איך להתמודד עם תחושת בדידות רגשית/ נפשית
התמודדות עם תחושת בדידות רגשית הינה דבר מורכב, ולצערנו שכיח. לא רק אנשים הנמצאים לבדם מרגישים בודדים, אלא לעיתים גם אנשים הנמצאים בקשרים קרובים: חברתיים/זוגיים. במאמר זה נסביר על תחושת הבדידות לעומת לבדיות. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בשיפור המצב הרגשי.

תחושת הלבד- אדם בודד ושפוף על ספסל
הקדמה – תחושת בדידות
תחושת בדידות הינה חוויה בסיסית שכולנו חווים מעת לעת, מעצם היותנו בני אדם.
ישנם אנשים אשר מתמודדים עם חוויה זו באופן תכוף וקשה יותר, ואין מדובר בחוויה אחידה ואובייקטיבית, כי אם בחוויה אישית-סובייקטיבית.
המאמר הנוכחי ינסה לסקור את הנושא באופן מקיף, תוך סיפוק כלים ודרכים לאיך להתמודד עם תחושות של בדידות.
תחושת בדידות רגשית
נסקור את החוויה של הבדידות הרגשית, נבחין בינה לבין חוויות חיים של הימצאות לבד, שלא תמיד תחווה כבדידות נפשית וננסה אף לחבר את חווית הבדידות שאנשים שונים חווים, להקשר החברתי ולהתפתחות המוקדמת של האדם. לבסוף, נסביר מתי וכיצד ניתן לטפל בחוויה זו דרך טיפול פסיכולוגי.
אם אתם או מי מקרוביכם, מתמודדים עם חוויה של בדידות נפשית קשה, כזו הנובעת מסיבות שונות. אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר לשיחת הכוונה טלפונית ראשונית ולקביעת פגישה עם אחד מהמומחים שלנו.
מהי בדידות נפשית
בדידות נפשית הינה מצב פנימי, רגשי המבטא חוויה של חוסר והיעדר תקשורת רגשית או מגע גופני עם הסביבה. כולנו חשים לעיתים בחוויה טבעית זו. תחושת בדידות, מבטאת חוויה סובייקטיבית (פנימית) והיא לא זהה לחוויה של לבדיות, או אם תרצו, הימצאות לבד.
כאשר האדם חווה בדידות חברתית או רגשית, הוא עשוי לחוש בודד גם כאשר הוא נמצא בקרב אנשים.
לעומת אלו, קיימת תופעה של התבודדות בקרב אנשים מסוימים. במצבים אלה, אנשים בוחרים לעיתים להתרחק מהזולת מרצונם, או מתוך דחף פנימי לעשות כן. חשוב להכיר בכך שכולנו זקוקים ללבד שלנו מעת לעת ואף בוחרים “להתבודד” בזמנים מסוימים.
בניגוד לתופעה האקטיבית של התבודדות, תופעת הבידוד היא מצב שונה, בו האדם נאלץ להתנתק מסביבתו, כמו במצב של משבר הקורונה, או בשל הכרח, למשל בבית הכלא וכיוצא באלה.
לעומת אלו, תופעת הבדידות החברתית, היא מצב שבו האדם חווה חוויה נפשית קשה ומעיקה, שבה הוא נאלץ לחוות בדידות, מבלי שהוא בחר בכך באופן אקטיבי, כמו במקרה של אדם הבוחר להיות לבד או להתבודד.
טיפול פסיכולוגי להתמודדות עם תחושת קשות של בדידות נפשית
אנשים המגיעים אלינו למכון לטיפול וחשים מתח או שעמום כאשר הם לבד, יכולים אט אט לשנות חוויה זו בטיפול דינאמי מתמשך. לקריאה על טיפול בדיכאון.
כפי שנסקר לעיל, הפסיכולוג, אדם בעל הכשרה בנפש האדם (המכיר את ההתפתחות התקינה וזו שאינה תקינה)- מסייע למטופלו להתגבר על חוויית הבדידות הקשה.
במילים פשוטות, המטופל יכול לדבר על כל העולו על רוחו, ואף לשתוק לעיתים אם הוא חפץ בכך, מבלי להצטרך להתאים את עצמו למטפלו, כפי שנדרש ממנו, פעמים כה רבות בחייו.
לפיכך, הביחד הופך להיות נעים, כזה המאפשר לאדם להיות באמת הוא עצמו, ואט אט הופך להיות מופנם בחווייתו של האדם הפונה לטיפול, בדרך שתאפשר לו להשתמש בחוויה זו גם בחייו בהמשך.
ההתפתחות של האדם אשר נעצרה בינקותו, תוכל להיות מותנעת ומטופלת דרך הטיפול הנפשי.
אם מתעוררות בך שאלות או תהיות בנוגע לתחושות שאתה חווה, ייתכן והן כאלה המתיישבות עם אלו שהועלו ונסקרו כאן, פנה אלינו לשיחת הכוונה ראשונית ולקביעת פגישה עם אחד הפסיכולוגים המומחים שלנו, שיוכל לסייע לך עם חווית הבדידות שעמה אתה מתמודד בחייך.
הסברים פסיכולוגים לתופעת הבדידות הרגשית
כבר בהיותנו עוברים קטנים ברחם, אנו נמצאים לבד.
אמנם ההוויה הרחמית הינה הוויה עוטפת ושומרת, כזו אשר לא מצריכה מהעובר התמודדויות ורגשות מורכבים.
יתר על כן, נהוג לחשוב כי בשעה זו, כל צרכיו מסופקים ונענים. בשל כך, הבדידות שברחם, היא אינה בדידות פנימית קשה-כי אם חוויית לבד הממוזגת עם האם, ובמידה מסוימת, עם העולם כולו, בתחושתו של העובר.
לבד מעין זה מייצר חוויה שלמה ונעימה. חוויות דומות כאלה של לבד בבגרות, לבד שעשוי להרגיש שלם וקרוב, ושונה מאוד מהחוויה המשמימה של הבדידות הנפשית, יכול להתייחס אף לשמיעת שיר מרגש, חיבור לספר קריאה מעניין שקשה להפסיק לקרוא אותו וכיוצא באלה.
בזמנים שכאלה, האדם מרגיש חיבור לדבר הגדול ממנו, וחוויה נעימה של רוגע ונעימות.
לבדיות (הימצאות לבד) כצורך נפשי עמוק
בהמשך לכך, לאורך החיים אנו פוגשים רגעים רבים של לבד, או לבדיות בשמה המקצועי.
עם זאת, רגעי הלבדיות, שונים באופן מהותי מרגעי הבדידות. נסביר: כולנו כבני אדם זקוקים לרגעי לבד, על מנת לחשוב, ליצור, להיטען באנרגיות ועוד.
יתר על כן, רגעים אלו מאפשרים לנו לנוח, להתחבר לעצמנו, באופן כזה שלעיתים הביחד אינו מאפשר, וזאת בשל הצורך להתאים את עצמנו לאחרים בסביבתנו.
הלבד עשוי להרגיש מאוד חי, קרוב ואינטימי- באופן כזה שלעיתים גם הביחד לא מאפשר.
בהקשר זה ראוי לציין את האנשים שנמצאים בתוך זוגיות, או בקשרים חברתיים נוספים-אך חשים בהם מאוד לבד ובודדים מבחינה נפשית, בין אם בשל העובדה כי לא יכולים לחשוף את רגשותיהם האמיתיים, או כי חשים לא מובנים, מובכים וכיוצא באלה.
לעיתים אף הביחד עשוי לייצר חוויות של חודרנות גדולה, וצורך עז לברוח לפינה שקטה-כזו שבה יתאפשר חיבור אוטנטי יותר, שלא מצליח להתממש בתוך ביחד(ים) מסוימים.
אם כך, ובהמשך לדוגמאות שצוינו, הלבד או הביחד הממשי (המציאותי) אינו מעיד ולו דבר על חוויית הבדידות הפנימית של האדם.
למרות שראוי לציין שפעמים רבות, אנשים בודדים מבחינה מציאותית, בשל סיבות פסיכולוגיות שונות, כמו חרדה חברתית, אגרופוביה, התמודדות עם OCD, דיכאון וכדומה, יחושו כפועל יוצא מכך גם חוויה של בדידות חברתית.
כיצד נמנעת חוויית הבדידות החברתית?
כיצד נמנעת אם כן, חווית הבדידות הנפשית ונבנית בנו היכולת הבריאה להיות לבד מבחינה פסיכולוגית?
במאמרו, “היכולת להיות לבד” של הפסיכואנליטיקאי הידוע דונלד ויניקוט, משנת 1958, ויניקוט מתעסק בחוויה הנפשית של היכולת להיות לבד.
הוא מנסה להבין מה האיכות של יכולת זו וכיצד היא נוצרת הלכה למעשה אצל אנשים שונים.
להבנתו, מדובר ביכולת הקשורה לבשלות רגשית, כזו המתפתחת כתוצאה מסביבה ראשונית קשובה ומאפשרת.

איך זה להיות לבד?
הבסיס של יכולת זו, הינה בהימצאות לבד בתקופת חייו הראשונה של התינוק, אך בנוכחות אמו, שמהווה בעבורו אם סביבה. מהי אם סביבה? אם נוכחת, כזו המייצרת בעבור התינוק סביבה תומכת, רגישה, מאפשרת ולא חודרנית, כזו שתוכל להיות מופנמת אצל התינוק בהדרגה.
כלומר-אם אמו של התינוק בשנות חייו הראשונות, תהיה אם מותאמת וקשובה לצרכיו הפיזיים והרגשיים, הוא יוכל להפנים לתוך נפשו חוויה זו, ולחוש שליו יותר בסיטואציות שונות, גם בחייו המאוחרים.
תינוק שחווה נוכחות שכזו יוכל להישען על ההפנמה של אמו בתוכו, ולא להיבהל מהיותו לבד באופן מוחשי ומציאותי בנסיבות שונות בהמשך חייו.
היכולת להיות לבד מבלי לחוות מתח המייצר חוויה של בדידות נפשית, העלולה לכלות את הנפש, תלויה לפי ויניקוט בהפנמת אובייקט טוב ולא מרגש מדי. למה הכוונה?
על היכולת להיות לבד
על מנת שיכולת רגשית זו תתפתח, התינוק צריך להיות לבד לצד נוכחות מטפלת שקטה, אך כזו שתדאג לסיפוק צרכיו לכשאלו יתעוררו. האם צריכה להיות זמינה באופן עקבי לתינוק, כאשר הוא רעב, חרד, עייף ולסייע לו בהשגת איזון פנימי וסיפוק צרכים.
במקביל, האם אמורה להיות נוכחת ללא הצבת דרישות מצדה (כאלה שעשויות להיחוות על ידי התינוק הקט כפעולות חודרניות בהיעדר יכולות מפותחות כשל אדם בוגר), וכאשר התינוק מפגין צורך, להיענות לו, על מנת שלא יתהווה חסך, שבהמשך עשוי להיחוות כחוויית בדידות קשה.
אם סביבה, או אם טובה דיה, בהמשגתו של ויניקוט, תהה זמינה באופן תגובתי לצרכיו של תינוקה ותדע לקרוא אותם (בין אם מדובר בצורך פאסיבי לשקט ומרחב חיים על מנת לאפשר הוויה רגועה, ובין אם מדובר בצורך אקטיבי יותר, כגון רעב, כאב, צמא).
באמצעות נוכחות זו, העולם הפנימי של התינוק יכול להתפתח, שכן האם מגוננת עליו ומרחיקה ממנו את הגירויים החיצוניים של העולם המציף, כך שהוא יכול לעסוק בעולמו הפנימי ולפתח אותו.
לדעת ויניקוט, היכולת להיות לבד הינה הבסיס לחיי משמעות, בניגוד לחיים חסרי תוחלת.
נתן זך, כתב על כך באופן תמציתי והולם: “כשבדידות אינה פחד נולדת שירה”. מתוך הלבד נולדת היצירתיות של האדם ועשויה להיווצר חוויה עמוקה של משמעות.
בניגוד לכך, האם המגיבה באופן חרד ואולי אף חודרני, לא מאפשרת לתינוקה הוויה רגועה (או במילותיו של ויניקוט, חוויה של going on being) ובכך להכיר את עצמו ואת עולמו הפנימי.
קיימים גם מצבים נוספים שבהם האם איננה זמינה מבחינה פיזית או רגשית, ובמצבים אלו התינוק נשאר לבד עם דחפיו וצרכיו, ואלו עשויים לאיים ולייצר תחושה של הצפה וחרדה עוצמתית מאין כמותה.
על המשמעות החיובית של להיות לבד
היכולת להיות לבד אם כן, באופן מנוגד לתחושת בדידות משתקת, תיווצר כאשר התינוק חווה הורים מותאמים, כאלה הנענים לו באופן עקבי ורגיש לצרכיו המשתנים. יכולת זו אט אט מופנמת בנפשו של התינוק וזמינה לו כאשר הוא לבד בחייו הבוגרים והוא יכול להסתמך ולהישען עליה.
באופן פרדוקסאלי, ויניקוט במשנתו, מדבר על האדם היכול להיות לבד ולהנות מכך, כאדם שהוא לא באמת לבד בחווייתו הרגשית.
למה הכוונה? הייצוגים הפנימיים שנוצרו והתהוו בתקופה מוקדמת בנפשו של האדם, מייצרים (קשר) של ממש, לדמויות ההתקשרות המופנמות שלו, ולפיכך הוא לא באמת מרגיש לבד ובודד.
במילים פשוטות, האדם מפנים את הדמויות המשמעותיות שגידלו אותו, את הקשר שהיה לו עמם (בהנחה והוא היה קשר טוב דיו, ואפשר הפנמות מיטיבות), ולכן החוויה של הביחד הנעים, נמצאת בתוכו, והוא לא זקוק לנוכחות פיזית ממשית, פעמים רבות בחייו, על מנת לחוש ביטחון ורוגע פנימי.
האפשרות להישען על הפנמות אלו, מאפשרת לאדם הבוגר לווסת את חרדותיו וקשייו ולחוש ביטחון. נוסף על כך, הלבד אף מאפשר מרחב משחקי, כזה שממנו אפשר ליצור משמעויות חדשות על הווריאציות השונות שלהן ולהתפתח.
הלבד כחוויה משמעותית בניגוד לבדידות המעיקה
כשאנחנו לבד, נפתח לו פתאום מרחב שקט, כזה המאפשר לנו להתבונן, לחקור וללמוד את העולם שסביבנו, כמו גם את עולמנו הפנימי.
הלבד הוא זמן המאפשר לנו לעכל חוויות, להרהר ברעיונות ומחשבות שעולות בנו. יתר על כן, הלבד מאפשר מנוחה ומילוי אנרגיות מהאינטראקציות היום-יומיות האינטנסיביות והמעייפות, ומתוך כך מאפשר חשיבה חדה וצלולה יותר.
בדידות קיומית
בדידות קיומית היא תחושה עמוקה ומורכבת של ניכור והפרדה, המתעוררת כאשר אדם מתמודד עם שאלות קיומיות על משמעות החיים, המוות והמקום שלו ביקום.
חוויה זו נובעת מהתובנה שהקיום האנושי הוא אינדיבידואלי ובלתי נמנע, ושאף אחד אחר לא יכול באמת להבין או לחלוק את התחושות והחוויות הפנימיות ביותר שלנו.
בדידות קיומית יכולה להתבטא בתחושת ריקנות, ניכור מהסביבה וחוסר שייכות, ולעיתים קרובות מלווה בתחושת חיפוש אחר משמעות ומטרה. למרות הקושי שבתחושה זו, היא יכולה גם להוביל לצמיחה אישית ולהעמקה בהבנה העצמית ובמשמעות החיים.

בדידות- תחושה של חוסר אונים
הקשר בין דפוסי התקשרות בילדות לבין תחושת בדידות חברתית
מחקרים מראים כי אנשים שחוו דפוס התקשרות חרד בינקותם, או בחייהם המוקדמים, או במילותיו של ויניקוט: “נעדרו חוויה של אם סביבה מרגיעה ומיטיבה בהתפתחותם” – יחוו קשיים והיעדר יכולת להיות לבד, ואף חוויה של בדידות נפשית משמימה.
יתרה מכך, נמצא כי אנשים אלו יתקשו להיות לבד גם בתוך קשרים קרובים. למשל, נמצא כי אדם שחווה התקשרות לא בטוחה, יתקשה לשאת ולקבל את הצורך של בן/ת הזוג שלו, להיות בלבד שלו/ה, בנוכחות המשותפת שלהם-בבית, למשל.
זאת ועוד, גם האדם עצמו יתקשה להרגיש נח בלבד שלו ויצטרך את נוכחותו האקטיבית של בן/ת הזוג שלו ויתמלא חרדה כאשר זו לא בנמצא (ניתן לקרוא בהרחבה על טיפול פסיכולוגי בזוגיות)
בהקשר זה, ניתן לחשוב על לידה פסיכולוגית, או על הקשיים ביצירת קשרים אינטימיים והאפשרות להתמודד עם מצבים זוגיים מורכבים, דרך טיפול זוגי.
בניגוד לכך, אדם אשר פיתח התקשרות בטוחה ומיטיבה, כזו המספקת חוויה של נינוחות וביטחון הנסמכת על הפנמה של דמות התקשרות ‘טובה דיה’, ופיתח יכולות לנפרדות בריאה, יוכל לייצר קשרים זוגיים בהם הוא או בן/ת הזוג שלו/ה, יוכלו להיהנות מחוויה של לבדיות מיטיבה.
אך אין זה אומר שזוהי גזירת גורל. אנשים אשר חווים טיפול פסיכולוגי משמעותי, יכולים לעבור טרספורמציה והתפתחות ביכולת שלהם לשאת ולהתמודד עם חוויית הלבד.
תחושת בדידות – סיכום
לסיכום, כולנו מתמודדים לעיתים עם חוויה של בדידות נפשית, כזו הקשה לנו.
יש שחוויה זו נעוצה ברגשות קשים סביב סיטואציה מסוימת וספציפית, כזו שבה אנו לא מרגישים שיכולים לבטא עצמנו בחופשיות ובאופן מלא.
למשל, חרדה מפני סיטואציות חברתיות, הגורמת לחוויה של בדידות ולחץ, ויש שחוויה זו נעוצה בסיבות מוקדמות יותר מבחינה התפתחותית, הקשורה להתפתחות ובשלות רגשית שעודנה לא הושלמה במלואה.
בטיפול פסיכולוגי, ניתן להבין את שורשי חוויית הבדידות הרגשית, ואת הייחודיות שלה בעבור כל אדם, ומתוך כך, לתווך אותה לאדם המתמודד עמה ולטפל בה באופן מקצועי.
אל תישארו בודדים עם החוויה שלכם, ניתן להיעזר בטיפול ולפתור את חוויות הבדידות החברתית.
צוות המומחים של מכון סול ישמח לסייע לכם בהתמודדות עם כל קושי עמו אתם מתמודדים.
מקורות
Hämäläinen, O. (1999). Some considerations on the capacity to be alone. The Scandinavian Psychoanalytic Review, 22(1), 33-47.
Heinrich, L. M., & Gullone, E. (2006). The clinical significance of loneliness: A literature review. Clinical psychology review, 26(6), 695-718.
Larson, R., & Lee, M. (1996). The capacity to be alone as a stress buffer. The Journal of social psychology, 136(1), 5-16.
Perlman, D., & Peplau, L. A. (1981). Toward a social psychology of loneliness. Personal relationships, 3, 31-56.
Russell, D. W., Cutrona, C. E., McRae, C., & Gomez, M. (2012). Is loneliness the same as being alone?. The Journal of psychology, 146(1-2), 7-22.
Tornstam, L. (1992). Loneliness in marriage. Journal of Social and Personal Relationships, 9(2), 197-217.
McWhirter, B. T. (1990). Loneliness: A review of current literature, with implications for counseling and research. Journal of Counseling & Development, 68(4), 417-422.