איך מאבחנים אוטיזם?
אצלנו במכון סול עושים שימוש במספר כלים סטנדרטיים והמתוקפים ביותר כיום, לאבחון אוטיזם. זאת, בהתאם לדרישות ביטוח לאומי על-פי חוזר מנכ”ל משרד הבריאות לאבחון אוטיזם. מוזמנים לקרוא על איך מאבחנים אוטיזם.

כלי אבחון סטנדרטים ומתוקפים לאוטיזם
אז איך מאבחנים ילדים ומבוגרים בספקטרום האוטיסטי?
עיקר האבחון נעשה כמובן מול האדם עצמו. מדובר על כלים שפותחו עם השנים. חלק מאותם כלים מתורגמים לנתונים מספריים. כאלו המאפשרים לאבחן באופן מדויק יותר. הן על הרצף האוטיסטי והן בניתוח מאפיינים מסוימים.
הכלים שפותחו הם כלים המיועדים לאבחון של אדם הנמצא על הספקטרום ובראשם, אבחון אדוס ADOS, אותו אנחנו מעבירים בכל אבחון בו יש שאלה של תקשורת.
מלבד ל-ADOS, אנו מעבירים כלי אבחון נוספים, כוללים בעצם עבודה גם מול ההורים (גם אצל מבוגרים). לבטח כשמדובר באבחון של ילדים בגיל הרך. אז, האבחון באמצעות ההורים קריטי ומשמעותי בכל גיל.
כיוון שהספקטרום האוטיסטי הינה אבחנה נוירו-התפתחותית רחבת היקף, גם במבוגרים חשוב לנו לראיין את ההורים. זאת, כיוון שמדובר באבחנה המאפיינת את האדם מאז שהוא הגיע לעולם.
לכן, התחקות מקצועית אחר שלבי ההתפתחות הראשוניים שלו הינה מהותית וקריטית. מסיבה זו אנחנו נדרוש לראות את ההורים בעת האבחון, גם כשמדובר באבחון אוטיזם למבוגרים.
מי רשאי לאבחן?
אבחון של אוטיזם נעשה בשני מישורים. מישור אחד כולל בדיקות רפואיות הכרחיות.
אלו ייעשו על ידי אחד מאנשי המקצוע: פסיכיאטר ילדים ונוער, מומחה לנוירולוגיה והתפתחות הילד או רופא ילדים התפתחותי, בהתאם להנחיות חוזר מנכ”ל משרד הבריאות.
לצד המישור הרפואי נעשה אבחון מעמיק ברמה הפסיכולוגית.
כאן אותו אבחון ייעשה על ידי אחד מהארבעה: פסיכולוג קליני מומחה לו הכשרה בתחום הקליני של ילדים, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג שיקומי או פסיכולוג חינוכי, לו הכשרה באבחון אוטיזם.
ישנם מקרים ולצד אותם אנשי מקצוע אלו יצורפו אחרים. אלו יכולים לכלול, במידת הצורך, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ועוד.
דבר זה מתקיים במקרים בהם הילד מתחת לגיל 6 והינו מטופל ומאובחן במכון להתפתחות הילד.
יש לציין כי אבחונים מתוקפים וסטנדרטים בלבד הינם המבחנים בהם אנחנו משתמשים באבחון הפסיכולוגי ולכן זהו החלק המשמעותי והאינדיקטיבי ביותר לאבחון אוטיזם.
איך מאבחנים אוטיזם בכלים פסיכולוגיים?
שאלוני רקע כאבחון ואיתור אוטיזם
שאלוני רקע הינם מגוונים ואותם אנחנו שולחים למאובחנים שלנו מבעוד מועד, בהתאם לגיל, על מנת לבחון התאמה וצורך לאבחון אוטיזם/תקשורת.
בין השאלונים- שאלון SRS לביה”ס ולהורה, שאלון ABAS, שאלון AQ למבוגרים ועוד.
שאלונים הרלוונטיים יותר לאוטיסטים בתפקוד בינוני וגבוה ולהוריהם. היתרון הבולט באותן שאלות הוא היכולת למקד מספר שאלות משמעותיות סביב נושא מסוים.
מיקוד השאלות סביב אותו נושא מאפשר למאבחן לקבל תמונה רחבה יותר. תמונה שיש בה גם לראות איך המאובחן תופס את עצמו וכיצד סביבתו תופסת אותו.
ישנם אוטיסטים בתפקוד גבוה שאף יחושו בנוח עם שאלות קונקרטיות. שאלות שיש בהן לקבל מידע מדויק מהמאובחן עצמו. לבטח אם מדובר באוטיסט בתפקוד גבוה לו יכולת ורבלית גבוה.
לצד זאת, אותן שאלות מאפשרות להורים לענות באופן ממוקד.
התשובות לאותן שאלות תורמות תרומה מכרעת ליכולת לאבחן במדויק. בין אם בתחום האוטיזם או בכל אבחון אחר.
באם יש אינדיקציה לאבחון הפרעת תקשורת העולה משאלוני האיתור, או באם יש הפנייה של גורם מקצועי אחר- רופא או מטפל, אנחנו נפנה למפגש אבחוני.
בתוך המפגש האבחוני יועברו מבחני אינטיליגנציה (חובה עד גיל 18), מבחנים תפקודיים, ומבחני הערכת תסמיני אוטיזם.
כעת נגע בחלק מהמבחנים אותם אנחנו מעבירים באבחון תקשורת.
אבחון אוטיזם באמצעות מבחן אדוס
אחד מהכלים המהימנים הוא מבחן ADOS – Autism Diagnosis Observation Schedule. מדובר על מבחן המתבסס על מדדים מוסכמים.
מבחן אדוס בוחן התנהגויות תקשורתיות וחברתיות. התנהגויות שיש בהן להעיד על קיומו של המאובחן על הרצף האוטיסטי. המבחן נעשה על ידי פסיכולוג וכולל תצפיות מודרכות.
במסגרת מבחן אדוס יתבקש הילד המאובחן לבצע מספר משימות במסגרת משחק.
אותן משימות כוללות הבנת רגשות, הבנת מצבים חברתיים, התייחסות לאחר, שימוש בתקשורת מילולית ולא מילולית ואף בנוגע ליכולתו להשתמש בדמיון.
למבחן אדוס קיימים ארבע גרסאות שונות. כל גרסה מותאמת לגיל והרמה השפתית של הילד שמאובחן. קיימת אף גרסה המתאימה לאבחון של מבוגרים.
אבחון אוטיזם באמצעות מבחן ADI-R
כאן מדובר על כלי אבחוני מול ההורים. מדובר על ראיון הכולל כ-93 שאלות. ראיון ההורים נעשה מול פסיכולוג.
בין היתר, יישאלו ההורים על התפקוד הרגשי של בנם, תפקודו התקשורתי והחברתי. השאיפה באבחון היא לקבל מידע מגיל הינקות ועד התקופה האחרונה.
סדרת השאלות הראשונה מתייחסת להתפתחות המוקדמת של ילדם. בהמשך יכוונו השאלות עבור קבלת רקע כללי.
עם התקדמות הריאיון יבחן המראיין לעומק את מאפייניו השונים של הילד. שאלות שיתייחסו, בין היתר, להתנהגויות חזרתיות, רגישויות סנסוריות, קשת פעילות הילד ביומיום ועוד.
בתוך מבחן זה יש והמראיין יוסיף שאלות נוספות הכרחיות. מנגד, עם התקדמות הריאיון, ייתכן ויושמטו שאלות אשר פחות רלוונטיות למקרה הנידון.
אבחון אוטיזם באמצעות מבחן וכסלר לגיל הרך
מבחן וכסלג לגיל הרך- וופסי מיועד לילדים בגילאים 3-7. מדובר על כלי הבוחן את יכולותיו האינטלקטואליות של המאובחן. הבדיקה נערכת על גבי שני סולמות – סולם ביצועי ומילולי.
בסולם המילולי ייבחן אוצר המילים של הילד, ידע כללי והליכי הבנה ומחשבה. בסולם הביצועי תיבחן יכול הסקה לא מילולית, מהירות פסיכו-מוטורית ותפיסה חזותית.
הילד שאובחן יקבל ציון מסכם בכל סולם ואף ציון כללי המשלב בין שני הסולמות.
אבחון אוטיזם באמצעות מבחן וכסלר לילדים
מבחן וכסלר נוסף המיועד לילדים מעל גיל 7 הינו ויסק 4. כאן עושים המאבחנים שימוש בארבעה סולמות. אלו כוללים לוגיקה תפיסתית, הבנה מילולית, זיכרון עבודה ומהירות עיבוד.
גם כאן ניתן ציון נפרד בכל סולם. ארבעת הציונים אף משולבים לכדי ציון אחד כולל.
מבחן זה מתאפשר גם מול ילדים מעל גיל שבע שאינם יודעים קרוא וכתוב.
אבחון אוטיזם באמצעות מבחן מאלן
מבחן מאלן הינו כלי אבחוני שפותח ב-1997. מדובר על כלי המיועד להערכת ילדים מגיל לידה ועד גיל חמש וחצי שנים.
במבחן בו יוכלו המאבחנים להעריך את רמת ההתפתחות של פעוט. מבחן מאלן כולל תצפיות מובנות של הפעוטות והילדים הנוגעות לחמישה תחומים.
חמשת התחומים אותם בוחנים המאבחנים כוללים מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה, הבעת שפה, הבנת שפה ותפיסה חזותית. בסופן של התצפיות יינתן ציון כללי.
ציון המקביל לציון IQ שניתן. אבחון מאלן נעשה באמצעות פריטים שונים. מדובר על 17-21 פריטים בכל תחום שנבחן.
אבחון אוטיזם באמצעות מבחן ביילי
מדובר על מבחן נוסף הבוחן התפתחותם של תינוקות. המבחן נוצר על ידי הפסיכולוגית ננסי ביילי. המבחן מאפשר להעריך כישורי מוטוריקה שונים, לצד התפתחות קוגניטיבית של ילדים מגיל אפס ועד גיל שלוש.
מבחן ביילי אורך כשעה אחת. בתוך אותה שעה נחשף התינוק לרצף משימות באמצעות משחק. תוצאות האבחון מקבלות ביטוי בשלושה סולמות בתחומים שונים ולסולם רביעי כללי.
אז מתאפשר למאבחנים להשוות את תוצאות הסולמות לתוצאות הקיימות בנורמה. חריגה מהנורמה יש בה להצביע כמובן על מאפיינים של מי שנמצא על הרצף האוטיסטי.
שימוש במשחק כאבחון לאוטיזם
היה זה אפלטון שטען כי ניתן “לגלות טוב יותר את אופיו של אדם במשך שעה אחת של משחק, מאשר במשך שנה שלמה של שיחה”.
אמירה זו בהחלט עומדת במבחן בכל הנוגע לאבחון של אוטיסטים. לבטח שמדובר בפעוטות וילדים ולבטח כיום, כשרוב האבחונים נעשים באותם גילאים צעירים.
כלי האבחון שסרקנו קודם אכן הדגישו את השימוש במשחק. עבור ילדים רבים ההגעה לאבחון אינה פשוטה.
חלקם רואים באותן מרפאות ומסגרות מאבחנות כמקום שאינו נעים להם. הגעתם לאבחון עם אדם זר לבטח לא מוסיפה לכך.
חוויית האבחון כמשחק מהווה, בראש ובראשונה, גורם ממתן ומרגיע. המשחק מהווה עבור הילדים מסגרת של כללים נעימים ובטוחים.
מסגרת אותה הם מכירים מהבית וממסגרות אחרות. שימוש במשחק בתוך האבחון מסיר אט אט את החששות הנלווים לאותם ילדים. הדבר מקבל משנה תוקף במיוחד עבור ילדים הנמצאים על הספקטרום.
יתרון נוסף ובולט בשימוש במשחק ככלי נוגע להבנה של המאובחן. היכולת לזהות מאפיינים התנהגותיים וקוגניטיביים דרך משחק הוכחה כמדויקת ממש.
באמצעות משחק, ילדים ואף מבוגרים, יפגינו מאפיינים התנהגותיים וקוגניטיביים להם אינם מודעים. מאפיינים, שלו היו נשאלים לגביהם ישירות, יש והיו עונים תשובה שאינה מאפיינת אותם בצורה מדויקת.
כיום ניתן כמובן לראות שימוש במשחק לא רק במסגרת אבחון. משחק הפך לכלי משמעותי בתחום החקירות וכמובן עודנו תחום מתפתח ורחב במסגרת טיפול על ילדים, בני נוער ואף מבוגרים.
איך מאבחנים אוטיזם- חשוב לדעת!
חשוב גם כאן לזכור כי קיימת משמעות רבה למי מבצע האבחון.
במסגרות פרטיות שואפים להעניק אבחון בכמה שיותר שיטות, בשיתוף מספר אנשי מקצוע למאובחן יחיד.
לבטח אלו שהוכחו כמדויקות ומוצלחות. אצלנו במכון אנו יודעים לייצר בתוך אותם אבחונים הליכי עבודה מקצועיים ויעילים, הכוללים מספר אנשי מקצוע. אבחון מאין זה, לא תמיד ניתן למצוא במסגרות ציבוריות.