איך לזהות סימני מצוקה אצל ילדים?
לפניכם מדריך מעשי להורים ולמחנכים: מהי מצוקה רגשית אצל ילדים, מהם הסימנים המוקדמים למצוקה רגשית או התנהגותית אצל ילדים וכיצד נוכל לראות גם את מה שלא נאמר.

מהם הסימנים שיכולים להעיד על מצוקה רגשית?
מהי מצוקה רגשית אצל ילדים?
מצוקה רגשית היא מצב של עומס פנימי רגשי, נפשי או גופני שהילד מתקשה לווסת, להבין או לבטא.
לעיתים מדובר בקושי נקודתי: שינוי במסגרת, ריב עם חבר, לידת אח חדש.
לעיתים, מדובר בקושי מתמשך: חרדה, דיכאון, קשיים בבית או בבית הספר.
בניגוד למבוגרים, ילדים לא תמיד יודעים להגיד "אני מרגיש מוצף", "אני במתח" ולכן המצוקה "מדברת" בדרכים אחרות: התנהגות, גוף, משחק, ציור, תגובות קיצוניות או שתיקות ממושכות.
זיהוי מוקדם של הסימנים יכול לאפשר התערבות רגישה לפני שהקושי מחריף ומשפיע על התפקוד הרגשי, החברתי והלימודי של הילד.
סוגים של בעיות רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים
ישנם מצבים שדורשים תשומת לב מוקדמת:
-
חרדה – פחדים עזים או מתמשכים מפרידה, מבחנים, חיות, חושך, או סיטואציות חברתיות
-
קשיי ויסות רגשי – התפרצויות זעם, רגישות יתר, קושי להתמודד עם תסכול
-
התנהגות מתנגדת או תוקפנית – חוסר שיתוף פעולה, הפרת גבולות, מרדנות מתמשכת
-
עצבות ודכדוך – ירידה במצב הרוח, הסתגרות, איבוד עניין
-
קשיי הסתגלות – שינוי גן או בית ספר, פרידה מהורה, רילוקיישן
-
בעיות חברתיות – קושי ליצור קשרים, דחייה חברתית, חרם
-
תגובות לטראומה או מתח מתמשך – הורים מתגרשים, מוות במשפחה, אלימות, חולי של קרוב
מהם הסימנים שיכולים להעיד על מצוקה?
ניתן להבחין בסימני מצוקה בארבעה מישורים עיקריים: פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.
סימנים פיזיים
-
כאבים גופניים שחוזרים בלי סיבה רפואית (בטן, ראש)
-
קשיי שינה, עייפות חריגה
-
הרטבה, מציצת אצבע, חזרה להרגלים ילדותיים
סימנים רגשיים
-
עצבות, בכי מרובה או מצב רוח ירוד לאורך זמן
-
התקפי כעס, קושי להירגע
-
פחדים חדשים, תחושת בושה או אשמה
-
התכנסות רגשית
סימנים קוגניטיביים
-
ירידה בהישגים או ביכולת הקשב
-
ביטויים של מחשבות שליליות: "אני לא שווה", "שונאים אותי"
-
קושי לחשוב בבהירות או להסביר חוויות
סימנים התנהגותיים
-
שינויים פתאומיים בהתנהגות כגון הסתגרות או תוקפנות
-
הימנעות מפעילויות שבעבר הילד אהב
-
הסתבכות חוזרת עם סמכות, חוקים או חברים
-
חיקוי של התנהגויות חריגות, או עיסוק באובדן/מוות

שימו לב לשינויים בהתנהגות ולתגובות קיצון, הקשיבו בין השורות, הישארו סקרנים ומכילים
טיפים להורים ולמחנכים – איך לשים לב?
-
שימו לב לשינויים בהתנהגות
במיוחד אם הם חורגים מהאופי הרגיל של הילד -
הקשיבו בין השורות
ילד שלא משתף, לפעמים "משדר" דרך הגוף, המשחק או ציור -
שימו לב לתגובות קיצון
התפרצויות, הסתגרות, שינויים קיצוניים באכילה או שינה -
התבוננו גם בבית וגם במסגרת החינוכית
לא פעם הקושי מתבטא רק באחת מהסביבות של הילד -
הימנעו מהסברים מקטינים
כמו "סתם גיל ההתבגרות" או "הוא עושה הצגות" -
הישארו סקרנים ומכילים
התבוננות רגישה עדיפה על אבחון מהיר
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
פנייה לאיש מקצוע מומלצת כאשר:
-
יש פגיעה ניכרת בתפקוד היומיומי (חברתי, רגשי, לימודי או פיזי)
-
הסימנים נמשכים למעלה מ-3–4 שבועות
-
יש תחושה מתמשכת של מצוקה אצל הילד או אצל ההורה
-
ההורים חשים שאין בידיהם הכלים להתמודד
-
קיימת היסטוריה של טראומה, אובדן, או מתח מתמשך בבית
הפנייה אינה הודאה בכישלון – אלא לקיחת אחריות ואכפתיות.
להרחבת קריאה על פנייה לטיפול מקצועי בזמן מצוקה >>
הנחיות לעזרה ראשונה נפשית במצבי חרדה לילדים:
איך נראית התמודדות נכונה?
במקרים של מצוקה רגשית, ילדים מגיבים טוב למסגרות יציבות, למבוגרים רגועים ולעמדה של הכלה.
הורים ומורים יכולים לאפשר שיחה פתוחה ולא שיפוטית,
לא ללחוץ, אלא להראות זמינות עקבית
להציע שמירה על שגרה ככל הניתן (שעת שינה קבועה, זמן איכות)
לשקף רגשות ולעזור בשיום ("נראה לי שהיה לך יום קשה", "הרגשת אולי לבד?")
לפנות לאיש מקצוע מוסמך: פסיכולוג ילדים, יועצת חינוכית, מטפל רגשי.
לסיכום
ילדים לא תמיד יודעים להגיד שהם במצוקה, אבל הסימנים קיימים, לפעמים בגוף, לפעמים בהתנהגות, לפעמים בקושי הקטן ביותר.
זיהוי מוקדם, הקשבה רגישה ושיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים יכולים לעשות הבדל עצום, ולמנוע התפתחות של קושי רגשי מתמשך.