יציאה מהארון

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 10.2.21 | עודכן: 22.2.21

המשמעות של יציאה מהארון

כשאדם יוצא מהארון, הוא מגלה לסביבתו הקרובה או הרחוקה שיש לו נטייה מינית או זהות מינית שונה מהמקובל.

כיום, מקובל להסתכל על הנטייה המינית כרצף – לצד משיכה חד מינית (הומואים ולסביות), קיימת גם משיכה לשני המגדרים (ביסקסואלים) או לכל המינים והמגדרים (פאנסקסואליות). גם הזהות המינית כשלעצמה היא רצף – אדם יכול להזדהות באופן מלא עם המין שאליו נולד (למשל – זכר שמרגיש שהוא גבר), או לחוש חוסר הזדהות עם המין בלידה (למשל – אישה טרנסג'נדרית, שנולדה במין זכר), במידה כזו או אחרת. לצד קטגוריות אלו, קיימות עוד זהויות שונות, אשר עוזרות לאדם לדייק את עצמו ואת רצונותיו בתחום הרומנטי והמיני.

יציאה מהארון היא תהליך רב משמעות, שמשנה את חיי האדם – לא משנה אם מדובר באישה לסבית או בטרנסג'נדר. במסגרת היציאה מהארון האדם עובר עוד שלב משמעותי בתהליך של הגילוי העצמי, הפעם דרך הבדיקה עם הסביבה. היציאה מהארון היא תהליך שיש בו סיכון – מי שיוצא מהארון עלול לחוות חוויה של דחייה ולעיתים גם ניתוק קשר של ממש. לצד זאת, היציאה מהארון היא גם הזדמנות: זאת הזדמנות להתקרב לאנשים קרובים ולחשוף צד משמעותי שעד כה היה מוסתר. גם לסטרייטים מוחלטים יש צורך להתקבל על ידי סביבתם ולחשוף את האישיות שלהם כפי שהיא – במובן הזה, היציאה מהארון ממלאת צורך אנושי בסיסי.

תהליך היציאה מהארון

תהליך היציאה מהארון תלוי במידה רבה בזהות המינית או בנטייה המינית, ועשוי גם להשתנות בין אדם לאדם. עדיין, אפשר לדבר על תחנות משמעותיות, גם כאשר מדברים על אנשים שונים או על זהויות ונטיות מיניות שונות.

השלב הראשון הוא שלב אישי מאוד – ילד, ילדה, נער או נערה (ולעיתים גם אדם מבוגר) יכולים לזהות שהם שונים במשהו מסביבתם. לעיתים התחושה תהיה מובהקת ולעיתים היא תהיה עדינה הרבה יותר, כך שייקח זמן להבין מה עומד מאחוריה.

כיום, יש בתרבות ייצוגים רבים של אנשים עם נטיות מיניות או זהויות מיניות שונות – ועדיין, הגילוי של זהות מינית או נטייה מינית הוא מאוד אישי, ובשלבים הראשונים סביר שתתעורר בושה. הבושה הזו מתעוררת בשל התחושה שיש הבדל משמעותי בין האדם עצמו לבין סביבתו הקרובה, ובמקרים רבים ייעשו מאמצים גדולים כדי להיראות בדיוק כמו כולם – בוודאי בחברות שמרניות או מסורתיות יותר.

לפי הספרות המחקרית בנושא, המעבר מהשלב הזה לשלבים אחרים, משמעותיים יותר, תלוי במידה רבה בתא המשפחתי – האם המשפחה רואה הומוסקסואליות, לדוגמא, כנטייה מינית לגיטימית? מתקשרות לכך גם שאלות רחבות יותר – ככל שהמשפחה מקבלת את עצם העיסוק במיניות, כך יותר סביר שילדה למשפחה כזו תרגיש בנוח לבטא את השוני שלה.

השלב של היציאה מהארון עשוי להיות קצר ומהיר, ולחילופין עשוי להימשך זמן רב – מובן שאין לכך כללים ברורים, ובמקרים רבים גם מישהו שלכאורה השלים את תהליך היציאה מהארון נדרש לעשות זאת שוב ושוב בפני אנשים חדשים שהוא פוגש, בין אם בחיים האישיים ובין אם במסגרות מקצועיות כאלו ואחרות.

לפי הספרות בנושא גם האדם עצמו עובר תהליכים עם הזהות המינית או הנטייה המינית, גם לאחר היציאה מהארון: בשלב הראשון של היציאה מהארון, למשל, ייתכן שהאדם ירצה להציג את עצמו כנורמלי, ולהדגיש שהוא כמו כולם; לעומת זאת, בשלבים מאוחרים יותר ייתכן שיכיר בשוני הזה ולא ישאף להיות בדיוק כמו הסביבה הסטרייטית. גם שינויים אחרים אפשריים: לעיתים הנטייה המינית או הזהות המינית הן מרכזיות מאוד סביב היציאה מהארון, ואחר כך הן משתלבות עם היבטים אחרים של האישיות ככל שהזמן עובר.

    אנחנו כאן בשבילכם
    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    יציאה מהארון אצל טרנסג'נדרים

    לפי הספרות בנושא, יש הבדל בין יציאה מהארון על רקע זהות מינית שונה (טרנסים וטרנסיות) לעומת יציאה מהארון על רקע נטייה מינית שונה:

    אדם שמזהה את עצמו כגבר (ונולד כנקבה) יכול לצאת מהארון לפני תהליך של שינוי פיזיולוגי וגם אחרי תהליך של שינוי פיזיולוגי (אם תהליך כזה אכן מתבצע). בין היתר, הוא נאלץ להתמודד גם עם העובדה שהסביבה לא רואה בו גבר כמו שהיה רוצה. גם ביסקסואלים, שנמשכים גם לגברים וגם לנשים, מתמודדים עם אתגרים שונים מאלה של הומואים ולסביות, במובן הזה שהם נאלצים להתמודד עם סטריאוטיפים אחרים שמייחסים להם. לעיתים, גם בתוך הקהילה הגאה ישנן קבוצות מקופחות יותר, דבר שמקשה עוד יותר על החיים כלהט"ב.

    יציאה מהארון – ילדים והורים

    ההורים הם דמויות חשובות במסגרת תהליך היציאה מהארון.

    בדרך כלל, ילדים מרגישים את הציפיות של ההורים מהם ומושפעים מהם, בכל מיני כיוונים. יציאה מהארון היא למעשה שבירה של ציפייה מסוימת ברוב המשפחות – לעיתים גם באופן שעלול להוביל להתרחקות, לניכור מצד ההורים או לניתוק קשר של ממש. יש כאב רב בכך שההורים אינם מקבלים באופן מיידי נטייה או זהות מינית שונה, אך חשוב לזכור שעבורם זה למעשה גילוי חדש, ושכעת הם עצמם נדרשים לתהליך של יציאה מהארון.

    לפי הספרות, לעיתים נדרשת אפילו יציאה נוספת מהארון בפני ההורים, משום שיש חיזוק או התבססות של הנטייה המינית. קיימת גם אפשרות לשתף בן משפחה אחר (למשל, אחים או דודים) במקביל לשיתוף של ההורים, באופן שיכול להקל על התקשורת עמם.

    ההורים עצמם צריכים לשים לב לאופן שבו הם מתייחסים לזהות המינית או לנטייה המינית של הילד או הילדה. במקרים רבים יציאה כזו מהארון עלולה להכאיב, ממש לגרום לתחושה של אובדן; אם זה המצב, כדאי ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי לעבד את התחושות האלו. דווקא היכרות בצדדים האלו יכולה לאפשר תגובה מותאמת יותר לילד, שתקל עליו. אם מישהו חש שמקבלים אותו ואת הזהות שלו בתוך הבית, קל לו לקבל את עצמו וגם לבטא את עצמו אל מול הסביבה הרחוקה. קיימת גם אפשרות להגיע לטיפול קבוצתי עם הורים אחרים ללהט"ב, וכמובן להגיע עם הילד או הילדה לטיפול, במטרה לעבור תהליך משפחתי משמעותי.

    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

    להט"ב וטיפול פסיכולוגי

    קיימות מסגרות שונות של הקהילה שנועדו לאפשר התקרבות לנטייה המינית או לזהות המינית:

    למשל, שירות "יש עם מי לדבר" מטעם האגודה למען הלהט"ב, במסגרתו אפשר להעלות סוגיות שונות מבלי להיכנס לטיפול באופן רשמי. כמו כן, קיימות קבוצות חברתיות וטיפוליות שונות שניתן להכיר, גם עבור ההורים לאנשים שיצאו מהארון. קבוצות אלו יכולות להיות משמעותיות מאוד בהתמודדות עם רגש הבושה שכרוך לעיתים ביציאה מהארון.

    לצד שירותים חשובים אלה, לפעמים יש צורך בטיפול נרחב יותר. לפעמים יש צורך להגיע לטיפול כדי לברר נטייה מינית או זהות מינית שונה, כדי לעבור את תהליך הבירור ביחד. טיפול מסוג זה יכול להועיל גם לילדים ולנערים שמזהים בעצמם שוני, וגם במבוגרים (למידע אודות טיפול פסיכולוגי לילדים לחצו כאן).

    לצד זאת, טיפול יכול להועיל גם אחרי יציאה מהארון. כיום, החברה עדיין אינה מקבלת באופן מלא את השוני בנטייה המינית או בזהות המינית; גם מי שיצא מהארון נאלץ להתמודד עם סטיגמות, ועם המטען שהותירה בו ההסתרה של הזהות. מובן, שבכל טיפול מהסוג הזה הזהות הלהט"בית לא חייבת להיות הנושא היחיד על סדר היום, ויש מקום לעסוק גם בנושאים נוספים לפי הצורך.

    בכל שאלה, התייעצות ובירור על טיפול וליווי פסיכולוגי בעת ולאחר יציאה מהארון, ניתן לפנות אל המומחים של מכון סול

    מקורות

    Denes, A., & Afifi, T. D. (2014). Coming out again: Exploring GLBQ individuals’ communication with their parents after the first coming out. Journal of GLBT Family Studies, 10(3), 298-325.‏

    Zimman, L. (2009). 'The other kind of coming out': Transgender people and the coming out narrative genre. Gender & Language, 3(1).‏