה לאפשר לכל אדם במדינת ישראל טיפול נפשי בזמן המתנה סביר. מהלכי הרפורמה העיקריים היו העברת שירותי הבריאות מהאחריות של המדינה (משרד הבריאות), לאחריות קופות החולים. על אף היעדים שהושמו, אנחנו מתוודעים למציאות שונה ב”שטח”, בה פחות אנשים מקבלים טיפול, נוסף לאורכם ההולך ומתקצר של הטיפולים הנפשיים.

 

מהן נקודות המחלקות העיקריות שהתעוררו בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש?

  1. מהלך של הפרטה

טרם הרפורמה, האחריות על בריאות הנפש של הציבור הייתה שייכת למרפאות ולבתי החולים של משרד הבריאות. לאחר הרפורמה, קופות החולים לצד משרד הבריאות, הקימו מרפאות לבריאות הנפש עבור מבוטחיהם. המתנגדים לרפורמה הביעו חשש, כי מסירת האחריות על אופן וצורת הטיפול הנפשי לידי קופות החולים, עשויה לייצר מצב שבו יילקחו בחשבון שיקולים כלכליים שונים על פני רווחתם הנפשית של המטופלים הזכאים לטיפול נפשי. טענת הנגד של תומכי הרפורמה, היא שלא מדובר בתהליך של הפרטה, כיוון שקופות החולים הם גופים המפוקחים על ידי גופים מדיניים, כמו משרד הבריאות ומשרד המשפטים.

  1. טיפול תרופתי מהיר על פני טיפול נפשי מעמיק

המתנגדים חששו מכך כי מדובר במהלך הטומן בחובו שיקולים כלכליים רבים, ולכן יומלצו טיפולים תרופתיים על פני טיפולים נפשיים, שכן תרופות זולות בהרבה מפסיכותרפיה. נוסף לכך, החשש בקרב המתנגדים הוא כי טיפולים יקוצרו ולא יתאימו בהכרח לצורך של המטופלים, לבעיות ולקשיים שעמם הם מתמודדים. חששות אלה מובנים, כיוון שקופות החולים חורטות על דיגלן את המודל הרפואי כקו הראשון לטיפול.

  1. מיקום המרפאות ובתי החולים לבריאות הנפש

טרם הרפורמה, בתי החולים והמרפאות לבריאות הנפש, התקיימו כיחידות נפרדות לחלוטין תחת משרד הבריאות. הרפורמה בבריאות הנפש הציגה מודל, בו המחלקות הפסיכיאטריות והמרפאות לבריאות הנפש ימוקמו לצד מחלקות רפואיות כגון, רפואת עור, עיניים, אורתופדיה וכיוצא בזה.

התומכים בבריאות הנפש מנגד, גורסים כי באמצעים אלו, אוכלוסיית בריאות הנפש תחוש פחות מוחרגת, וכי הדבר עשוי להפחית את הסטיגמה בנוגע לקבלת טיפול נפשי באוכלוסייה הכללית. העובדה כי שני השירותים הטיפוליים הללו נמצאים תחת אותה קורת גג, תוביל לקבלה גדולה יותר של קשיים נפשיים כבעלי מהות דומה לקשיים והתמודדויות רפואיות-גופניות.

  1. חשיפה כפויה אשר כרוכה בבושה

המתנגדים לרפורמה טענו שאנשים רבים יימנעו מקבלת טיפול נפשי, בשל הבושה והחשש הכרוך בהיחשפות פומבית במרכזים רפואיים ובמרפאות. לעומתם טענו התומכים, כי במצבים מעין אלו קיימת אפשרות לפנות לאחד המרכזים והתחנות הנפרדות שמפעילות הקופות שעיקרן הוא טיפול נפשי בלבד. בנוסף הם אף חיזקו טענתם, שדווקא השילוב של השירותים הוא שיסייע למיגור הסטיגמה כלפי תחלואות נפשיות.

  1. תקציב

המתנגדים טוענים כי התכנון התקציבי נעשה באופן לקוי ולפיכך לא מאפשר מתן שירותים נפשיים מלאים, כפי שהתאפשרו טרם הרפורמה, וכתוצאה מכך נדרשת השתתפות עצמית כספית של המבוטחים, על מנת שיוכלו לקבל טיפול. בנוסף וחמור מכך, לדעתם, החוסרים התקציביים אף יובילו לסגירתן של מרפאות קיימות, מה שבתורו יעצים את המצוקה בקרב הפונים לטיפול, שכן אלה ייאלצו להמתין זמן רב לטיפול נפשי, ללא תלות בדחיפות הצורך הרגשי אשר מבטאים.

יתר על כן, כיוון שהתקציב לא נותב באופן ספציפי למימון השירותים השונים טרם הרפורמה, קיים החשש שהוא לא ינותב באופן בלעדי לתחומי בריאות הנפש, אלא יופנה לכיסוי הגירעונות השונים של הקופות. גם התומכים ברפורמה סבורים, כי יש לייעד את התקציב באופן ספציפי (תקציב “צבוע”), וכי תקציבי מרפאות בריאות הנפש צריכים להיות זהים לאלו של המרפאות המקצועיות בתחומי הרפואה.

  1. הקריטריונים המאפשרים זכאות לטיפול נפשי

מתנגדי הרפורמה טוענים, כי טרם הרפורמה לא נכללו קריטריונים לזכאות לטיפול נפשי, בעבור אנשים החווים מצבי חיים משבריים שונים. המתנגדים הביעו חשש ממהלך זה, אשר יוביל לצמצום אחוזי הזכאות לטיפול נפשי, כיוון שלאחר הרפורמה רק אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות אקוטיות יקבלו מענה. התומכים מנגד אמרו, שעם התקדמות הרפורמה הורחבו בדיונים הקריטריונים אשר מאפשרים קבלת טיפול נפשי לקהילה רחבה ומגוונת יותר.

  1. המהלך החד צדדי שבה נחקקה הרפורמה

המתנגדים לרפורמה טוענים כי הממשלה לקחה החלטה חד צדדית, אשר במהותה היא אנטי דמוקרטית, בכך שלא שיתפו ולקחו בחשבון, את דעתם המקצועית של אנשי מקצועות בריאות הנפש בהחלת הרפורמה. התומכים במהלך הרפורמה טוענים כי הדיונים הגיעו למבוי סתום והצריכו חקיקה מהירה וחד משמעית, שכן מצבה של מערכת בריאות הנפש היה קשה מנשוא, בשל תורי ההמתנה הארוכים שהפונים לטיפול נפשי נדרשו להם טרם החלת הרפורמה.

  1. היעדר קריטריונים מחייבים לזמן ההמתנה, משך ואיכות הטיפול

מתנגדי הרפורמה הביעו את חששם העמוק מכך שבהסכם שנחתם בין משרד הבריאות לקופות החולים, לא פורסמו סטנדרטים, אשר נותנים את הדעת על איכות הטיפול או משך ההמתנה לטיפול. בנוסף, לא קיימת כלל התייחסות במסמך זה להרכב וההכשרה של אנשי הטיפול, עניין אשר מעורר דאגה, שכן ייתכן ובשל כך יינתן טיפול תרופתי תחת מעקב פסיכיאטרי בלבד, ולא תתאפשר פסיכותרפיה ארוכה ומעמיקה כפי שהתאפשרה בעבר. התומכים הביעו את הסתייגותם מכך וטענו כי אנשי מקצוע בתחומי הפסיכותרפיה ימשיכו לתת את שירותיהם לזכאים לטיפול.

המצב בבריאות הנפש לאחר הרפורמה

נכון להיום, המצב במערכת הבריאות הציבורית הינו מורכב: קיימים זמני המתנה ארוכים לטיפול נפשי, אשר נעים לכל הפחות ממספר חודשים ועד שנה, ולעיתים אף מגיעים לתקופות זמן ממושכות יותר. הסיבות לכך קשורות למספר גורמים, וביניהם תקינה מצומצמת והיעדר תקציב: התקציב שמקנה משרד הבריאות למרפאות לבריאות הנפש הינו מצומצם ביותר, ואינו לוקח בחשבון את כמות האנשים הנזקקים לטיפול נפשי ראוי.

נוסף לכך, משרד הבריאות מקנה מעט תקנים למטפלים מקצועיים אשר עברו הכשרה מעמיקה ורחבה דיה, על מנת שיוכלו לתת מענה מתאים והולם למגוון הרחב של המצוקות האנושיות, אשר מצריכות התערבות מקצועית ודקדקנית, על-ידי מטפלים אשר הוסמכו שנים רבות באקדמיה (אנשי הטיפול המועסקים בבריאות הנפש, כולם בעלי תואר שני  לכל הפחות) ולאחר מכן “בשטח” על ידי משרד הבריאות והמדינה.

בשל כך, פונים רבים נשארים ללא מענה הולם משירות בריאות הנפש הציבורי, נדרשים להמתנה מורטת עצבים וכאשר כבר מגיע תורם והם מקבלים סוף סוף את הטיפול הנכסף שלו כה חיכו, הוא מסתיים בטרם עת, לעיתים ללא תלות בסימפטומים או בצורך הנפשי והרפואי המתלווה אליהם. בנוסף, אנשים אשר פונים לטיפול פסיכולוגי בעקבות נסיבות חיים ולא בעקבות פתולוגיה נפשית מורכבת, למשל אנשים הרוצים להכיר את עצמם טוב יותר, להבין את רגשותיהם ולייצר לעצמם חיים מלאים וחיוניים יותר, ידחקו לסוף רשימת ההמתנה ואף ייתכן כי לא יהיו זכאים כלל לטיפול במסגרות הציבוריות ובמימון המדינה.

זאת בשל העובדה, שבעקבות הרפורמה המדוברת, כל אדם אשר פונה לקבלת טיפול נפשי במסגרת הציבורית, נדרש לקבלת אבחנה פסיכיאטרית בטרם קופות החולים יאשרו את כניסתו לרשימות ההמתנה לטיפול נפשי. מיותר לציין שאנשים רבים, לא רוצים שבתיקם האישי או בתיק ילדיהם, תופיע אבחנה פסיכיאטרית, כזו אשר תלווה אותם לאורך החיים ותהווה אות קלון בלתי ניתן להסרה.

למרות האמור לעיל, במקרים ומצבים רבים, האפשרות של טיפול נפשי ציבורי, הינה אפשרות זולה וטובה, שכן הטיפול במרפאות הציבוריות ניתן על ידי אנשי מקצוע מתחום מקצועות בריאות הנפש. אנשי מקצוע אלו הינם פסיכולוגים מומחים או מתמחים, אשר עושים את הכשרתם במרפאות הציבוריות, תחת הדרכה של פסיכולוגים מדריכים, עובדה אשר מהווה אפשרות פיקוח על מקצועיות הטיפול והאפקטיביות שלו.

מבט לאחור – מה באמת קורה אחרי הרפורמה?

כעת, מספר שנים לאחר הרפורמה, אנחנו עדים להשפעותיה בשירותים הציבוריים של בריאות הנפש. כמו לכל שינוי, גם לתהליכים אלה לוקח זמן להיטמע במערכת וכמו לכל שינוי, גם לרפורמה יש יתרונות וחסרונות.

יתרון בולט הוא המענה המהיר היחסי- מאז הרפורמה, עלתה תפוקת העבודה של המרפאות לבריאות הנפש והאשפוזים. כלומר, יותר מטפלים מצליחים לתת מענה ליותר מטופלים. עם זאת, המענה לרוב הינו בדרך של טיפול קבוצתי, או טיפול ממוקד וקצר מועד.

החסרונות הבולטים נובעים במובן מסוים מהיתרונות; רשימות ההמתנה לטיפולים פרטניים מתארכות, ללא אור בקצה המנהרה. ישנו תעדוף בולט לטיפול הקבוצתי, על פני טיפול פרטני, משך הטיפול תחום בזמן ונרשמות יותר פניות למרכזים לאשפוז יום. חשוב לציין, כי הרפורמה השפיעה גם על זמן השהייה הקצוב, הניתן למטופל באשפוזי היום: עד שלושה חודשים. דבר זה באופן טבעי יוצר “דלתות מסתובבות”- מטופלים אשר מגיעים לטיפול קצר, משתחררים ולאחר תקופה חוזרים למרכזים לבריאות הנפש, לעיתים אף עם סימפטומים מורכבים יותר.

הרפורמה מספרת סיפור חברתי וממשלתי רחב יותר, בנוגע לבריאות הציבור: בשירותי בריאות הנפש הציבוריים עדיין קיימת מחלוקת, בנוגע לצורך, לערך וללגיטימיות של טיפולים נפשיים.

בשביל שיתבצע טיפול נפשי, צריך להיות מקום מכיל, רגוע ויציב. הקצב וההתנהלות החדשה של המערכת לבריאות הנפש, לא עומדים בקנה אחד עם הצרכים והשעון הנפשי של המטופל. עצירה מבחוץ של הטיפול, בשל שיקולים חיצוניים, עוצרת את ההתפתחות הנפשית ואף פוגמת בה.

נוסף על כך, יש לתת את הדעת על מצבי דחק ואירועים טראומטיים, בהם מעורבת מדינת ישראל לצערנו, באופן תדיר (מלחמות, טרור ונגיף הקורונה שהתווסף לארסנל לאחרונה). בזמני משבר, נצפית עלייה חדה של כ20% יותר בפניות למרכזים לבריאות הנפש ובהגעה למרכזי מיון פסיכיאטרי, בעקבות מצבי דחק קשים ואף משאלות אובדניות. מערכת הבריאות הציבורית כיום לא ערוכה לתת מענה הולם לתחלואה הנפשית הנלווית לאירועים מסוג זה.

 

מסגרות טיפוליות חלופיות

מטפלים פרטיים העובדים בהסדר עם קופות החולים

עבור מטופלים שמעוניינים לקבל טיפול מהר יותר, ולהתקדם מרשימות ההמתנה הארוכות במרכזים לבריאות הנפש של משרד הבריאות וקופות החולים, ישנה האפשרות לפנות למטפלים העובדים בהסדר עם קופות החולים. נסביר- מטפלים העובדים בהסדר עם קופות החולים אלו מטפלים מוסמכים: פסיכולוגים או עובדים סוציאליים בעלי תואר שני, מומחים בתחומם, אשר קופת החולים הכירה בהם כמורשים לעבוד עמה.

לטיפולים מסוג זה ישנם יתרונות וחסרונות. יתרון בולט אחד הוא הידיעה כי מדובר באיש מקצוע מוסמך ומקצועי ולא שרלטן: קופות החולים עובדות עם סטנדרטים ברורים ונוקשים, וביניהם, דרישה למטפל מומחה מטעם משרד הבריאות, אם מדובר בפסיכולוג למשל. נוסף לכך, קיים היתרון של זמן ההמתנה, שכן זמן ההמתנה עבור טיפולים אצל מטפלים שעובדים בהסדר עם קופות החולים, הינו קצר מהזמן בו יש להמתין במרכזים לבריאות הנפש.

עם זאת, ישנם חסרונות לקבלת טיפול במסגרת זו: ראשית והחשוב ביותר- אין חשאיות מוחלטת. בטיפולים אלה בעקבות הרפורמה, הוגדר כי על המטפל לציין את הסיבה בגינה פנה האדם, ולסכם בסיום כל מפגש את התכנים שעלו בפגישה. נוסף לכך, קיים צורך באישור פסיכיאטרי, על מנת שיתאפשר מתן זכאות לטיפול. כלומר, ייתכן ואדם יחפוץ בטיפול, אך הפסיכיאטר של קופת החולים לא ימצא לנכון כי נדרש עבורו טיפול.

זאת ועוד, ייתכן והאדם קיבל אישור מהפסיכיאטר ופנה למטפלים בהסדר, אך לאחר המפגש עם המטפל, עלה הרושם כי אין הוא זקוק לטיפול, כיוון שאינו עומד בקריטריונים לתחלואה הנפשית ההכרחית לטיפול, כפי שמגדירה אותה קופת החולים. נוסף לכך, נציין כי טיפול זה אמנם מסובסד במידה כלשהי על ידי הקופה, אך הוא אינו ניתן בחינם והוא תחום למספר מפגשים מצומצם המוגדר מראש.

טיפול בקליניקות פרטיות

לטיפול בקליניקה פרטית יתרונות רבים וחסרון אחד בולט. החסרון הבולט הוא, כי מדובר בטיפול שאינו מסובסד ועל הפונה לסבסד אותו באופן מלא. עם זאת, ישנם יתרונות רבים שניתן להשיג בפניה לטיפול פרטי, שלא ניתן להשיג באף פלטפורמה אחרת המוצעת כיום במדינת ישראל. בין יתרונות הטיפול בקליניקות הפרטיות, היא האפשרות לקבל מענה מיידי על ידי קביעת מפגש “מהיום-למחר”.

כלומר, מרגע הפנייה ועד לקביעת מועד ההגעה למפגש, בדרך כלל מדובר בהמתנה של מספר ימים ספורים. מטבע הדברים, טיפול זה נשמר באופן הדוק יותר, ולאורך זמן, מה שמוביל ליעילות טיפולית, כיוון שמשך הטיפול תלוי בכם ובצורך המתעורר, ולא בהקצאות של קופת החולים או משרד הבריאות. בטיפול זה תוכל להתאפשר עבודה נפשית מעמיקה וארוכת טווח, אשר נמצאה במחקרים כיעילה יותר מטיפולים קצרי טווח, או טיפולים ממוקדים.

נוסף ליתרונות אלה, קיים היתרון המכריע שלא מתקיים באף מסגרת טיפולית אחרת והוא: שמירה הרמטית על חשאיות, סודיות ואנונימיות. נסייג ונאמר, כי גם בקליניקות הפרטיות מוצעים טיפולים ממוקדים וקצרי טווח, לצד טיפולים ארוכים ומעמיקים ולכל אחד מהם היתרון שלו. ככלל, בחירת משך וסוג הטיפול קשורה להכשרת המטפל, רצון המטופל והבעיה עימה הגיע.

לקריאה מעמיקה על ההבדלים בין טיפול דינמי לקוגניטיבית התנהגותי>>

למי מותר לטפל – חוק הפסיכותרפיה

נציין כי יש לשים לב לאיש המקצוע אליו אתם פונים: קיימים לא מעט אנשים אשר לא עברו הכשרה מקצועית מסודרת בתחומי בריאות הנפש, אך פותחים ועובדים בקליניקות פרטיות באין מפריע. כיצד קורה הדבר? בישראל טרם עבר בכנסת חוק הפסיכותרפיה– המגדיר מיהו מטפל אשר רשאי מבחינה חוקית, לעסוק בטיפול ואבחון ומי לא.

בכל מקרה נציין, כי פסיכולוגים הם בעלי המקצוע היחידים אשר להם רישיון של משרד הבריאות לעיסוק בפסיכולוגיה: טיפול ואבחון. קצרה היריעה כאן מלהתייחס להבחנות בין פרופסיות שונות בתוך מקצוע הפסיכולוגיה, אך נציין כי כשאתם פונים לטיפול פסיכולוגי, כדאי לשים לב, מהי ההכשרה המדויקת של נותן השירות, בהתאם לצורך שעמו אתם פונים.

טיפול בקליניקה של מכון סול

במכון סול לפסיכותרפיה קיימים מגוון טיפולים הניתנים על ידי פסיכולוגים מקצועיים, מוסמכים ומומלצים בתחומם. במכון שלנו אנחנו עומדים על שילוב של הנגשת הטיפול הפסיכולוגי לכלל האוכלוסייה, כלומר מחירי טיפול נוחים, לצד מקצועיות בלתי מתפשרת.

טיפול במכון סול מהווה בחירה טובה, המשלבת בין היתרונות של טיפול בקליניקה פרטית: מקצועיות, שירות מיידי ואיכותי, התאמה לצרכי הפונה, סודיות, חשאיות ואנונימיות, לצד היתרונות של טיפול במערכת ציבורית: עלות טיפול נוחה יחסית.

 

הפניות לאתרים חיצוניים

הרפורמה בבריאות הנפש, באתר עמותת אנוש, 22 באוגוסט, 2015.

הרפורמה בבריאות הנפש, באתר משרד הבריאות.