HOCD הוא תת-סוג של OCD (הפרעה טורדנית כפייתית). המחשבות הטורדניות הינן לגבי זהות מינית, המובילות למצוקה, מועקה, חרדה ודיכאון. המחשבות אינן מופיעות בהכרח אצל אדם הומוסקסואל. אצלנו במכון מתקיימים טיפולים ב-HOCD.
מחשבות כפייתיות על משיכה מינית
איך להתמודד עם מחשבות מטרידות על זהות מינית?
שאלות עצמיות טורדניות על מהות הזהות המינית מעסיקות מאד את הגבר או האישה הסובלים מהפרעת HOCD .חלק מהלוקים בהפרעה הזו הם סטרייטים שעסוקים באופן אובססיבי באפשרות שהם הומוסקסואלים או לסביות. הם מתמודדים ללא הרף עם מחשבות בלתי נשלטות, שאינם מסוגלים לעצור אותן.
ההפרעה הזו ממררת את חייהם של הלוקים בה ומצמצמת את תפקודם בצורה משמעותית. הבשורה הטובה היא, שניתן לטפל ב HOCD ולהקל בעזרת הטיפול הנפשי על חייו של האדם הסובל ממנה.
טיפול פסיכולוגי ב-HOCD
בבעיה זו של מחשבות מטרידות על זהות מינית חשוב מאד להיעזר בטיפול פסיכולוגי, שיכול לעזור משמעותית בהקלת המחשבות הטורדניות. הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי מומלץ לטיפול ב HOCD . דרכו יוכל המטופל ללמוד דרכי התמודדות אפקטיביות עם המחשבות המיניות האובססיביות.
כמו כן יתרכז הטיפול הנפשי בעזרה למטופל לקבל את המחשבות בנוגע לזהותו המינית הבעייתית, כדי שילמד לשלוט עליהן ולמנוע מהן להשתלט עליו, עד שתפחת עוצמתן. הטיפול הנפשי ינסה לשנות את הדיבור הפנימי של האדם עם עצמו ולשפר את התייחסותו השלילית לעצמו ואת דימויו בעיני עצמו.
המטופל ירכוש כלים המיועדים למיתון התגובות הרגשיות שלו, ויתרגל עם המטפל גיבוש של דפוסי חשיבה ודפוסים רגשיים חדשים לגבי עצמו ולגבי נטיותיו המיניות.
הוא ילמד טכניקות שונות שיעזרו לו להתנהל מול החרדות התוקפות אותו בעת האובססיה המחשבתית. ניתן גם לחשוף אותו בהדרגה ובזהירות לגירויים המעוררים את החשיבה הטורדנית המינית שלו ולעבד את תחושותיו למולם.
עבודת החשיפה ההדרגתית אמורה לצמצם אט אט את החרדה וכן להפחית את הטקסים הכפייתיים שהיה נעזר בהם, מכיוון שלא יהיה לו יותר צורך להשתמש בהם.
מומלץ לשקול שילוב טיפול תרופתי בהמלצת פסיכיאטר שיינתן במקביל לטיפול הפסיכולוגי השיחתי.
מה זה HOCD?
HOCD היא תת-הפרעה של OCD (הפרעה טורדנית כפייתית), שמתבטאת בספקות חוזרים ונשנים לגבי נטייה מינית ובמחשבות מיניות אובססיביות בנושא זה.
אנשים הסובלים מ- HOCD מתמודדים עם פחדים אובססיביים לגבי היותם הומוסקסואלים או לסביות. הם נוהגים לבדוק עם עצמם ללא הרף את נטייתם המינית.
האדם הסובל ממחשבות מטרידות על זהותו המינית נמשך לכל אדם שהוא רואה ואפילו גם לעצמו. מחקרים מצביעים על כך שאין שום קשר בין חשיבה כפייתית העוסקת בנטייה מינית לבין נטייתו המינית האמיתית של אדם. כלומר: אדם יכול להיות סטרייט ועדיין לחוש משיכה לאנשים מהמין שלו. עובדה זו, אינה מונעת ממנו להיות כפייתי כלפי עצמו לגבי נטייתו המינית.
אותו עיסוק אובססיבי בנושא הזהות המינית פוגע קשות ברצונם של אנשים אלו לחוות מין בפועל. את רוב האנרגיה שלהם בנושא זה הם משקיעים בחרדות ובפירושים לא ריאליים של התנהגותם ומחשבותיהם.
HOCD יכול להכיל גם מחשבות על משיכה מינית לתחומים שנתפסים כטאבו, כמו למשל תשוקה לילדים (פדופיליה) או פחד להפוך לאגרסיבי באופן מיני.
בד בבד עם מחשבותיו המיניות הטורדניות עלול האדם הסובל מ – HOCD לאמץ לעצמו קיום של טקסים אובססיביים שונים. באופן תת מודע טקסים אלו נועדו להרגיע אותו, אך אינם פותרים את הבעיה המציקה לו.
אין קשר בין חשיבה כפייתית העוסקת בנטייה מינית לבין נטייתו המינית בפועל.
מחשבות טורדניות מיניות
מחשבות מטרידות על זהות מינית פוגעות באופן משמעותי בתפקוד האדם הסובל ומעוררות בו בושה רבה על התנהגותו הכפייתית.
קיים אצלו פחד לספר, לשתף או ללכת לטיפול. הוא מוטרד מאד בשאלה האם אכן מדובר בנטייה מינית או שאלו רק מחשבות מיניות כפייתית שלא יתורגמו למעשים בפועל. הסבל הוא גדול משום, שלכל מקום בו הוא הולך הוא חרד שמא יפגוש אנשים שיעוררו בו משיכה מינית עד שלא יוכל להתאפק וירצה לגעת בהם, לנשק אותם או לעשות להם דברים מיניים שונים.
חרדה זו והחשש שלא יוכל לשלוט במחשבותיו ולהימנע מהתנהגות שאינה הולמת, יוצרת אצל האדם הסובל מ HOCD הימנעות מיציאה מהבית ומפגישות עם אנשים. המחשבות המיניות האובססיביות, שהוא אינו מצליח להפסיקן, כוללות גם חוסר יכולת להתעלם מדימויים מיניים שונים העולים בדמיונו ללא הרף, כגון: אקטים מיניים שונים ואיברים מיניים.
תמונות ודימויים אלו, הצפים במחשבותיו ללא הרף, משתלטים על הסובל מ HOCD עד כדי כך שאינו מצליח לתפקד ולהעסיק את עצמו בפעילויות כלשהן.
המחשבות הטורדניות הללו בתוספת הבושה המתלווה להן עלולים להוות במקרים רבים טריגרים לדיכאון, לחרדה עצומה ולחוסר תפקוד בתחומי החיים השונים.
יציאה מהארון במצב של HOCD
אנשים המתמודדים מחשבות מיניות טורדניות נוהגים לעשות מאמצים רבים על מנת לבדוק את עצמם ולוודא את נטייתם המינית. לעיתים הם אפילו יוצאים מהארון וחושפים בפני החברה קשר הומוסקסואלי. אקט זה של יציאה מהארון נעשה מתוך רצון למצוא מנוחה מהמחשבות הטורדניות שעימן הם מתמודדים.
אולם, בניגוד להומואים ולסביות שהיציאה מהארון מקלה עליהם ומשפרת את איכות חייהם הרגשית, אנשים עם HOCD נוכחים לדעת שגם לאחר שהם עושים את הצעד המשמעותי של היציאה מהארון הם אינם מרגישים שעול כבד הוסר מהם. ההיפך הוא הנכון – קשה להם עוד יותר מוקדם יותר. גם אז הם אינם מצליחים להיפטר מהמחשבות החזרתיות שלא נתנו להם מנוחה בעבר.
HOCD פדופילי – הפחד לפגוע בילדים
אחד הפחדים החמורים ביותר שמהם סובלים האנשים הלוקים ב-HOCD הוא הפחד לפגוע מינית בילדים. הבושה שמתלווה לסוג זה של כל מחשבות מרחיקה אנשים הסובלים מכך לגשת לטיפול.
בשל ההתמודדות הקשה הכרוכה במצב זה ואי היכולת לחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם עם גורם טיפולי או עם מישהו בסביבתם – הם עלולים ללקות בדיכאון ובמחשבות אובדניות. לאדם הסובל מהפרעה זו קיימת תחושה חזקה שהוא מהווה סכנה לחברה ובמיוחד לילדים.
מה שמפחיד אותו ביותר היא התחושה כי אינו בטוח שיוכל לשלוט בדחפיו לפגוע בילדים ושהוא עלול לתרגם את מחשבותיו למעשים ללא התרעה מוקדמת וללא יכולת לעצור בעצמו. ה- OCDH הפדופילי מתסכל מאד את האדם הסובל ממנו.
מחשבות אלו מנוגדות לערכים שהוא מאמין בהם והוא חושש שינקוט בפעולה לא מוסרית ואנטי חברתית ואולי אפילו לפגוע בילדיו שלו.גם במקרים של OCDH הפדופילי ינסה האדם להרגיע את עצמו דרך טקסים אובססיביים שונים. כמו כן הוא ישתדל להימנע מלהימצא בקרבת ילדים ולא להתקרב אליהם כשאין מבוגר אחר בסביבה, שעצם שהותו במקום יוכל להרתיע אותו מלבצע את זממו.
במידה ויתעורר נגדו חשד כלשהו, תהיה זו בעיה לשכנע את המשטרה שאדם זה רק סובל מהפרעה מחשבתית, אך בעצם אינו מסוכן לציבור.
