השפעות פסיכולוגיות של הקורונה על ילדים

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 9.10.20 | עודכן: 10.10.20

ילדים חווים חרדה, פחד ודאגה, שדומים לפחדים עימם מתמודדים מבוגרים, כתוצאה מהשינויים בחיי היומיום שמתרחשים בכל העולם, כתוצאה מהתמודדות עם הנגיף. הפחדים אצל ילדים עוצמתיים יותר מהפחדים אצל מבוגרים, כיוון שכוללים התנסות ראשונית, בגיל צעיר עם מצב לא ברור, המוביל לחוסר וודאות.

אם אצל מבוגרים הקושי העיקרי הוא אי-הידיעה לגבי מקור הפרנסה, אצל ילדים התחושה היא כי המציאות הזאת כאן כדי להישאר. כלומר, התחושה היא שאולי הדבר המוזר הזה שקורה עכשיו אלו דברים שקורים בעולם המשונה והלא-צפוי הזה ולכן אולי המצב הזה לא ישתנה לעולם.

הפחד העיקרי אצל ילדים הוא שהאנשים החשובים להם בחיים ימותו או יזדקקו לטיפול רפואי. נגדיש, פחד זה שכיח ביותר אצל ילדים עד גיל ההתבגרות, אך בתקופת הקורונה, בה המציאות לא צפויה ולא ברורה, הפחד הזה מודגש עוד יותר ומקבל תיקוף נוכח המציאות החיצונית.

פחדים נוספים הם לגבי העתיד הפסיכולוגי של המבוגרים. הילדים רואים כי בחלק מהבתים ההורים לא יוצאים לעבוד, ישנם קשיים כלכליים ועוד ובשל כך, הילדים חוששים כי הוריהם לא יוכלו לטפל בהם כיאות והחשש הלא-מודע הוא, שמא הם יוותרו לבד בעולם המורכב.

נציין כי הפחדים שציינו לעיל שכיחים יותר בקרב ילדים צעירים יותר, אך גם נוכחים בגיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות, לעומת הילדות, ישנם פחדים נוספים הקשורים בעיקרם למצב החברתי והבינאישי של הילדים. חברים לכיתה הם מצרך חשוב לבריאות הנפשית של כל ילד ובייחוד בגיל ההתבגרות, בו אנחנו בונים ומעצבים את הזהות שלנו, אל מול הסביבה החברתית שלנו.

דברו עם הילדים על הקורונה

החששות והפחדים המאפיינים את הילדים, אופייניים גם להוריהם ובתגובה, הורים רבים נמנעים מלשוחח עם ילדיהם לגבי הקורונה. ישנן דרכים מותאמות לשיח עם הילדים לגבי הקורונה, שאינם כוללות חשיפה לתקשורת ומדיה, או שיתוף הילדים לגבי הקושי והעומס הכלכלי והרגשי של ההורים בבית.

מה כן לשתף? על השיתוף להיות חווייתי. כלומר, על ההורים לשתף את הילדים בתחושות שלהם, בחרדה ובפחד שהתקופה הזאת מייצרת. שאלו את ילדיכם איך הם מרגישים בתקופה הזאת, שמגעל החברים שלהם מצטמצם והם נאלצים להתמודד רוב היום בבית. השתמשו בכל מידע שיכול להועיל, להרגיע ולתת מידע כמה שיותר בהיר, לגבי המציאות הלא-בהירה שמתרחשת בחוץ.

ילדים רגישים להורים שלהם, כיוון שהם מבינים כי התפקוד החיובי של ההורים שלהם, יוביל לתפקוד נכון של הטיפול בהם. לכן, תתנהגו באופן מווסת, כזה שהילדים יוכלו ללמוד מכם את ההתמודדות עם מצב של אי וודאות. למעשה, הקורונה היא אפשרות נפלאה ללמד את הילדים להתמודד במצבי לחץ. כשהילדים רואים כי הוריהם ממשיכים לתפקד, על אף הקושי, הם מתחזקים, מפתחים חוסן אישי ומגלים אמונה, תקווה ומשמעות שאף משבר, גם לא משבר עולמי, יכול לשנות את חייהם.

דברו עם הילדים על חששותיהם

בדקו עם הילדים ממה הם חוששים בזמנים הללו והזמינו אותם לשיחה כזו שתשים הכל על השולחן ותאפשר לדבר על הדברים באופן אמפטי ובגובה העיניים. תקפו את החוויה שלהם, תראו להם שכמו שהם פוחדים, גם אתם פוחדים וכי כל תגובה “משונה” או “לא רגילה” בתקופה הזאת היא רגילה, הגיונית ומותאמת למצב הלא-נורמלי בו אנו חיים היום.

תנו להם תחושה כי אתם מקור אמין לאינפורמציה מרגיעה ואמיתית. בדקו מה הם כבר יודעים– הילדים מחוברים, יותר מההורים ברוב המקרים, לאמצעים טכנולוגים, שם הם מקבלים מידע, מהימן יותר ומהימן פחות לגבי המצב. פעמים רבות ייתכן כי הילדים נחשפים למידע שאינו מהימן, או מהימן, אך מפחיד ומלחיץ. פעמים רבות, בעקבות חוסר הניסיון של הילדים בחיים, הם חסרי הכלים המנטלים הבסיסיים להבין את המידע ולכן הדברים יכולים לאיים עליהם ביותר.

אם תשבו עם הילדים לשיחה, תבדקו מהיכן הם מקבלים את המידע שלהם אודות הקורונה, מה הם מבינים ומה הם מרגישים לגביו, תוכלו לסייע להפחתת החרדה בקרבם באופן משמעותי ביותר.

תנו לילדים מידע מהימן איתו הם יוכלו להתמודד ולהאמין כי הם “בידיים טובות”, אמינות וכנות וכי המצב הלא ברור והמפחיד יכול להשתנות בקרוב.

תנו תוקף לתחושות הילד

הילדים, כמו המבוגרים ודאי מרגישים תחושות מגוונות של אי בהירות וחוסר אונים. תקפו את תחושותיהם וגלו אמפטיה לגבי המצב בו הם נמצאים. נסו שלא לנקוט בדרך של ביקורתיות לגבי ההתנהגויות שלהם והבינו, שגם אם הם “מתפרעים” או חוששים יותר מהרגיל, הכל הוא תגובה למצב בלתי-רגיל.

ברגע שילד, כמו מבוגר מרגיש שיש מי שמתקף את החוויה שלו, הוא חי בידיעה שלמה יותר כי יש מי שמבין אותו ונמצא כדי לעזור לו עם הפחדים הכי בסיסיים שלו.

צרו סדר יום קבוע עם גבולות ברורים

סדר יום קבוע, עם גבולות הוא הדבר הטוב ביותר שיכול לשמש את הילדים בזמנים לא ברורים. גם אם אנחנו מתעוררים בפיג’מה בבית, יש חשיבות להחליף את הבגדים ל”בגדי חוץ”, לשמור על הגיינה אישית בבוקר ולהתחיל את היום בארוחת בוקר מזינה. מחקרים מצאו כי בתקופה זו, גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים, אחד הדברים המופרים ביותר היא התזונה. התזונה בימים אלו לקויה ויכול לפגוע במצב הרגשי והפיזי של הילד.

שמירה על השגרה וסדר היום, היא גם שמירה על שגרת למידה. חשוב כי הילדים יקבלו מידע גם על החומר הנלמד בבית-הספר, אבל גם על הקורונה. דברו על מחקרים ועובדות, כאלה אשר יכולים לעשות סדר אצל הילדים ולהרגיע את החרדה שוודאי מצויים בה.

היבטים חיוביים של הקורונה

למרות שקשה לראות את זה בתקופה זאת, ישנם היבטים חיוביים מאד לקורונה. את ההיבטים החיוביים ניתן “לנצל” לטובת הדברים שאתם רוצים להשיג עם ילדיכם. נמנה מספר היבטים חיוביים והצעות לייעול-

  • מתן הסבר על ידי ההורים– להורים כעת יש אפשרות להיות בעלי-סמכה עבור ילדיהם ודמויות אשר הילד יכול לסמוך עליהם. אם תצליחו לתת מידע מהימן ומרגיע עבור הילד, הדבר עשוי לקרב ולשפר את הקשר ביניכם. מידע כזה, יכול לכלול את ההיבטים שידועים לנו לגבי הקורונה, למשל: ילדים מגיבים טוב יותר למחלה ובדרך-כלל הינם א-סימפטומטים. נוסף לכך, בדרך כלל, אם ילד מחויב בבידוד, ההורה שלו ולעיתים כל המשפחה, תשהה איתו גם יחד בבידוד. יש לא מעט טיפולים טובים כלפי המחלה, אבל עוד צריך לבדוק אותם, כי זו מחלה חדשה.
  • זמן טוב ללמידה על הגיינה אישית– יש לנו איך למנוע את המחלה והעניין הוא שמירה על הגיינה אישית. פעמים רבות קשה ללמד את הילדים לשמור על הגיינה אישית ולהעביר את המסר והחשיבות של הגיינה, לבריאות. הסיבה לכך היא שחיידקים אלו דברים שאנחנו לא רואים ולכן ה”שכל הישר” לא חושב שיש מה להישמר מדבר שאינו קיים במציאות המוחשית שלנו. הקורונה לעומת זאת, מפגישה אותנו עם האמת הזאת- אם נשמור מרחק מאנשים ונשטוף ידיים, אנחנו יכולים להימנע מהתמודדות עם המחלה.
  • זמן לראות את הילד– הורים רבים מדווחים כי הקורונה אפשרה “זמן משפחתי”. עבור משפחות מסוימות, זמן משפחתי עלול להיות מאיים ומפחיד, כיוון שזו התמודדות עם אינטנסיביות שלא ידענו קודם לכן. עם זאת, זמן משפחתי יכול לקרב את כל הנוכחים ולאפשר היכרות אמיתית וקרובה האחד עם השני. מניסיוננו, במצבים כאלו, אתם יכולים להכיר את ילדיכם באופנים שלא הכרתם אותם קודם לכן.

ילדי הגנים בזמן הקורונה

הנגשת המידע בזמן הקורונה קשה בייחוד אצל ילדים הצעירים מגיל שלוש (ילדים בגיל הרך). המושגים לגבי יציבות והתנהלות העולם של ילדים בגילאים אלו הינם מוגבלים. רוב חיי הנפש של ילדים בגילאים אלו מתווכחים על ידי הפרספקטיבה של הוריהם ומתווכים על ידי משחק חברתי.

לילדי בית הספר יש הנגשה ברורה יותר של האירוע, שנעשית על ידי מחנכת הכיתה, אך עבור ילדי הגן הנגשת והסברת האירוע הינה מוגבלת ביותר. עם ילדים אלו כדאי להמחיז את האירוע בתוך משחק. למשל, ניתן לשחק עם בובות- בובה חולה ובובה בריאה ולהעביר את המסר שהבובה הבריאה מרגישה טוב כי שמרה על הגיינה. דבר זה הינו משמעותי לגילאים אלו, בהם אנחנו מלמדים את הילדים על הגיינה אישית ומרחב פרטי.

אל תכעסו על ילדיכם. בתקופה זו רוב הילדים עוברים תהליך של גמילה מטיטולים וממוצץ. הדבר קצת פרדוקסלי עבור ילדים, שכן הם צריכים ודאות והרגעה, דבר אשר המוצץ לדוגמא מספק להם. שימו לב כי תהליכים אלו עשויים להיות איטיים ביותר אצל ילדים אלו. אל תכעסו עליהם, אלא תבינו שתגובה זו נורמלית למצב הלא נורמלי כעת.

תמיכה בבני נוער בזמן הקורונה

בני נוער הם אוכלוסייה שנמצאת בשלב התפתחותי אחר מזה של הילדים הצעירים. שלב זה הוא ייחודי לעומת כל שלבי ההתפתחות האחרים בחיים, בכך שבשלב זה האישיות לא מאורגנת והזהות נבנית ומתגבשת, אל מול נוכחות של אחרים משמעותיים. אנשים אלו הם בעיקרם בני הגיל של הילד, “קבוצת השווים”. בתקופת הקורנה, מטבע הדברים קבוצת השווים מצטמצמת והמעגל החברתי, אם קיים, ישנו רק דרך המדיות החברתיות.

חשוב לדעת כי ליקויים באינטראקציה בינאישית נאותה בתקופה זו עשויים להיות משמעותיים עבור התפתחות רגשית של הילד ולכן יש לתת על כך את הדעת.

ריחוק חברתי אומר שלא צריך להתקרב פיזית לחברים, אבל לא אומר שאנחנו לא יכולים לשמור על קשר או להיפגש בגינה ציבורית, עם מסיכה, רחוק מהחברים הטובים והמשמעותיים. שמירה על קשר עם החברים ואפשור יחסים אלו, היא דרך יעילה לשמור על המצב הרגשי המאוזן של ילדיכם.

דווקא בבני נוער, חשוב שכהורים, תרשו לעצמכם אפילו לחזר אחרי ילדיכם. גם אם זה נראה פתטי לפעמים וכמו שמתבגר לא מעוניין בזה, חשוב שתפעילו את כל הסנסורים שלכם ותרגישו את הילד ואת התחושות שהוא חווה. שיחה גלוי מלב אל לב, בה אתם מתרכזים האחד בשני, ללא עיסוק במדיה או בסלולאר, יכולה להוות פתח לקשר שהאינטראקציה ביניכם לא ידעה קודם.

תתכוננו לחזרה לבית-הספר

בתקופה זאת יש דינמיקה וקצב משונים לשנת הלימודים: לא ברור מתי נהיה בבית הספר, מתי לא ומתי נחזור. מחקרים מראים כי ילדים שחווים בריונות בבית הספר ביומיום, חווים חרדה משמעותית ביותר, בזמן הסגר, שכן החשש מפני “מה שמחכה לי” בבית הספר הוא איום ונורא.

עבור ילדים אלה, הדאגה היא שכרגע, בסגר, אני מוגן, אבל מה יהיה לאחר מכן? אין ספק כי חששות אלו לא תורמים לרווחה הנפשית של הילד, אלא מעמיסים עליו. לכן, חשוב שההורה יזום שיח עם ילדו על חששות אלו.

בילדים אחרים אשר מתמודדים עם קשיים חברתיים או קשיים לימודיים, ההימנעות מבית הספר מצד אחד מהווה גורם רוגע, כיוון שאני לא נמצא יותר במקום המאיים והמפחיד עבורי. מצד שני, דווקא אותה הימנעות מובילה להגברה של תחושת החרדה: אי וודאות מפני החשש, מה יקרה אם וכאשר אחזור לביה”ס: האם הילדים יתנכלו לי באותו האופן שהיה לפני כן?

ריחוק חברתי אצל ילדים

ריחוק חברתי בבית הספר

עבור ילדים עם בעיות לימודיות, הדבר נכון שבעתיים שכן ההימצאות בבתי ולא בבית הספר מפגישה אותם פחות עם קשייהם. עבור ילדים אלו, בית הספר היא מסגרת אשר מעבירה להם את המסר כי הם אינם בעלי ערך, או שהינם בעלי יכולות קוגניטיביות מוגבלות. כך, ההתרחקות מבית הספר מצד אחד מרגיעה את החרדה ומצד השני מציפה חרדה ביתר שאת: מה יהיה לכשנצטרך לחזור?

חשוב שהורים יהיו מודעים להיבטים אלו, בייחוד בילדים שנמצאים בכיתות משמעותיות ובמעבר בין מסגרת גן ליסודי, או במעבר בין יסודי לחטיבה, או תיכון. גילאים אלו מטבע הדברים מועדים לרגישות יתרה. יש לקחת בחשבון כי ילדים אלו מתמודדים עם שינויים טבעיים במבנה הכיתה ובמצבת החברים, דבר שבאופן טבעי מעמיס על ההתמודדות היומיומית של הילד. זאת ועוד בסגר או בלמידה בקפסולות, כאשר הילד מרגיש שאינו יכול להכיר באמת את חבריו לכיתה וליצור אינטראקציות חדשות ומשמעותיות להן כה ציפה.

יצירת משמעות במציאות לא יציבה

בתוך ה”אין”  והשעמום שמציאות הקורונה והסגר יוצרת, אפשר ליצור לא מעט “יש”. יצרנות ויצירתיות, הם הדרך לפיתוח החיוניות והחוסן הנפשי: ישנן פעילויות משותפות רבות שניתן לעשות בתוך מסגרת הבית, באופן שלא נעשה עם ילדיכם לפני כן.

נסו לצאת מהקופסא. חשבו על רעיונות לפעילויות ודברים שהזנחתם בבית קודם לכן: למשל הכנת אוכל מזין ובריא יחד, כמו סלטים ומרקים. תנו לילדים לחשוב ביצירתיות ולהחליט מה היו רוצים להכין לארוחת הערב. אנשים רבים כיום מכינים גינות ירק בבית, דבר שאפשר להכין גם בבתים עם מרפסת, ללא חצר. פעילות משפחתית זו למשל, היא יצירה אמיתית שמספקת חיוניות.

צרו תחושת שליטה

התמודדות עם מצב של מציאות לא יציבה ולא ברורה, כמו זאת שהקורונה מספקת עבורנו, היא במידה לא מבוטלת התמודדות עם חרדה ומציאות כאוטית שהינה בלתי נסבלת עבור רובנו.

מצב של חוסר וודאות מוביל פעמים רבות לחוסר אונים ולייאוש אמיתי. כמו בהתמודדות עם חרדה כללית, גם התמודדות עם מציאות הקורונה הדינאמית יכולה להיות נסבלת הרבה יותר אם תדעו ליצור תחושת שליטה אמיתית באירוע.

ילדים כמו מבוגרים מחפשים להיאחז במה שברור להם, אבל מה קורה שהעוגנים הכי בסיסיים- בית הספר וההורים מתנהגים שלא כבעבר? חוסר האונים מתגבר. השבת תחושת השליטה יכולה להיות דרך פעילויות משחקיות בתוך הבית, זמן משפחתי, יצירתיות, יציקת משמעות לתוך תקופה זו, הבעה של הרגשות באמצעים אומנותיים ושמירה על קשר יומיומי עם חברים.

תנו לילדים לבחור. יכולת הבחירה בתקופה זו יכולה לשפר את תחושת השליטה והמשמעות שהילד חש לגבי עצמו ויכולותיו. הבחירות אמנם מזעריות בתקופה זו, אך חשובות וביניהן: מה אלבש, מה אוכל, איזה סוג ספורט אעשה היום, מה המסכה איתה ארצה להסתובב ועוד.

טיפול פסיכולוגי לילדים בקורונה

טיפול פסיכולוגי לילדים בקורונה יתמקד בשיפור יכולות ההתמודדות, הפחתת תחושת החרדה אצל ילדים והוריהם וחיזוק החוסן האישי.

מתי כדאי לפנות לטיפול? ראשית יש לזכור כי תגובות לא רגילות, כמו רגרסיה בתפקודים התנהגותיים או התפתחותיים, הרטבת לילה, חרדות, עייפות, שינויים בתזונה ועוד, הם סבירים והגיוניים בתקופה זו. אם אתם או ילדיכם סובלים מהתנהגות לא רגילה, כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי ובחינת המשך מענה טיפולי מקצועי.

בתקופה זו טיפול פסיכולוגי עדיין חיוני ולכן טיפולים בקליניקה, פנים אל פנים, מתקיימים גם בתקופת הסגר. לחילופין, ישנה האפשרות לקיים טיפול פסיכולוגי עם הילד או הוריו דרך טיפול אונליין בזום.

אל תשכחו את עצמכם

כשאנחנו תומכים באדם שהוא חרד יותר מאיתנו, או חסר ישע יותר מאיתנו, אנחנו נוטים לשכוח את החרדות של עצמנו. עובדה זו נכונה אחת כמה וכמה עבור הורים שכה מחוברים לכל התרחשות שקורית עם ילדיהם. חשוב דווקא בזמנים אלו, שהילד ידע שההורה מבין אותו ומודע לכך שהתקופה הזאת מובילה לחרדות.

אין הכוונה היא כי הילד יהיה הדמות התומכת או המרגיעה את ההורה ונדגיש כי יש חשיבות שההורה יהיה אסוף ויהווה מקור לאינפורמציה מרגיעה, אך גם חשוב כי הילד יחווה שיח כנה וגלוי-לב מצד ההורה.

כך, הילד יוכל להרגיש כי הוא ההורה הוא כתובת לפורקן רגשי שלו וכך הילד ירשה לעצמו להישען על ההורה ברגע משבר.

פנו לצוות המומחים של מכון סול לפסיכותרפיה לסיוע בתקופת הקורונה

 

 

הפניות

Dalton, L., Rapa, E., & Stein, A. (2020). Protecting the psychological health of children through effective communication about COVID-19. The Lancet Child & Adolescent Health4(5), 346-347.

Gassman-Pines, A., Ananat, E. O., & Fitz-Henley, J. (2020). COVID-19 and Parent-Child Psychological Well-being. Pediatrics146(4).

Wang, G., Zhang, Y., Zhao, J., Zhang, J., & Jiang, F. (2020). Mitigate the effects of home confinement on children during the COVID-19 outbreak. The Lancet395(10228), 945-947.

 

הפניות לאתרים חיצוניים

התמודדות פסיכולוגית אצל ילדים בקורונה, אתר ארגון הבריאות העולמי (HWO)

סיוע לילדים בזמן הקורונה, אתר ארגון הבריאות העולמי (HWO)