טיפול בשקרים
מהו שקר?
בהגדרה המילונית נמצא ששקר הוא ההפך מאמירת האמת, כשהמטרה היא הסתרת האמת הלא-נוחה, בדרך כלל.
ההבנה הפסיכולוגית מבקשת להבין את השקר באופנים רחבים יותר: למה אנשים משקרים? מה משרת השקר?, על איזה צורך נפשי קולקטיבי הוא עונה?, האם יש אנשים שמשקרים פחות ואם כן, למה? על כל השאלות האלו ננסה לענות במאמר הנוכחי, מתוך הבנה כי השקר, לצד העובדה שהוא מעורר חוסר נוחות במעורבים בדבר, משרת בעבור האדם שנוקט בפעולתו, צורך פסיכולוגי מורכב, ובפרט, הוא מאפשר שליטה בחיי הנפש ובאינטראקציות הבינאישיות.
למה אנשים משקרים?
יש סיבות שונות לסיבה בשמה אנשים משקרים. השקר עשוי להוות הגנה עבור אדם החושש מדחייה, או אדם החושש לאבד דבר מה, כמו החשש מלאבד את האמון של אדם הקרוב לו. למשל, יוסי מספר לבוס שלו כי סיים למלא את דו”חות האקסל, בעוד בפועל הוא טרם הספיק לעשות כן. הוא נוקט בפעולה זו אל מול הבוס שלו, מפני שהיה חולה ועייף, סביב לידת בנו הבכור. במקרה זה, יוסי “נדחף” לשקר, בשל החשש שהבוס לא יקבל את “עצלנותו” ואף יפטר אותו נוכח מעידה זו.
השקר עשוי להוות עוגן, כרטיס כניסה בטוח לאינטראקציות בינאישיות. הרי אם אדם משקר בנוגע ליכולותיו השכליות, הכלכליות, והרגשיות-אז הוא לא מסתכן בהצגת חולשותיו והוא לא מכניס עצמו לעמדה נחותה אשר תלויה בזולתו (באחר).
פעמים רבות האדם לא משקר רק לזולתו, כי אם גם לעצמו. כאשר אנחנו נמצאים בקונפליקט מסוים: כאשר שני היבטים של עצמנו לא מתיישבים האחד עם השני, ניטה להדחיק את אחד ההיבטים, או להמעיט בחשיבותו, על מנת לחיות בשלום עם עצמנו.
השקר ביחסים בינאישיים
השקר נוכח בקשרים רבים אליהם אנחנו משתייכים ובעיקרם, הקשרים הקרובים ביותר: קשרים משפחתיים וזוגיים. עובדה זו פרדוקסלית, שכן המקום הכי אינטימי שלנו, למשל הזוגיות שלנו, אמור להיות המקום הבטוח עבורנו. אז מדוע אנחנו משקרים בקשרים מאין אלו? ניתן דוגמא קלינית, שלאחריה נסביר את המנגנונים הנפשיים בבסיס השקר.
דוגמא: מירי עקרת בית כבת 42 אשר חיה עם שלמה, איש עסקים מצליח וגבר דומיננטי, אך כזה שמשפיל אותה ומבקר אותה באופן יומיומי על חוסר המעש שלה ועל היותה אמא ורעיה גרועה. מירי מצדה, נוטה להדחיק פן זה באישיותו של שלמה ובקשר ביניהם, על מנת להימנע ממפגש עם האמת הכואבת-כלומר, משקרת לעצמה על מנת להימנע מהחרדה הכרוכה בפרידה משלמה, בעלה ואב ילדיה ואשר בו היא תלויה באופנים רבים: כלכליים, חברתיים וכדומה.
מירי אמנם מדחיקה את הפגיעה המתמשכת אשר חווה לאורך שנים מבעלה שלמה, כלומר, ‘משקרת לעצמה’, אם תרצו, אך פגיעה זו גורמת לנפשה להגיב.
נסביר: כעבור 10 שנות נישואין, מירי מחליטה לפנות לטיפול פסיכולוגי נוכח התעוררותו של קונפליקט רגשי. קונפליקט זה נוצר בעקבות התאהבותה בגבר צעיר שפגשה בחוג לציור, והתחילה עימו קשר רומנטי.
התאהבותה של מירי בגבר הצעיר מהחוג, והרומן שנרקם עמו, שהיו בגדר בגידה בבעלה שלמה, מדגימים את פעולת השקר ככזו אשר ננקטת לבטח, בשל מספר צרכים רגשיים:
1) הצורך של מירי להחזיר לעצמה את תחושת השליטה והעצמאות שלבטח חשה שאבדה לה סביב תלותה הרבה בבעלה שלמה, הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה החברתית-רגשית בהיותו איש חזק, מרשים ודומיננטי מאוד.
2) הבגידה עשויה לבטא את כעסה הלא מודע של מירי על שלמה ולהפחית את העלבון שחשה לבטח סביב התבטאויותיו והשפלתו אותה על היותה אם ורעיה לא מספיק טובה.
3) בגידתה עשויה לבטא צרכים נוספים, כגון הצורך להכחיש את הזדקנותה ולהרגיש צעירה בכך שבוחרת לנהל רומן עם גבר הצעיר ממנה ב-20 שנה, על מנת לחוש את עצמה צעירה ונחשקת, ובעקיפין עשויה גם לבטא את הכשל ביחסיה עם שלמה, שכן הקשר שלהם חסר מרכיבים של חיזור וסקרנות.
השקר לא תמיד מודע
פעמים רבות אנו משקרים לעצמנו באופן לא מכוון, גם על ידי כך שאנו לא מבינים את מכלול המניעים שמנתבים אותנו, ממשיכים לחיות על אוטומט ולא מנסים לחקור ולהבין את פעולותינו ומניעינו לעומק.
דוגמא נוספת: ירין גבר בן 27 אשר עובד בעבודה שאינו אוהב, חש בה שיעמום רב ולא מבין איך התגלגל לשם, אך מתמלא חרדה בכל פעם שחושב על עשיית שינוי, פנייה לאבחון תעסוקתי או חשיבה מחודשת על מסלול חייו המקצועיים.
השקר או אי הידיעה של מכלול המניעים שלנו, פעמים רבות מהווה מעין עוגן, מעין קרקע בטוחה אשר לא מסכנת את מסלול חיינו, את המוכר לנו ואת הקשרים שלנו, אך במחיר האמת הרגשית והאפשרות לחיות חיים מלאים יותר ומאושרים.
למשל, במקרה של ירין, באם יחליט לפנות לייעוץ או טיפול פסיכולוגי, ייתכן כי ההבנות שיעלו ויתגלו שם, על כך שבחר במקצוע שלא מתאים לאישיותו, בשל דחיפתו של אביו והכוונתו, עשויות לעורר רגשות שונים, כגון תסכול וכעס על האב. הכעס שיתעורר עשוי להעכיר את היחסים ביניהם, ולעורר תחושות של תסכול וכאב על השנים האבודות והבחירות השגויות שעשה.
ייתכן כי בשל כך, ירין מעדיף לא להתעמת עם תחושותיו, כי ברמה הלא מודעת, הוא מבין כי הקרקע הבטוחה שעומד עליה כעת: העבודה הנוחה מבחינות מסוימות, כגון מהבחינה הכלכלית, ותמיכתו הרגשית והכלכלית של אביו בו, עדיפה לו בשלב זה, על פני היציאה מאזור הנוחות שלו וההתמודדות עם הכעס וההליכה לעבר הלא נודע.
לכן, לעיתים אנשים נמנעים מלהיות במגע עם אמיתות רגשיות העשויות להפגיש אותם עם כאב ועם חוסר הנוחות שטומנת בחובן פעולת המודעות והשינוי.
המתח שבין לדעת ללא-לדעת על עצמנו
במובן מסוים, השקר או אי ידיעתה של האמת מגנים עלינו מפני ההתמודדות עם שינוי. אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים לדעת על עצמנו דברים, מאין אנחנו פועלים, מה המוטיבציות הפנימיות שלנו וכדומה. בפועל, באופן שאינו מודע, אנחנו חוששים מהגילוי העצמי: אם נדע על עולמנו הפנימי יותר, נפגש עם כאב נפשי, שפעמים רבות נרצה להימנע ממנו.
מתוך כך, פעמים רבות אנשים נשארים לעמוד על הקרקע המוכרת והבטוחה, בשל חשש משינוי, אשר טומן בחובו אי נוחות וחוסר וודאות. עם זאת, ההתוודעות לכלל המניעים הלא מודעים המנווטים אותנו בחיינו, עשויה לעורר חרדה רבה אצל רבים ואף כאב במצבים שונים, אך מנגד יכולה גם לאפשר התנסות בחוויית חיים אותנטית ושלמה יותר.
הנכונות שלנו לדעת היא זו אשר מקרבת אותנו לאמת הנפשית שלנו, אך אין הדבר קל כלל ועיקר. בנפש שלנו קיימת תנועה מתמדת ומנוגדת של הרצון שלנו לדעת ולא לדעת. מדוע בעצם מתרחשת תנועה מנוגדת, פאראדוקסלית זו? כיוון שהידיעה עשויה להפגיש אותנו עם אמיתות כואבות וקשות שמובילות אותנו לא פעם לשינויים ושינוי כפי שכבר ציינו לא פעם, איננו דבר פשוט.
השקר כמנגנון הגנה
הנפש שלנו נוקטת פעמים רבות במגוון דרכים על מנת להימנע ממבט אמיתי, כזה המלווה בכאב על המציאות החיצונית והפנימית. הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד דיבר על מנגנון ההדחקה כמנגנון אשר עוזר לנו לא לדעת את האמת הרגשית שלנו, או במילים אחרות “לשקר לעצמנו”. עם זאת, להדחקה מחיר כבד אשר עשוי להתבטא דרך מגוון של סימפטומים גופניים שונים ולהסב לנו סבל רב. למשל: חרדה, דיכאון, תחושה של מוות רגשי, מכאובים גופניים, הפרעות אכילה, עצירויות ועוד.
באופן פראדוקסאלי, דווקא הסימפטומים אשר מפריעים לחיינו, הם אלו אשר מרימים בעבורנו תמרור עצור ומבקשים מאיתנו לבחון את חיינו.
מה שפעמים רבות עשוי להתפרש כמחלה, דבר בלתי נסבל אשר מפריע לאדם ויש לסלקו, מהווה מעין סימן חיים- הדרך של האדם לאותת או לתקשר את הצורך שלו להקשבה קרובה לנפשו. למשל, אדם הפונה לטיפול פסיכולוגי בשל חרדה המציפה אותו, הבאה לידי ביטוי בהתקפי חרדה תכופים ומשתקים, מאותת בכך לעצמו ולסביבתו שהוא נזקק לעזרה.
ייתכן אפילו, כי אדם זה הצליח לנהל את חייו עד אותה נקודה, דרך ההגנות הרבות שיצר בנפשו, ואילו החרדה אשר מתפרצת עכשיו, מסמנת כי הגנות אלו כבר אינן יעילות. פעמים רבות הסימפטום הוא הדרך, או האמצעי הטוב ביותר שנמצא באמתחתו של האדם, על מנת לנהל לבדו את החרדות והכאבים שלו. בנוסף, כפי שציינו, הסימפטום משמש גם כתמרור לאדם ולסביבה בדבר מצוקתו של האדם.
מדוע ילדים משקרים?
הורים רבים עשויים להיבהל ולהרגיש כי אינם מבינים את ילדם ואף להילחץ מהשקרים, בשל סיבות שונות. נמנה כמה מהן:
1) דאגה מכך שייתכן וילדם אינו מבחין בין מציאות לדמיון.
2) חשש כי ילדם מבטא דבר מה שלא ידעו עליו או לא היו חלק ממנו.
3) בושה המתעוררת במצבים בהם הילד מספר לסובבים דברים אשר לא היו ולא נבראו במציאות, שלעיתים אף עשויים לעורר אי נוחות ומבוכה רבה.
בהקשר זה, חשוב לדבר על הבלבול הטבעי הקיים אצל ילדים בין מציאות לדמיון, ואשר עשוי פעמים רבות לבטא את עולם הפנטזיה שלהם ואף שלב התפתחותי טבעי. בלבול זה בין מציאות לדמיון מתרחש אצל רוב הילדים בגיל הרך ועד גילאי הגן.
עם זאת, לעיתים עולם הפנטזיה של הילד עשוי להיתפס כתוקפני או גולמי מאוד ולהלחיץ את הוריו ובשל כך לגרור עונשים או גינוי על ביטויים מעין אלו. חשוב לא להילחץ מביטויים שונים של ילדים אשר עשויים לעיתים להיתפס כמוזרים וקשים.
לצד זאת, חשוב להבחין בין מצבים אחרים שבהם הילד מבטא פחד או שמדובר בחרדה עמוקה יותר שלו, כזו שאכן יושבת על בלבול מסוכן בין מציאות לדמיון, כזה שיש לתת עליו את הדעת ולטפל בו.
חשיבות השקרים בהתפתחות הילד
רובד נוסף בנטייה של ילדים לשקר, הינו רובד התפתחותי מובהק. הכוונה היא כי מדובר בצורך בריא המאפשר לילדים יצירה ראשונית של נפרדות בינם לבין העולם.
דרך האפשרות של הילד לשקר או לשמור סודות מהוריו ומהסביבה, הילד מתוודע לכך שאינו שקוף והוריו וסביבתו לא יודעים ורואים את כל שעושה או חושב עליו בתוכו. הוא מבין דרך כך שיש לו גבולות וקווי מתאר ברורים, וכי לא ניתן לקרוא אותו כמו שקוראים צילום רנטגן. התוודעות זו הינה חשובה והכרחית, שכן היא מעניקה לילד תחושה של ביטחון רב יותר בעולם ובאפשרותו לחוות פרטיות בסיסית אשר הכרחית לכולנו.
בנוסף, מומחים אף רואים את תופעת השקרים אצל ילדים כציון דרך התפתחותי, ממש כמו זחילה, הליכה ודיבור. האפשרות של הילד לשקר היא בגדר התפתחות קוגניטיבית, נוכח העובדה שהיא מערבת בתוכה תכנון מתוחכם, תשומת לב, קשב ואת היכולת לראות מצבים מנקודת מבטו של האחר על מנת לתפעלם באופן יעיל.
אפשרו לילדכם לשקר
הורים אשר לא מאפשרים לילדיהם לשקר, עשויים שלא במודע, לעכב אצל ילדיהם תהליכים התפתחותיים חשובים. לעיתים החשש מכך נובע מרצונו של ההורה להראות לילדו את המציאות, או ללמדו את חוקי המוסר.
עם זאת, הדבר אינו משרת את צרכי הגדילה וההתפתחות הבריאים והנורמטיביים של הילד, שכן כמו שלא נפריע לילד צעיר יותר במשחק בו מרגיש את עצמו סופרמן וכל יכול, כך לא נאמת את הילד הבוגר יותר עם שקריו אשר מהווים פעמים רבות אפשרות עבורו לתחום את עצמו ולייצר נפרדות וגבולות לנפשו.
באופן פאראדוכסלי, דווקא הילד אשר לא יגונה על כך, ובשל כך לא ירגיש אשם, יתפתח לילד ובהמשך לאדם אשר יוכל לפתח קשרים קרובים בעלי אינטימיות ואוטנטיות גבוהה.
מדוע כולנו משקרים מעת לעת?
פעמים רבות אנחנו נדרשים להגן על עצמנו או על הקרובים לנו ולשם כך נאלצים לשקר כתלות בנסיבות. למשל, ילד אשר לא רוצה ללכת לבית הספר ומבקש מאמו שתסביר זאת למורתו, על ידי כך שתשלח אותו עם פתק מחלה לבית הספר.
במצב מעין זה, אמא אשר רואה את מצוקת בנה, תיטה לעזור לו ותנסח בעבורו מכתב למורה, כזה שלא יבטא בהכרח את המצב האמיתי.
בפעמים אחרות, אנו עשויים לשקר אף מטעמים “אלטרואיסטיים”, כדי לא לפגוע באדם מסוים, או מתוך רצון להחמיא לו כאשר אנו מזהים את הצורך שלו בכך.
מתי השקר נעשה לא בריא והדבר מצריך טיפול?
לעיתים כאשר אנשים נמצאים במצב של מצוקה וחסרים את הכלים להתמודדות איתה, הם יטו לשקר. נראה זאת רבות אצל ילדים ואנשים מבוגרים החוששים כי אמירת האמת תסכן אותם או את ערכם העצמי.
למשל, ילד אשר חושש שאם יספר על גירושי הוריו לחבריו, ילעגו לו והוא יישאר בודד. לכן, הוא יעדיף להסתיר עובדה זו מחבריו כדי להמשיך להיות אהוד על בני קבוצת השווים שלו. יתכן כי הוא אף חש תחושות של בושה ואשמה על כך שהוריו התגרשו, ולכן נוטה לשמור על כך בסוד ואף משקר על כך.
במצבים אלו, האפשרות לרכוש כלים ותובנות להתמודדות אחרת, עשויה לסייע ולהקל על חיי הנפש של האדם או הילד המשקר ולסייע לו לגבש דרכי התמודדות סתגלתניות ובריאות יותר.
אמירת האמת, אף שלעיתים עשויה להיות כואבת וקשה, ולהפגיש את האדם המתנסה בה עם חרדות וחששות רבים מפני דחייה או ענישה, היא זו שפעמים רבות תסייע לו לכונן קשרים יותר משמעותיים וקרובים בחייו, ותאפשר לו התפתחות נפשית.
איך מטפלים בשקרים?
פסיכולוגים סבורים כי גם השקרים על גווניהם השונים, מבטאים צרכים רגשיים או אמת רגשית שלעיתים לא ניתן לבטאם באופן אחר.
אולי זה נשמע פרדוקסאלי להתייחס לשקר כאמת רגשית. אך כל התנהגות או רגש שהאדם מבטא, היא צורך או אמת שהוא זקוק לה, שלעיתים לא ניתן לבטאם באופן אחר.
בטיפול פסיכולוגי, הפסיכולוג ינסה להבין את השקר של האדם ככזה אשר מבטא צורך נפשי עמוק, וככזה הוא יטפל בצורך עצמו: הוא יעבד אותו ויבין אותו עם האדם אשר נמצא בטיפולו ולא יאמת את האדם עם השקר עצמו. במילים פשוטות יותר, בטיפול פסיכולוגי ננסה להבין מה האדם מתקשר אלינו דרך שקריו, כמו שכל התנהגות אחרת היא סוג של תקשורת שחשוב להתייחס אליה במלוא הרצינות ולהבין אותה לעומק.
הטיפול הינו תהליך משותף, המתבסס על יצירה של אופניות התמודדות גמישות ומסתגלות יותר, כאלה המאפשרות לאדם לוותר אט אט על הסימפטומים, אשר היוו בעבור הנפש שלו, את צורת ההתמודדות המיטבית ביותר אשר הכירה עד הטיפול והשינוי הפסיכולוגי.
טיפול פסיכולוגי אשר יקח בחשבון את הרקע ההתפתחותי של האדם, ינסה להבין ולפרוט את המניעים העמוקים לדרכי התמודדות אלו, את התמיכה הסביבתית שיש לאדם זה או שהוא חסר אותה, ומתוך כך הוא יגבש ויתאים תוכנית טיפולית מתאימה.
זיכרו, התנהגות של שקרים יושבת פעמים רבות על צורך עמוק שאין האדם חושב שיקבל עליו מענה בדרך אחרת. לכן, הוא נוקט בהתנהגות של שקרים והסתרת האמת.
לסיכום נציין כי תופעת שקרנות כפייתית או שקרנות פתולוגית הינן הפרעות פסיכולוגיות עמוקות שיש להרחיב עליהן את הקריאה. במאמר זה לא דנו על שקרנות כפייתית או פתולוגית, אלא על שקרים יומיומיים אשר מוכרים לכלל האוכלוסייה.
במכון סול לפסיכותרפיה פסיכולוגים מקצועיים ומנוסים אשר ישמחו לסייע בטיפול בשקרים אצל ילדים או מבוגרים. ניתן לפנות ליצירת קשר ולשיחת ייעוץ ראשונית.
הפניות–
Gerlach, P., Teodorescu, K., & Hertwig, R. (2019). The truth about lies: A meta-analysis on dishonest behavior. Psychological bulletin, 145(1), 1
Sannon, S., Bazarova, N. N., & Cosley, D. (2018, April). Privacy lies: Understanding how, when, and why people lie to protect their privacy in multiple online contexts. In Proceedings of the 2018 CHI Conference on Human Factors in Computing Systems (pp. 1-13)
Vrij, A., Hartwig, M., & Granhag, P. A. (2019). Reading lies: nonverbal communication and deception. Annual review of psychology, 70, 295-317