זכויות בוגרים עם אוטיזם (18+): קצבאות, הטבות פטורים ועוד
בוגרים לאחר גיל 18 המאובחנים כבעלי אוטיזם, עשויים להיות זכאים לקצבאות, שירותי סל שיקום, הטבות וסיוע מהמדינה. באופן ספציפי, ניתן לקבל זכויות בתחומי תעסוקה והשתכרות, דיור, בריאות, רווחה, לימודים ועוד. במאמר זה נסקור את הזכויות הללו ונפרט אודותן.
הזכאויות השונות מותנות בכך שהבוגר קיבל אבחנת אוטיזם במסגרת אבחון מלא ותקף, ושהוכר בביטוח לאומי ובמשרד הרווחה.
אנו במכון סול מבצעים אבחוני אוטיזם מלאים עבור מבוגרים.

מהן הזכאויות שיכולים לקבל בוגרים על הספקטרום האוטיסטי? כיצד מקבל הכרה באוטיזם בבגרות?
לקריאה אודות זכויותיהם של ילדים עם אוטיזם והוריהם, לחץ/י כאן.
שימו לב: המידע שמובא כאן הוא לנוחיותכם/ן ונועד להתרשמות ראשונית מהיצע הזכויות שניתן לקבל. הכתוב לא מהווה מקור מידע רשמי. יש לבדוק מול אתר הגוף האחראי על כל זכאות הכתובה כאן לשם קבלת המידע העדכני והמדויק ביותר.
לקראת גיל 18
גיל 18 מהווה נקודת מפנה בחייו של אדם בישראל: מעבר לבגרות, כניסה למסגרת צבא או לימודים, ויציאה מבית ההורים. עבור צעירים המאובחנים עם אוטיזם, המעברים הללו עשויים להיות מורכבים יותר. נפרט כאן אודות חלק מהמעברים הללו.
חידוש ההכרה במוסד לביטוח לאומי
בתקופת הילדות, עד גיל 18 ו-3 חודשים, הוריו של ילד שהוכר בביטוח לאומי כבעל אוטיזם יהיו זכאים ל”קצבת ילד נכה”. הזכאות בילדות תהיה אוטומטית בשיעור 100% לפחות, ללא תלות ברמת תפקודו וחומרת מצבו של הילד.
בהגיעו לגיל 18 ו-3 חודשים, הבוגר אינו זכאי עוד לקצבת ילד נכה. בשלב זה, נדרש “חידוש” של הכרה באבחנת האוטיזם.
אם הבוגר עבר אבחון אוטיזם מלא ותקף בילדותו והוכר במוסד לביטוח לאומי, אין צורך בביצוע אבחון מלא נוסף. עם זאת, כחלק מחידוש ההכרה בבוגר, הוא או הוריו יצטרכו לספק לביטוח לאומי מסמכים עדכניים אודות מצבו, כגון: חוות דעת רפואית עדכנית מפסיכיאטר מבוגרים (מגיל 18 ומעלה) או נוירולוג התפתחותי (עד גיל 25), דו”ח ממסגרת חינוכית / תעסוקתית, ועוד.
במידה והבוגר לא הוכר בעבר בביטוח לאומי, יצטרך לעבור אבחון אוטיזם מלא ותקף כפי שיוסבר בהמשך.
משרד הביטחון: שירות צבאי, פטור ושירות לאומי
ראשית יש לדעת: צעיר אשר הוכר בילדותו במוסד לביטוח לאומי על כל רקע שהוא – המידע הרפואי אודותיו יועבר למשרד הביטחון. הדבר רלוונטי גם לילדים שאובחנו עם אוטיזם והיו זכאים לקצבת ילד נכה. הצבא שומר לעצמו את הזכות להשתמש במידע הזה, בקבלת החלטה בדבר גיוסו (או אי-גיוסו) של מלש”ב.
גישתו של הצבא למידע אודות אבחנת אוטיזם בביטוח לאומי, אינה בהכרח אומרת כי המלש”ב יקבל פטור.
ישנן מספר אפשרויות מבחינת גיוס צעיר עם אוטיזם לצה”ל:
קבלת פטור:
יתכן כי הצבא ייתן פטור אוטומטי למלש”ב על בסיס ההכרה בביטוח לאומי, ללא זימון אל לכשת הגיוס. במידה ולא ניתן פטור אוטומטי, והמלש”ב מעוניין להוציא בכל זאת פטור על רקע אוטיזם – הדבר אפשרי.
ניתן להגיש את הבקשה לפטור עבור מלש”ב לאחר שמלאו לו 16 שנים ו-4 חודשים לפחות – גם אם לא קיבל עוד צו ראשון. על מנת לבצע זאת, יש להעביר עצמאית למייל של מיט”ב חוות דעת רפואית/פסיכולוגית עדכנית, אבחונים קודמים, מסמך בקשה לפטור ומספר מסמכים רלוונטים נוספים.
הגשת הבקשה לפטור משירות צבאי אפשרית גם לאחר הצו הראשון עם זאת, רצוי להתחיל בכך מוקדם ככל האפשר, שכן מדובר בתהליך ארוך.
גיוס חובה:
בוגר עם אוטיזם אשר לא קיבל פטור אוטומטי ולא יזם בקשה לפטור, יקבל צו ראשון ויתחיל תהליך מיון רגיל, ללא כל התאמה מיוחדת. במידה וימצא כשיר לגיוס, תהליך הגיוס ושירותו הצבאי יהיו סטנדרטים לחלוטין. עם זאת, הפרופיל המירבי שיוכל לקבל יהיה 45.
התנדבות בצבא:
צעיר על הרצף האוטיסטי יכול להתנדב בצבא רק לאחר קבלת פטור משירות ביטחון. להתחלת תהליך מסלול שירות התנדבותי, על הצעיר לפנות ללשכת גיוס בבקשה מיוחדת.
ישנן תוכניות שונות להתנדבות בצבא עבור צעירים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. מסלולי הגיוס והשירות הללו מותאמים לצרכיהם המיוחדים, ומאפשרים להם למצות את כישוריהם ולתרום משמעותית. הקבלה לכל מסלול התנדבות כוללת מעבר מספר מבדקים ותהליך מיון ייעודי, על מנת לוודא את התאמת המועמד.
ליווי בצו ראשון:
הורה לצעיר המאובחן עם אוטיזם יכול להתלוות לילדו בצו הראשון באחד התנאים הבאים:
- ההורה יצר קשר עם לשכת הגיוס ותיאם את הגעתו עם בנו מראש.
- למלש”ב תעודת נכה מטעם ביטוח לאומי. הצגת התעודה מאפשרת להורה להתלוות לבנו.
שירות לאומי:
לאחר קבלת פטור משירות בצה”ל, צעיר המאובחן עם אוטיזם יכול להתנדב במסגרת שירות לאומי. התנדבות בשירות לאומי מאפשרת בחירה בתפקיד מתוך שלל תפקידים מגוונים ומסגרות שונות, כאשר לרוב חופש הבחירה גדול במיוחד. משך השירות שנה עד שנתיים, בהתאם לרצון המתנדב. לאחר שנתיים ניתן לקבל אותן הזכויות של חיילים משוחררים.
התחלת תהליך ההתנדבות שירות לאומי מתבצעת בפניה לאחת העמותות השירות הלאומי, או לעובד/ת סוציאלי/ת של תחום המוגבלויות ברשות המקומית.
משרד התחבורה: רישיון נהיגה
אדם המאובחן עם אוטיזם יכול להוציא רישיון נהיגה, כל עוד הוא כשיר לכך.
בקבלת הטופס הירוק, על המבקש לפנות אל רופא המשפחה המטפל בו לחתימה. הרופא יחתום לפי ראות עיניו ויציין כי קיימת אבחנת אוטיזם. במידת הצורך, רופא המשפחה יפנה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לביצוע בדיקה רפואית והחלטה לגבי כשירות נהיגה.
בית משפט: מינוי אפוטרופסות
עד גיל 18, הוריו של קטין הם האפוטרופוסים החוקיים שלו. הדבר אמור כי החלטות הנוגעות לטובתו, רכושו וזכויותיו של הקטין, נתונות לידי ההורים. בגילאים אלה, אין לקטין אחריות פלילית למעשיו.
לאחר גיל 18, הופך האדם לבגיר, ועל כן מקבל אחריות פלילית למעשיו, ויכול לקבל החלטות עבור עצמו. חלק מהאנשים המאובחנים עם אוטיזם, בעיקר מהתפקודים הבינוניים-נמוכים, אינם מסוגלים לשאת באחריות זו ולשמור על זכויותיהם, או שיכולתם לבצע זאת מוגבלת.
על כן, יתכן שיזדקק אדם בוגר עם אוטיזם למינוי אפוטרופוס עבורו, אשר יבצע החלטות במקומו וידאג לצרכיו.
מינוי אפוטרופוס הוא הליך משפטי, המאפשר דרגות מעורבות שונות של האפוטרופוס בחיי הבוגר:
- אפוטרופוס לענייני רכוש: דואג לניהול קנינו של האדם עם האוטיזם.
- אפוטרופוס לענייני גוף ונפש: דואג לקבל החלטות המטיבות עם בריאותו הגופנית והנפשית של אדם עם אוטיזם.
- אפוטרופוס לענייני רכוש, גוף ונפש.
- תומך בקבלת החלטות: אדם אשר רשאי לסייע למאובחן עם אוטיזם לקבל החלטות חוקיות, אך לא רשאי להחליט בשמו.
זכויות וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי
אדם בוגר על הנמצא על הרצף האוטיסטי, יכול להגיש בקשה להכרה בביטוח לאומי. באם התקבלה ההכרה, יכול המוסד לביטוח לאומי לספק אמצעי סיוע שונים לבוגר: קצבת נכות חודשית, שיקום מקצועי ותעסוקתי, תעודת נכה ועוד.
אין בהכרח כי התובע יקבל את כל אלה, הזכאות תלויה באחוזי הנכות שיקבעו במסגרת הוועדה הרפואית שתתקיים עבורו.
במידה והבוגר לא עבר אבחון אוטיזם מעולם, עליו לעבור תהליך אבחון מלא טרם הגשת התביעה לביטוח לאומי.
אבחנת אוטיזם תקפה לביטוח לאומי רק כאשר היא ניתנה משני גורמי אבחון שונים: אבחון אצל פסיכולוג ואבחון נוסף אצל רופא, בהתאם לכתוב בחוזר מנכ”ל משרד הבריאות.
את האבחון המלא ניתן לבצע באופן פרטי בלבד, במכון אבחון מורשה.
לאחר עמידה בתנאי זכאות בסיסיים, קבלת דו”חות אבחון האוטיזם והעברתם לפקיד התביעות, יקבע מועד לוועדה רפואית עבור מבקש ההכרה. בוועדה זו יקבעו עבור הבוגר אחוזי נכות כללית – מדד אשר קובע את גובה הקצבה שיקבל והסיוע לו זכאי מביטוח לאומי.
ביטוח לאומי: קצבת נכות כללית
זכאות לקצבת נכות כללית נמדדת באחוזים, וגובהה תלוי בשילוב שני מדדים:
- אחוזי נכות רפואית– מכמה ליקויים בריאותיים סובל הבוגר, ומה חומרתם של ליקויים אלו. נקבע על בסיס אבחונים ומסמכים רפואיים ופסיכולוגים אודות מבקש ההכרה, אותם מספק לוועדה מבעוד מועד. אם קיימת עדות לבעיות רפואיות, נפשיות או נוירולוגיות נוספות מלבד האוטיזם, יתכנו אחוזי נכות רפואית גבוהים יותר.
- אחוזי אי-כושר השתכרות– עד כמה יכול הבוגר לעבוד ולהרוויח שכר המספיק כדי לכלכל את עצמו. נקבע על ידי חברי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי.
זכאויות במוסדות וגופים שונים נקבעות על בסיס אחד או יותר משלושת המדדים הללו (עפ”י הסדר הבא): נכות רפואית (40% לפחות), אי-כושר השתכרות, נכות כללית. יש לשים לב להבדל ביניהם בהתייחס לזכאויות. לעתים זכאויות נקבעות על סמך קבלת קצבת שירותים מיוחדים, עליה נפרט בהמשך.
להלן זכאויות לפי אחוזי נכות כללית (נכון לאוקטובר 2023):
- מתחת ל50% אין זכאות לקצבה. תתכן זכאות לשירותי שיקום מקצועיים וסיוע בלימודים, כפי שיפורט בהמשך.
- 60% ומעלה קצבה חלקית בסך 2,345 ₪.
- 65% ומעלה קצבה חלקית בסך 2,496 ₪.
- 74% קצבה חלקית בסך 2,770 ₪.
- 75% עד 100% קצבה מלאה בסך 4,063 ₪.
חשוב לדעת: מטרת הקצבה היא לפצות על קושי ביכולת השתכרות ואבדן פרנסה. על כן, בוגר אשר מקבל קצבת נכות כללית ומרוויח מעל גובה שכר מסוים בעבודתו – גובה קצבתו יופחת.
ביטוח לאומי: קצבת שירותים מיוחדים (שר”ם)
בוגר עם אוטיזם המקבל קצבת נכות כללית בגובה לפחות 60%, ונקבעו עבורו לפחות 40% נכות רפואית, עשוי להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים. גובה הקצבה יהיה עד 188% סה”כ, ובשקלים – 6,194 ₪.
זוהי קצבה הניתנת בנוסף לקצבת נכות כללית, עבור אדם שזקוק לסיוע והשגחה משמעותיים בפעולות היום יום בביתו, בניהול משק הבית ובשמירה על בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו. הזכאות לקצבה זו וגובהה, נקבעים לאחר וועדה ייעודית הבוחנת את תפקודו ועצמאותו של המבקש (או מי שמבקשים עבורו).
אדם אשר גר במסגרת דיור מיוחדת לא יהיה זכאי לשר”ם, כיוון שהוא מקבל הכל בתוך הדיור המיוחד. 80% מהקצבה תעבור לדיור ו-20% יעבור לדמי כיס.
ביטוח לאומי: תעודת נכה
בוגר אשר נקבעו לו 50% נכות רפואית או יותר – זכאי לתעודת נכה מביטוח לאומי. תעודה זו מזכה במספר דברים:
- פטור מהמתנה בתור: מאפשר לבוגר ולמלווה לדלג לראש התור, ללא המתנה. הפטור לא תקף במקרים הבאים:
- כאשר ההמתנה בתור היא במכונית.
- המיקום והזמן בתור נקבע מבעוד מועד, לפני הגעה למקום.
- תור שנוצר באופן ארעי, במקום בו בדרך כלל אין תור.
- פטור מתשלום מלווה: בכניסה למקום הדורש תשלום, כמו אטרקציה, מוזיאון וכדומה, האדם אשר מלווה את הבוגר בעל התעודה – פטור מתשלום דמי כניסה. המלווה לא יהיה זכאי לפטור מתשלום דמי הכניסה במקומות בהם נדרש עבורו שירות מיוחד, כדוגמת מקום ישיבה, אספקת ציוד, אוכל וכל משאב אחר.
ניתן להוציא תעודת נכה בינלאומית המאפשרת זכויות אלו גם בחו”ל, באמצעות פניה לארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל.
השכלה ותעסוקה
בוגרים המאובחנים עם אוטיזם עלולים לחוות קשיים בהשתלבות במסגרות השכלה גבוהה ובתעסוקה בשוק החופשי. קיימים גופים שונים אשר מטרתם לתת מענה לקשיים הללו, על מנת לאפשר לבוגרים על הספקטרום האוטיסטי להשתלב בחברה ולהיות חלק יצרני ממנה במידת הניתן.
ביטוח לאומי: שיקום מקצועי ותעסוקה נתמכת (בשוק הפתוח) דרך זכיינים
בוגר בעל אוטיזם לו נקבעו 20% נכות כללית לפחות, יכול להיות זכאי לסיוע בתחום התעסוקתי. מטרת הסיוע היא לשקם את יכולת העבודה של הבוגר, כדי שבסופו של דבר יוכל לכלכל את עצמו באופן עצמאי ככל האפשר. הסיוע ניתן מעובד/ת סוציאלי/ת במחלקת השיקום של המוסד לביטוח לאומי.
רמות הסיוע מהמוסד לביטוח לאומי משתנות בהתאם למסוגלותו ויכולותיו של הבוגר:
- שירותי שיקום מקצועי- אלו תהליכים טרום-שיקומיים; לווי מקצועי ומותאם אישית בתהליך רכישת השכלה והשתלבות בעבודה, עבור בוגר אשר צריך סיוע בכך. מיועד לבעלי אוטיזם בתפקוד גבוה אשר רק זקוקים ל”קביים” בתחילת דרכם בשוק החופשי. הסיוע עשוי לכלול אבחון תעסוקתי, הכוונה לימודית, סיוע בהכשרה מקצועית, סדנת כתיבת קורות חיים, מציאת עבודה מתאימה ליכולת האישית, הכנה לראיונות ועוד. יתכן סיוע כלכלי במימון הלימודים ועניינים הקשורים אליהם, כגון נסיעות, ציוד ומגורים. בנוסף, נותנים להתנסות בעבודות מסוימות, בקרב מעסיקים שנותנים את ההכשרה המעשית לאדם.
- שיקום אקדמי- ביטוח לאומי נותן השלמה ותיקון של בחינות בגרות. בנוסף, מסייעים בקבלת מבחן מותאם. אם יש לאם התאמות לבחינות, מתייחסים לזה בהתאמות של המבחן. נותנים את האבחון התעסוקתי המותאם. מאוחר יותר, אם הלימודים נעשים בריחוק מהבית (למשל אדם שחי בת”א ולומד בתל חי), יקבל סיוע בדיור, נסיעות, מחשב ללימודים.
קיימת אפשרות לקבל את סוגי הסיוע הללו מאגף הרווחה ברשות המקומית, בפניה לעובד/ת סוציאלי/ת של תחום המוגבלויות ו/או אוטיזם.
משרד הרווחה: תעסוקה נתמכת ומרכזי תעסוקה
משרד הרווחה מציע אף הוא שירותי שיקום תעסוקתי ופתרונות תעסוקה עבור בוגרים עם אוטיזם המתקשים בהשתלבות בשוק החופשי:
- תעסוקה נתמכת- תעסוקה זאת דורשת ליווי. ברווחה מסייעים בכך דרך זכיינים של משרד הרווחה (חברות שאמונות על זה). ליווי שיקומי ותמיכתי לאדם עם אוטיזם, אשר ברצונו להשתלב בשוק העבודה החופשי, בסיוע עובד/ת סוציאלי/ת של הרווחה. השירות כולל סיוע בחיפוש ובמציאת עבודה מותאמת, עזרה בקבלה לעבודה ולהשארות בה, ותיווך ביחסי עובד-מעביד. הזכאות היא לאלו שנקבעה עבורם נכות רפואית בגובה 40% לפחות, ובמקרים חריגים לבעלי 20%-40%.
- מרכזי תעסוקה ומרכזי יום- מסגרות יומיות לבוגרים עם אוטיזם, אשר אין ביכולתם להשתלב בשוק החופשי או במפעלים מוגנים, עקב מגבלות קוגניטיביות ו/או התנהגותיות (שווה ערך למרכזים מוגנים).
- תעסוקה מוגנת- מסגרות תעסוקה ייעודיות בהן יכולים לעבוד בוגרים עם אוטיזם המתקשים להשתלב עצמאית בשוק העבודה החופשי. תהינה לרוב במפעל מוגן או מפעל תעסוקה שיקומי, בו ניתן מענה לצרכיהם הייחודים של העובדים וקיימת התחשבות בקשייהם. תהליך ההשמה במסגרת שכזו כולל הערכת יכולתו של הבוגר, בנייה ויישום תוכנית שיקומית אישית והקניית מיומנויות עבודה.
- להדגיש: אדם שלא עובר זכאות בביטוח לאומי ונפסל (לא זכאי לקצבה), לא יקבל זכאויות ברווחה. אם הוא לא זכאי לקצבה בביטוח לאומי ויש לו אבחנה של הפרעת תקשורת מפסיכיאטר ופסיכולוג, הרווחה תסייע לו. כל העזרה הזאת תיעשה באמצעות השוברים. הזכאות תהיה לקורס עד שנה ולא סבסוד כל התואר (כמו באם לאדם מגיעות זכאויות בביטוח לאומי).
דיור חוץ ביתי
(הכל מטעם הרווחה)
שלושת סוגי הדיור-
- הוסטל– מקום שאנשים גרים בו עם מדריך, אם בית, חוקים ברורים, תורנויות, כדי ללמוד איך לתחזק בית וכו’. אנשים בד”כ גרים שם כ1-2 שנים ובלי זה הם לא יעברו לדירה בקהילה.
- דירה בקהילה– יש מטבח, מי שמגיע לבשל, יש מדריכים, אבל זה פחות תובעני מההוסטל.
- דיור נתמך– דיור שהאדם מוצא לעצמו לבד, ובאמצעות זכיינים (גוונים, א.ד.נ.מ וכו’), שהם נותנים את ההערכה והסיוע שמגיע לאדם הנתמך. למשל, לסייע לאדם לקנות בסופר וכו’.
בוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי עשויים להתקשות ביציאה מבית ההורים ובהתנהלות עצמאית. כמענה לכך, ישנן מסגרות דיור ייעודיות אשר מסייעות במעבר לדיור עצמאי, ונותנות סיוע זמני או קבוע בהסתגלות לחיים לבד.
במסגרות הללו לומדים הבוגרים התנהלות עצמאית, כישורי חיים, תחזוקת משק בית, מגורים עם שותפים ועוד. ברוב המקרים, מדריכים שיקומיים ו/או צוות מקצועי יהיו נוכחים במקום המגורים לצורך תיווך, לימוד וסיוע. במסגרות מגורים עצמאיות יותר, מעורבות הצוות בחיי הדיירים תהיה נמוכה יותר.
קבלת זכאות למסגרת דיור חוץ ביתית עבור בוגר עם אוטיזם דורשת מעבר בין מספר תחנות וועדות:
- הגשת בקשה לדיור חוץ ביתי מעובד/ת סוציאלי/ת במחלקת הרווחה ברשות המקומית.
- העברת מסמכים ואישור מטעם ועדת השמה מחוזית להתאמה למסגרת דיור.
- בדיקת נציגי מסגרת הדיור את התאמת הבוגר אליה, וקיום וועדת קבלה מטעמם.
- קבלת הודעה בגין קבלה או דחיה מעובדת סוציאלית של הרווחה.
80% מקצבת נכות של ביטוח לאומי יועברו למסגרת הדיור, 20% ישארו אצל הדייר.
עמותות: מכינות לחיים עצמאיים
מכינות הכוללות מערכי דיור זמניים לליווי צעירים עם אוטיזם, בדרך לעצמאות מבית ההורים, תוך הקניית מיומנויות חיים ויכולות חברתיות. הדירות ממוקמות בשכונות מגורים, והבוגרים אשר גרים בהן משתלבים במידת האפשר בחיי הקהילה.
השתתפות במכינות הללו לרוב נעשית כהכנה להתנדבות בצבא, שירות לאומי או לימודים, ולעתים אף במהלכם. בחלק מהמקרים, המכינה תכלול התנדבות עם אוכלוסיות מוחלשות בסביבת המגורים.
משרד הרווחה: דיור נתמך
סיוע וליווי לבוגרים עם אוטיזם המעוניינים ומסוגלים לחיות באופן עצמאי בקהילה. כ 3-7 שעות שבועיות.
מטרת התוכנית היא לסייע לבוגר בהתמודדות עם האתגרים שבמציאת דירה, מעבר אליה, התרגלות למגורים עצמאיים, רכישת כישורי חיים והשתלבות בקהילה. לכל משתתף נבנית תכנית אישית מותאמת לצרכיו. הזכאות ניתן לבוגרים העלי אבחנת אוטיזם.
נדרשת השתתפות עצמית של 50 ₪ בחודש, וההוצאות השונות (לרבות שכר דירה) הן על חשבון הבוגר או הוריו.
משרד הרווחה: דיור בקהילה
מיועד לאנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, אשר מעוניינים במגורים עצמאיים והשתלבות בקהילה, אך זקוקים ללווי, סיוע זמין ותיווך.
בעוד שבדיור נתמך רובו של הסיוע הוא בהכנה למעבר לדירה והתחלת חיים עצמאיים, דיור בקהילה כולל סיוע זמין ואינטנסיבי יותר, הניתן גם לאחר שהבוגר עבר לגור לבד.
משרד הרווחה: דירות הכשרה
מערך דיור זמני אשר מטרתו ללמד בוגרים עם אוטיזם להתרגל למגורים מחוץ לבית ההורים, ללמוד ניהול משק בית ופיתוח מיומנויות הנדרשות לעצמאות.
השהות בדירות ההכשרה יכולה להיות במתכונת מלאה אשר כוללת שינה ומגורים, או כמתכונת של “מרכז יום”, בו שוהים ולומדים הבוגרים, אך חוזרים בסוף היום לישון בבית ההורים.
בית לחיים (הוסטל)
דיור מוגן המיועד לבוגרים עם אוטיזם החווים קשיים קוגניטיביים ותפקודיים, כך שאינם יכולים להשתלב בקהילה באופן מלא. בבית לחיים נוכח צוות מדריכים שיקומיים, אשר זמינים לדאוג לכל צרכי הדיירים ולשמור על בטיחותם.
שירותי בריאות
בוגרים בעלי אוטיזם, המוכרים על כך בקופת החולים, זכאים לזכויות מסויימות מגורמים אלה.
עם זאת, בניגוד לזכאות הקיימת לילדים עם אוטיזם, בוגרים אינם זכאים לקבלת טיפולים פרא-רפואיים מיוחדים (טיפול רגשי, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וכו’) בסבסוד הקופה.
מגיל 18, הטיפולים הללו מתאפשרים במסגרת פרטית בלבד, ובמימון מלא של הבוגר.
קופת חולים: פטור מתשלומי השתתפות עצמית
בוגר הזכאי לקצבת נכות כללית בכל גובה, זכאי לפטור מהשתתפות עצמית בתשלום על שירותים מסוימים בקופת החולים. הפטור ניתן באופן אוטומטי לאחר ההכרה בביטוח לאומי.
השירותים עבורם ניתן הפטור מהשתתפות עצמית הם:
- רפואה ראשונית (ביקור אצל רופא כללי, רופא משפחה, רופא נשים וכדומה).
- רפואה שניונית (ביקור אצל רופא מומחה בקופה).
- מרפאות חוץ (מרפאות בבתי חולים כלליים).
- מכונים רפואיים (מכוני אבחון, הדמיה ועוד).
קופת חולים: הרדמה מלאה בטיפולי שיניים
בוגרים עם אוטיזם זכאים להרדמה כללית חינם במהלך טיפולי שיניים. הטיפול יתבצע בבית חולים או במרפאה שעונה על קריטריונים מתאימים.
טיפול השיניים עצמו אינו בחינם, ועשוי לכלול השתתפות עצמית.
משרד הבריאות: מימון תקשורת חלופית ותומכת
בוגרים אוטיסטים אשר מתקשים בדיבור, יכולים להיות זכאים למחשב ייעודי לתקשורת חלופית ותומכת. במידת הצורך, אם הבוגר סובל ממגבלה תנועתית, ניתן לקבל אביזרי עזר להפעלת המחשב.
הזכאות ניתנת עבור אלו שאין ביכולתם להשתמש באמצעי תקשורת חלופית סטנדרטים, כמו לוח סמלים, טאבלט, מכשיר פלט קולי וכדומה.
משנת 2024 מימון אמצעי תקשורת חלופית יינתן על ידי קופות החולים.
הטבות לבוגרים עם אוטיזם במוסדות וגופים שונים
בוגרים עם אוטיזם המוכרים בביטוח לאומי עשויים להיות זכאים להטבות בגופים שונים. ההטבות אינן ניתנות לכולם, אלא תלוית באחוזי נכות כללית ו/או רפואית ו/או אי-כושר עבודה.
מס הכנסה: נקודות זיכוי מס
בוגר עם אוטיזם אשר נקבעו לו 74% אחוזי אי-כושר השתכרות ומעלה, זכאי ל-2 נקודות זיכוי במס הכנסה. ניתן לבקש את קבלת ההחזר עד 6 שנים אחורה באופן רטרואקטיבי, במידה והיה מוכר בביטוח לאומי.
במידה והבוגר אינו עובד, הוריו זכאים ל-2 נקודות זיכוי על מס הכנסה. אם ההורים גרושים ומנהלים שני משקי בית נפרדים, כל אחד מהם זכאי ל-2 נקודות זיכוי.
בנק: הנחה בעמלות הבנק
בוגר עם אוטיזם אשר נקבעו עבורו בביטוח לאומי 40% נכות רפואית ומעלה, זכאי להנחה בעמלות על ביצוע פעולות על ידי פקיד הבנק.
ההנחה היא על 4 הפעולות הראשונות שבוצעו כל חודש עם פקיד הבנק. מחירן יהיה כשל עמלות ביצוע פעולות בערוץ ישיר, כגון בנקומט או אתר האינטרנט של הבנק.
משרד התחבורה: הנחה בתחבורה ציבורית
בוגרים עם אוטיזם אשר קיבלו הכרה בנכות כללית בגובה 75% לפחות, בעלי תעודת נכה, זכאים להנחה בתשלום נסיעות בתחבורה ציבורית. גובה ההנחה עבור פרופיל נכה מורחב ברב קו הוא 50%.
הרשות המקומית: הנחה בארנונה
חלק מהרשויות המקומיות מספקות הנחה בתשלום הארנונה לדירה בה מתגורר בוגר עם אוטיזם.
ישנם שני מצבים המאפשרים זכאות להטבה זו:
- בוגר אשר זכאי לקצבת נכות כללית מביטוח לאומי על רקע אוטיזם (כל גובה קצבה), גר בבית הוריו, והיה זכאי בילדותו לקצבת ילד נכה. גובה ההנחה משתנה בין הרשויות המקומיות, ולא עולה על 33% הנחה עבור 100 מ”ר מהדירה.
- בוגר אשר זכאי לקצבת נכות כללית מביטוח לאומי על רקע אוטיזם בגובה 75% לפחות. גובה ההנחה משתנה בין הרשויות המקומיות, ולא עולה על 80% הנחה עבור 100 מ”ר מהדירה.
ההטבה זו אינה ניתנת באופן אוטומטי, ודורשת פניה לאגף גביית הארנונה ברשות המקומית.
מיסוי מקרקעין: סיוע בקניית דירה
בוגר עם אוטיזם אשר נקבעו לו 75% נכות עשוי להיות זכאי להלוואה לשם קניית דירה. הזכאות אפשרית כל עוד שאין דירה בבעלותו בה יכול לגור. גובה ההלוואה תלוי במדדים דמוגרפים, רפואיים ותפקודיים.
מס הכנסה: הנחה על מס ברכישת דירה (מיסוי מקרקעין)
במקרים מסוימים, הוריו של בוגר המוכר כבעל אוטיזם זכאים לקבל הנחה על מס מקרקעין, בעת רכישת דירה. גובה ההנחה הוא 0.5% (חצי אחוז) ממחיר הדירה. הזכאות אינה אוטומטית, ואפשרית במקרים הבאים למקבלי קצבת נכות כללית:
- נקבע אי-כושר עבודה לצמיתות בשיעור 75% לפחות.
- נקבעה נכות רפואית משוקללת של 90% ומעלה.
- נקבעה נכות רפואית לצמיתות של 100%.
רשות המים: הנחה בתעריף חשבון המים
כל בית בישראל זכאי ל-3.5 מ”ק מים בחודש בעלות מופחתת, כאשר מעבר לכך – התעריף גבוה יותר.
משק בית בו מתגורר בוגר בעל אוטיזם, לו נקבעה נכות רפואית בגובה 70% לפחות (או שר”ם), זכאי להנחה נוספת: עוד 3.5 מ”ק מים בחודש בעלות מופחתת, בסך הכל- 7 מ”ק בתעריף מוזל. ההטבה אוטומטית.
חברת חשמל: הנחה בחשבון החשמל
בוגרים עם אוטיזם הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים (שר”ם) – מקבלים 50% הנחה על ה-400 קוט”ש חשמל הראשונים בהם משתמשים בחודש. ההטבה היא עבור משק בית פרטי בו מתגורר הבוגר, ואמורה להתקבל אוטומטית.
משרד התחבורה: תג חניה לנכה ופטור מאגרת רישוי לרכב
בוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, להם נקבעו לפחות 60% נכות רפואית, יכולים להיות זכאים לתו נכה עבור רכבם ולפטור מאגרת רישוי לרכב. במידה והבוגר לא נוהג, הוריו יכולים לקבל את הזכאות.
זכויות אלו לא ניתנות באופן אוטומטי, ותלויות מקרה. נדרשת פניה בבקשה מיוחדת למשרד התחבורה.
מקום העבודה: חוק דמי מחלה להורים לבוגר נכה
הורים לבוגר המוכר כבעל אוטיזם, העובדים במקום עבודתם שנה ומעלה, זכאים על פי חוק ל-18 ימי היעדרות מהעבודה בשנה לצורך טיפול בבוגר (על חשבון ימי מחלה/חופש, דמי מחלה ישולמו מהיום הראשון) ובנוסף 52 שעות בשנה על חשבון המעסיק.
כל אחד מההורים זכאי ל-18 יום + 52 שעות. הורה יחידני זכאי לימי המחלה והשעות של שני הורים (36 ימים + 104 שעות בשנה).
הזכות ניתנת לשכירים בלבד. רלוונטי גם אם הבוגר גר בדיור חוץ ביתי.
זכויות במשרד הרווחה
ישנן זכויות והטבות שונות לבוגרים עם אוטיזם, הניתנות מטעם משרד הרווחה.
הזכאות אפשרית לאחר הכרה בביטוח הלאומי וקבלת אחוזי נכות כללית: יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת של מנהל המוגבלויות בלשכת הרווחה המקומית בה מתגורר הבוגר.
חשוב לדעת כי לכל רשות מקומית היצע שירותים שונה, בהתאם לתקציבים וקריטריונים נוספים.
משרד הרווחה: סומך או מועדונית אחר הצהריים
בוגר בעל אוטיזם אשר גר בבית הוריו וזקוק לטיפול והשגחה מחוץ לשעות הלימודים, עשוי להיות זכאי למסגרת מתאימה. סוג הסיוע נתון לבחירת ההורים (ניתן לבחור אחד):
- סומך/ת- חונך הנמצא עם הבוגר בבית המשפחה, מספר שעות אחר הצהריים.
- מועדונית- מקום מפגש מחוץ לבית לאחר שעות הלימודים הכולל פעילויות פנאי ושיפור מיומנויות חברתיות. ההשתתפות עולה 10% מקצבת הנכות הכללית החודשית.
הזכאות לסומך או מועדונית אינה אוטומטית, ותלויה במאפיינים כמו מצב הבוגר ויכולת תפקודו, מצבה הכלכלי של המשפחה (מבחן הכנסה), תקציב משרד הרווחה וכדומה.
משרד הרווחה: קייטנות
בחופשות וחגים, פועלות קייטנות ייעודיות לבוגרים עם אוטיזם. הקייטנות הן יומיות (ללא שינה), מותאמות לצרכיהם המיוחדים של המשתתפים, וכוללות פעילויות פנאי והעשרה. הזכאות היא ל 4-5 ימי קייטנה כ-3 פעמים כל שנה.
משרד הרווחה: נופשונים
דומה לקייטנות, אך כולל לינה מחוץ לבית. קיימים נופשונים לבוגרים עם אוטיזם בלבד, וישנם כאלה המתאימים לכל המשפחה. ניתן לקבל עד 15 ימי נופשון בשינה, ללא אפשרו צבירה.
רשות האוכלוסין וההגירה: היתר העסקת עובד זר לטיפול בבוגר עם אוטיזם
הורים לבוגר עם אוטיזם המקבל קצבת שר”ם וזקוק לסיוע סיעודי, עשויים להיות זכאים לרישיון העסקת עובד זר לצורך טיפול צמוד בבנם. ההרשאה ניתנת עבור בוגר אשר אינו גר במסגרת חוץ-ביתית. העסקת העובד הזר תהיה במסגרת משרה מלאה לפחות, במימון ההורים.
מקורות וקריאה נוספת: