פסיכיאטרית להפרעות אישיות

חן אור יונגרוירט - פסיכולוגית קלינית M.A | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 15.9.22

מהי הפרעת אישיות?

לכל אדם יש את האישיות הייחודית לו. דפוסי אישיות המתגבשים בגיל צעיר ומלווים אותנו לאורך כל חיינו, ומשפיעים על הדרך בה אנו חווים את העולם, את עצמנו ואת הסביבה.

דפוסי האישיות של האדם הולכים יד ביד עם הקשיים הפסיכולוגיים שהוא חווה.

עם זאת, ישנם אנשים שדפוסי האישיות הללו אינם גמישים ומובילים להתנהגות שלא מסתגלת לסביבה; מובילים לפגיעה משמעותית בתפקוד ולמצוקה רבה.

חשוב להבין כי לא כל תכונה שונה/מוזרה/נוקשה מעידה על הפרעות אישיות, אך אם היא באה לידי ביטוי באופן קיצוני ופוגעת בתפקוד היום-יומי, זה בהחלט עשוי להעיד.

האם ניתן לטפל בהפרעות אישיות? התשובה היא כן. הפרעות אישיות מאתגרות לטיפול, אך בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ניתן להתגבר על קשיים רבים ולזכות לשיפור משמעותי בתפקוד היום-יומי.

בעלי הפרעות אישיות לא תמיד ירגישו פגיעה בתפקוד. ברוב המקרים, זה יורגש בתקופות של לחץ מצטבר, בהן התכונות האישיותיות הבעייתיות יודגשו בהתנהגות של האדם וישפיעו על תפקודו.

בעלי הפרעות אישיות ברוב המקרים יצביעו שהבעיה היא בסביבה שלהם ולא בהם. לכן, על מנת להביא לטיפול יעיל, יש צורך לאבחן את הפרעת האישיות, להודות בה ולשתף פעולה על מנת לטפל בה.

טיפול פסיכיאטרי להפרעות אישיות

פסיכיאטרית להפרעות אישיות

אבחנה של הפרעת אישיות

מתי דפוסי אישיות בעייתיים הופכים להיות הפרעה? לכל אדם יש דפוסי אישיות והתנהגות מסוימים שמובילים לקשיים כאלה ואחרים בחיים. ובכל זאת, יש אבחנה ברורה להפרעת אישיות.

על פי מחקרים, אישיות בריאה כוללת גמישות מחשבתית, תחושת מסוגלות, רגשות חיוביים ורמה נמוכה של לחץ, חרדה, דיכאון ועוינות.

על פי ה-5-DSM, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, ישנו מגוון של הפרעות אישיות ספציפיות. אך קודם לכן, יש לאבחן קיומה של הפרעת אישיות כללית ורק לאחר מכן הפרעת אישיות ספציפית.

אבחנת הפרעת אישיות על פי הDSM:

  1. A. תבנית מתמשכת של חוויה והתנהגות שסוטים באופן בולט מהמצופה בחברה בה האדם חי. זה מתבטא בלפחות שניים מהבאים:
  2. קוגניציה (אופן התפיסה והפירוש של העצמי, האחר ואירועים שונים)
  3. מגוון של רגשות, עוצמתם, יציבותם ומידת המותאמות שלהן לסיטואציה.
  4. תפקוד בינאישי.
  5. שליטה בדחפים.
  6. B. התבנית המתמשכת אינה גמישה וסוטה מהנורמה בטווח רחב של מצבים אישיים וחברתיים.
  7. C. התבנית המתמשכת מובילה לדחק משמעותי או פוגמת בתפקוד החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים.
  8. D. התבנית יציבה ונמשכת זמן רב, וניתן לזהות את ההתחלה שלה בגיל ההתבגרות או לפחות בתחילת הבגרות.
  9. E. התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה מהפרעה נפשית אחרת.
  10. F. התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי כגון פגיעת ראש.

מגוון הפרעות האישיות

ישנן שלושה אשכולות של הפרעות אישיות. אבחון פסיכיאטרי היא הדרך לבצע אבחנות אלו.

אשכול א’ – “המוזר”

כולל הפרעות אישיות המאופיינות בחשיבה והתנהגות הנתפסים כמוזרים, משונים ויוצאי דופן על ידי הסביבה.

  • הפרעת אישיות פרנואידית – בעל האישיות הזו נוטה להשליך את הבעיות שלו על העולם, נוטה להאשים אחרים בבעיות שלו. מתאפיינים בדפוס עקבי וכרוני של חשדנות והיעדר אמון.
  • הפרעת אישיות סכיזואידית – דפוס נרחב של ניתוק מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של הבעת רגשות במסגרת בינאישית שתחילתם בבגרות המוקדמת. זה בא לידי ביטוי בהיעדר תשוקה או הנאה מיחסים קרובים, ישנו עניין מועט, אם בכלל, בחוויות מיניות. מתבטא בקור רגשי והיבדלות.
  • הפרעת אישיות סכיזוטיפלית – דפוס מתמשך של ליקויים חברתיים ובינאישיים בולטים, כמו עיוותים קוגניטיביים או תפיסתיים ומוזרויות בהתנהגות, שמתחילות עד לבגרות המוקדמת ונוכחות במגוון הקשרים.

בא לידי ביטוי ברעיונות ייחוס, אמונות מוזרות, חוויות תפיסתיות חריגות, חשיבה ודיבור מוזרים, היעדר חברים קרובים.

אשכול ב’ – “הדרמטי”

כולל הפרעות אישיות שבבסיסן כוללות חוויות של דרמה וסערה גדולה.

  • הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית – תבנית חזקה של זלזול והפרת זכויות של אחרים. זה בא לידי ביטוי בכישלון בהשתלבות בנורמות חברתיות, ערמומיות, אימפולסיביות, רגזנות, אגרסיביות ועוד.
  • הפרעת אישיות היסטריונית – דפוס חוזר של רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב, המתחיל בבגרות המוקדמת ומופיע במגוון הקשרים ומתבטא בתחושה לא נוחה במצבים בהם האדם אינו מרכז תשומת הלב, האינטראקציה עם אחרים מאופיינת בהתנהגות בלתי תואמת בעלת אופי מיני, שינויים מהירים ושטחיים של רגשות, מציגים רגשות בצורה דרמטית ומוגזמת.
  • הפרעת אישיות גבולית – דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין-אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית. בא לידי ביטוי במאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית, דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בינאישיות, אימפולסיביות, חוסר יציבות רגשית, כעס עז ועוד.
  • הפרעת אישיות נרקיסיסטית – תבנית מתפשטת של העצמה עצמית, של צורך בהערצה ושל חוסר אמפתיה. בעל תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית, עיסוק בדמיונות של הצלחה אינסופית, כוח, יופי או אהבה מושלמת.

אשכול ג’ – “החרד”

הפרעות אישיות חרדתיות.

  • הפרעת אישיות תלותית – צורך מוגזם וכרוני בקבלת טיפול ודאגה מידי אחרים, שמוביל להתנהגות כנועה ופחד מפרידה ונטישה.
  • הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית OCPD – דפוס עקבי וערוני של עיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם ושליטה נפשית ובינאישית על חשבון גמישות, פתיחות ויעילות.
  • הפרעת אישיות נמנעת – דפוס עקבי וכרוני של הימנעות חברתית, רגשות של חוסר התאמה ורגישות להערכה שלילית.

ישנן הפרעות אישיות אשר עשויות להיות מבלבלות בהגדרה שלהן. האם מדובר במטופל עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית או אנטי סוציאלית?  הפרעת אישיות תלותית, נמנעת או בכלל גבולית? רופא/ה פסיכיאטר מומחה יידע לענות על ההבדלים הדקים, לאבחן במדויק את הפרעת האישיות ולהמליץ על תחילת טיפול תואם.

טיפול פסיכיאטרי בהפרעות אישיות

טיפול פסיכיאטרי-תרופתי בהפרעות אישיות לרוב יהיה משולב בטיפול פסיכולוגי, שכן הפרעות אישיות הינן חלק אינטגרלי מהאישיות ולכן יש לתת מענה מעבר למענה התרופתי, שאינו מספיק ברוב הפעמים.

להביא לשינוי אישיותי זה קשה מאוד. אך ביחד עם ליווי וטיפול מתאים, זה עשוי להיות אפשרי. על מנת להביא לשינוי, המטופל צריך להבין כי הוא צריך לשתף פעולה. הוא צריך להביט בעולמו הפנימי ולהרחיב את ההסתכלות על הסימפטומים בלבד.

את זה עושים ביחד עם איש מקצוע מתאים.

לצד טיפול פסיכולוגי שיכול להביא לשינוי, כדאי לשקול שילוב טיפול תרופתי על מנת להפחית את עוצמת התחושות הקשות שהמטופלים חווים ביום-יום. בניגוד לטיפול פסיכולוגי מעמיק, טיפול תרופתי לא יכול להביא לשינוי הדפוסים האישיותיים וההתנהגויות הבלתי מסתגלות. אך כן יכול להביא להקלה בעוצמת תחושת המצוקה.

אצלנו במכון סול, ניתן לקבוע תור לרופאה פסיכיאטרית על מנת לאבחן קיום של הפרעת אישיות, לקבוע את הפרעת האישיות הספציפית במידה וכן ולתכנן תוכנית טיפולית מתאימה. בין אם זה טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי או טיפול משולב.