טיפול רגשי לילדים – מה תפקיד ההורים ואיך לתמוך בתהליך

שתפו

חן אור יונגרוירט - פסיכולוגית קלינית M.A | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 22.12.25

הורים רבים תוהים אם מספיק לשלוח את הילד לטיפול רגשי או איך עליהם להיות מעורבים בתהליך? בכתבה זו נענה על השאלות הנפוצות ונראה איך לתמוך בילד מבלי לפגוע בעצמאותו.

מה זה בכלל טיפול רגשי לילדים?

הורים שואלים לפעמים: “טיפול רגשי – זה סתם שיחה או משהו רציני?”
טיפול רגשי לילדים הוא תהליך שמסייע לילד להבין, לעבד ולנהל רגשות, להתמודד עם מצוקות נפשיות, ולפתח כלים להתמודדות עם קשיים רגשיים, חברתיים או לימודיים. הוא מותאם לגיל הילד, ולעיתים נעשה באמצעות משחק, ציור, דמיון מודרך או שיחות מותאמות גיל.

המטרה היא לא “לתקן” את הילד מיד, אלא לעזור לו לפתח מודעות רגשית, ביטוי בריא של רגשות וכישורי התמודדות לאורך זמן.

לקריאה בהרחבה על טיפול רגשי לילדים>>

האם זה מספיק לשלוח את הילד למטפל?

התשובה המיידית היא – לא, ההורים הם חלק קריטי מהתהליך. הנה למה:

• תמיכה מחוץ למפגש: הילד נמצא רק שעה-שעתיים בשבוע בטיפול, וכל השאר הוא בבית, בגן או בבית הספר. ההורים מחזקים את הכלים שנלמדים בטיפול.

• סביבת ביטחון: ילדים מרגישים בטוחים כשההורים מעורבים וקשובים.

• מודל לחיקוי: הורים שמראים הקשבה והבעת רגשות בריאה נותנים לילד דוגמה לחיקוי.

• הבנה והכוונה: ההורה שמבין את מטרות הטיפול יכול לזהות שינויים חיוביים ולעודד את הילד.

הנוכחות ההורית בתהליך הטיפולי של הילד הינה משמעותית, נחוצה ומרכזית

מה ההורים צריכים לעשות בפועל?

1. שיתוף ותיאום עם המטפל:

• להיות בקשר עם המטפל ולהבין את התקדמות הילד

• לדווח על אירועים משמעותיים בבית או בבית הספר

• להיות תומך מבלי ללחוץ על הילד לחשוף דברים

2. עידוד מבלי להכתיב:

• לעודד את הילד לדבר על רגשות, אבל לא לכפות שיחה

• לחזק כלים שנלמדים בטיפול: נשימות, ציור רגשות, ביטוי יצירתי

• לשמור על גבולות ברורים: שילוב של ביטחון ועצמאות

3. שגרה תומכת בבית

• שעות שינה מסודרות, ארוחות בריאות וזמן איכות משפחתי

• צמצום מצבי לחץ מיותרים

• זמן למשחק ולמנוחה: זה חשוב בדיוק כמו הטיפול

4. שיתוף עם מסגרות חינוכיות

• ליידע מורים או יועצים על קשיים או שינויים בהתנהגות

• ליצור קו אחיד של תמיכה בין הבית, הטיפול והמסגרות החינוכיות

מה לא לעשות? ממה הורים צריכים להשתדל להימנע?

קודם כל, חשוב לא לכפות שיחות או תרגולים על הילד – הוא צריך חופש לבטא את עצמו בקצב שלו, בלי לחץ או ציפייה לתוצאות מיידיות. בנוסף, כדאי להימנע משיפוט או תיקון מתמיד של רגשותיו או התנהגותו; המטרה היא הקשבה ותמיכה, לא ביקורת או “תיקון” של הילד. כמו כן, אין לנסות להחליף את המטפל – ההורה הוא שותף בתהליך, לא איש מקצוע שמחליט על מהלך הטיפול.

מעבר לכך, כדאי לזכור שהמעורבות ההורית היא תומכת ולא כופה: התפקיד הוא לעודד, ללוות ולהוות מודל לחיקוי, ולא לנהל את הטיפול בעצמכם. שמירה על קו זה מאפשרת לילד להרגיש ביטחון, עצמאות ואמון בתהליך, ומגבירה את היעילות של הטיפול הרגשי עצמו.

איך אדע אם הילד שלי מתקדם?

כאשר הטיפול מתקדם בצורה מוצלחת, ניתן לראות שהילד מתחיל לדבר יותר על רגשותיו בבית ומביע את תחושותיו בצורה פתוחה יותר. הוא מיישם את הכלים שלמד בטיפול (כגון נשימות להרגעות, ביטוי רגשי דרך מילים או יצירה, ופתרון קונפליקטים עם אחרים) ומראה פחות סימנים של מתח, חרדה או כעס קיצוני. בנוסף, ההתקדמות הזו מאפשרת לשפר את התקשורת בין ההורה לילד: השיחות נעשות זורמות יותר, ההקשבה ההדדית מתעצמת, והקשר המשפחתי נעשה יציב ומבוסס יותר על הבנה, תמיכה ואמון. תהליך זה מסייע לילד לא רק בהתמודדות עם הקשיים הרגשיים הנוכחיים, אלא גם בפיתוח כישורים רגשיים וחברתיים שיחזקו אותו בעתיד.

שאלות נפוצות נוספות

“האם אני חייב להיות נוכח בכל מפגש?” – לא תמיד. לפעמים פרטיות חשובה לילד כדי לבטא רגשות חופשיים.

“אם הילד לא משתף בבית, הטיפול לא יעיל?” – לא נכון. המטפל יודע לעבוד גם עם ילדים שמתקשים לדבר בבית.

“הטיפול מחליף אותי כהורה?” – לא. הטיפול מחזק את ההורה ומראה איך לתמוך, הוא לא מחליף את ההורות.

טיפים מעשיים להורים

• להיות מעורבים אך לא להפעיל לחץ

• לשמור על תקשורת פתוחה ומקבלת

• לתמוך בכלים שנלמדים בטיפול ולהטמיעם בבית

• ליצור סביבה רגועה ובטוחה

• לעקוב אחר שינויים קטנים ולהעריך את ההתקדמות לאורך זמן

במכון סוֹל מתקיימים טיפוליים רגשיים לילדים עם דגש על מעורבות ההורים והכוונה מקצועית מותאמת אישית. הצוות המקצועי מסייע להורים להבין את תהליך הטיפול, לתמוך בילד בצורה נכונה ולחזק את היכולות הרגשיות והחברתיות שלו. המכון מספק מסגרת מקצועית, אמינה ותומכת, ומסייע לילדים ולמשפחות להתקדם יחד בתהליך חיובי ומשמעותי.