טיפול בחרדה טיסות (אירופוביה)
מהי חרדת טיסות?
חרדת טיסות הינה פוביה ספציפית ומתאפיינת בחששות ודאגות רבות הקשורות למצב הטיסה. בצדק, טיסות אכן יכולות להיות מלחיצות- הגובה, הצפיפות, החלל הסגור כדומה. אולם חרדת טיסות, ככלל הפוביות, מאופיינות בפחד עז שאינו פרופורציונאלי לסכנה הממשית
. בפוביה זו האדם מתייחס לטיסה כאל גורם מסכן חיים, על אף שמרבית הסובלים מחרדת טיסות מסכימים ויודעים שטיסה היא בטוחה- הם עדיין רואים בה סיטואציה מפחידה ביותר. הם מתקשים ליישב את הפחד שלהם עם סטטיסטיקות המראות שטיסה היא אחד מכלי התחבורה הבטוחים ביותר, ונמצאים בקונפליקט בין הידיעה הזו לבין הפחד המשתק, המופיע לעיתים רק מעצם המחשבה על הטיסה.
רמות הלחץ והפחד הגבוהות מפעילות את המערכות בגוף שנועדו להגן מפני סכנה, ומופיעים תסמינים פיזיולוגים ופסיכולוגים של חרדה, כגון דופק מואץ, מחשבות שליליות וקטסטרופליות, קשיי נשימה, הזעה, קשיים בעיכול וכדומה.
אם גם את/ה מרגיש/ה את התחושות הללו לפני ובעת טיסה, את/ה לא לבד! חרדה מטיסות נפוצה יותר ממה שחושבים. בעשורים האחרונים, עם הגלובליזציה והנגישות הרחבה של הטיסות, מבחינת מחירים וזמינות, טיסות הפכו לכלי תחבורה שכיח הן לצרכי עבודה והן לצרכי הנאה.
עם השכיחות הגבוהה של הטיסות, כך עלתה גם שכיחות החרדה מפניהן, על אף שהן הרבה יותר בטוחות מבעבר, וכיום זוהי אחת החרדות הנפוצות ביותר (Van Gerwen & Diekstra, 2000). כ10-40% מהאוכלוסייה סובלת ממידה מסוימת של פחד מטיסה, החל מאי נוחות קלה, הרחקת השמחה מחוויית הטיסה והטיול, תשישות פיזית ונפשית, ועד להימנעות מוחלטת מטיסות (Botella et.al, 2004). ההימנעות מטיסות, כמו התנהגויות המנעותיות אחרות המאפיינות את כל הפוביות, משמרת את הפוביה ואף מחמירה אותה.
אם גם אתם נמנעים מטיסות עקב פחד וחרדה, אבל חולמים לטוס לחופשה, או צריכים לטוס לצרכי עבודה, דעו כי טיפול בחרדת טיסות הינו יעיל ביותר, ולכן מומלץ לפנות לטיפול.
אנשים המתמודדים בעצמם עם חרדת טיסות, ללא עזרה מקצועית ימצאו עצמם חשים חוסר אונים מול הסביבה אשר לא מבינה אותם, ומרביתם ימנעו כליל מעלייה לטיסה, גם במצבים אקוטיים. אלו אשר אכן עולים על טיסה -התנהגותם תתאפיין ביצירת טקסים מרגיעים, בשתיית אלכוהול ושימוש בתרופות הרגעה (Klein, 1998) וביטויים פיזיולוגיים ופסיכולוגים של החרדה, שאינם נעימים במיוחד במטוס.
כך למשל, אדם החווה חרדת טיסות יקפיד ללבוש את אותן התחתונים בכל טיסה כי יאמין שעובדה זו תמנע את האפשרות לקריסת המטוס.
מהו הטיפול המומלץ בחרדת טיסות?
על מנת להתאים את הטיפול היעיל ביותר, חשוב להבין את הפחד מפני הטיסה ומקורו. אמנם, כדי להתגבר על חרדת טיסה נדרש הרבה אומץ ותרגול, אבל הסיפוק וההנאה מהטיסות שווים את המאמץ! עם טיפול מתאים ניתן לנהל את החרדה ולהפחיתה, וליהנות מיתרונות הטיסה!
- טיפול תרופתי. בהתייעצות עם רופא, נמליץ על נטילת כדורים הרגעה או כדורים נוגדי חרדה עוד טרם העלייה למטוס, ואף מספר ימים לפני הטיסה על מנת להבין את התגובה הרגשית והפיזיולוגית לתרופה. עם זאת, תרופה יכולה להפחית את רמות החרדה במהלך הטיסה, אך לא לסייע לעבודה פנימית משמעותית, וכן כדורים נוגדי חרדה (ממשפחת SSRI/ SRNI) דורשים נטילה של לפחות מספר שבועות לפני הטיסה, דבר שאינו עוזר כאשר הטיסה היא דחופה. לכן פסיכותרפיה יעילה יותר בטיפול בחרדת טיסות ובשימור תוצאות הטיפול.
- פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT). טיפול זה נחשב כקו ראשון לטיפול רגשי בחרדת טיסות. כמו טיפולים בפוביות ספציפיות אחרות, נתמקד בטיפול בחשיפות– הטיפול היעיל ביותר (2013 ,Rus-Calafell). בשלבים הראשונים בטיפול המטפל והמטופל ימפו יחד את גורמי הדחק והטריגרים בנוגע לטיסות, ויינתן הסבר פסיכולוגי לתופעה ולסימפטומים הפיזיולוגיים אותם המטופל חווה. למשל, ישנם אנשים שמערבולות אויר גורמות להם לחרדה, ואילו אנשים אחרים חוששים יותר מההמראה. כמו כן הם יזהו את המחשבות האוטומטיות ועיוותי החשיבה הקשורים בטיסה, ויחליפו אותן במחשבות פחות קטסטרופליות ויותר מציאותיות. לאחר מכן נערוך מדרג של חשיפות מהקל ביותר (כדוגמא לדמיין את האפשרות שאטוס, להזמין כרטיס טיסה) ועד הקשה ביותר (טיסה לבד), ולפי היכולת והקצב של המטופל הוא יבצע חשיפות אלו. בנוסף, המטופל ילמד טכניקות הרגעה ונשימה, שניתן לעשות תוך כדי הטיסה, על מנת להפחית ולהתמודד עם התסמינים הפיזיים המופיעים בזמן הטיסה.
- פסיכותרפיה שתתמקד בפסיכו-חינוך. כיוון שאנשים רבים החווים חרדת טיסות מניחים הנחות שאינן נכונות לגבי טיסות, נעבוד בטיפול על לימוד ממשי של מה קורה במצב של טיסה. נלמד כיצד מטוס טס, מהם הרעשים הנשמעים בהמראה, במהלך הטיסה ובנחיתה, נפרוט מצבים תקינים של טיסות, נעלה סטטיסטיקות וממצאים מחקריים ונחקור יחד בטיפול מה עלול לקרות במצבים מסכני חיים וכיצד לנהוג בהם.
מה ניתן לעשות כדי להקל על החרדה בעת הטיסה ולפניה?
מעבר לטיפול הרגשי שמומלץ לעבור, ישנם מספר דרכים בהם ניתן להקל על הפחד והחרדה מהטיסה. מכיוון שפעמים רבות כיסי אויר מגבירים לחץ וחרדה, ולא רק לאנשים הסובלים מחרדת טיסות, ישנם כאלו שמקל עליהם לדעת מראש מה יהיה מזג האוויר בזמן הטיסה, בעזרת אפליקציות ואתרים המעדכנים על כך. הידע המוקדם והציפייה למה לצפות מרגיעים חלק מהאנשים. בנוסף, בחרו מושב בו אתם יודעים מטיסות עבר כי הכי נוח לך בו (ליד החלון/ ליד המעבר/ קרוב לדלת המטוס וכדומה).
בעת הטיסה, הסחות דעת כגון מוזיקה מרגיעה שאת/ה אוהב/ת או צפייה בסרטים/ במערכת המולטימדיה במטוס יכולה לעזור להרגשה נוחה יותר ולהפחית את תסמיני החרדה. שינה גם היא עוזרת, ומומלץ להיוועץ עם רופא המשפחה אודות כדורים טבעיים לשינה כגון מלטונין. תרגול של נשימות, מדיטציה ודמיון מודרך יעילים גם הם בהפחתת תסמיני החרדה בעת הטיסה ולפניה.
שיתוף האנשים הטסים עמך בנוגע לחרדה מהטיסה והתסמינים שעלולים להופיע בעקבותיה יכול גם הוא לעזור בהפחתת החרדה. עצם העובדה כי הם יודעים מה את/ה עלול/ה להרגיש, וחשיבה משותפת האם יש דרכים שהם יכולים להקל על מצוקתך, יכולים לסייע לטיסה נעימה יותר ולהתמודדות טובה יותר עם תסמיני החרדה.
חוויית הטיסה מפגישה אותנו עם סיטואציה בה אנחנו תלויים באדם אחר השולט בסיטואציה, הטייס. אי הבהירות בנוגע לטיסה היא כה גדולה בקרב חלק מהאנשים עד שנחווית כבלתי נסבלת. אין מדובר בחשש כפי שקורה להרבה אנשים בזמן טיסה, למשל בעת ההמראה או תחושת חוסר נוחות ופחד בזמן “כיסי אוויר”, אלא ממש לתסמיני חרדה המובילים למצוקה ואף להמנעות מוחלטת מטיסות.
החרדה מופיעה לפני הטיסה ובמהלכה ולה ביטויים מגוונים. הפחדים השכיחים הם התרסקות המטוס, כשלים טכניים אפשריים, אירוע טרור וכדומה. מיותר לציין ש”כיסי אוויר” גורמים לתחושת חוסר הנוחות ואף המצוקה להתעצם. הביטויים לחרדת טיסות מופיעים לפני ובמהלך הטיסה והינם פיזיולוגים, כגון סחרחורות, בחילה, תחושת מחנק, ידיים קרות, דופק מואץ, קושי בריכוז, הקאות וכו’.
אנשים הרגישים לתחושותיהם הגופניות עלולים לחוות תחושות אלו, שלעיתים מתרחשות אצל אנשים רבים באופן נורמלי בעת המראה, נחיתה או כיסי אויר, כביטוי לסכנה או לחרדה, ואלו מעצימים את התסמינים הגופניים. הביטויים הפסיכולוגים מתאפיינים בעיקר בתפיסה שגויה, חשיבה לא בהירה, טשטוש בוחן המציאות ופחד עז ולא רציונאלי. הכוונה היא שהאדם החווה חרדת טיסה יפרש סיטואציות נורמטיביות ויומיומיות כסיטואציות אשר עלולות לנבא את הסכנה הקרבה. כך למשל אדם הדובר שפה אחרת מהשפה שבה מדברים רוב הנוסעים עלול להחשיד ככזה העומד לבצע פיגוע טרור במטוס. דוגמא נוספת היא החשש שהטיסה אינה בטוחה כי מדובר באישה טייסת ולא טייס.
כיצד מאבחנים חרדת טיסה?
אנשים הסובלים מחרדת טיסה לרוב יודעים זאת על עצמם, ואינם זקוקים ל”אישור” או אבחנה. אולם, חוקרים פיתחו כלים ושאלונים המודדים קלינית חרדה זו. שאלון אחד הינו שאלון (FAS)- שאלון מצבי חרדת טיסה, הבודק את רמת החרדה במצבים שונים הקשורים לטיסה, כגון השלב המקדים לטיסה, הטיסה עצמה וכדומה. שאלון נוסף הינו שאלון (FAM) המתמקד בתגובות החרדה, בהערכת מחשבות הקשורות לסכנות בטיסה וכן לתחושות הפיזיולוגיות של החרדה בזמן הטיסה (Van Gerwen, Spinhoven, Van Dyck & Diekstra, 1999).
מהם הגורמים לחרדת טיסות?
הסיבות להופעת חרדת טיסה הינם מגוונים, וקשורים באינטראקציה בין גורמים אישיים ומצביים.
- אחד הגורמים הנפוצים ביותר לחרדה זו הינו התנסות שלילית בעבר הקשורה לטיסה. בין אם האדם עצמו עבר טראומה הקשורה לטיסה, או שמע/ראה אחרים שחוו התנסות כזו או פרסומים בתקשורת, עלולה להופיע חרדת טיסה.
- לרוב האנשים הסובלים מחרדת טיסות, החשש הגדול ביותר הוא מהופעת חרדה או פאניקה במהלך הטיסה, שתציף אותם ותוביל למצוקה רבה. כאשר חרדה או פאניקה הופיעו בעבר בטיסות, החשש הגדול הוא שבמהלך הטיסה הבאה הם יחוו זאת שוב, ומכאן עלולה להתפתח חרדת הטיסה.
- גורם נוסף הינו הפחד מחוסר השליטה- העובדה כי את המטוס מטיס אדם אחר, ולא האדם עצמו “שולט על ההגה” עלולה להוביל לחרדה מטיסה.
- חרדת הטיסה נובעת לרוב ממספר פחדים ופוביות נפרדים, ביניהם:
קלסטרופוביה- פחד ממקומות סגורים. עלול להוביל גם הוא לחרדה מטיסות, שכן המטוס הוא מקום סגור ואין לאן לברוח ממנו.
פחד גובה- הטיסה מתרחשת בגובה מספר קילומטרים, ואנשים הסובלים מפחד גובה עלולים לפתח גם הם חרדה מטיסה.
חרדת נטישה– פחד מפרידה מקורבים, מתחושת אובדן שליטה ופחד מתלות באחרים.
חרדה חברתית- בטיסה נמצאים יחד, במקום סגור וצפוף עשרות עד מאות אנשים. אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים לחוות גם הם חרדה מהטיסה, שכן עליהם להתמודד עם אכילה ליד אנשים, דיבור עם אנשים זרים, ישיבה ליד אנשים זרים, עמידה בתור צפוף וכדומה.
חרדה כללית ופוסט טראומה– נמצאו גם הן כקשורות ביותר לחרדת טיסות (2010 ,Naragon-Gainey).
בנוסף, מספר מחקרים הראו כי אירועי הטרור ב-11 בספטמבר בארצות הברית, והסיקור התקשורתי הרחב, גרמו לעליה בשכיחות חרדת טיסה (Van Gerwen et al. ,2004) . ממצא מעניין נוסף הוא כי לחווית השירות בשדה התעופה ישנה השפעה על רמת החרדה והלחץ של הטסים Batouei, Iranmanesh, Nikbin, & Hyun, 2019).
הפניות–
Batouei, A., Iranmanesh, M., Nikbin, D., & Hyun, S. S. (2019). Flight anxiety: investigating the role of airline service quality and flight crew’s competence. Asia Pacific Journal of Tourism Research, 24(7), 710-724.
Botella, C., Osma, J., García-Palacios, A., Quero, S., & Baños, R. (2004). Treatment of flying phobia using virtual reality: Data from 1-year follow-up using multiple baseline design. Clinical Psychology & Psychotherapy, 11, 311-323
Klein, R. A. (1998). Virtual reality exposure therapy (fear of flying): From a private practice perspective. CyberPsychology & Behavior, 1, 311-316.
Naragon-Gainey, K. (2010). Meta-Analysis of the Relations of Anxiety Sensitivity to the Depressive and Anxiety Disorders. Psychological Bulletin, 136(1), 128-150
Rus-Calafell, M., Gutiérrez-Maldonado, J., Botella, C., & Baños, R. M. (2013). Virtual reality exposure and imaginal exposure in the treatment of fear of flying: A pilot study. Behavior modification, 37(4), 568-590.
Van Gerwen, L. J., Spinhoven, P., Van Dyck, R., & Diekstra, R. F. (1999). Construction and psychometric characteristics of two self-report questionnaires for the assessment of fear of flying. Psychological assessment, 11(2), 146.
Van Gerwen, L. J., and R. F. W. Diekstra. (2000). “Fear of Flying Treatment Programs for Passengers: An International Review.” Aviation, Space and Environmental Medicine, 71:430-40
Van Gerwen, L. J., R. F. W. Diekstra, J. M. Arondeus, and R. Wolfger. (2004). “Fear of flying Treatment Programs for Passengers: an International Update.” Travel Medicine and Infectious Disease, 2:27-35.
צרו קשר – צוות מכון סול מורכב ממגוון מטפלים מומחים ומנוסים בתחומם, אשר יוכלו לסייע בכל קושי עימו אתם מתמודדים. במכון סול מטפלים בילדים, נוער ומבוגרים.