אישיות פרנואידית: תיאוריות והסברים
משמעות המושג “פרנויה” מקורה מיוונית, ופירושה טירוף או שיבוש הדעת. רבים מכנים את מחלת הפרנויה גם כ”מחלת הרדיפה”.
מדוע?
אנשים הסובלים מסימפטומים פרנואידיים, הם אנשים אשר מצויים במצב קיצוני של חרדה. חרדה זו מקשה על האדם לראות את המציאות נכונה, והוא מרגיש כי הוא בסכנה תמידית, לאור העובדה שהוא חש מושא לרדיפה והתקפה של העולם החיצון.
זיגמונד פרויד, ראה בפרנויה מונח רחב מאוד הכולל בתוכו גם את כל תסמיני הדלוזיה הסכיזופרנית השונים, אך כיום קיימת הפרדה ברורה ביניהם, למרות שאפשר לחשוב על הפרעות אלו כנמצאים על פני רצף פרנואידי רחב.
מלאני קליין, בתיאוריית האישיות שלה, דיברה על עמדה פרנואידית, עמדה אשר דומיננטית בשנת החיים הראשונה של כל תינוק בעל התפתחות תקינה, ומתמקדת בפנטזיית הרדיפה על ידי אובייקטים חלקיים רעים. לרוב, עמדה זו מתמתנת עם הגיל וההתפתחות, ומתהווה לעמדה דיכאונית, במונחים של מלאני קליין.
במאמר הנוכחי לא נדון בתיאוריה כזו או אחרת בהתייחסותה לפרנויה, אלא נכתוב על המונח מבחינה קלינית וטיפולית כללית ורחבה יותר. עם זאת, מדי פעם כאשר נצטט כותב כזה או אחר, נתייחס אליו נקודתית.
האם כולם חווים פרנויה (תחושת רדיפה) מעת לעת?
לצורך הדיון במאמר זה, נתייחס להפרעת אישיות פרנואידית ככזאת הקיימת או לא קיימת אצל אדם ספציפי.
אולם חשוב לנו להדגיש, כי אישיות פרנואידית מתקיימת על פני רצף ואינה נמדדת באופן בינארי (שחור או לבן). כלומר, סביב השאלה של האם אדם הינו פרנואיד או לא. אדם יכול להיות פרנואיד במצבים מסוימים ולא באחרים, עם אנשים ספציפיים או בתקופות מסוימות בחייו-כאלה המפגישות אותו עם לחצים ומתיחויות רבים.
בהמשך לכך, לרוב נראה בהתגבשותה של האישיות הפרנואידית, רצף של תכונות ומאפיינים, הנעים מהטווח הנורמאלי ועד לטווח הפסיכוטי (דהיינו, אדם בעל בוחן מציאות לקוי).
למה הכוונה? אדם בעל קווים פרנואידים משמעותיים יכול להיות בעל תפקוד חברתי תקין בחברה ואף מעבר לכך, ובעל בוחן מציאות תקין. למשל, אדם אינטליגנט וברוך כישרונות, המכהן במשרה בכירה בשב”כ, עשוי לכוונן את “נטיותיו הפרנואידיות” לטובת ביטחון המדינה, ולנתב את חשדותיו באופן מסתגל לכיוון האויב, בדרך המשרתת את כלל מדינת ישראל.
יתר על כן, כולנו “חוטאים” מדי פעם בחוויה שאנו נרדפים או שרוצים להרוס לנו; אדם מסוים יכול לדווח למשל, על כך שמרגיש שאחד העובדים מתחרה בו, מתנכל לו או שהבוס רוצה להכשילו. כאן מדובר לרוב במצבים יומיומיים וטבעיים. אולם, גם במצבים כאלה, חשוב להבין מה גורם ומשפיע על מחשבות אלו. טיפול פסיכולוגי יכול מאוד לסייע בכך, ואף להיות קצר טווח, בייחוד כאשר מדובר במחשבות ממוקדות, סביב סיטואציה ספציפית.
לעומת זאת, אדם אחר, כזה המאובחן כסובל מנטיות פרנואידיות, עשוי להיות בעל בוחן מציאות לקוי ולפעול בהתאם. כך למשל, אדם בעל רמות גבוהות של פרנואידיות, כזה שאף עשוי להיות מאובחן עם סכיזופרניה, עשוי להציג פגיעה קשה ביותר בבוחן המציאות, ובשל כך לחוש כי המוסד מנסה להתנקש בחייו.
ככלל נגיד, כי הפרעת אישיות פרנואידית לרוב ממוקמת בטווח של הפרעות האישיות היותר חמורות, ומצויה תחת ארגון האישיות הגבולי, אך אין זה אומר שלא ניתן לטפל בה!
הפרעות אישיות בארגון הגבולי, הן כאלה הניתנות לטיפול ממוקד תובנה, ובעת הטיפול בהן מתאפשר אפילו שינוי מבני. זאת בשונה מהפרעות האישיות הנמצאות בארגון הפסיכוטי, שם לרוב נתאים טיפול תמיכתי בהתאם לכוחות ולחוזקות של האדם הספציפי. חשוב לאבחן באופן מדויק ומקצועי את ארגון האישיות של האדם, בנוסף לאבחנת הפרעת האישיות עצמה שעמה מתמודד.
הפסיכולוגים הקליניים שבמכון סול הינם פסיכולוגים אשר עברו התמחות מקיפה ומעמיקה באבחון ארגון האישיות של האדם ויוכלו לסייע בכך. (לקריאה נוספת על אבחון פסיכודיאנוסטי).
מהו הטיפול בהפרעת אישיות פרנואידית?
טיפול באדם הסובל מאישיות פרנואידית, או מרגשות פרנואידיים מצריך מקצועיות רבה מהמטפל ושימת לב לניואנסים עדינים. מדוע? כיוון שאנשים עם נטיות פרנואידיות, עשויים להתקשות ליצור קשר ולחשוד במניעים של המטפל. כלומר, להאמין, שגם המטפל נמצא “בצד הרע” ומנסה לפגוע בהם או לקחת את כספם.
לעיתים, המחשבות הפרנואידיות עשויות להיות “עדינות יותר”, אך להוות גורם מפריע ביצירת הקשר הטיפולי, שכן המטופל אינו בטוח כיצד המטפל יתייחס לדבריו, ועשוי לחשוב שהמטפל יצחק עליו, או יחשוב שהוא מדבר שטויות.
לפיכך, במקרים רבים, יצירת הקשר מצריכה סבלנות ואמפטיה למחשבות ורגשות שונים, כאלה העשויים להציף את האדם המתמודד עם קווים אישיותיים פרנואידיים.
עוד טרם הטיפול, חשוב שייעשה בירור מקיף אודות קיום וחומרת הבעיה, ובירור כזה, חשוב שייעשה על ידי פסיכולוג, אדם המומחה בהבנת נפש האדם ויכול לתת משמעות ופשר לתחושות ובעיקר לסייע בהתמודדות ובטיפול בהן.
תוכלו לפנות אלינו בכל עת, להכוונה טלפונית ראשונית ולקביעת פגישה עם אחד הפסיכולוגים המומחים שלנו.
אבחון הפרעת אישיות פרנואידית
כיצד ה-ICD-11 מגדיר הפרעת אישיות פרנואידית?
ICD-11- מתייחס להפרעה זו כבעלת מאפיינים שונים שביניהם:
- רגישות יתר לחוויה של כישלון ודחייה.
- קושי לסלוח על פגיעה בכבוד ועלבון ונטייה לשמור טינה.
- תחושת זכאות באשר לזכויותיהם, אך כזו שאינה עולה בקנה אחד עם הנסיבות המציאותיות.
- חשדנות רבה
- נטייה לעוות חוויות על ידי פירושים מוטעים של המציאות. למשל, פירוש מוטעה של מעשים של אחרים שהינם ניטראליים וחברותיים, ותפיסתם כעוינים או פוגעניים.
- חשדות מתמשכים, ללא הצדקה ברורה המעוגנת במציאות, בדבר הנאמנות המינית של בן/ת הזוג או של השותף שעמם הם נמצאים בקשר.
- נטייה לייחס לעצמם חשיבות מופרזת, כזו אשר תתבטא בייחוס מתמיד של אירועים ניטראליים המתרחשים בסביבה לעצמם.
טיפול בהפרעת אישיות פרנואידית
מהם הקשיים שעשויים להתעורר בטיפול באדם פרנואידי?
הקושי הגדול שעשוי להתעורר בעת הטיפול באנשים הנחשבים “לפרנואידיים” הוא כי לרוב אנשים אלו עשויים לחוות את מקור הסבל והקשיים שהם חווים כממוקמים מחוץ לעצמם ולא כנובעים מעולמם הנפשי.
כלומר, אנשים אלו, יעשו שימוש במנגנוני הגנה רבים, על מנת להצדיק את מחשבותיהם ורגשותיהם. המנגנון הגנה המשמעותי ביותר שנראה שימוש בו אצל אנשים הסובלים מארגון או הפרעת אישיות פרנואידית הוא מנגנון ההשלכה.
כלומר, דרך ההשלכה, אנשים אלו ישליכו, או יחוו, אם תרצו, את קשייהם, רגשותיהם ומחשבותיהם, ככאלה הממוקמים אצל הזולת. למשל, אדם פרנואיד יחוש מתח ליד אדם מסוים, כי אדם זה מזכיר לו את אחד הילדים שהוא לא אהב בכיתה בילדותו. אדם זה עשוי שלא להתחבר לרגשות העוינות והשנאה שהוא חש כלפיי אדם זה והקיימים בתוכו, ובאופן הפוך, לחוש שהאדם הזה הוא בעצם זה ששונא אותו.
הקושי להתחבר לרגשות המעוררים סבל, והשלכתם על הזולת, מצריך מהמטפל מיומנות והבנה פסיכולוגית עמוקה. טיפול פסיכולוגי באנשים הסובלים מארגון פרנואידי עשוי לקחת זמן ולהצריך מהמטפל להיות סבלני, שכן אדם פרנואיד עשוי לפתח יחס חשדני גם כלפיי המטפל שלו, ואולי להרגיש שהמטפל לא באמת רוצה לסייע לו, סתם מקנא בו או אפילו מנסה להכשילו.
מהן הרגשות שחווה הפרנואיד?
אנשים פרנואידים עשויים לחוש חוויית בושה, אשמה וקנאה בתוכם, אך לא להיות במגע עם רגשותיהם ואף להכחישם. הם יחוו את הרגשות הללו שקשה לשאתם, בכך שהם ישליכו אותם על הזולת.
כלומר, האדם הפרנואיד כה מתקשה לחוות את רגשותיו שלו, כך שהוא מלביש אותם על אחרים ובכך נמנע מלהיות במגע איתם. הדגש הוא על איך האחר מתנהג ומה הוא עושה לי, ולא על מה אני מרגיש, רוצה או עושה לו.
כך למשל, רגשות של קנאה מושלכים על האחר ועוברים מעין “טוויסט” עלילתי. התחושה המלווה את חווייתו של הפרנואיד היא שאנשים כה מקנאים בו ורוצים את מה שיש לו או להיות ממש כמוהו, עד שמנסים לפגוע בו או להרוס לו. תחושות אלו עשויות להגיע גם לטיפול הפסיכולוגי עצמו, ולפיכך מצריכות מקצועיות והכרות מעמיקה עם קווי האישיות הפרנואידיים מהפסיכולוג המטפל.
אם אתה מזהה אצלך אחת מן התחושות או שיש לך התלבטות, אנחנו כאן לסייע עם הכוונה מתאימה. ליצירת קשר עם הפסיכולוגים המומחים של מכון סול, לחץ כאן.
לעיתים, בטיפול נראה את הנטיות באופן מעט פחות בולט. כך למשל, אישה עשויה לחוות את בעלה חושק ומתאהב בנשים אחרות ולהפוך אותו ל”אדם בוגד”, בעוד שברמה העמוקה והלא מודעת, נגלה בטיפול אט אט, שגם אצלה קיימת הפנטזיה לקשר עם גבר אחר, להתנסות סוערת וחדשה, אך כזו שהיא אינה יכולה להיות איתה במגע רגשי, נוכח העובדה שפנטזיה זו מאיימת על כל שבנתה, ולפיכך מפחידה אותה עד מאוד.
ממה נובעת פרנויה?
המנגנונים הנפשיים המצויים בחוויה של האדם הפרנואיד
הפסיכואנליטיקאית הידועה ננסי מקווילאימס, מתייחסת לחוויית האשמה העמוקה שיושבת בבסיס האישיות הפרנואידית, כחוויה קשה ומכבידה שקשה לשאתה. בעקבות כך, ברמה המודעת והיומיומית, הפרנואידים חווים את העולם כרע ואשם, כזה המנסה לפגוע בהם ללא הרף, בשל הקושי לחוות את עצמם ככאלה.
לפיכך, טרם הטיפול, חשוב לערוך הערכה פסיכולוגית מעמיקה ומדויקת, שבה המטפל יבחן האם קיימים באדם נטיות פרנואידיות, על מנת להתאים לו את הטיפול המדויק ביותר עבור הבעיה שעמה הוא מתמודד.
יתר על כן, חשוב לבדוק האם קיימת בקרב האדם תובנה פנימית לקושי. תובנה היא המאפשרת תהליך טיפולי. אולם, גם אדם שאינו בעל תובנה, עשוי להפיק רבות מן הטיפול הפסיכולוגי, דרך האפשרות לפתח תובנה לקשייו. בטיפול נבנית ההכרה, שהמנגנונים העכשוויים שהאדם נוקט בהם, אמנם הגנו ושמרו עליו בתקופות רבות, כטבעם של רוב מנגנוני ההגנה הנפשיים, אך כעת כבר אינם משרתים את התפתחותו.
הפרעת אישיות פרנואידית: גורמים
הסבר ביולוגי:
מחקרים מראים כי רמות גבוהות של מזג חם בינקות ובבגרות (תוקפנות בשפה המקצועית)- מובילים להתפתחותם של קווים אישיותיים פרנואידיים. בשל כך, נוצר מעין מעגל קסמים; הרמות הגבוהות של הזעם והתוקפנות, מקשות על הילד לפתח תחושה חיובית ואינטגרטיבית כלפיי עצמו וכלפיי העולם. בתגובה לכך, הילד מגיב בתובענות ובאופן שלילי כלפיי הקרובים לו וכלפיי העולם. כפועל יוצא, גם הקרובים לו והחברה כולה, מגיבים אליו באופן שלילי וביקורתי. כל אלו מחזקים עם הזמן את החוויה הפנימית של האדם, שהעולם הוא מקום רודפני ולפיכך את הנטייה הפרנואידית.
רמות תוקפנות גבוהות באדם ⇐
תובענות כלפי האדם ⇐
תגובות שליליות מהחוץ ⇐
חוויה שהעולם והזולת הינם רודפניים ובלתי מיטיבים
הסבר סביבתי:
לרוב נראה כי אנשים עם קווים פרנואידיים גדלו במשפחות הנעדרות תיקוף רגשי לרגשותיהם. כלומר, ההורים של אנשים פרנואידיים נמצאו ככאלה אשר מייצרים מעין מודל של הכחשה והשלכה של רגשות. במשפחות מעין אלה, נראה אינטראקציות מבלבלות בין הורים לילדים, כאלה המייצרות בלבול בנוגע לרגשות הנחווים ולמציאות בכלל.
ניתן דוגמא, למשל כשההורה חש תסכול בעבודתו, במקום לבטא זאת מול האנשים אשר גרמו לכך, או לעבד את הרגשות בתוך עצמו ולהבינם, הוא מבטא את הכעס כלפיי הילד. הילד שלימים הופך לאדם פרנואיד, חווה בתוכו בלבול בין רגשות, ולא מבין מדוע כועסים עליו, והעולם והרגשות הופכים מבלבלים. כפועל יוצא, נראה שיחזור של דפוס זה על-ידי הילד שגדל במשפחה זו בעתיד. הוא יעשה שימוש במנגנוני הגנה בלתי מסתגלים, על מנת להתמודד עם רגשות קשים, כמו למשל השלכה.
נראה שבנפשם של האנשים הפרנואידים, חוויות קשות של בושה והשפלה שחוו בעברם. לכן, הם מגיעים עם ציפייה שישפילו אותם ויכעסו עליהם גם בעתיד (כפי שנהגו בהם הדמויות המשמעותיות בחייהם). הם מצפים למתקפות חוזרות, בלתי נמנעות מן החוץ, ליחס שלילי וקשה, ולכן מסתובבים עם חוויה דרוכה וחשדנית בתוכם. כך נוצר לו מעגל קסמים; הדריכות בחווייתם, מייצרת בתורה, את אותן התגובות הקשות מהסביבה שמהן חוששים הפרנואידים.
בטיפול, אפשר לעשות סדר בחוויות האלה, לעבד אותם ולמצוא דרכי התמודדות יעילות עמן. לקריאה על ההבדלים שבין טיפול דינאמי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, לחצו כאן.
בשל חוויות קשות אלו, אנשים פרנואידים רבים, יעשו שימוש במנגנוני הגנה פסיכולוגיים שאינם מסתגלים, כמו הכחשה, ולפיכך יסתובבו בעולם עם חוויה שיש להם כח בלתי מוגבל ולכן כולם מקנאים בהם ורודפים אותם.
אולם, נקודת אור היא שכאשר קיימת בחייו של האדם הפרנואיד דמות משמעותית מיטיבה אחת לפחות, לצד ההורה הבעייתי, נראה נטיות פרנואידיות מופחתות-כאלה שניתן לטפל בהן ביעילות דרך פסיכותרפיה.
מהו ההבדל בין אישיות פרנואידית לאישיות פסיכופטית?
בניגוד לאנשים פסיכופתיים, הפרנואידיים, למרות החשדנות המוטבעת באישיותם כלפיי האחר, מסוגלים לאהוב ולחוות מידה של אמפטיה ואהבה לזולת. הסיבה לכך היא, שככל הנראה, בשנות חייהם המוקדמות, הוריהם היו מסוגלים לספק להם הזנה ודאגה בסיסית שמאפשרת למטפל לחבור לזיכרונות האלו בנפשם, לפתח אליהם אמפטיה ולעזור להם.
לסיכום, למרות שניתן לראות שבספרים הפסיכאטרים שנסקרו במאמר הנוכחי (ICD-11 וה-DSM-5), עולה נטייה לתאר את ההפרעה הפרנואידית כבעלת קריטריונים חד ממדיים, חוויותיהם הסובייקטיביות (החוויות הפנימיות) של המתמודדים עם ארגון פרנואידי, הינן מורכבות בהרבה, וכולנו יכולים להזדהות עם רגעים או תקופות שבהם הרגשנו שהעולם נגדנו, או שאדם מסוים רוצה לפגוע או להתנקל לנו.
לפיכך, חשוב שלא תישארו לבד עם תחושות המתעוררות בכם או במי מקרוביכם, ופנו לייעוץ נפשי בהקדם.
צוות המומחים של מכון סול ישמח לסייע לכם בכל קושי עמו אתם מתמודדים ולהכווין אתכם לגורם המקצועי ביותר לטיפול עם הבעיה עמה אתם מתמודדים – צור קשר.
הפניות–
Lingiardi, V., McWilliams, N. (Eds.). (2017). Psychodynamic diagnostic manual: PDM-2 (2nd ed.). New-York: Guilford press.
הפניות לאתרים חיצוניים–
“ICD-11 – Mortality and Morbidity Statistics”. icd.who.int. Retrieved 1 October 2020.
