חוק איסור טיפולי המרה בישראל

צוות המכון | מכון סול לפסיכותרפיה | פורסם: 28.7.20 | עודכן: 16.2.21

 

הקדמה

בשנת 2020, למדינות מערביות רבות חוק האוסר על טיפולי המרה. עם זאת, בישראל רק בתאריך 22/7/20 עברה (ברוב קטן) בכנסת בקריאה טרומית, הצעת חוק מצד חברי הכנסת של מפלגת כחול-לבן על איסור טיפולי המרה על ידי פסיכולוגים. עמדות מגוונות לאנשים ולחברי הכנסת, בדבר ביצוע טיפולי המרה מצד מטפלים. במאמר זה נדון בטיפולי המרה מן האספקט המקצועי-פסיכולוגי: נגדיר מהם טיפולי המרה, מי מציע אותם ולאיזו אוכלוסייה, מדוע עברה הצעת חוק טרומית לאוסרם, מה העמדה של האסכולה הפסיכולוגית בנוגע לטיפולים המציעים שינוי העדפות מיניות ועוד.

מהם טיפולי המרה?

טיפולי המרה (Conversion Therapy) הם טיפולים רגשיים-התנהגותיים אשר מטרתם לשנות את הנטייה המינית של האדם, מנטייה חד-מינית, לנטייה הטרוסקסואלית. טיפולים אלה ניתנים בדרך כלל על ידי אנשי דת, אנשים המגדירים עצמם כמטפלים רגשיים ולעיתים אף פסיכולוגים מוסמכים.

ארגונים ממשלתיים ברחבי העולם יצאו בהצהרות כי אין עדויות מדעיות לתרומה של טיפולי המרה ואין הם מוכחים כיעילים בשינוי משיכה מינית.

לטיפולי המרה היסטוריה ארוכת שנים, המתמקדת בניסיונות של אנשי דת, רופאים, הילרים ועוד לסייע בשינוי הנטייה המינית של האדם ו”לתקנה”: מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות. לאורך השנים, שיטות אלה כללו התערבויות פולשניות, כגון ניתוחים, השפעה על האיזון ההורמונלי בגוף, השחתת הגוף ושיטות פסיכולוגיות, אשר מטרתן ללמד את האדם להכחיש את הזהות ההומוסקסואלית, לחוש אשמה על נטייתו שלו, זאת מתוך מטרה “להשיב” אותו לתלם.

תחקירים רבים פורסמו בשנים האחרונות בישראל על אודות טיפולי המרה והנזקים הכרוכים בכך, ביניהם

תחקיר של Y-NET משנת 2017 על אודות הפסיכולוג ד”ר אילן קרטן אשר מציע למטופליו להתעמת עם הנטייה, להכחישה ולנסות לבנות חיים הטרוסקסואלים. בתחקיר, עלו עדויות של מטופלים אשר סיפרו שטיפול זה הביא אותם למצוקה נפשית, עד כדי דיכאון ורצון אמיתי לפגוע בעצמם באובדנות.

כך מספר שי ברמסון, הומוסקסואל מוצהר על טיפול ההמרה שעבר: “צריך להבין שברגע שמשלימים עם זה שאני שונה, יש לי משיכה לגברים, צריך לעשות עם זה משהו. אני בתור ילד בן 13 רציתי להמשיך להיות בקהילה ממנה באתי […] יש כל מיני פרקטיקות שונות, בעיקרן טיפולים התנהגותיים שאומרים תקנוס את עצמך, תעניש את עצמך על מחשבה על בנים […] יחסים עם אבא ואמא, דברים שמטילים עלי את האשמה […] כל הזמן זה מלווה באזהרות שאי אפשר להיות גם דתי וגם הומו”.

התומכים בטיפולי המרה

אנשים המציעים טיפולי המרה גורסים, כי אנשים החווים אי נוחות מנטייתם המינית, מתמודדים עם מצוקה משמעותית, אם בינם לבין עצמם ואם בינם לבין סביבתם החברתית-משפחתית. זאת בייחוד כשמדובר על אוכלוסיות הרואות בהתנהגות הומוסקסואלית כאיסור גמור הגורר עונש, כמו החברה הדתית. מטפלים המסייעים לאדם החש אי נוחות עם נטייתו, מאמינים כי טיפול המרה יכול לסייע בהפחתת המצוקה הנפשית, חיבור ותמיכה אל הדת כמערכת תמיכה חברתית.

עמדה נוספת היא כי מיניות נזילה, כלומר כל בני האדם נמצאים על הרצף שבין הומוסקסואליות להטרוסקסואליות ולכן, אנו יכולים לבחור אל מי להימשך. נדגיש כי תיאוריות ומחקרים פסיכולוגים מוכיחים את אותה עמדה לגבי נזילות המיניות, אך באופן נחרץ אינם מסיקים מכך כי נזילות המיניות הינה עדות לכך שעל אדם לבחור לשנות את נטייתו.

מתוך תפיסות אלה, התומכים מאמינים כי הטיפול המתאים לנטייה המינית הוא טיפול המרה התנהגותי. טיפולים אלה מאמינים כי משיכה מינית ניתנת לשינוי ולכן הטיפולים מבוססים על למידת דחייה (למידה אברסיבית) של האובייקט ה”מעורר”. כלומר, ראשית בטיפול המרה המטפל והמטופל יזהו לאיזה אובייקטים (גברים) נמשך המטופל ובהתאם, יתבצעו פעולות של דחייה מאותם אובייקטים מעוררי משיכה. טיפולים אלה יעודדו את התנסויות הטרוסקסואליות, כהתנסויות המאפשרות למידה מחדש של התנהגויות רצויות.

כך למשל, בתאריך ה-23/7/20, יום אחרי שעברה הצעת החוק הטרומית בכנסת בעניין איסור טיפולי המרה בישראל, התפרסמה כתבה בעיתון האינטרנטי “כיפה” המביאה טור דעה המבקש להמשיך ולקיים טיפולי המרה בארגונים כמו “עצת נפשלמשל. הקו המנחה בטור זה הוא שטיפולי המרה תורמים לתחושת ה”נורמליות” של מבקש הטיפול ומפחיתים תחושות של מצוקה וחוסר ערך מצידו. זאת ועוד, העמדה של המטפלים היא כי טיפול בנטייה מינית הוא טיפול המתמקד באובססיה מינית, כלומר היקבעות של אדם (גבר בד”כ) על אובייקט מיני לא ראוי (בן אותו המין).

המתנגדים לטיפולי המרה

המתנגדים לטיפולי המרה (ובהם לא מעט משתייכים לקהילה המקצועית), גורסים, על סמך עדויות מדעיות ומקצועיות כי טיפולי המרה הינם מסוכנים לנפש ולחיי האדם: הטיפולים עלולים להוביל לעלייה במצוקה הנפשית, ירידה ב-Well being ירידה בערך העצמי ועד למקרים של אובדנות ממשית.

זאת ועוד, מאמינים המתנגדים כי מלבד לנטייה מינית, הנטייה ההומוסקסואלית שייכת לזהות רחבה יותר של האדם, המשתייך לקהילה רחבה יותר ועל כך אין להשפיע.

    אנחנו כאן בשבילכם

    השאירו פרטים וניצור אתכם קשר בהקדם

    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה





    שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

    טיפולי המרה – דילמה אתית

    אנשים רבים התומכים בטיפולי המרה, מאמינים כי אם האדם חווה סבל ומצוקה סביב נטייתו המינית, יש לנסות ולסייע לו “להיפטר”  מאותה נטייה אשר מוסיפה לו סבל. במובן זה, הדיונים בין התומכים למתנגדים של טיפולי המרה, אינה סביב השאלה האם לטפל או לא באדם החווה מצוקה סביב נטייתו המינית, אלא באיזו דרך טיפולית יש לנקוט באדם אשר חווה מצוקה: האם על ידי קישור אברסיבי (דחייה) בין משיכה לבין המין הגברי, או טיפול אשר יתמקד בתובנה והבנת הסבל והמצוקה התוך-נפשיים והבינאישיים עמם מתמודד האדם.

    טיפולי המרה בישראל

    בישראל החל משנת 2015, ישנו ניסיון לחוקק חוק כנגד טיפולי המרה, בהתאם לשאר מדינות ה-OECD, אך ללא הצלחה. בשנת 2020, לראשונה עברה הצעת חוק בקריאה טרומית בנוגע לאיסור ביצוע טיפולי המרה על ידי פסיכולוגים. נקדים ונאמר כי באם חוק זה יעבור, הוא יאסור על הפסיכולוגים לבצע טיפולי המרה, אך לא על אסכולות טיפוליות אחרות. פרט לכך, חשוב לציין כי הפסיכולוגיה בישראל כפרופסיה, יצאה פעם אחר פעם כנגד טיפולי המרה ואף הוציאה נייר עמדה בעניין.

    בנייר העמדה של הסתדרות הפסיכולוגית בישראל (2011) ביחס לטיפולי המרה נכתב באופן נהיר וברור על האתיקה המקצועית אשר צריכה ללוות את הפסיכולוג, בזמן הטיפול באדם הפונה עם בקשה לשנות את נטייתו המינית:

    • קידום טובה ורווחה נפשית, על זכויותיו, ערכיו והגדרתו העצמית של הפונה. לא נמצאו עדויות מדעיות המספקות מידע על הטבה וסיוע לאדם המתמודד עם מצוקה סביב נטייה מינית. להיפך, העדויות המדעיות להצלחה הינן קלושות.
    • מקצועיות ולקיחת אחריות לעשייה המקצועית, תוך למידה ושימוש בשיטות מדעיות עדכניות בלבד. בטיפול פסיכולוגי נסייע לאדם לחפש את זהותו, לבחור ולממש את עצמו, בהתאם לצרכיו ומשאלותיו.
    • יושרה, תוך נתינת מידע מהימן למטופלים והימנעות מהולכת שולל.
    • אחריות חברתית, תוך תשומת לב להבדלים בין תרבותיים של מטופלים. על הפסיכולוג להכיר את התרבות בה חי האדם ולהימנע משיפוטיות או שיח לא מכבד כלפי אוכלוסייה דתית כזו או אחרת.

    בטיפול במתבגרים, על הפסיכולוג להיות פתוח לעגן בחוזה הטיפולי מול המתבגר והוריו כי חלקים מסוימים של הטיפול יישמרו בחשאיות מול הוריו או דמויות סמכות או דמויות חינוכיות, על מנת לאפשר חיפוש והתנסות מינית, כיאה לגילאים אלו, מבלי לקבע אותו בהגדרה של זהות מינית מגובשת, אלא אם יש לכך הוכחות ברורות.

    אף על פי כן, עמדות של ארגונים מקצועיים לעיתים לא עומדות בהלימה עם עמדות של ארגונים דתיים ואנשים פרטיים. כך למשל, ח”כ רפי פרץ התבטא ב-2019 בראיון בעניין טיפולי המרה וטען כי הוא התנסה בעצמו בטיפול המרה (כמטפל) ונוכח לדעת כי טיפולים אלה יעילים ומסייעים לאדם החש מצוקה בעניין. דבריו אלו ספגו ביקורות קשות, אך אמירות אלו ודומות להן ממשיכות להתקיים גם בימים אלו בקרב ארגונים דתיים בדרך כלל, אך לא רק.

    הומוסקסואליות וטיפול נפשי

    בישראל רוב הקהילה המקצועית העוסקת בבריאות הנפש אינה מאמינה כי נטייה חד-מינית היא פרקטיקה אשר יש להכחידה, כבעבר. כיום יש הבנה בקרב הקהילה המקצועית כי משיכה מינית אינה תחלואה נפשית. עם זאת, מבחינה היסטורית, עד לשנת 1973, הקהילה הפסיכיאטרית המקצועית האמינה כי נטייה הומוסקסואלית היא פתולוגיה, אותה ניתן להסביר על ידי חוסר איזון הורמונלי או פגם נוירולוגי, מן ההיבט הגופני ופתולוגיה ביחסים הראשוניים עם ההורה, בן המין השני, מן ההיבט הסביבתי.

    כיום, העמדה המקצועית הרווחת בקרב הקהילה הפסיכולוגית-פסיכיאטרית היא כי נטייה מינית היא מולדת ולכן טיפול נפשי בנטייה מינית כיום יתמקד בקבלת האדם את נטייתו, עיבודה, עבודה על גורמי הלחץ התוך-נפשיים והבינאישיים וזיהוי גורמים מסייעים. כלומר, הטיפול הפסיכולוגי לא “ידחוף” את המטופל לבחור לרצות לעצמו חיים הומוסקסואלים או הטרוסקסואלים, אלא יבקש עבור המטופל לעבוד על הקונפליקט ואי הנוחות אותו חש, ביחס לנטייתו המינית. לכן, המיקוד בטיפול זה יהיה בעניין קבלת הקונפליקט וההתחבטויות ביחס לנטייה, ולא בשאיפה לחבר את המטופל לנטייה כזו או אחרת.

    חשוב לציין כי העמדה המקצועית כיום לא שונה בהרבה מההבנה של זיגמונד פרויד, הוגה הפסיכואנליזה, אי שם ב-1983. פרויד הבין באופן אחר את התהוות המיניות הנשית והתהוות המיניות הגברית וגרס כי יש להבין כיצד התהוותה הומוסקסואליות, כשם שיש להבין כיצד התהוותה הטרוסקסואליות. מאמריו של פרויד עוסקים בניסיון להבין את התהוות המיניות, אך באופן ברור וחד משמעי, אין הוא האמין כי יש לשנות את הנטייה המינית.

    כך כתב פרויד במכתב לאמא המוטרדת מכך שבנה הומוסקסואל: “הומוסקסואליות היא בוודאי לא יתרון, אבל היא לא דבר שיש להתבייש בו; היא אינה פשע או שפלות, לא ניתן לסווג אותה כמחלה ואנו רואים בה וריאציה של הפונקציה המינית שנוצרה כתוצאה ממעצור בהתפתחות המינית. אנשים נכבדים ומוערכים בעת העתיקה ובעידן המודרני היו הומוסקסואליים […] רדיפת הומוסקסואליות כאילו מדובר בפשע, היא חוסר צדק משווע ואכזריות לשמה“.

    טיפול בקהילה הגאה

    פסיכולוגים רבים ודאי יודעים כי טיפול בקהילה הגאה, הינו טיפול עדין ורגיש מאד- אם באדם המתמודד עם שאלות בנוגע לנטייתו המינית ואם בסביבתו החברתית-משפחתית. בהתאם לנייר העמדה שפורסם על ידי הסתדרות הפסיכולוגים, במכון סול לפסיכותרפיה לא ניתנים טיפולי המרה, להם אנו מתנגדים בתוקף.

    במכון סול לפסיכותרפיה פסיכולוגים מומלצים אשר עובדים מתוך קו טיפולי מנחה, המבוסס על ראיות מדעיות בדבר התרומה של שיטות טיפול כאלה ואחרות למצוקה ולסבל עימו מתמודד הפונה. כיוון שממצאים מחקריים על טיפולי המרה מראים על החמרה במצוקה הנפשית של האדם העובר טיפולי המרה, אנו במכון מתנגדים בתוקף לביצוע טיפולים מסוג זה.

    במכון אנחנו מקיימים טיפולים בקהילה הגאה המתמקדים במצוקה הרגשית הנובעת מהתמודדות עם יציאה מהארון פעמים רבות. במכון מטפלים מומחים ומנוסים בעבודה עם הקהילה, מתוך עמדה של כבוד לתחושותיו וזהותו של המטופל. מטפל המתמקד בעבודה עם הקהילה הגאה יחקור יחד עם המטופל אזורים בנפש אותם רוצה המטופל לבחור, אך ככלל המטפל לא ינקוט בשיטות להמרת הנטייה המינית, כמו גם גישות המאיצות במטופל לצאת מהארון במהרה.

    במכון סול לפסיכותרפיה אנו מאמינים כי לכל אדם הזכות לגבש את זהותו ולחקור אותה, בגובה העיניים, במרחב אמפטי עם מטפל מכיל, הזונח את עמדותיו ומאזין בראש ובלב פתוח להתמודדויות ולסבל של המטופל.

    זקוקים לייעוץ מידי? חייגו: 03-5233757

    סיכום

    נטייה הומוסקסואלית קיימת מקדמת דנן, כך גם טיפולים המבקשים “להמיר” נטייה “חריגה” (הומוסקסואלית), בנטייה “נורמלית” (הטרוסקסואלית). איסור טיפולי המרה עלה לסדר היום הציבורי, כיוון שעדויות מחקריות וחוויות אישיות, לא מראות על תרומתם לתחושת הלכידות העצמית של האדם, או לשינוי נטייתו הטבעית.

    במאמר זה ניסינו לתת טעימה במורכבות הרבה הקיימת בנושא, מתוך פרספקטיבה מקצועית ואתית של פסיכולוגים העוסקים בתחום הטיפול הנפשי.

    אנשים רבים נמנעים מפנייה לפסיכולוג, שכן האמונה הרווחת היא שאם הפסיכולוג מתנגד לטיפולי המרה, ודאי הוא יבקש מהמטופל “לצאת מהארון” בכל מחיר. לא כך הדבר: טיפולי פסיכולוגי בקהילה הגאה ובפרט באדם המתלבט על נטייתו, יהיה מרחב פתוח לחשיבה על נטייה מינית, חשקים, רצונות וכמיהות, ללא כוונה להאיץ באדם לבצע החלטות בדבר נטייתו, לצד זה או אחר.

     

    במכון סול לפסיכותרפיה מטפלים המנוסים בעבודה עם אנשים המתלבטים בעניין נטייתם המינית. צרו קשר לשיחת ייעוץ טלפונית או קביעת פגישה – אל תשארו עם המצוקה לבד.

     

    הפניות

    מכתבים/ זיגמונד פרויד, תרגם, האיר וערך ערן רולניק,מודן הוצאה לאור, אפריל 2019.

    Ahrend, E. (2019). Theories Demonstrated in American Social Movements Involved in Conversion Therapy. Available at SSRN 3599576.‏

    Ashley, F. (2019). Homophobia, conversion therapy, and care models for trans youth: defending the gender-affirmative approach. Journal of LGBT Youth, 1-23.‏

    Drescher, J., Schwartz, A., Casoy, F., McIntosh, C. A., Hurley, B., Ashley, K., & Mattson, M. R. (2016). The growing regulation of conversion therapy. Journal of Medical Regulation102(2), 7-12.‏

    הפניות לאתרים חיצוניים

    נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים ביחס לטיפולי המרה, נובמבר 2011. ד”ר רועי אלדור, ד”ר גבי גולן, ד”ר דליה גלבוע, ד”ר גבריאל וייל (יו”ר), פרופ’ גבי שפלר.

    טיפולי המרה. אתר ויקיפדיה. יולי, 2020.

    הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון- איסור טיפולי המרה) אושרה בקריאה טרומית בכנסת. אתר פסיכולוגיה עברית. יולי, 2020.