דיכאון אצל מתבגרים – לזהות סימני אזהרה ולעזור בזמן
יש ציפייה מבני נוער להיות שמחים, אופטימיים וחסרי דאגות, אולם במציאות תופעת הדיכאון אצל מתבגרים הינה שכיחה.
גיל ההתבגרות הוא תקופה לא פשוטה עבור המתבגרים ועבור הסביבה המקיפה אותם. הם חשים קונפליקט בין הרצון לצאת אל העולם, ובין החרדה והחשש מכך. בתקופת זו חלים במתבגרים שינויים רבים – גופניים, רגשיים ונפשיים – והאיזון הנפשי עלול להיות מופר די בקלות.
הזהות החברתית והמינית מתגבשת, הם הופכים להיות מושפעים יותר מהסביבה החברתית ועושים מאמצים רבים להיות מקובלים בין בני גילם ובנוסף לכך הם נתונים ללחץ רב בשל לימודים תובעניים ומרדף בלתי נגמר אחרי ציונים. כמו כן, השינויים ביכולות הקוגניטיביות, כמו למשל היכולת לחשוב מחשבות מופשטות, עלולים לגרום להם לתחושות בלבול ותסכול מול העולם.
לאור כל זאת, חשוב ביותר להיות ערניים למצבם הנפשי של המתבגרים על מנת שיהיה אפשר לאבחן דיכאון ולטפל בו מבעוד מועד.
סימפטומים אופייניים לדיכאון במתבגרים
- ירידה משמעותית וממושכת במצב הרוח, תחושה תמידית של עצבנות, עצב או כעס.
- שינויים קיצוניים במצבי רוח
- הסתגרות והתבודדות
- הימנעות מהגעה לבית הספר. אם מגיעים בולטים אצלם חוסר החשק, שעמום ואפאטיות.
- חוסר עניין בפעילויות חברתיות וחוסר יכולת להנות ממה שהיו נהנים בעבר
- מבטאים תחושה של חוסר ערך, אשמה וש”הכל לא בסדר”.
- חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר
- ישנים הרבה מדי או פחות מדי, קושי רב לקום בבוקר
- מדווחים על כאבי ראש בלתי מוסברים ותכופים ועל בעיות פיזיות שונות
- נוטים לבכי גם מדברים חסרי חשיבות
- סובלים מתנודות במשקל
- מתקשים להתרכז וכתוצאה מכך יורדים בלימודים.
- חשים חוסר אונים וחוסר תקווה
- עיסוק במוות גם באופן לא ישיר דרך מוזיקה , אומנות, לבישת בגדים שחורים
- נוטים למחשבות אובדניות
נתונים סטטיסטיים על דיכאון ואובדנות בגיל ההתבגרות
הנתונים הסטטיסטיים מדווחים על כך שכ- 5% מאוכלוסיית המתבגרים סובלת מדיכאון, כשזה אומר שאחד מתוך עשרה מתבגרים לוקה בדיכאון.
שיעור הבנות הסובלות מדיכאון עולה בהרבה על שיעור הבנים. סביר ביותר שמתבגר השרוי בדיכאון ובתחושה שאין טעם לחייו יסרב לקבל עזרה רפואית ו/או נפשית, אולם חשוב ביותר שההורים ומערכת החינוך שבה נמצא הילד ישימו לב לתסמיני הדיכאון וישכנעו את המתבגר לפנות לטיפול.
מחקרים שונים מראים, כי אובדנות על רקע דיכאון בגיל ההתבגרות היא הגורם המרכזי לתמותה בגיל זה. מספר בני הנוער המנסים להתאבד בגיל ההתבגרות גבוה פי ארבעה משיעור המנסים להתאבד בכל גיל אחר! למעלה מ-70% ממתבגרים המתמודדים עם דיכאון, סובלים לפחות מהפרעה פסיכיאטרית אחת נוספת, כמו: הפרעת חרדה, הפרעת קשב, הפרעות אכילה או שימוש בחומרים ממכרים (ראו גם טיפול פסיכולוגי בהתמכרויות).
איך מזהים דיכאון אצל בני נוער?
הורים יכולים לייחס מצב רוח מדוכא לאופי מופנם ושקט של הילד או לשינויים במצב הרוח האופייניים לגיל ההתבגרות. לכן, חשוב מאוד לדעת כיצד להבדיל בין התנהגות רגשית שגרתית לבין מתבגר השרוי בדיכאון שיש להפנותו לטיפול.
דיכאון אצל בני נוער נחשב לבעיה פסיכולוגית חמורה ולעיתים אף מסכנת חיים במידה והמתבגר מפתחת נטיות אובדניות. במצב של דיכאון נפגע תפקודו של המתבגר בכל תחומי חייו ולכן יש להתאים לו טיפול כמה שיותר מוקדם.
בני נוער הינם בוגרים מספיק כדי לזהות שמשהו אצלם השתנה לרעה, אך לא בהכרח יבחרו לשתף מישהו אחר בבעייתם. לכן, קיימת חשיבות רבה לזיהוי הדיכאון ע”י הורים או מורים.
הדרכת הורים לבני נוער ומתבגרים
מה יכול להוות זרז (טריגר) להתפרצות דיכאון אצל מתבגרים?
- חוסר איזון רגשי ורגישות יתר שהינם חלק מאופי המתבגר
- נטייה לראות את המציאות באופן פסימי
- קושי בהתמודדות עם הדרישות הלימודיות בבית ספרו
- אופי התמודדותו עם רף הציפיות של הוריו ומוריו
- קשיים חברתיים, תחושת דחייה מחברת בני גילו
- קושי בקבלת העצמי ובתפיסת עצמו, כמו למשל את המראה החיצוני, משקל וכו’.
- כישלונות לימודיים, כגון: ירידה בציונים
- משבר משפחתי, מוות או אובדן
- היסטוריה של דיכאון אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה
- קשיי תפקוד במשפחה
- קונפליקט עם שני ההורים או עם אחד מהם
טיפים להורים – עשו ואל תעשו
1. אל תחכו
מוטיב הזמן בהתפתחות דיכאון הוא חשוב ביותר, משום שדיכאון ממושך עלול לפגוע בדימויו העצמי וכוחותיו הנפשיים של המתבגר ולהתקבע כחלק מהתפיסה העצמית שלו במחשבות, כגון: “אני לא שווה כלום, אין לי עתיד”. לכן, אם קיים חשש כלשהו – יש לפנות לייעוץ.
2. אל תתביישו לשאול אותו על מצבו
חשוב לשקף למתבגר מה אתם רואים וחשים מהצד ולשאול ישירות על תחושותיו. התקשורת הישירה חשובה ביותר. המתבגר צריך לחוש שיש לו אוזן קשבת מההורים והם מצידם חייבים להישאר “עם היד על הדופק”.
3. אל תגידו “צא מזה”
אם הוא היה יודע לצאת מהדיכאון בעצמו יש להניח שהיה עושה זאת. אמירה מסוג זה עלולה לעורר בו אשמה ובושה.
4. שקפו את דאגתכם
המתבגר זקוק להוריו, גם אם הוא לא מראה או אומר זאת. המשיכו להתעניין ולהציע עזרה.
5. אל תוותרו על עזרה מקצועית גם אם המתבגר מסרב
מתבגרים רבים מסרבים להיעזר ביעוץ ו/או טיפול ומתכחשים לכך שקיימת בעיה. אך חשוב שאתם, ההרים, תנסו לשכנע אותו שלא לוותר על עזרה מקצועית. אתם יכולים גם להיעזר בהדרכת הורים למתבגרים שתסייע לכם לתמוך במתבגר ולקדם את המוטיבציה שלו לטיפול.
טיפול פסיכולוגי בדיכאון אצל בני נוער
חשיבות הטיפול הפסיכולוגי איננה רק כדי להפחית את סבלו של המתבגר, אלא גם למנוע או להקטין את הפגיעה המשמעותית בתפקודו. כשהתפקוד נמצא בירידה חווה המתבגר גם ירידה בביטחונו העצמי ובהערכה העצמית שלו וכן ירידה ביכולותיו הלימודיות והחברתיות.
טיפול בדיכאון אצל בני נוער משלב לרוב טיפול רגשי וטיפול תרופתי הניתן ע”י פסיכיאטר. הטיפול מציע למתבגר תמיכה, יעוץ ועידוד חיובי כדי להעלות את הביטחון העצמי שלו, וכן חשוב כדי להעניק לו כלים להתמודדות טובה יותר עם קשייו הנפשיים.
במסגרת הטיפול הוא יוכל לעבוד על שינוי אופן חשיבתו והפיכתה לחיובית יותר, כזו שלא תחזק רגשות שליליים. בנוסף, הטיפול יכול לנתב את הילד להאמין שוב בעצמו, להתמודד עם רגעי מצוקה מאיימים ומעוררי חרדה ולשוב לתחביביו ולבילויים עם חבריו.
הקשר עם המטפל מאפשר יצירת מרחב בטוח וניטרלי – שאינו הוריו, מוריו או חבריו – שבו יוכל לשתף במה שמציק לו ולשפוך את לבו. ישנה מגמה לערב את ההורים בתהליך הטיפולי, גם אם הם ישוחחו עם הפסיכולוג בנפרד במידה והמתבגר יעדיף שיחות לבדו עם המטפל .
במידה והמטפל חושד בנטייה אובדנית הוא יפנה את המתבגר לבי”ח או לפסיכיאטר. במקרים מסוג אלו יש חשיבות רבה למהירות הפעולה כדי למנוע ניסיון אובדני בפועל.
להתייעצות בנושא דיכאון בקרב בני נוער עם המומחים של מכון סול, השאירו פנייה באתר או צרו עמנו קשר טלפוני.
ייעוץ פסיכולוגי טלפוני ראשוני ללא עלות.