אבחון וטיפול פסיכיאטרי לדיכאון אחרי לידה
התרומה העיקרית של פסיכיאטרית במצבים של דיכאון בזמן או אחרי לידה, היא האבחנה המוקדמת, המובילה לטיפול מוקדם.
נקודה זו הינה קריטית ומהותית, שכן ככל שנאבחן מוקדם יותר את האם כמתמודדת עם דיכאון אחרי לידה, כך נוכל לטפל בה מוקדם יותר.
הטיפול הפסיכיאטרי המדויק, בזמן הנכון, יאפשר להשיב את האם לתפקוד תקין ובמקרים קיצוניים, אף למנוע התדרדרות שעלולה להוביל למצבים של אובדנות ו/או פגיעה עצמית!
איך פסיכיאטרית מאבחנת דיכאון אחרי לידה?
דיכאון אחרי לידה, כמו כל דיכאון אחר וכמו כל התמודדות נפשית/פסיכיאטרית אחרת, נשענת על אינטייק אבחוני ראשוני.
אינטייק הינה פגישת ראיון מקצועית, אותה מבצעת הפסיכיאטרית בעת המפגש עם המטופלת. פעמים רבות, אם המטופלת לא מתפקדת, נבקש ממנה להגיע עם בן/ת זוגה או קרוב משפחה אחר.
זאת, על מנת שנוכל לדייק כמה שיותר את האבחנה ולתרום לטיפול נכון יותר.
כמו כל אבחנה פסיכיאטרית, דיכאון אחרי לידה נבדק על-פי הקריטריונים לדיכאון, המופיעים בספר האבחנות האמריקאי ה-DSM5.
ספר זה הינו אוגדן המפרט עבור רופאים ופסיכולוגים את הסימפטומים המאפיינים הפרעות פסיכיאטריות.
יש לציין כי ספר האבחנות הינו אוגדן הנשען על מחקרים סטטיסטיים עדכניים ולכן הינו מתעדכן מעת לעת. ספר האבחנות האמריקאי הנוכחי העדכני ביותר הוא ה-DSM5, אשר ראה אור לראשונה בשנת 2013.
דיכאון אחרי לידה- סימפטומים
התסמינים המופיעים בדיכאון אחרי לידה דומים מאוד לתסמינים המופיעים בדיכאון “קלאסי”. הם כוללים:
- עצבות מתמשכת או חרדה– תחושות של חשש גדול לגבי הילד, או חשש מאיזו אימהות אני אוכל לתת עבור הילד.
- רגשות אשם– תחושה שאני לא אמא מספיק טובה. שכל מה שאני עושה לא מספיק, או לא טוב.
- חוסר ערך– פעמים רבות אמהות נוטות לשכוח את כל זהותן שהיתה לפני האמהות. למשל, העובדה כי היו נשים עובדות/אפקטיביות ופעלתניות. כל הזהות מתכנסת להיותן אמהות, והינן מתקשות לראות בעיניי רוחן חיים בהם הילד משתלב יחד עם מקצועיותן.
- ייאוש– אמונה כי עדיף לילד שלא אהיה בחיים, כי אמא כמוני רק יכולה להזיק לו.
- עייפות יתר/קשיי שינה– מחסור משמעותי בשעות השינה, או קושי להירדם.
- בכי/כעס– יש כאן להבחין. ישנן תגובות הורמונליות טבעיות ומותאמות וישנם בכי/כעס בלתי פוסקים.
- אובדן עניין– חוסר עניין בכל דבר שקשור לחיים, כמו דברים רגילים שקודם האם היתה מתעניינת בהם. למשל מישהי שאהבה לבשל ופתאום אין לה כוח לקום לעשות לעצמה פרוסת לחם.
- קשיי ריכוז– קושי לזכור את נושא השיחה או לזכור דברים בסיסיים, כמו תור לרופא וכדומה.
- הזנחה– אישה שלא נכנסת להתקלח ולבצע פעילויות בסיסיות אחרות.
- תיאבון יתר/חוסר תיאבון
בנוסף לכך, ישנם תסמינים הייחודיים סביב הלידה, כגון כאבים בגוף, קושי בקרבה וחיבור רגשי לתינוק, תחושה של חוסר יכולת לטפל בו.
כמו כן, מחשבות על מוות, פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק.
דיכאון אחרי לידה יכול להימשך זמן רב. במידה והסימפטומים המתוארים קיימים, יש לפנות לאנשי מקצוע מתאימים לאבחנה וטיפול מתאימים.
אבחון מוקדם הינו מרכיב משמעותי בהחלמה ובהתמודדות, שכן הוא מסייע להפחתת המצוקה ולמניעת החמרתה.
מה זה בעצם דיכאון אחרי הלידה?
דיכאון אחרי הלידה מתאפיין בשינויים במצב הרוח סביב הלידה ואחרי הלידה הינם שכיחים ועשויים להגיע עד כדי דיכאון קליני. הדיכאון מתחיל עוד לפני הלידה, במהלך ההיריון, ומחמיר לאחר הלידה.
תחושות של דכדוך, חרדה, אמביוולנטיות סביב הלידה הן תחושות נורמטיביות שעוברות אחרי מספר ימים. בקצה הסקאלה, זה עשוי להיות מצב של דיכאון קליני.
50% מנשים שעברו לידה מתארות שעברו דכדוך אחרי לידה, הנקרא גם “בייבי בלוז“. דכדוך הבא לידי ביטוי בעצבות, חרדה, אי שקט, קשיי שינה ושינויים תכופים במצב הרוח.
למעלה מ10% מהנשים שעברו לידה סבלו מסימפטומים של דיכאון קליני סביב הלידה.
מה שמייחד את הדיכאון אחרי הלידה לעומת הדיכאון הקליני ה”קלאסי” הן התחושות השליליות של האם כלפי התינוק לצד רגשות אשם מהתפקוד שלה כאם.
האם ניתן למנוע זאת מראש? לא. ניתן להכיר שיש נשים עם סיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון סביב הלידה.
נטייה לסטרס, חרדות, רקע של מחלות פסיכיאטריות אצל האם או אצל המשפחה, הם גורמי סיכון לדיכאון אחרי הלידה.
יש לציין כי נשים רבות סובלות מגורמי סיכון אלה ורוב הנשים אינן סובלות מדיכאון לאחר הלידה. רוב המשפחות מצליחות לצלוח את הקשיים הללו.
בנוסף, ישנן נשים שעוברות קשיים סביב ההורות החדשה, אך לא בהכרח מדובר בדיכאון אחרי לידה.
דיכאון אחרי לידה- טיפול
ישנם מספר סוגי טיפול בדיכאון אחרי הלידה. ראשית, טיפול רגשי פרטני שמטרתו להביא להקלה בסימפטומים הדיכאוניים.
בנוסף, הטיפול אמור לסייע לאם הטרייה להסתגל לתפקיד החדש של אימהות ולאזן בין התפקידים השונים בחיים, כמו משפחה, עבודה, זוגיות ואימהות.
הטיפול יכול להיות בנקודת מבט פסיכודינמית או מנקודת מבט קוגניטיבית-התנהגותית (CBT). טיפול מנקודת מבט פסיכודינמית יתמקד במקור של המצוקה הנפשית סביב הלידה.
מקור שקשור ליחסים מוקדמים מופנמים בחיים, מול ההורים למשל. טיפול מנקודת מבט קוגניטיבית-התנהגותית יהיה טיפול קצר מועד שיתמקד בשינוי של דפוסי חשיבה שליליים והתנהגויות שנלמדו בהתאם לכך.
בנוסף לטיפולים מסוג זה, דיכאון יכול להיות מטופל באמצעות טיפול תרופתי, תרופות פסיכיאטריות נוגדי דיכאון.
טיפול זה רלוונטי כאשר הסימפטומים עוצמתיים והמצוקה הנפשית מגיעה לידי פגיעה תפקודית אצל האם. במקרים רבים, הטיפול היעיל ביותר יהיה שילוב בין טיפול רגשי ותרופתי.
לשילוב הטיפולים יש חשיבות גבוהה. טיפול רגשי יכול להיות פרטני לאם הטרייה, אך גם יכול להיות טיפול זוגי עבור בני הזוג שיחדיו נכנסים לתפקידים חדשים בחייהם.
בנוסף לכך, טיפול תרופתי הוא יעיל ביותר על מנת להפחית סימפטומים ולהפחית את עוצמת תחושת המצוקה.
למי עליי לפנות? פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית?
במידה ועולה חשד לדיכאון אחרי לידה, ניתן להתייעץ עם רופא משפחה, עם אחות בקופת חולים או בטיפת חלב.
כמובן, ניתן לפנות לאנשי מקצועות בריאות הנפש כגון פסיכולוג, פסיכיאטר, עובדת סוציאלית.
פנייה לפסיכיאטר קודם כל עשויה להביא לאבחון פסיכיאטרי מוקדם של הדיכאון, כך ניתן לסייע להפחתת המצוקה ולמניעת החמרתה.
באמצעות האבחנה הפסיכיאטרית, ניתן להתחיל טיפול תרופתי בשילוב פסיכותרפיה.
דיכאון אחרי לידה בקרב גברים
הנתונים מראים כי 10% מהאבות חווים דיכאון אחרי לידה.
המון שינויים המתרחשים בעקבות הלידה משפיעים על האב הטרי ועל מצב רוחו, מה שיכול להביא עד לידי דיכאון.
השינויים שהאב מרגיש קשורים לתשומת הלב של האישה, התפקיד החדש של האבהות, חרדה ופחד ממה יהיה, איך יסתגלו לתינוק החדש בבית.
לא מספיק נהוג להכיר בדיכאון אחרי לידה בקרב גברים, אך במקביל למצב רוחה של היולדת, גם מצב רוחו של האב יכול להשתנות בצורה קיצונית ולהשפיע על תפקודו.
