מיניות היא אלמנט חשוב בחיי כל אדם כל עוד האדם שולט בה. אך כאשר הדחף המיני משתלט מתפתחת התנהגות מינית כפייתית, העלולה לפגוע בחיי המשפחה, החברה והעבודה של המכור לה. היא מכתיבה לו את התנהלותו ביומיום ושולטת על חייו.

במונחים מקצועיים מוגדרת התופעה כ”חוסר שליטה על דחפים”. בעבר, התייחסו לבעיה כאל חולשה אישית, אך כיום ידוע שמקורותיה של הבעיה פיזיולוגיים ונפשיים כאחד.

מהי התמכרות למין?

ההתמכרות למין מוכרת כהפרעה נפשית ועל פי נתונים מארה”ב 6%-3% מאוכלוסיית הנשים והגברים סובלים ממנה, כשגברים נוטים להתמכר אליה פי שלוש מנשים. אדם המכור למין מתעסק בצורה מופרזת במין ובמיניות, הן בעולמו הפנימי כפנטזיות והן ביחסי מין ממשיים.

הוא ינצל נשים וגברים כאובייקטים מיניים ויחפיץ מינית כל אדם שיכול להביא אותו אל סיפוקו. אפשר לומר שהא מוצא עצמו – שבוי בידי יצרו. הדחף למין הופך להיות כמעט בלתי נשלט וממכר. הוא פוגע בשגרת החיים של האדם המכור ובתפקודו בכל מערכות חייו: העבודה, המשפחה, המערכת הזוגית והחברתית. כמו כן הוא גם יוצר מצוקה רגשית, תחושת אשמה, חוסר שליטה וייאוש.

ההתמכרות למין מתבטאת בשימוש תכוף בפורנוגרפיה, באוננות כפייתית ובחיפוש מין בתשלום. דפוס ההתמכרות של המכורים למין הינו הרסני ומסוכן לאחרים ולא רק לעצמם (כמו בתחומי התמכרות אחרים).

לא ניתן לאפיין את המכורים למין לפי מדדים דמוגרפיים או סוציו-אקונומיים דומים והם גם אינם שייכים לשום אוכלוסייה מוגדרת. המכנה המשותף היחיד ביניהם הוא המגדר – רוב מכריע של גברים. למעשה, ככל התמכרות אחרת, גם התמכרות למין מתאפיינת בעיקר בתחושת חוסר השליטה אל מול ההתמכרות ואל מול ההתנהגות הנובעת ממנה.

המכורים למין משתמשים בו כתחליף לקשר רגשי וכאמצעי להעלאת תחושת הערך העצמי שלהם. הם עשויים למצוא את עצמם משקיעים מאמצים רבים בניסיון להשיג פרטנרים מיניים רבים ככל האפשר, משאבים כספיים בשירותי מין בתשלום ושהייה מרובה מול אתרים פונוגרפים.

כיצד מתבטאת ההתמכרות למין?

כפייתיות לנושא המין

המתבטאת בעיסוק מוגזם במין, בפנטזיות מיניות ובמימושן. אין סלקציה לגבי האנשים עימם הם באים במגע מיני, פנייה למין בתשלום ע”י זונות או נערות ליווי ובמקרים הקיצוניים יותר- אונס.

פגיעה בתפקוד התקין והשגרתי

הקושי לשלוט בדחף המיני וההתמכרות אליו אינם מאפשרים לאדם המכור תפקוד תקין, שגרתי ובריא. הוא אינו מצליח לשמור על שגרת עבודה או לימודים, על מערכות יחסים משמעותיות ועל יחסי חברות.

דפוס של “מנצל וזורק”

המכור למין עוסק בצייד קורבנות לסיפוק צרכיו המיניים, אינו מתעניין בסבל או בנזק שהוא גורם לקורבנותיו ולאחר ה”שימוש בהן”- זורק אותן בהתעלמות מוחלטת מרגשותיהן. הוא אינו חושב לפני שמנצל מינית ואינו מתעמק בהשלכות מעשיו. פעמים רבות ניתן לאבחן במכור למין דפוסי אישיות פסיכופטית ו/או אנטי סוציאלית.

לקריאה על הפרעת אישיות תלותית>>

לקריאה על הפרעת אישיות מזוכיסטית

אוננות כפייתית

קשה לקבוע איפה בדיוק מצוי הגבול שבין פעילות אוננות נורמלית לבין אוננות כפייתית. אבל, אם האוננות תופסת חלקים נכבדים ביום ומפריעה לשגרה הרגילה היא נחשבת מוגזמת וכפייתית.

הרגלים מיניים מסוכנים

התמכרות למין עלולה להוביל להסתבכות עם החוק ולמצבים בעלי פוטנציאל של הרס וסכנה, כגון: איום על חיי הנשואים בשל סטוצים עם נשים רבות, מחלות מין כתוצאה מסקס לא מוגן, בזבוז סכומי כסף אדירים על פורנו, התחברות לעבריינים, עיסוק בפעילות מינית בלתי חוקית ועוד.

מערכות יחסים בעייתיות

קשה מאד להיות מכור למין ולקיים יחסים כפייתיים עם בני זוג מרובים, כולל זרים לחלוטין ועם זאת לקיים או ליצור קשרי זוגיות בריאים.

בריחה מהמציאות

חלק גדול מהמכורים למין משתמשים בבריחה מהמציאות ומבעיותיהם הרגשיות ע”י צפייה אובססיבית בסרטי פורנו.

הסתרה ושקרים

אחד הדפוסים שחוזרים על עצמם בקרב המכורים למין הוא התנהלות סודית והסתרה של ההתנהגות המינית החריגה שלהם מבני זוגם, חברים ובני משפחה.

חוסר שליטה על ההתנהגות

המכורים למין מודעים היטב לכל ההשלכות השליליות של מעשיהם וצורת התנהלותם, אך חשים שאין להם שליטה על על כך.

נזקי ההתמכרות המינית

ההתמכרות למין, כמו במקרים של התמכרויות אחרות, מרחיקה את המכורים מרוב החלקים הבריאים בנפשם ובעולמם. הם נוהגים להכחיש את בעייתם, למרות שבפועל הם מרגישים חייבים לממש את דחפיהם המיניים.

יחד עם זאת, הם גם חשים אשמה, בושה, הכרה בכך שאינם מתפקדים כראוי ופוגעים בקרובים להם וכן שהם מנצלים את מי שבחרו לסיפוק יצרם. תחושת האשם יוצרת בהם תסכול, עצב, תחושת חוסר אונים ומצוקה רגשית.

ולמרות כל זאת, אין בכך די כדי להתגבר על היצר. כאשר האדם המכור נמצא בקשר זוגי, העיסוק במין בא פעמים רבות על חשבון השקעה במערות הזוגית שלו – הוא יכול לבלות את כל סוף השבוע מול המחשב בצפייה בפורנו ולא להיות קשור כלל למה שמתחולל בביתו. עצם הניסיון להסתיר את הסוד מביא אותו להתרחקות ולהתנתקות מבן/בת הזוג ומחברים.

תמיד ישנה אפשרות שהסוד יתגלה וכך גם המין מחוץ לנישואים ואז ההשפעה על הזוגיות תהיה הרסנית ותביא לפגיעה קשה באמון הזוגי. שאלות כמו:” איך זה שלמרות שאשתי חשובה לי ואני תופס את עצמי כאדם מוסרי, אני מוצא עצמי בוגד בה ומפנטז על נשים אחרות לא הרף?” תחושות אלו מביאות פעמים רבות גם לחרדה ואף לדיכאון.

אנשים שאינם נמצאים בקשר זוגי מתקשים ליצור קשר משמעותי כאשר הם מכורים למין, משום שעיקר האנרגיה הרגשית והמינית שלהם מושקעת בעיסוק בפנטזיות או בהתנהגויות מיניות חריגות.

מי מועד להתמכר למין?

בעיקר גברים שסבלו מילדות קשה, הזנחה והתעללות.

לעיתים נמצאים ביניהם כאלו שגדלו לכאורה בסביבה נורמטיבית, אך חשו בודדים חברתית ולא הצליחו לרכוש את הכישורים החברתיים הנדרשים כדי לקיים מערכות יחסים בריאות.

המכורים למין מחפשים באופן לא מודע חום ואהבה, אך אינם יודעים כיצד להשיגם בדרכים נורמטיביות.

שורשי ההתמכרות למין נעוצים גם בדפוסים המיניים שנרכשו בגילאי הילדות וההתבגרות: ילדים דחויים החשים כי אינם מקבלים תמיכה ממשפחתם או גדלים בבית לא נורמטיבי בהתנהלותו, פונים פעמים רבות לאוננות כאמצעי הרגעה ובריחה מהמציאות הקשה.

כלומר, כבר בילדות נוצר אצלם קשר בין מצב רגשי מלחיץ או בעייתי לבין התנהגות מינית המשמשת כגורם מרגיע ומרחיק כאב.

אדם מבוגר בעל בסיס כזה, החש שאין לו מערכות תמיכה ראויה וסובל מקשיים שונים, יוצר שוב קשר בין מין להקלה רגשית. לפעמים דפוס זה נרכש ומתקבע כבר בשנות ההתבגרות ולעיתים קיימת הפוגה וחזרה לדפוס ההתמכרות הזה בזמני משבר או לחץ.

ההתמכרות למין מובילה את המכורים להתנתק מהמציאות הקשה ולחיות במציאות שיצרו לעצמם. הם מנותקים רגשית ועסוקים במימוש הצרכים המיניים שלהם, שהופכים להיות מרכז עולמם. לאחר השגת הסיפוק המיני, הם נתקלים שוב במציאות הבעייתית שמסביבם ומתחילים לחוש אשמה.

מחקר בינלאומי: למכורים למין יש עודף בהורמון אוקסיטוצין

מחקר משותף לחמישה מוסדות אקדמיים בשבדיה, שוויץ ורוסיה בדק את התיאוריה שלפיה למכורים למין יש רמה מוגברת של ההורמון אוקסיטוצין שמכונה גם – “הורמון החיבוק”.

הורמון זה גורם לאנשים להיקשר ולהישאר יחד וגם הופך את הסקס ביניהם למספק יותר. החוקרים בחנו בדיקות דם של 60 אנשים, בעיקר גברים, המטופלים בהפרעה של התמכרות למין והשוו את נתוניהם לאלו של מתנדבים בריאים. הם מצאו שגברים ונשים עם התמכרות למין הם בעלי רמת אוקסיטוצין מוגברת. מסקנתם בעקבות כך הייתה: אנשים עם עודף אוקסיטוצין עשויים להימשך לאנשים רבים בו זמנית, דבר שעלול לגרום להם לחיפוש כפייתי אחר מין וסיפוק מיני.

טיפול פסיכולוגי בהתמכרות למין

הטיפול בהתמכרות למין כולל שילוב של טיפול תרופתי לצורך הפחתת הליבידו וטיפול פסיכולוגי. יש לקחת בחשבון שמדובר בהתמכרות מורכבת, שנגמלים רבים מוצאים עצמם שוב מכורים לה לאחר שהחלימו. לרשות המכור למין מצויים גם טיפול קבוצתי, טיפול פסיכיאטרי וטיפול משפחתי וזוגי.

האלמנט הבעייתי בטיפול הגמילה ממין הוא ההימנעות מהתכנים הממכרים. כדי להצליח בכך, המטופל צריך לרכוש כלים טיפוליים שיאפשרו לו למצוא הנאה וסיפוק בחייו גם מבלי להיות זקוק לצריכת מין מוגזמת. הטיפול מכוון לעזור למכור למין לווסת את הדחף המיני שלו ולדעת לשלוט בו למרות הפיתויים הזמינים.

הטיפול מיועד להחזיר למטופל את השליטה ביצרו ובחייו כדי שיוכל לחיות חיים נורמליים ולהנות מפעילות מינית בריאה במסגרת מערכת יחסים תקינה. הטיפול מתמקד בזיהוי הגורמים שהובילו להתמכרות ובטיפול ספציפי בהם ובצרכים שאותם היא שרתה.

תהליך הגמילה מההתמכרות למין כולל:

• מתן תמיכה
• רכישת מיומנויות לזיהוי הטריגרים שהביאו לדחף המיני המוגבר
• למידת טכניקות הרפיה (ראו גם התמודדות עם לחץ נפשי)
• ועוד.

המטופל רוכש מיומנויות התמודדות שיחליפו את העיסוק האובססיבי המיני ולומד את חשיבות חיזוק קשריו החברתיים והזוגיים. אם המכור נמצא בקשר זוגי ניתן להיעזר גם בטיפול זוגי שתפקידו יהיה לחזק מחדש את האמון והתמיכה הזוגית ההדדית ולשנות דפוסי התנהגות שאולי חיזקו או הביאו לדפוס ההתמכרות.

המטופל מכוון להתחברות מחדש למציאות החיים, לבניית אמון בעצמו, ובניתוב כוחותיו לאפיקים בריאים יותר. המטרה בטיפול אינה להפוך את המכורים לנזירים, אלא להקנות להם יכולת לתעל את המין לאפיק חיובי ובריא. בטיפול הגמילה לומד המכור להנות ממגע, מליטוף, מחיבוק ומחום אנושי. להבין את משמעות המין בחיים ולראותו מעתה לא רק כאקט טכני.