מזוכיזם: האישיותית המזוכיסטית

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 13.1.21 | עודכן: 16.2.21

אישיות מזוכיסטית – הקדמה

לרוב, כשאנחנו חושבים על אדם מזוכיסט, עולה בעיניי רוחנו תמונה של אדם הפוגע בעצמו, נהנה כשמרביצים לו או מתעללים בו (לעיתים קרובות באופנים מיניים דרך שלשלאות ושוט).

אולם מזוכיזם היא לא רק תופעה פיזית גופנית-אלא מדובר בתופעה נפשית רחבה, שבה האדם מוותר על עצמו ועל חרותו, ברמה העמוקה ביותר, למען האחר.

במאמר הנוכחי בחרנו להרחיב את הכתיבה על הדינאמיקות האישיותיות המזוכיסטיות, שכן הDSM והICD, אינם מתייחסים למאפיינים אישיותיים אלו באופן ספציפי וממוקד, אלא בעיקר דנים באישיות התלותית, והדיכאונית.

לפיכך, נכון יהיה להתייחס להמשגת ה- PDM) Pschodynamic Dygnostic Manual) במהדורתו השנייה והעדכנית, בדבר דינאמיקה אישיותית זו, ככזו הנגלית הן אצל אנשים דיכאוניים לעיתים, והן אצל אנשים תלותיים. ננסה להתייחס לסיבות ולהסברים לכך בהרחבה, תוך הבאת דוגמאות בהירות לצורכי המחשה.

מהי אישיות מזוכיסטית?

הספרות הפסיכואנליטית מאז יסודו של זיגמונד פרויד, הציגה פעמים רבות פציינטים אשר מתנהגים באופנים הסותרים את חוויית הרווחה האישית שלהם ונמשכים באופן לא מודע לכאב ולסבל. לרוב נראים כי אנשים מזוכיסטים יימשכו להשקעה נפשית בסבל אך אין מדובר במבנה אישיותי יחיד, אלא גם בקרב אנשים מזוכיסטים, נראה דינאמיקות אישיותיות שונות.

למשל, נוכח מעורבתם התכופה בקשרים ובדינאמיקות בינאישיות של קורבן-תוקפן, כותבים פסיכואנלטיים רבים קישור את התנהלותם לדינאמיקה פנימית מפוצלת של התנהגות סאדיסטית מזוכיסטית. כלומר, פעמים רבות הם ישליכו את רגשותיהם הסדיסטיים על האחר ולפיכך, יחוו את האחר כרודן ואת עצמם כקורבנות.

ב-PDM תוארה ההתייחסות לדינאמיקות המזוכיסטיות בהקשרן למרכיבים האישיותיים התלותיים, הנרקיסיסטיים והפרנואידיים ואליהם בעיקר נתייחס גם אנחנו בסקירה הנוכחית.

יתר על כן, על פני השטח, לעיתים יהיה קל לבלבל את האישיותית המזוכיסטית עם זו הדיכאונית (להרחבת הקריאה על אישיות דיכאונית), בשל הבולטות הרגשית של הכאב שהם מציגים בחייהם ובקליניקה.

עם זאת, הדינאמיקה האישיותית המזוכיסטית שונה באופן מהותי מזו הדיכאונית, ולפיכך מצריכה אבחון מדויק וגישה טיפולית שונה.

לקריאה נוספת על אבחון פסיכולוגי וחשיבותו, למטרת התאמת תוכנית טיפולית הולמת.

מה מאפיין אנשים מזוכיסטיים?

פעמים רבות נראה את התסמינים הבאים בקרב אנשים בעלי נטיות מזוכיסטיות:

  1. השתתפות בפעילויות או קשרים המסבים כאב פיזי או נפשי.
  2. הפרעות אכילה
  3. פציעה עצמית או התנהגות אובדנית
  4. בדידות
  5. הערכה עצמית נמוכה
  6. קשיים באינטימיות ובמערכות יחסים
  7. אנשים אשר חוו טראומות בילדות.

נטיות תלותיות בקרב אנשים מזוכיסטים

הגרסה האנקליטית (התלותית או הראשונית יותר, מבחינה התפתחותית) של הדינמיקה המזוכיסטית, חופפת יותר לסוג האישיות התלותי, ותימצא אצל אנשים המכפיפים את צרכיהם לאלה של אחרים בשל תלותיות בהם. כלומר, אצל אנשים אלה נוכל להבחין בכך, שהם רואים בסבל שלהם- תנאי מקדים לשמירה על הקשרים שלהם (יחסי ההתקשרות).

ההסבר לכך הוא שיחסי ההתקשרות עשויים להיתפס כהכרחיים לקיומו של האדם באופן בסיסי ונואש, והפחד לאבד את דמויות ההתקשרות, גובר על החששות של האדם עצמו לשלומו או לרווחתו האישית.

ניתן לחשוב על כך בקלות רבה יותר, כשאנחנו חושבים על ילד קטן, שמרגיש שהוא כה תלוי בהוריו, וגם אם אינו מסכים איתם או מרגיש אחרת מהם פעמים רבות בחייו-הוא ייטה לשנות את עמדותיו ורגשותיו, על מנת לשמר את הקשר הרגשי והפיזי עמם, שכה הכרחיים לחייו ולהישרדותו.

    אנחנו כאן בשבילכם
    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם
    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    כעס ותוקפנות מתחת למזוכיזם הגלוי

    עם זאת, מתחת לכניעות הגלויה, לעיתים קרובות נגלה בטיפול אצל האנשים המזוכיסטיים- תוקפנות אינטנסיבית, שהם יביעו באופנים פאסיביים-אגראסיביים שלעיתים יטו לעורר יחס קשה מאחרים.

    ברמות הקשות יותר של ארגון האישיות המזוכיסטי, האדם המזוכיסטי יסתמך על הזדהות השלכתית (מנגנון הגנה פסיכולוגי ברמה נמוכה), על מנת למנוע מעצמו מודעות לתוקפנות שלו (ואף לסדיזם שנושא בתוכו), ובדרך זו, הוא עשוי לגרום לאחר לפעול לפי סדיזם זה.

    האמונה הפנימית של האדם המזוכיסטי

    פעמים רבות האדם המזוכיסט ישווה בין סבל עצמי לבין סגולות אישיותיות. במילים אחרות, ההערכה העצמית של האדם נקשרת לקיפוח עצמי ולסבל. כך שכלל שהמחסור העצמי שהוא יחווה הינו גדול יותר, כך תגדל תחושת החשיבות והערך של האדם בעיניי עצמו. נראה זאת אצל אנשים שמנסים להראות שהסבל שלהם הופך אותם לנעלים מבחינה מוסרית יותר מאחרים ואף מתגאים בכך.

    "מזוכיזם מוסרי" שכזה, אינו נדיר בקרב אנשים הנמשכים למה שמכונה 'מקצועות העזרה לאחר'. מקצועות אשר מטפלים בצרכים של אחרים, תוך הזנחה עצמית. עם זאת, יהיה אפשר לראות פעמים רבות, שהסדיזם שלהם עשוי להיחשף באמצעות חוסר הסבלנות שיביעו (או התוקפנות המוחלטת), כלפיי אחרים שאינם חולקים את ערכיהם המוסריים או חושבים בדיוק כמוהם.

    המזוכיסט חש כמי שזכאי לפרס מהעולם

    פעמים רבות, אנשים מזוכיסטים משכנעים את עצמם באופן לא מודע, שהעולם חייב לפצות אותם על סבלם והקרבתם העצמית, כיוון שבעיניי רוחם (בעולם הדמיון שלהם), הם מדמיינים שהסבל שהם חווים יוביל לפיצוי ולתגמול הולם מהסביבה.

    למשל, אדם בעל דינאמיקה מזוכיסטית עשוי להגיד: "סבלתי כל הילדות שלי ועדיין אני ממשיך לסבול ולכן העולם חייב לי". האנשים הללו עשויים להיות מושקעים עמוקות בתבוסה שלהם ולסרב לכל ניסיון של עזרה ויציאה מהמצב.

    לפיכך- פעמים רבות ניסיונות של אנשים או אף של הפסיכולוג להציע להם לבחון ולהתבונן בתחושות ובמחשבות שלהם באופן שונה, זוכים לסירוב או להתעלמות, ואף להצדקה עצמית של הדינאמיקה הנוכחית שדרכה הם מתנהלים.

    נטיות פרנואידיות בקרב אנשים מזוכיסטים

    לעיתים נוכל להבחין בנטיות אישיותיות פרנואידיות בקרב אנשים בעלי דינאמיקה נפשית מזוכיסטית. נטיות אלו קשורות לאמונה של האדם המזוכיסט שמשהו נורא עשוי לקרות, באם יעשה משהו בעבור עצמו או יצליח במשהו ויתקדם בחייו.

    למשל, בטיפול הפסיכולוגי, לעיתים נגלה שאנשים כאלה חוו את הוריהם, ככאלה אשר מקנאים או נוקמים בהם על כל הצלחה שלהם. מטבע הדברים, מצב זה עורר חרדה רבה בקרבם, שכן הם היו זקוקים להגנה מצד הוריהם, בעת שהיו כה תלויים בהם בילדותם.

    לפיכך, הם העדיפו לשמר מצב שבו הם מובילים את עצמם לכישלון, או מצפים בתוכם להיענש על כל הצלחה שהם חווים, מאשר לחוות נקמה או נטישה מצד הוריהם.

    פעמים רבות אף נראה התנהגויות של הרס עצמי בקרב אנשים אלה, ואף במצבים קיצוניים ניסיונות אובדניים, בשל החרדה מפני הבאת רצונותיהם הפנימיים או צרכיהם, והחשש שאלו עשויים לעורר נקמה או כעס מצד האחר.

    הדפוס שחשוב לזהות ולעבוד עליו בטיפול הפסיכולוגי, הוא של החרדה המניעה אותם כל פעם מחדש, לנקוט בפעולות של הרס עצמי ומניעת הצלחה.

    בטיפול הפסיכולוגי, יהיה חשוב לעבד את החרדה, ולטפל בה-על מנת לאפשר למטופל להרגיש טוב יותר ולהתקדם בחייו.

    נטיות מזוכיסטיות בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי והרביעי

    ככלל נציין, כי נטיות מזוכיסטיות הינן שכיחות פחות בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי. מדוע? כיוון שלרוב נוכל להבחין בהתנהגויות של חבלה עצמית (הנחשבות בהגה המקצועית לדינאמיקות מזוכיסטיות) כבאות לידי ביטוי בסביבת העבודה של האדם ובתוך מערכות היחסים הרומנטיות שלו.

    לפיכך, בגיל השלישי, היציאה לפנסיה והאפשרויות הפחותות יותר להכיר בני זוג פוטנציאליים, מורידות את הסיכוי להתנהגויות מזוכיסטיות גלויות.

    בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי – נוכל להבחין אצל אנשים דיכאוניים קשישים, כמו אצל דיכאוניים צעירים יותר, בתפיסה עצמית של המבטאת חוויה של פגימות, של עצמי רע וכזה שלא ניתן לאהוב אותו. לפיכך, האדם הקשיש יחוש כי לא אוהבים אותו ויחשוש מדחייה. נבואה זו עשויה להובילו למצב של בידוד חברתי ולרגשות של דחייה.

    אצל זקנים, נוכל להבחין שמנגנון הייחוס השלילי (מנגנון דומיננטי מאוד אצל אנשים דיכאוניים), יהיה מופעל ביחס לחרטות, אשמה והחמצת הזדמנויות בעבר. נראה שאנשים אלה ירבו להאשים את עצמם ויבטאו אמירות כגון: "לא הצלחתי לעשות את זה..".

    פעמים רבות הם יחושו שהבדידות העכשווית שהם חווים היא פועל יוצא של התנהגות זדונית ואנוכית שלהם בעבר ולפיכך הם נענשים כיום. פעמים רבות נראה בקרב אנשים אלה, ניסיון לפצות על תחושות שכאלה, דרך התנהגות דתית או עזרה מרובה לזולת-על מנת להרגיע תחושות של חוסר ערך ביחס לעצמי.

    פעמים רבות נראה, כי כאשר ניסיונות מפצים אלה כושלים, עשויה להתפתח תחושת בדידות עמוקה ואף דיכאון קשה בקרב אוכלוסייה זו, שחשוב לתת את הדעת על הגורמים להם ולטפל בהם באופן מקצועי.

    אוכלוסיית הגיל השלישי, אל תישארו לבד עם התחושות אותן אתם חווים. הצוות המקצועי של מכון סול ישמח לסייע עם כל קושי עמו אתם מתמודדים. פנו אלינו לשיחת הכוונה ראשונית ולקביעת פגישה עם אחד הפסיכולוגים המומחים שלנו.

    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

    כיצד ניתן לאבחן מזוכיזם?

    במפגש הערכה הפסיכולוגי, יהיה ניתן לבחון האם האדם נוקט בהתנהגויות הגורמות לו לסבל פיזי או נפשי. לרוב, פסיכולוג מיומן יבחן את הרקע ההתפתחותי של האדם: ינסה להבין עמו מתי הבעיה החלה, האם היא מתמשכת (נוכחת בחייו במשך תקופת זמן ארוכה) כזו המצדיקה מתן אבחנה וטיפול מתאים.

    לעיתים האדם יתבייש לדווח על התנהגויותיו, אך המאבחן המיומן ישים לב במשך האבחון/הטיפול או ההתערבות, לכך שהאדם מבטא רמזים או פנטזיות הקשורים בהשפלה, כאב וסבל.

    מתי מומלץ לאבחן את הבעיה? לרוב, נמליץ על אבחון כאשר האדם חש כי ההתנהגות פוגעת בו באופן משמעותי. הפגיעה עשויה להיות ספציפית או להתפרש על מגוון רחב של תחומים והיבטים משמעותיים בחיים.

    לעיתים, האדם לא יחוש כי הוא סובל, שכן הפגיעה המזוכיסטית (זו המייצרת כאב וסבל) עשויה להוביל את האדם לחוש תחושות של ריגוש ומשמעות (כמו אלו שסקרנו), ולפיכך למנוע ממנו מלפנות לייעוץ.

    כיצד מטפלים במזוכיזם?

    אין מדובר בנוסחה אחת- שיטות הטיפול הינן מגוונות ומשתנות בהתאם לאישיות האדם ולצורך.

    לרוב, נתחיל מהערכה פסיכולוגית אשר דרכה נלמד להכיר את האדם ולסייע לו במצוקה שעמה הוא מתמודד. פעמים רבות, נטפל בחרדה או בדיכאון היושבים מתחת לדינאמיקה המזוכיסטית, ונסייע לאדם לבנות מחדש את הערכתו העצמית.

    טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע בפיתוח מיומנויות וכישורים חדשים ולהוביל לשיפור במגוון תחומי חייו של האדם: התעסוקתיים, החברתיים והבינאישיים.

    לעיתים, כאשר המזוכיזם שעמו האדם מתמודד, מוביל להתנהגויות מסוכנות כמו התנהגות אובדנית, נמליץ על התייעצות פסיכיאטרית.

    אם אתם חשים שאתם או מישהו מהאנשים הקרובים אליכם ביותר, מתמודד עם נטיות מזוכיסטיות, אנו מזמינים אתכם לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית, עם אחד הפסיכולוגים המומחים של מכון סול.

    מקורות-

    Baumeister, R. F. (2014). Masochism and the self. Psychology Press.‏

    Berliner, B. (1958). The role of object relations in moral masochism. The Psychoanalytic Quarterly, 27(1), 38-56.‏

    Ghent, E. (1990). Masochism, submission, surrender: Masochism as a perversion of surrender. Contemporary psychoanalysis, 26(1), 108-136.‏

    Van der Kolk, B. A. (1989). The compulsion to repeat the trauma: Re-enactment, revictimization, and masochism. Psychiatric Clinics of North America, 12(2), 389-411.‏