תסמינים של אספרגר הינם מגוונים, כמו קושי בשמירה על קשר עין, קושי בהבנה והתאמת ההתנהגות בסיטואציות חברתיות ועוד. אצלנו במכון סול מתקיימים אבחונים לספקטרום האוטיסטי לכל הגילאים.

 

מהם התסמינים הבולטים באספרגר?

• קושי בהבנת מחוות (סימנים) לא מדוברות.
• קשר עין מצומצם בשיח עם אחרים.
• בידוד מסוים, חלקי או מלא, מאינטראקציות בינאישיות (צמצום חברתי).
• קושי בזיהוי הומור.
• תחומי עניין צרים וספציפיים.

מהי תסמונת אספרגר?

בטרם נבחן מאפיינים שונים באבחון אספרגר למבוגרים, חשוב כמובן להכיר את אותה תסמונת. הכרת התסמונת תאפשר לנו להבין את הייחוד באבחונה. הן לילדים וכמובן למבוגרים.

אספרגר הינה תסמונת נוספת הקיימת על הקשת האוטיסטית. עד שנת 2013 תסמונת אספרגר לא הייתה מאובחנת כתסמונת בפני עצמה. כיום, נמצאת התסמונת בספקטרום האוטיסטי והיא חלק מאלו המוגדרים בתפקוד גבוה.

המאפיינים הבולטים בתסמונת הוא הקושי באינטראקציה חברתית, יחד עם קושי בתקשורת לא מילולית. גם כאן נראה, בין היתר, התנהגות חזרתית והתעמקות בתחומי עניין צרים.

מנגד, אלו המאובחנים באספרגר יפגינו יכולת דיבור ויכולת שפתית גבוהה. לרובם תהיה רמת אינטליגנציה נורמלית ולאחרים רמת אינטליגנציה גבוהה מהממוצע.

תסמין שכיח באספרגר- קושי בתקשורת לא מילולית

אותו קושי בתקשורת לא מילולית מקבל ביטוי במספר רבדים. בין אם בקושי בהבנה של סיטואציות חברתיות וקושי בהבנת הבעות פנים.

רובד נוסף נוגע לקשיים ביצירת מערכות יחסים אינטימיות.

מנגד, הלוקים באספרגר יצטיינו ביכולת גבוהה של הבנת הנקרא, ביכולת ללמוד שפות ותהיה להם יכולת זיכרון מעולה. הם אף יפגינו כפייתיות, דוגמת צורך כפייתי לניקיון.

מחקר ותיאור התסמונת נעשה עוד ב-1944 על-ידי רופא אוסטרי בשם הנס אספרגר ומכאן שמה.

עם זאת, נחשפה התסמונת לדוברי אנגלית רק בתחילת שנות ה-80. אז, החוקרת לורנה ווינג פרסמה כ-34 תיאורי מקרה. תיאורים אלו התאימו לתופעה שהתגלתה בשנות ה-40.

הקושי באבחון תסמיני אספרגר

הכרה ואבחון בתסמונת תהיה לרוב בשלבים מאוחרים יחסית. חלק ממאפייני התסמונת יכולים להיות מאפיינים של תסמונות אחרות. בעבר, שגו אנשי מקצוע באבחון של תסמונת אספרגר.

אלו שלקו בה היו מאובחנים כבעלי הפרעת סכיזופרניה, הפרעת אישיות, הפרעה טורדנית כפייתית ועוד. חלקם אופיינו בתסמונות שונות, בין אם טורט, הפרעת קשב וריכוז ובעיות בשינה.

אצל מבוגרים אבחון התסמונת נחשב למאתגר וקשה.

חלק ניכר מאלו המאובחנים בתסמונת בגילאים מאוחרים מתפקדים בצורה מלאה בתחומי החיים השונים. קשיים יתגלו, כמובן, בתחום החברתי, כשעד אבחונם אותם קשיים יוגדרו כחריגות שיש בהן להיות נורמליות.

אנשי מקצוע יודעים להצביע על מבוגרים הלוקים בתסמונת ולהם יכולות חברתיות מסוימות. חלקם ידעו ליצור קשר עין ואף לנהל שיחה תקינה.

חלק מיכולות אלו נרכשות על ידם עם השנים. זאת תוך היכולת להרגיל עצמם להתנהל כך באותן סיטואציות. התנהלות שאינה מגיעה ממקום אינטואיטיבי וטבעי.

תסמינים של אספרגר אצל מבוגרים

מאובחנים מבוגרים, שאצלם קיים חשש לקיום התסמונת, יהיו בעלי יכולת דיבור ושפה.

מכאן שאבחונם ייעשה באמצעות ריאיון קליני. ראיון אשר יכלול גם את בני המשפחה. באותו ראיון מסתייעים המאבחנים בשאלונים שונים.

אחד מהשאלונים בהם עושים שימוש תדיר הוא השאלון Adult Asperger Assessment.

לקריאה רחבה על אבחון אוטיזם למבוגרים.

זיהוי תסמין אספרגר באמצעות שאלון AQ

כלי נוסף באבחון ראשוני לאספרגר למבוגרים הינו מבחן AQ. מבחן שפותח באוניברסיטת קיימבריג’ שבאנגליה לפני 20 שנים.

מבחן ה-AQ מורכב משאלות רב בררתיות (שאלות להן מספר תשובות, כשעל הנשאל לבחור את זו המתאימה לו ביותר. מוכר לרבים כ”מבחן אמריקאי”). שאלות שבאמצעותן ניתן לבחון את רגשות ומחשבות של המאובחן בנוגע לעצמו.

אנחנו במכון סול, מעבירים שאלון/מבחן זה לכל מאובחן שלנו הפונה לאבחון הספקטרום האוטיסטי, מעל גיל 18.

זיהוי תסמיני אספרגר באמצעות הדמיה מוחית

לצערנו כלי זה עדיין איננו מפותח, ולכן האבחון התקף ביותר הינו אבחון פסיכולוגי ואבחון פסיכיאטרי.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות נעשה האבחון גם בעזרת אמצעי הדמיה, כששימוש באמצעים אלו נמצא יעיל.

שימוש באמצעי הדמיה נעשה לצד העובדה כי מחצית מעלו שלקו בתסמונת אובחנו ככאלו להם פעילות חשמלית מוחית שאינה תקינה.

במסגרת אבחון ההדמיה, רישום הפעילות החשמלית של המוח (EEG) מנותח באופן כמותי. בדיקה זו, יכולה, בין היתר, לזהות גם סוגים שונים של אפילפסיה.

מחקרי ההדמיה, במסגרת האבחון, מצביעים גם על קשרים לא תקינים באזורי מוח שונים. יש פעמים ובעיית הקשרים מתבטאת בשני אזורים במוח הרחוקים מידי האחד מהשני.

מנגד, יש פעמים ואזורים שונים יהיו קרובים מידי. קרבתם של אזורים שונים יוגדר כ”עודף קישוריות”. כל אזור שיתגלה כבעייתי יקבל כמובן ביטוי בהתנהלות והתנהגותו של אותו אדם.

קושי בזיהוי תסמיני אספרגר בקרב נשים

מחקרים שונים מצביעים על הקושי באבחון נשים בוגרת בתסמונת.

אותם מחקרים מצביעים על מספר סיבות לאותו קושי. בין היתר, גם בשל נטייתן של נשים למסך קשרים שלהן באמצעות חיקוי של יכולת תקשורתית, ברמה מצוינת! מעין אקט התנהגותי מתוחכם בו הן מאמצות מסכה חברתית.

אחת מהסיבות המעניינות בהפניית שני המינים לאבחון נוגע לנושא האגרסיביות. גברים להם התסמונת יגלו, בחלק מהמקרים, אגרסיביות נוכח תסכול שהם חווים ברמה החברתית.

מנגד, נוטות נשים רבות להתנהג תחת מעטפת ביישנות. זו מרחיקה אותן מלגשת לאבחון  בשל העובדה כי באותה התנהגות ביישנית מתפרשת אחרת על ידה ועל ידי הסביבה.

לקריאה על אוטיזם אצל נשים ובנות

שאלון ה-AQ לאיתור תסמיני אספרגר

חשוב להדגיש כי שאלון זה מאפשר סינון ראשוני. בעקבות השאלון ניתן לקבוע בעצם על הפנייה לאבחון מקצועי. מכאן, ששאלון ה-AQ אינו מספיק דיו לקבוע אם מבוגר לוקה בתסמונת אספרגר.

בשאלון קיימים כחמישים היגדים שונים. אלו עוסקים בהעדפות, מאפיינים והתנהגויות של המאובחן.

בכל היגד מתבקש המאובחן להעריך עד כמה אותו היגד תקף במקרה שלו. הערכתו נעשית באמצעות “סולם ליקרט”. סולם בין ארבע דרגות הכוללות את התשובות “מסכים בהחלט”, “מסכים במקצת”, “לא מסכים במקצת” ו”לא מסכים כלל”.

בעת ניתוח השאלות נעשית חלוקה דיכוטומית. המאבחנים יאחדו את שתי תשובות ההסכמה לקטגוריה אחת. כך גם את שתי תשובות חוסר ההסכמה.

ההיגדים בשאלון מתייחסים לחמישה תחומי עניין. מדובר על תחומי עניין המזוהים עם עולמם של אוטיסטים. אלו כוללים דמיון, תקשורת, מיומנויות חברתיות, הטיית קשב ושינויו וקשב לפרטים.

זיהוי תסמיני אספרגר באמצעות ראיון עם ההורים ובני המשפחה

כפי שהזכרנו קודם, בעת אבחון לאספרגר גם ההורים ובני משפחה אחרים מתבקשים להגיע לראיון. השימוש בסביבה הקרובה משמעותית לאבחון התסמונת. הכלי שמועבר למשפחה הוא שאלון ארוך בשם ADI-R.

אותם אנשים קרובים מאפשרים למאבחנים לקבל תמונה רחבה יותר. תמונה שיש בה לבטא כיצד התנהגותו והתנהלותו של המאובחן נראית מהצד.

באבחון של מבוגרים, לראיון ההורים משמעות רבה. מדובר על אלו שליוו את המאובחן לאורך כל חייו.

ביכולתם של ההורים לספק מידע מקיף אודותיו. מידע לגבי התפתחותו עוד כתינוק ותפקודו כילד בהיבטים שונים.

כך גם ניתן להצביע על נקודות בהם חלו עיכובים בהתפתחות. את אלו, לרוב, יוכלו ההורים לספק למאבחנים.

משמעות האבחנה וזיהוי התסמינים בגיל מבוגר

אבחון אדם בוגר על הרצף האוטיסטי אינו דבר פשוט. עבור רבים מהמבוגרים שאובחנו יכולה אותה אבחנה לאשרר עבורם את מה שחשו במשך השנים.

שנים בהם חשו שונים וכאלו שאופיינו במספר חריגות התנהגותיות. עצם אבחנתם על הספקטרום האוטיסטי בגיל מבוגר מאפשרת להם לקבל תשובות לשאלות רבות שעלו אצלם.

במסגרות רבות שמים דגש על הימים שאחרי ביצוע האבחנה. ניתן לראות במסגרות פרטיות כיצד מערך זה עובד כראוי.

לאחר אבחון מבוגר כאספרגר, הוא יזכה למעטפת טיפולית רחבה. מעטפת שתאפשר לו להכיל בצורה מדורגת ובקצב שלו את סיווגו החדש על הספקטרום האוטיסטי.

הצוות הטיפולי במקום רואה באותו אבחון אבן דרך ראשונה ומשמעותית.

זו המאפשרת לאותם צוותים לדייק את צרכיו של המאובחן.

הדבר נעשה באמצעים טיפולים רבים העומדים לרשותו של המאובחן. כך, בעצם, זוכה המאובחן לקבל לא רק סיווג לקשייו, אלא מערכת שתאפשר לו מעתה לפתח כלים להתמודדות עם אותם קשיים.

תסמינים של אספרגר- סיכום

כפי שציינו במאמרים קודמים. במקרה של חשש הקטן ביותר רצוי להגיע לאבחון. הימנעות של אוטיסטים בתפקוד גבוה או אספרגר להגיע לאבחון הינו עוול גדול עבורם.

יש פעמים והם מעוניינים באבחון, כשסביבתם הקרובה דווקא אינה מעודדת זאת. מנגד, הורים למבוגרים שחשים שזה הדבר הנכון צריכים כבר בשלב זה להסתייע באנשי מקצוע.

אלו יוכלו לכוונם כיצד לגרום לילדם להגיע לאבחון. אבחון המהווה עבור רבים צומת דרכים משמעותי בחיים.

ברוב המקרים אבחון של אדם על הרצף האוטיסטי ייעשה בגיל מוקדם.

לצד זאת, ישנם מקרים בהם נעשה אבחון גם למבוגרים. אבחון עבור אדם שנמצא על הרצף והתגלתה בגיל מאוחר, לרוב יהיה אדם שאובחן באספרגר- אצלו במכון מתקיימים אבחונים אלה.