נטייה מינית וזהות מינית
פעמים רבות אנשים נוטים לבלבל בין המושג של נטייה מינית ובין המושג, זהות מינית.
נטייה מינית מתייחסת למידה בה האדם (גבר או אישה) נמשך מינית לאדם מהמין השני או לאדם מאותו המין. הנטייה המינית לא חייבת להיות משויכת למגדר.
זהות מינית מתייחסת למגדר איתו אנו מזדהים, כלומר איך אנחנו מרגישים את עצמנו: גבר, אישה, גם וגם (ג’נדרקוויר) או לא זה ולא זה.
חוקרים מסכימים כי נטייה מינית נעה על רצף בין הטרוסקסואליות מוחלטת, להומוסקסואליות מוחלטת. בעבר החלוקה של נטייה מינית היתה בינארית: הומו או סטרייט. חוקר בשם קינסי, עוד בשנות ה-60 של המאה ה-20, פיתח סולם על מנת לאמוד ולכמת נטייה מינית וטען כי נטייה מינית נמצאת על פני רצף.
הסולם הינו:
1- נטייה הטרוסקסואלית בלבד.
3- הטרוסקסואליות והומוסקסואליות באותה מידה.
6- נטייה ההומוסקסואלית בלבד.
דרגות 0-1: הטרוסקסואליים, דרגות 5-6: הומוסקסואליים, דרגות 2-4: ביסוקסואליים.
במחקרו, קינסי מצא כי תדירות של נטיות מיניות הינן שונות: ישנו אחוז לא מבוטל של אנשים באוכלוסייה המזהים את עצמם כהומוסקסואליים, לסביות, או ביסקסואליים.
נתונים מחקריים על הומוסקסואליות
- אחוז הגברים המזדהים כהומוסקסואלים הינו כפול, לעומת נשים המסווגות עצמן כלסביות.
- אצל גברים ההתפלגות היא בעיקר בקצוות: גיי או סטרייט ופחות בי-סקסואליים.
יש לקחת בחשבון כי מחקרים אלו נערכו במדינות מערביות, כך שייתכן שישנה השפעה תרבותית מסוימת.
הנחות בדויות אודות הומוסקסואליות
- תיאוריות ביהביוריסטיות על האישיות טוענות שנטייה מינית נקבעת לפי האדם הראשון עמו האדם ביצע יחסים מיניים. בגלל החיזוק החיובי של האורגזמה, שתגביר את סבירות החזרה על הפעולה (כלומר, מין עם אותו אדם). הבעיה היא שכדי שחיזוק חיובי יתפוס, צריך לעשות אותו מספר פעמים ולא פעם אחת.
- התיאוריה הפרוידיאנית גורסת שאי פתרון הולם לתסביך אדיפוס גורם להומוסקסואליות. התיאוריה קבעה את ההתייחסות להומוסקסואליות במאה ה-20. חשוב להדגיש שפרויד, לעומת תיאורטיקנים בני זמנו, לא גרס כי הומוסקסואליות הינה הפרעה נפשית שיש לתקנה.
סיבות לנטייה מינית
כל הנושאים הנידונים בפסיכולוגיה סובבים סביב השאלה למי ישנה השפעה מכריעה יותר על האישיות וההתנהגות שלנו: סביבה או תורשה, כלומר שאלת המולד לעומת הנרכש. מחקר שנערך גילה כי רק גורם אחד שמנבא נטיות הומוסקסואליות בבגרות אצל נשים וגברים הוא אי קונפורמיות למגדר בילדות. נטונים בולטים ממחקר זה היו:
- אחוז גבוה של הומוסקסואלים ולסביות (63 אחוזים) לא נהנו מפעילויות בילדות שהן טיפוסיות למין שלהן. ממצא זה הוא הממצא האינדיקטיבי ביותר.
- ישנו סיכוי גבוה יותר לנשים, מאשר גברים, שנהנו בילדות מפעילויות שהן טיפוסיות למין השני ושיהיו להן יותר חברי ילדות מהמין השני.
- הזדהות של אדם עם הורה מהמין האחד בזמן הגדילה לא נראה כמשפיע על הנטייה המינית.
- הומואים ולסביות דיווחו על התנסות מינית ראשונית עם המין השני, לא פחות מהטרוסקסואלים.
- הנטייה המינית בדרך כלל נקבעת עד גיל ההתבגרות, למרות שהאדם עדיין לא פעיל מינית.
- הומואים ולסביות מדווחים על כך שבילדות היתה להם איזושהי תחושת שונים מילדים אחרים. כלומר, הם הרגישו את עצמם אחרים.
- יש אחוז יותר גבוה של נון-קונפורמיות מגדרית עוד בילדות. כלומר, בנים שמעדיפים לשחק במשחקים האופייניים לבנות.
- בתחילת גיל ההתבגרות השוני מופנה לתחום המיניות. בשלב זה המתבגרים מתחילים לחשוד כי הם לא כמו כלום. שלב זה יכול להימשך כמה שנים ומלווה בהמון תחושות בלבול. מצד אחד ישנו בלבול בנטייה מינית, מהצד השני גם כאשר אדם מבין שהוא הומו או לסבית, יש צורך בתקופת הסתגלות וקבלת הרעיון, קודם כל בפני עצמו.
- פתרון טוב לשלב זה הוא השלמה עם הנטייה המינית, שתלך ותתגבר ותהיה חלק מהזהות. פתרון לא טוב הוא אנשים אשר ממשיכים עם דילמות אלו לאורך כל החיים.
ככלל, נראה כי רגשות הומוסקסואלים ולא התנהגות הומוסקסואלית, הם הגורמים הקריטיים לנטייה מינית בבגרות. כל המחקרים מראים שהנטייה המינית היא לא משהו שהאדם בוחר בו או לומד אותו, אלא הוא מולד.
תיאוריות על משיכה מינית
תיאוריה: אקזוטי הופך לאירוטי
תיאוריה המחברת את המולד והנרכש גם יחד, נקראת אקזוטי הופך לאירוטי. תיאוריה זו מעריכה כי תפקיד הביולוגיה הוא קריטי אם כי מוגבל בקביעת הנטייה מינית. ההשפעה של המולד מגיעה מוקדם יותר. התיאוריה טוענת שגנים והורמונים גורמים לשוני במזג בילדות ותכונות אישיות, אשר יכולות לגרום אצל חלק מהילדים אי חיבה לפעילויות טיפוסיות למין והעדפה לפעילויות לא טיפוסיות למין.
בשלב הבא מגיעה השפעת ההתנסות. מכיוון והילדים עוסקים בפעילויות שהן לא טיפוסיות למינם, הם נמצאים בחברה של המין האחר ומזדהים איתם כהעצמי שלהם. כאשר המיניות המבוגרת מתעוררת, האנשים מוצאים את אלו שהם רואים כשונים מהעצמי שלהם (אקזוטי) כהכי מושכים מינית (אירוטים) ויוצא שאלו אנשים מהמין שלהם.
תיאוריית ההטבעה
הלמידה המהירה שמאפשרת לחיה הנולדת לפתח היקשרות לאימו היא הטבעה. לדוגמא, גוזלים חושבים שהדבר הראשון שהם רואים הוא האמא שלהם, גם אם מדובר באובייקט אחר. הטבעה זו משפיעה על ההתנהגות המינית, כי בחירת בן הזוג ממשיכה את ההטבעה האימהית. אינסטינקט ההטמעה הוא גנטי, אך כל עוד הסביבה מספיק תומכת או מקדמת התנהגות עם יתרונות רבייה, היקשרות והתנהגות רבייה, לא בהכרח יתוכנתו לגנים. החברה האנושית דואגת לכך שגברים ונשים יראו אחד את השנייה כשונים, מספיק כדי להבטיח שלא יכחד המין האנושי.
מה קורה למתבגרים הומוסקסואלים שלא חושפים את נטייתם?
אנשים אלו תופסים את עצמם במקרה הטוב כשונים, במקרה הרע כסוטים. ישנה תחושה יומיומית המתאפיינת בבדידות וניכור מול כל מסגרת אפשרים, מהסביבה החברתית הקרובה ומהמשפחה. נוסף לכך, אפשר להשוות הומואים ולסביות לקבוצות מיעוט (שחווה ניכור מהחברה), אבל ההבדל הוא שכאן גם אין קבוצת השתייכות, כמו המשפחה שמקבלת אותם. לכן, במקרים רבים הם יוצרים קשרים עם קהילות כמו איגי.
מיותר לציין כי כל ההתנסויות הללו לא מוסיפות לתחלואה הנפשית הנלווית: דיכאון, חרדה ואובדנות.
המשמעות של להישאר בתוך הארון היא לחיות עם סוד גדול מאד שאתה לא חושף לאחרים. זה יכול לגרום לתסמינים פיזיים ותחושה של חוסר אותנטיות ושקרנות.
הומופוביה
הומופוביה הוא יחס שלילי כלפי הומואים ולסביות, היכול להתבטא בפחד, סליחה ופעולות והתנהגויות מעשיות, בניסיון לפגוע באנשים המזדהים כחלק מהקהילה הגאה. אנחנו ראים כי גברים הינם הומופובים יתר מנשים וכי הומופוביה עוצמתית יותר מופנית כלפי גברים, מאשר כלפי נשים.
הסברים להומופוביה
- לאנשים שיש בעצמם רגשות הומוסקסואליים והם מתקשים להתמודד איתם, עושים היפוך תגובה ומפנים את התוקפנות שחשים כלפי עצמם, כלפי הומואים “אחים”.
- להומופוביה יש מקורות תרבותיים וחברתיים. כולנו חיים בעידן זה עדיין בחברה שמקדשת את ההטרוסקסואליות, אשר רואה בהומוסקסואליות דבר רע שאף מזיק לחברה.
טיפול בנטייה מינית
ראשית נציין כי התאחדות הפסיכולוגים ורוב הפסיכולוגים העובדים היום כישראל, אינם חושבים שטיפולי המרה מסייעים להתמודדות עם נטייה מינית אלא להיפך, מזיקים ופוגעים בשלמות הפיזית והנפשית של האדם.
טיפול פסיכולוגי בנטייה מינית לא יתמקד בשינוי או חיזוק הנטייה, אלא סיוע לאדם בתחושותיו, הערך העצמי שלו והדימוי העצמי שייתכן ונפגע, מתוך חווייתו את עצמו כ”אחר”. הטיפול יהיה טיפול תמיכתי שיסייע למטופל לחשוב יחד כיצד לסייע ולשפר את חייו.
הפניות–
Diamond, L. M. (2003). What does sexual orientation orient? A biobehavioral model distinguishing romantic love and sexual desire. Psychological review, 110(1), 173.
Seto, M. C., & Lalumiere, M. L. (2010). What is so special about male adolescent sexual offending? A review and test of explanations through meta-analysis. Psychological bulletin, 136(4), 526.
הפניות לאתרים חיצוניים–
אתר איגי, ארגון נוער גאה.
