טיפול פסיכולוגי קצר מועד מוגבל בזמן

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 4.12.20 | עודכן: 27.2.21

מהו טיפול פסיכולוגי קצר מועד?

טיפול קצר מועד הוא טיפול ממוקד, שחותר לעבודה מהירה הנפרסת לרוב על פני 12 מפגשים המוגדרים מראש. לעיתים ניתן לחוש בשיפור כבר אחרי הפגישה הראשונה, נוכח כך שהאדם זוכה לתמיכה ולסיוע ולא צריך עוד להתמודד עם בעיותיו וקשייו בכוחות עצמו.

לרוב, כשאנשים מתמודדים עם מצוקה, הם חשים בדחיפות מובנת וברורה מאליה, להרגיש טוב יותר ולמצוא פיתרון מהיר לסבל שלהם.

טיפול פסיכולוגי, פעמים רבות, עשוי להיתפס כתהליך ארוך ומורכב, כזה שהסוף שלו אינו ברור ומוגדר מראש. המטפלים המומחים במכון סול, מנוסים בעבודה קצרה וממוקדת, כזו שתאפשר יעדים מוגדרים מראש וחזרה מהירה לשגרה.

קיימים מצבים רבים שבהם נדרשת התערבות ממוקדת בקושי ספציפי ומוגדר. למשל, אדם עשוי לדווח על חרדה מפני נהיגה, חרדת בחינות, חרדת טיסות ועוד. במצבי מעין אלו, לעיתים ננקוט בגישה נקודתית, כזו שתסייע לאדם לחזור לתפקוד תקין, כמה שיותר מהר.

קיימות שיטות  של טיפול פסיכולוגי קצרות מועד, שהינן יעילות וטובות על פי מחקרים, ולהן יתרונות משמעותיים, שאליהם נתייחס במאמר הנוכחי. אם החלטתם שברצונכם בטיפול קצר מועד, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר על מנת להתחיל בתהליך פסיכולוגי ממוקד ויעיל.

הנכם מוזמנים לקרוא בהרחבה על מהו טיפול פסיכולוגי לרבות הסוגים השונים שלו ולמי הוא מתאים.

האם טיפול פסיכולוגי חייב להיות ארוך? 

בעבר, הפסיכואנליזה האמינה ששינוי נפשי יכול להתבצע רק לאחר תהליך פסיכולוגי ארוך וממושך שעשוי להיפרס גם על פני שנים ממושכות.

מאז, קמו שיטות טיפול קצרות וממוקדות יותר, הן מטעמים כלכליים והן נוכח נסיבות מציאותיות דוחקות. לרוב, כשאנחנו חושבים על טיפולים קצרים, בעיקר נחשוב על שיטות טיפול התנהגותיות הממוקדות בהכחדת סימפטומים.

לעומת זאת, קיימים טיפולים מוגבלים בזמן מסוגים שונים. הטיפול המוגבל בזמן מיסודו של הפסיכולוג ג'יימס מאן, מנסה לענות על הצורך הדחוף בפתרונות ממוקדים ומהירים יותר, אך לא על חשבון היסודיות של הטיפול.

בהקשר זה ראוי לציין כי הטיפול שייסד ג'יימס מאן הינו טיפול דינאמי קצר מועד, בשונה מטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שמעצם מהותו נחשב לטיפול קצר וממוקד יותר מהטיפול הדינאמי.

לקריאה נרחבת על ההבדלים שבין הטיפול הדינאמי לבין הקוגניטיבי התנהגותי לחצו כאן

מה מאפיין את הטיפול הדינאמי קצר המועד?

ג'יימס מאן האמין, שעל מנת שהטיפול הקצר יהיה אפקטיבי, יש לחתור לחיבור רגשי אינטנסיבי ומהיר בין המטפל למטופל, ולעסוק בסוגיה מרכזית אחת מוגדרת מראש-כזו שתוביל לעבודה ממוקדת ולאחר מכן לסיום הטיפול.

בשל מגבלת הזמן המובנית בטיפול קצר המועד, המטפל והמטופל יבחרו ביחד סוגיה מהותית שעמה מתמודד המטופל בחייו-וישקיעו בה את כל מאמצי הטיפול.

מדוע חשוב להגביל את משך הזמן של הטיפול הנפשי?

הגבלת זמן הטיפול, מחייבת הן את המטפל והן את המטופל לעבוד תחת המגבלות של המציאות (כי אף אחד מאיתנו הרי לא חי לנצח), ולקחת בחשבון משתנים רבים כמו: את ההתמודדויות העכשוויות של האדם, מטרות ויעדים קרובים ועוד.

בנוסף, עצם הידיעה שיש תאריך סיום לטיפול, מייצרת מוטיבציה הן בקרב המטפל והן בקרב הפציינט, לעבודה מהירה ויעילה יותר-ולידיעה הזאת יש כח מרפא משמעותי בפני עצמה.

אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, היטיב לכתוב על כך במאמרו המחונן משנות חייו האחרונות- 'אנליזה סופית ואינסופית', שבו התייחס להודעה על סיום הטיפול כשלעצמה , ככזו המאפשרת תהליכים טיפוליים מהירים.

אפשר לדמות זאת למצב שבו אנו חייבים להגיש עבודה גדולה או להתכונן לאירוע חשוב ומשמעותי תוך זמן מוגדר מראש. לצורך כך, אנשים יגייסו את מירב כוחותיהם ומאמציהם ויפעלו בזמן המצומצם והתחום שעומד לרשותם.

ניתן לחשוב גם על הטיפול הנפשי ככזה- מרגע שהוגדרה מטרה וזמן קצוב להשגתה, התהליכים הנפשיים יפעלו בהתאם.

לצד זאת, לא כולם מתאימים לתהליך מואץ מעין זה, ובמאמר הנוכחי נתייחס למאפיינים האישיותיים ולמצבים שבהם אדם מסוים יוכל להיתרם מתהליך טיפולי ממוקד.

בנוסף אנחנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם אחד הפסיכולוגים המומחים שלנו, לקביעת פגישה, לצורך בדיקת התאמה לתהליך טיפולי ממוקד ויעיל.

אנחנו כאן בשבילכם
השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

איך מתבצע הטיפול הקצר בפועל?

לאחר הפנייה ובדיקת ההתאמה הראשונית, הטיפול הקצר נחלק ל-2 חלקים מרכזיים: החלק הראשון הוא החלק של האבחון ובניית התוכנית הטיפולית, והחלק השני- תהליך הטיפול עצמו, שנבנה ע"י המטפל המנוסה והפציינט ביחד- סביב מוקד קושי ממוקד וברור.

פעמים רבות, בעת השלב הראשון של האבחון וההערכה, ניעזר בשאלונים פסיכולוגים ובכלי אבחון נוספים (מתוקפים מדעית). כלים אלו יסייעו לנו לכוון את הקושי ואת המוקד הטיפולי בצורה טובה יותר.

בשלב השני- מתבצע הטיפול הלכה למעשה, והוא יכול להתבצע הן בשיטת טיפול קוגניטיבית התנהגותית (CBT), הן בדרך של מתן דגש על הקשר הרגשי הבינאישי שנרקם בטיפול (כפי שהציע ג'יימס מאן), או על ידי התמקדות בהיבטים הפיזיים-גופניים-תחושתיים  ועיבודם בתהליך הטיפולי ועוד.

פעמים רבות לא צריך לבחור- ניתן לשלב מגוון כלים טיפוליים, על מנת להוביל לתוצאה טובה יותר. נטפל במערכת האמונות של הפציינט והתנהגויותיו, תוך החלפתן באמונות מיטיבות יותר-על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי. במקביל, נפנה גם לעולמו הרגשי ונבין את המשמעות של האמונות הללו ולא רק נכחיד אותם. כאשר משלבים מספר כלים טיפוליים- התוצאה הינה ארוכת טווח.

הטיפול הדינאמי קצר המועד של ג'יימס מאן

כפי שכל טיפול קצר מועד מתבצע, כך גם ג'יימס מאן הציע 2 שלבים. דרך שלבים אלו ניתן לעבוד באופן יעיל יותר:

שלב ההערכה

טרם תחילת הטיפול, הפציינט מוזמן לשלב הערכה ראשוני. שלב זה נמשך לרוב בין שעה לשעתיים (בהתאם למידת המורכבות של בעיותיו והמיומנות של המעריך). שלב זה הינו שלב חשוב ומרכזי להצלחת התהליך הטיפולי כולו, ואפשר להתייחס אליו כמעין אינטייק פסיכולוגי (הערכה פסיכולוגית ראשונית).

במהלך שלב זה, המטפל יבקש מהפציינט לספר על אודות הבעיה שעמה מתמודד והסיבה שהובילה אותו לפנות לטיפול. לאחר מכן, המטפל יבקש מהפציינט לספר לו בקצרה על היסטוריית חייו.

דרך תהליך ההערכה ראשוני זה, המטפל יוכל לזהות את ציר הכאב המרכזי שדרכו חווה הפציינט את חייו. ההנחה היא, כי על רקע הציר הזה-התפתחה הבעיה הנוכחית שבשמה פנה האדם לטיפול וכן בעיות נוספות שמהן סובל לאורך חייו.

פעמים רבות נראה, כי הכאב הנוכחי שהפציינט מדווח עליו, מתעורר בנקודה זו בחייו, על רקע אירוע נפשי מלחיץ ואף טראומתי במצבים רבים.

המטפל המיומן יאזין בקשב וברגישות רבה לקשייו של האדם הפונה, מה שיאפשר לקשר קרוב להתחיל להיבנות בין השניים. הקשר המתהווה ביניהם מבוסס על אמון ועל ברית טיפולית ההכרחית להצלחת התהליך.

לאחר מכן, המטרה המשותפת של הפציינט והמטפל היא לאתר יחדיו את מקור הכאב הנפשי ולאבחן אותו- כצעד ראשון להמשגת המטרה הטיפולית ולחתירה לעבר השגתה.

יתר על כן, תהליך הערכה הראשוני הינו חשוב, שכן הוא מאפשר להסיק על מידת התאמתו של האדם לתהליך הטיפול הדינאמי הממוקד של ג'יימס מאן. לאחר שנסיק כי קיימת התאמה, נוכל לבחון את הסוגיה הנדרשת לעבודה.

בהקשר זה ראוי לציין, אם הפנייה לטיפול מתבצעת במקום ציבורי, לעיתים את ההערכה הראשונית יבצע אדם אחר מזה שיטפל בפציינט בפועל. ניתן לקרוא במאמר הבא על ההבדלים בין טיפול פסיכולוגי ציבורי לפרטי ועל הרפורמה בבריאות הנפש והשלכותיה.

במכונים פרטיים, לרוב נעדיף לייצר רצף באבחון ובטיפול, דרך כך שהערכה הראשונית תתבצע על ידי אותו אדם שגם יטפל בפציינט בהמשך. הסיבה לכך היא שלא לבלבל את הפציינט ולהביכו, דרך חשיפתו ליותר מדמות טיפולית אחת.

זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

קיימים מספר קריטריונים חשובים לאפשרות להתחיל תהליך טיפולי קצר מועד וחשוב לתת עליהם את הדעת בעת הפנייה:

  1. יכולת ליצירת קשר. נמצאה כאחד המדדים המשמעותיים ביותר מבחינה מחקרית, לתועלת של התהליך הטיפולי קצר המועד.
  2. חוזה טיפולי. אנשים אשר יכולים להתחייב לתהליך של 12 פגישות קבועות מראש בזמן מוגדר.
  3. הכוחות והמוטיבציה של הפציינט. המשאבים הנפשיים העומדים לרשותו והאפשרות להתמיד.
  4. מודעות פסיכולוגית (יכולת לאינטרוספקציה). יכולת להתבוננות פנימית (להסתכל על עצמנו מהצד) ולדבר על מחשבות ורגשות שעולים.
  5. מערכת רגשית זמינה ופעילה.תהליכים טיפוליים ממוקדים מצריכים עבודה רגשית אינטנסיבית. חשובה מערכת רגשית נגישה. אנשים הנוקטים במנגנוני הגנה פרימיטיביים, כמו הכחשה או בידוד רגשי-לא יוכלו בשלב ראשון להפיק תועלת מהתהליך.
  6. הישגים. אנשים המצליחים לתפקד בתחומים רבים כמו: לימודים, קריירה חברה וכדומה, אלו אנשים בעלי כוחות רבים, העשויים להפיק תועלת מן התהליך הקצר והממוקד.

 

במצבים רבים, אנשים שונים יכולים להיות נעדרים מאפיינים חשובים לשם הצלחת התהליך.

לפיכך, חשוב לשקלל ולקחת בחשבון את מגוון המרכיבים והגורמים אשר ינבאו את הצלחת הטיפול.

כמובן, שאין האדם יכול פעמים רבות להעיד על עצמו, ויש צורך בתהליך אבחון של איש מקצוע מיומן ובפגישת הערכה ראשונית, על מנת להתאים את סוג הטיפול הנכון ביותר בעבור האדם והקושי עמו פונה.

יצירת קשר היא רכיב משמעותי וראשון במעלה בטיפול הדינאמי (הארוך והקצר כאחד). על מנת שתהליך הטיפול הממוקד יצליח, חשוב שיוכל להיווצר קשר בין המטפל לפציינט. יצירת הקשר היא זו שתאפשר עבודה והגדרת מטרה מרכזית משותפת לתהליך הממוקד בזמן. במצבים שבהם האדם פונה לקבלת סיוע בשל קשיים ביצירת קשרים בינאישיים כמו במצבים של חרדה חברתית, ייתכן ונמליץ על טיפול מסוג אחר. אם בשיחות הייעוץ הראשונות יעלו אינדיקציות לכך שהאדם התמודד לאורך ההיסטוריה האישית שלו עם קשיים ביצירת קשרים אינטימיים, ניטה להמליץ על סוג אחר של טיפול נפשי.

יתר על כן, אדם מסוים עשוי להיות בעל מוטיבציה חזקה לשינוי, אך להיות חסר את הקריטריונים האחרים ההכרחיים לתהליך טיפולי המוגבל בזמן. אמנם מוטיבציה הינה מרכיב משמעותי שמבטא את הרצון הפנימי של הפציינט לעבור שינוי, להשקיע בתהליך הטיפולי משאבים של זמן וכסף, ולוותר על דברים שונים בחייו על מנת שהטיפול יוכל להתקיים. עם זאת, מוטיבציה חזקה היא איננה הגורם הבלעדי, והיא צריכה להתקיים ביחד עם גורמים אישיותיים נוספים.

כך למשל, אדם הנעדר מודעות, לא יוכל להפיק תועלת מתהליך מעין זה (למרות מוטיבציה גבוהה שהוא מבטא). מודעת פסיכולוגית מהווה את היכולת של האדם להתבונן לתוך עצמו ולהבין את קשייו הנפשיים. אולם חשוב לציין, שמודעות פסיכולוגית הינה יכולת המתפתח בעקבות טיפול פסיכולוגי ממושך. ייתכן כי במצבים שכאלה, נמליץ על טיפול פסיכולוגי ממושך בשלב ראשון ולא על טיפול קצר מועד.

דוגמא נוספת היא של אדם השרוי בדיכאון. אדם זה עשוי להיות בעל מודעות פסיכולוגית, אך חסר כוחות ומוטיבציה לשינוי ההכרחיים לקיומו של תהליך יעיל. יתר על כן, פעמים רבות אדם הסובל מדיכאון נעדר יכולת לתקשורת רגשית מכל סוג שהיא. בסיטואציה זו, ייתכן ונמליץ על תהליך טיפולי מסוג אחר ואף במצבים מסוימים על טיפול תרופתי לצד התהליך הנפשי המעמיק.

 

במכון סול לפסיכותרפיה, תוכלו לקבוע פגישה עם מטפל מיומן ומנוסה בטיפול פסיכולוגי קצר מועד.

נשמח לסייע, מוזמנים ליצור עמנו קשר לתיאום פגישה עם אחד הפסיכולוגים המומחים שלנו באזור מגוריכם.

הפניות

 

פרויד, ז. (1937). אנליזה סופית ואינסופית. מתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. הוצאת עם עובד, 2002, 201-227

James, M. A. N. N., & Mann, J. (2009). Time-limited psychotherapy. Harvard University Press.‏

Nevo, O., & Wiseman, H. (2002). Incorporating short term dynamic psychotherapy principles into career counseling: A theoretical and practical approach. Journal of Career Development28(4), 227-245.‏

Zhou, D. D., Wang, W., Wang, G. M., Li, D. Q., & Kuang, L. (2017). An updated meta-analysis: short-term therapeutic effects of repeated transcranial magnetic stimulation in treating obsessive-compulsive disorder. Journal of affective disorders215, 187-196.