לאבחון תקשורת נדרשות 2 אבחנות נפרדות: אבחון פסיכולוגי ואבחון רפואי. אצלנו במכון מתקיימים אבחונים רפואיים לאוטיזם, לצד אבחונים פסיכולוגיים, לכל הגילאים.
אבחון רפואי לאוטיזם- נוירולוג או פסיכיאטר?
החלק הרפואי של אבחון אוטיזם, עד גיל 21 יכול להתבצע על ידי פסיכיאטר או נוירולוג התפתחותי.
נוירולוג התפתחותי הוא רופא ילדים מומחה אשר עבר תת-התמחות ספציפית בהפרעות נוירולוגיות.
אוטיזם הינה הפרעה נוירולוגית אחת, אך נוירולוג התפתחותי מאבחן כמובן הפרעות נוירו-התפתחותיות נוספות, כגון:
- הפרעות קשב וריכוז
- טיקים
- מוגבלות שכלית התפתחותית
והפרעות נוספות.
אין עדיפות לערוך אבחון אוטיזם/הפרעת תקשורת על ידי נוירולוג או על ידי פסיכיאטר. שתי האבחנות הינן שוות ערך על פי חוזר מנכ”ל משרד הבריאות ונחשבות כאבחנה תקפה ומקצועית.
חשיבות אחת שיש לאבחנה על-ידי נוירולוג התפתחותי, על פני פסיכיאטר היא העובדה שנוירולוג התפתחותי הינו רופא בעל הכשרה ענפה במחלות רפואיות של ילדים, ממש מרגע הלידה! ולכן הוא יכול לאבחן הפרעת תקשורת ממש מגיל 3 חודשים.
יתרון שיש לפסיכיאטר על פני נוירולוג התפתחותי, היא העובדה שפסיכיאטר מכיר באופן מעמיק יותר הפרעות נפשיות נוספות הטיפוסיות לגיל ילדות, כגון חרדה חברתית, אילמות סלקטיבית ועוד אבחנות נפשיות נוספות, בעלות מופע דומה למופע האוטיסטי.
אבחון אוטיזם על ידי רופא נוירולוג התפתחותי
האם אוטיזם הינה הפרעה נוירולוגית?
כן. הספקטרום האוטיסטי (Autism spectrum disorder- ASD) הוא הפרעה נוירולוגית והתפתחותית, או בקיצור נוירו-התפתחותית: הפרעות אלו הינן בעלות ביטויים גופניים ונפשיים טיפוסיים ומאפיינות את האדם, מרגע הגיעו לעולם.
הפרעה המשפיעה על אנשים באופן שבו הם מתקשרים עם אחרים, תקשורת, למידה והתנהגות. ההפרעה יכולה להיות מאובחנת בכל גיל, בכל זאת זו הפרעה התפתחותית מכיוון שהסימפטומים מופיעים כבר בשנה-שנתיים הראשונות לחיים.
נדגיש בשנית כי המאפיין של הפרעות נוירו-התפתחותיות, כגון אוטיזם היא העובדה כי הילד הגיע עם ההפרעה מרגע הגיעו לעולם.
אנחנו אנשי המקצוע נוכל לשים לב למופעים הטיפוסיים באזור גיל שנה ומעלה, אך אין זה אומר שהילד הגיע לעולם ללא סימפטומים.
עובדה זו אומרת שלנו אנשי המקצוע יש עדיין מוגבלות ביכולת לאבחן בגילאים הצעירים יותר משנה.
מהו הספקטרום האוטיסטי (תקשורת)?
הפרעות תקשורת הן טווח התנהגויות ותופעות הקשורות להפרעות נוירו-התפתחותיות, הגורמות לקשיים תקשורתיים, חברתיים, תחומי עניין מצומצמים וחזרתיים.
טווח התנהגויות ותופעות זה נקרא “הספקטרום האוטיסטי”. זהו ספקטרום מכיוון שישנו רצף של קשיים, כל אדם המאובחן עם אוטיזם נמצא במיקום שונה על הרצף וברמת תפקוד שונה.
ישנם אנשים המאובחנים עם אוטיזם שרמת התפקוד שלהם היא נמוכה, אז נראה קשיים רבים בתקשורת, פגיעה ניכרת בתפקוד וצורך בסיוע יומיומי.
אנשים המאובחנים עם אוטיזם שרמת התפקוד שלהם גבוהה, יהיו בעלי תקשורת טובה יותר, אינטליגנציה תקינה וברמת תפקוד גבוהה. אוטיסטים מסוג זה יוכלו להשתלב במסגרות חינוכיות וחברתיות רגילות.
תסמיני אוטיזם יבואו לידי ביטוי בתחום התקשורת, בתחום החברתי ובהתנהגויות חזרתיות. התסמינים יהיו לרוב הקשיים הבאים:
- קושי בהפקת והבנת דיבור
- עיבוד מידע קונקרטי ולא גלובלי
- קשיים בתפקודי הניהול במוח
- קשיים בוויסות החושי
- חזרתיות וסטראוטיפיות
- הפרעות שינה
- קושי בשינויים ומעברים והצמדות לשגרה
- תחומי עניין מצומצמים ומקובעים
- קשיים ביכולת המילולית והלא מילולית
- קשיים בהבנה החברתית
- ועוד.
מה הבסיס הנוירולוגי באוטיזם?
ישנם מחקרים רבים שניסו בעבר ומנסים עד היום להבין את הגורם הנוירולוגי לאוטיזם.
ממה שידוע כיום, אוטיזם עשויה להיות תוצאה של הפרעה בהתפתחות הנורמלית של המוח בשלב התפתחותי מוקדם מאוד- כלומר בזמן העוברות.
זה עשוי להיות קשור לגנים שמעצבים את התפתחות המוח ולשלוט באופן שבו תאי עצב מתקשרים אחד עם השני.
הסבר באנגלית לגבי המנגנונים הנוירולוגים באוטיזם-
מחקרי הדמיה מוחית באוטיזם
על פי מחקרים שהשתמשו בשיטות הדמיה מוחית, ניתן להגיד כי האזורים המוחיים בהם התגלתה לקות היו בקליפת המוח.
חלק מן האזורים הללו אחראים על רפלקסים הקשורים לתנועה, כמו שיווי משקל, קואורדינציה, שרירים ועוד.
אחד מן האזורים החשובים שנפגעים במוח הוא האמיגדלה.
אמיגדלה קשורה למצברי רוח, רגשות וזיכרון. כמו כן, קשורה גם ליכולת להריח ואחראית על פעילות של תנועות רצוניות.
הלקות שהתגלתה באזורים מסוימים בקליפת המוח עשויה להיות תוצאה של פגמים בגנים השולטים בהתפתחות המוחית.
עם זאת, גורמים סביבתיים עשויים להשפיע גם הם בתפקוד של הגנים ובהתפתחות המוחית. עדיין ישנם מחקרים החוקרים את הגורמים הסביבתיים לאוטיזם.
חשוב לציין כי כיום לא קיימת בדיקה רפואית כלשהי, כגון MRI או הדמייה אחרת היכולה לאתר את ההפרעה האוטיסטית. חוקרים מכל העולם עומלים רבות על-מנת למצוא את המארג הגנטי האחראי למופע האוטיסטי, אך בשלב זה אין עוד אלגוריתם מובהק לעניין.
איך אוטיזם משפיע על המערכת הנוירולוגית?
כפי שהוסבר קודם, ישנן פגיעות באזורים מסוימים בקליפת המוח. כך אנו רואים תסמינים אוטיסטיים הקשורים לפעילות מוחית: קושי בדיבור, ויסות לא תקין של רגשות, התנהגויות חזרתיות ועוד.
אזור הפגוע מאוד הוא האמיגדלה. אמיגדלה שוכנת מתחת לאונה הטמפורלית. האמיגדלה משפיעה על התנהגות הקשורה לרגשות, בייחוד רגשות של פחד.
ילדים עם אוטיזם עלולים לבטא תגובת פחד באופן חריג, לכאן או לכאן: ילדים אוטיסטים עשויים לא להראות כמעט פחד או לפחד יתר על המידה בהשוואה לילדים לא אוטיסטים.
אזור נוסף הוא ההיפוקמפוס, אזור האחראי על ויסות רגשי ותפיסת הרגש ולכן מעורב גם באוטיזם.
איך נוירולוג מאבחן אוטיזם?
אבחון אוטיזם כולל מפגש של המאבחן עם הילד, שיחת אינטייק עם ההורים ומבחנים פסיכולוגיים/פיזיולוגיים למיניהם.
אבחנת אוטיזם על פי חוק כוללת אבחון פסיכולוגי ואבחון רפואי. אבחון רפואי הינו אבחון המתבצע על ידי רופא פסיכיאטר או נוירולוג בלבד.
אבחון נוירולוגי לאוטיזם כולל בדיקת קריטריונים על פי ה- DSM-5 (ספר האבחנות הפסיכיאטרי), כאשר שני התסמינים העיקריים הם קשיים תקשורתיים/חברתיים והתנהגויות ועניין מצומצמים.
האבחון הנוירולוגי כולל תצפית על הילד, ריאיונות עם ההורים, סדרת מבחנים הבודקים תסמיני אוטיזם, יכולות חברתיות והבנות רגשיות.
המידע שעולה מהאבחון הנוירולוגי וגם האבחון הפסיכולוגי משמש לסיכום רפואי על פי הקריטריונים בספר האבחנות הפסיכיאטרי בDSM-5.
איך בפועל מתבצע אבחון רפואי לאוטיזם?
האבחון כמובן נעשה בהתאם להנחיות חוזר מנכ”ל משרד הבריאות.
האבחון כולל-
- העברת חומרי רקע על ידי ההורים, הכוללים כל אבחון קודם שעבר הילד.
- אנמנזה/אינטייק- מפגש בו הרופא לוקח רקע נוסף מההורים לגבי הילד ולגבי התפתחותו.
- בדיקה רפואית/גופנית- המשך המפגש ממשיך בבדיקה פיזיולוגית של הילד, על פי פרמטרים השכיחים לכל גיל.
- שאלונים נוספים לדיווח עצמי על ידי ההורים ו/או על ידי איש מקצוע המלווה את הילד במסגרת החינוכית.
- בדיקת קריטריונים על-פי DSM5.
- ממצאים והמלצות- בשלב זה הרופא יסכם את ממצאי הבדיקה וישקף להורים את הממצאים שמצא בבדיקתו. לאחר מכן ימליץ הרופא דרכי המשך טיפול: פנייה להדרכת הורים/טיפול פסיכולוגי/בדיקה פסיכיאטרית משלימה במקרה הצורך ועוד.
מבנה נוירולוגי אחר באוטיזם
כיוון שבמציאות אנחנו רואים כי בנים מאובחנים פי 5 מבנות, עלתה השערה כי המוח הגברי הוא “אוטיסטי” יותר מהמוח הנשי.
לאמונה זו ישנה חצי אמת וזאת משתי סיבות-
- אם אמרנו שאמיגדלה הוא החלק האחראי יותר על תסמינים אוטיסטים- אז אנחנו רואים שחלק זה באמת מפותח יותר אצל נשים. בכך יש היגיון.
- לעומת זאת, אנחנו יודעים כי יש תת-אבחון של אוטיזם בקרב בנות. כלומר: הסימפטומים של אוטיזם אצל בנות/נשים הינם שונים ולכן לצערנו אנחנו מפספסים רבים מהמקרים.
מכאן יש להבין כי אכן קיים מבנה נוירולוגי אחר באוטיזם, אך הוא לא בהכרח קשור למין.
