אישיות תלותית – הקדמה
כולנו זקוקים לקשרים ותלויים בקרבה שלנו באחר ובקשרים בחיינו, על מנת להתנהל באופן מסתגל בעולם ולהיות ניזונים מהקשרים שאנו משתתפים בהם.
קשר קרוב הוא כמו מזון שאנו נזקקים לו על מנת שלא לחוש בודדים.
אולם, אנשים מסוימים, יפנו לטיפול, בשל העובדה שהאישיות שלהם כולה מאורגנת סביב צרכי תלות חזקים. חוויה זו של תלות עשויה לפגוע בהם ולמנוע מהם לעזוב מערכות יחסים פוגעניות ונצלניות (כאלה שבהן אף קיימות דינאמיקות מזוכיסטיות), או לעורר בהם תחושות של היעדר מסוגלות חזקות.
במאמר הנוכחי נעמוד על המרכיבים האישיותיים של אנשים אלו, תוך חידוד ההבדלים שבין האבחנות הפסיכיאטריות לאישיות תלותית, כפי שנכתבו בDSM וב-ICD לבין ההתייחסות של ה-PDM אליה.
ההגדרה של ה-DSM5 להפרעת האישיות התלותית
הDSM מגדיר אנשים הסובלים מהפרעת אישיות תלותית, ככאלה המפגינים צורך מקיף ומופרז להיות מטופלים. צורך זה לרוב מוביל אותם לכדי התנהגות כנועה ודביקה. התנהגות זו כוללת פחד מפני פרידה. מדובר באנשים הנזקקים לכך שמישהו יהיה איתם באופן צמוד ומהותי. במילים פשוטות יותר, הם צריכים להיות מחוברים לאדם משמעותי אחר, שכן בהיעדר דמות כזו בחייהם, הם יחושו בפחד עוצמתי.
אנשים המאובחנים בהפרעת אישיות תלותית, לרוב יציגו את ההתנהגויות הבאות:
קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא מידה מוגזמת של עצה ואישור מאחרים.
זקוקים שאחרים ייקחו אחריות על רוב תחומי חייהם.
קושי בהבעת אי-הסכמה עם אחרים מהפחד לאבד את תמיכתם ואישורם.
מאמץ מוגזם לרצות אחרים- הולכים עם זה רחוק עד לכדי ביטול עצמי.
קושי ביוזמה בגלל חוסר ביטחון ולא כתוצאה מחוסר מוטיבציה או אנרגיה. הם מרגישים לא מספיק חזקים ועוצמתיים, כאשר הם נמצאים לבד.
קושי רב להיות לבד מפחד מוגזם שלא ידעו לדאוג לעצמם.
כאשר קשר קרוב מסתיים, נראה חיפוש בהול אחר קשר חדש.
המאפיינים של הדינאמיקה האישיותית התלותית
לעומת ההגדרה הפסיכיאטרית, ניתן לראות אנשים תלותיים בכל רמות החומרה הפסיכולוגית. אנשים אלו לרוב יגדירו את עצמם בעיקר ביחס לאחרים. הם יחפשו ביטחון וסיפוק בהקשרים בינאישיים.
לרוב יהיה ניתן להבחין בהופעתם של סימפטומים פסיכולוגיים, כאשר משהו קורה ביחסי ההתקשרות הראשוניים.
אנשים תלותיים המתפקדים היטב מבחינה אישיותית (כאלה המצויים ברמת ארגון אישיותי גבוה מהסוג הנוירוטי), לרוב יפנו לטיפול פסיכולוגי, באמצע החיים או מאוחר יותר, בעקבות שכול, גירושין או בעקבות פרישה או יציאה לפנסיה (לקריאה נרחבת על אתגרי הגיל השלישי והטיפול בהם).
לעומת זאת, אנשים תלותיים בעלי מבנה אישיותי נמוך יותר (ארגון אישיותי גבולי או ארגון פסיכוטי), עשויים להפגין התנהגות לא מווסתת, כאשר מצופה מהם להיסמך על משאביהם הפנימיים, והם עשויים להפעיל מנגנוני הגנה מסדר נמוך כמו סומטיזציה, או ביטוי פעולה-כדרך לעורר דאגה וטיפול באמצעיים ראשוניים ופחות מפותחים.
החוויה העצמית של אנשים תלותיים
אנשים תלותיים עשויים לחוש תחושות של שעמום, ריקנות והיעדר חיוניות, כאשר הם נמצאים לבדם. הם נוטים לתפוס את האחר כחזק ויעיל בניגוד אליהם. כלומר הם נוטים לפצל את חווייתם העצמית באופן דיכוטומי ולתפוס את עצמם כנעדרי חיוניות ומסוגלות, ואת האחר כמסוגל וככזה אשר יכול להצילם ולהושיעם.
הם יטו לחוש חלשים וחסרי אונים, לנקוט בסגנון פאסיבי ולהיות מושפעים בקלות מאחרים. יתר על כן הם נוטים להרגיש חסרי ערך ומתקשים להביע כעס. יתר על כן, הם לרוב יחושו תחושות אשמה וינסו להימנע מייסורי מצפון בדרכים שונות, בדומה לאנשים בעלי אישיותית דיכאונית.
בהקשר זה ראוי לציין את ההקשר ההתפתחותי של התלותיות. כאשר נחשוב על ילד קטן, הציפייה הרווחות היא כי הוא יהיה תלוי בהוריו או בדמויות משמעויות נוספות, ויחווה את עצמו פעמים רבות כחסר מסוגלות ואת הוריו כיודעים ומסוגלים.
לעומת זאת, כאשר הקווים האישיותיים התלותיים הינם מתמשכים ואינם תואמי גיל, אז ניתן לדבר על דינאמיקה אישיותית תלותית.
מערכות היחסים של אנשים תלותיים
לרוב, מערכות היחסים של האנשים התלותיים, יהיו כאלה שבהן הם יביעו כניעות, חרדת ביצוע, חששות מביקורת ופחדי נטישה. כפועל יוצא, הם יטו להיעזר רבות באחר, לבקש עצות ולצפות שהאחר יקח אחריות על החלטותיהם.
מצבים שבהם עולים חיכוכים-הם יטו להאשים את עצמם ולבקש סליחה על מנת לשמר את הקשרים בחייהם.
כאשר אנשים תלותיים פונים לטיפול פסיכולוגי, הם יטו להאדיר ולהעצים את יכולות המטפל, לחוש כי הוא כל יכול ויבקשו ממנו פעמים רבות להחליט עבורם או לסייע להם בקבלת החלטות שונות. יתר על כן, הם נוטים להיות מטופלים טובים ומרצים ואף להביא פעמים רבות מתנות למטפליהם במטרה לשמר את הקשר הטיפולי.
כיצד מתפתחת האישיות התלותית?
מחקרים שבוצעו על אנשים בעלי דינאמיקות אישיותיות תלותיות, הראו כי הנטייה התלותית המוגזמת, עשויה להתפתח בשל הגורמים הבאים:
- הורות מגוננת יתר על המידה או הורות סמכותנית
- סוציאליזציה של תפקידים מגדריים
- מנהגים תרבותיים שונים בנוגע לחשיבות קשרים לעומת חשיבות הישגיים
- לרוב נראה מאפיינים תלותיים בעיקר אצל נשים
לרוב לפני שמאבחנים הפרעת אישיות תלותית או דינאמיקה אישיותית תלותית-חשוב לקחת בחשבון את ההקשר התרבותי. תרבויות מסוימות מאדירות מאפיינים תלותיים בקשרים ולפיכך חשוב לבודד משתנים אלה.
היתרונות והאתגרים בטיפול פסיכולוגי באנשים תלותיים
המטפל העובד עם אדם בעל דינאמיקה תלותית צריך לקחת בחשבון, שבין אם הוא מעודד נטיות אוטונומיות במטופלו, ובין אם הוא לעיתים משתף פעולה, עם התפקיד שבו המטופל מציב אותו, של “המטפל היודע והמייעץ” – חשוב שיעודד את המטופל לקחת עם הזמן אחריות וסמכות על חייו.
במצב זה, פעמים רבות עשויות לעלות תחושות ורגשות של חרדה. חשוב להתייחס לתחושות אלו ולעבד אותן בטיפול, בסיועו של המטפל, ולא להימנע מלבוא במגע עמן.
בנוסף, פעמים רבות המטפלים עשויים לשתף פעולה עם ההימנעות ממגע עם רגשות שליליים, לרבות כעסים שעשויים להעלות בקרב המטופל, כלפיי אנשים בחייו וכלפיי המטפל עצמו (בדומה לדינאמיקה הטיפולית הנוצרת עם מטופלים דיכאוניים או מזוכיסטיים). שיתוף פעולה עם ההימנעות ממגע עם רגשות קשים הינו מובן, שכן אף מטפל לא רוצה להרגיש שכועסים עליו או מביעים כלפיו רגש שלילי אחר.
אולם בהקשר זה, כשם שחשוב שהמטפל יעודד את מטופלו התלותי- לקחת אחריות על חייו במגוון סיטואציות והקשרים, כך גם חשוב שיאפשר לו לבוא במגע עם כעסיו ורגשותיו השליליים.
מדוע הבעת רגש שלילי בטיפול על ידי המטופל התלותי הינה חשובה?
כיוון שהיא זו אשר עשויה לאפשר תחושות פנימיות של אסרטיביות וגאווה בהישגים, לצד התקדמות לעבר קשרים בשלים ומלאים יותר.
נסביר: כאשר המטופל יכול להיווכח בטיפול, שכאשר הוא מביע רגשות שליליים הוא אינו ננטש- הוא יוכל עם הזמן להפנים חוויה זו בתוכו, ובכך לאפשר לעצמו להביע אותה בהקשרים נוספים בחייו.
חוויה זו תאפשר לו לייצר מערכות יחסים וקשרים בשלים ומלאים יותר, שבהם הוא אינו מונע על ידי הפחד מנטישה, אלא מביע את רצונותיו וכמיהותיו באופן אסרטיבי ובוגר.
דינאמיקה פאסיבית אגרסיבית בקרב אנשים תלותיים
וריאציה ספציפית של האישיות התלותית, היא קיומם של דפוסים פאסיביים-אגרסיביים ביחסים.
למה הכוונה?
במצבים מעין אלו-האדם יראה התנהגות של תלות עוינת. כלומר, האדם התלותי יגדיר את עצמו ביחס לאנשים אחרים אך באופן עוין ותוקפני. למשל: “אני אשתו של המניאק הזה”.
מדובר בדינאמיקה תלותית שלילית, כזו אשר נמצאת בחפיפה מסוימת עם הדינאמיקה האישיותית הפרנואידית.
נסביר: אנשים אלו יחששו מהתקפות מצד האחר, ולכן יקדימו להתקיף הם אותו, אך יעשו זאת באופן עקיף למדי. ההסבר לכך הוא שבשל החשש העמוק של אנשים אלו מנטישה, הם לא יאפשרו לעצמם להביע את כעסים באופן ישיר, אך הקשרים הבינאישיים שלהם יהיו מבוססים על דינאמיקה רגשית של כעס וטינה.
כיצד הדינאמיקה הזו מנציחה את עצמה?
התוקפנות העקיפה (זו שאינה מודעת ולא מעובדת בתוכם), לרוב מעוררת יחס לא נעים מהאחר ובכך נוצר לו מעגל קסמים שמעורר בתוכם יותר כעס וכפועל יוצא מכך יחס קשה יותר מהאחר. הדפוס הזה פעמים רבות מנציח את עצמו ו”מלמד” אותם שאסור להם לחוות רגשות של כעס באופן ישיר.
לפיכך, חשוב בטיפול לעבד את הכעסים הלא מודעים הללו, על מנת שיוכלו להתאפשר בעולם החיצון בצורה מעודנת ואסרטיבית, במקום באופנים האפסיביים אגרסיביים שאינם אדפטיביים.
חשוב לעזור למטופלים אשר נוקטים בדינאמיקות פאסיביות אגרסיביות-לשיים את רגשותיהם על מנת שלא להתנהג אותם באופנים עקיפים וכאלה שאינם מודעים.
לקבלת מידע אודות אפשרויות טיפול וכן הכוונה מקצועית, אנו מזמינים אתכם לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית, עם אחד הפסיכולוגים המומחים של מכון סול.
מקורות-
Ainsworth, M. D. (1972). Attachment and dependency: A comparison.
Bornstein, R. F. (1993). The dependent personality. Guilford Press.
Gore, W. L., Presnall, J. R., Miller, J. D., Lynam, D. R., & Widiger, T. A. (2012). A five-factor measure of dependent personality traits. Journal of Personality Assessment, 94(5), 488-499.
