אבחון הדלגה הינו אבחון פסיכולוגי שבא לענות על השאלה: האם ילד מתאים "לקפוץ" כיתה וללמוד עם שנתון מעליו. אצלנו במכון סול מתבצעים אבחוני הדלגה התקפים למשרד החינוך ולעיריות ומועברים על-ידי פסיכולוגים.
מהו אבחון הדלגה?
הורים רבים רואים כי הילד שלהם אינטיליגנט ומפותח יותר מבני גילו. אנחנו רואים את זה בזמן משחק, בידע הכללי שהילד מפגין ובתחומי העניין שלו.
כהורים, אתם ודאי מצליחים לראות בקלות את היכולות של ילדיכם, על פני חבריהם, או לעומת אחיהם. הילדים שלכם…
לכל הורה הזכות לבדוק את היכולת ההתפתחותית של הילד ולהציג אבחון מקצועי, למחלקת החינוך בעירייה! עם זאת, חשוב לשים לב כי משרד החינוך מאשר הדלגה תחת קריטריונים מסוימים. החשוב שביניהם הינו שהילד יהיה יליד חודש ינואר-מרץ. כלומר- שהילד "פספס" רק במעט, את השנתון שלפניו.
אבחון הדלגה בא לענות על השאלה, האם ילד מתאים ללמוד עם שנתון בוגר ממנו. רבים חושבים שהכוונה היא להעלות ילד מגן טרום-חובה לכיתה א', אבל זה לא תמיד הסיפור!
אבחון הדלגה/הקפצה – קריטריונים של משרד החינוך
בחירת המבחנים הפסיכולוגיים באבחון הדלגה/הקפצה, כפופים לדרישת משרד החינוך. את המבחנים נבחר בהתאם למה שנרצה לבדוק אצל הילד:
- מה יכולת האינטיליגנציה הכללית?
- איך הילד מגיב לשינויים?
- כמה הילד חברותי?
- האם לילד ישנם חברים טובים?
- האם אנחנו מאמינים שהילד יוכל ליצור קשרים חברתיים חדשים?
- האם הילד קשוב למסגרת ולגבולות?
- מה גודלו הפיזי של הילד- האם הוא ייראה קטן וחריג לעומת שאר השנתון?
- האם קיימים פערים בין היכולת הרגשית ליכולת הקוגניטיבית, או שסה"כ ישנה הלימה בין כלל יכולותיו?
מה בודקים באבחון הדלגה?
אבחון הדלגה בודק את היכולות הרגשיות והקוגניטיביות של הילד, לעומת המצופה מבני גילו. ישנם ילדים אשר יגיעו לאבחון הדלגה לקראת כיתה א' ואילו יש כאלו שיפנו דווקא בכיתות בוגרות יותר.
יחד עם זאת, ברוב המקרים, הורים וצוות חינוכי בגן, נוטה לזהות את הפוטנציאל הקוגניטיבי והרגשי הגבוה של הילד ולהמליץ במקרים כאלה על אבחון הדלגה.
משרד החינוך מבקש לבחון שני קריטריונים חשובים, אותם אנחנו בודקים באבחון פסיכולוגי:
- מנת המשכל של הילד– האם היכולת לאינטיליגנציה כללית הינה דומה לבני גילו, או גבוהה ממנה? ילד שנמליץ עבורו להדלגה, הינו ילד שגבוה בלפחות סטיית תקן אחת מהממוצע. כלומר, IQ=115 ויותר.
- יכולות רגשיות– ישנם מבחנים פסיכולוגיים מגוונים שמשמשים אותנו במטרה להבין את היכולות הרגשיות של הילד. המטרה באבחון הדלגה היא לראות כמה הילד מסוגל לשאת תסכול, כמה הוא מסוגל לוותר, ליישב סכסוכים וכדומה. שאלות אלו, ירמזו על יכולתו של הילד להתמודד עם מצבים בינאישיים מורכבים. מצבים, אשר נצפה שבהם יתקל כשיכנס למסגרת ביה"ס.
על-פי חוזר המנכ"ל של משרד החינוך, שפורסם בשנת 2013, פסיכולוג חינוכי הוא פסיכולוג אשר ראשי לבצע אבחון הדלגה, במטרה לענות על השאלה האם ילד מתאים לקפוץ כיתה או לא. בנוסף לכך, מצוין כי הרשות המקומית (מחלקת החינוך והשירות הפסיכולוגי-חינוכי) בה מתחנך הילד, תבחן את ממצאי האבחון, תוך התייחסות להמלצותיו.
תהליך קבלת ההחלטה – לא רק מבחן אחד
אבחון הדלגה אינו מבחן חד-פעמי שמספק תשובה חד-משמעית, אלא תהליך שלם שמטרתו להבין את הילד לעומק.
ההמלצה הסופית נשענת על שילוב של מספר מקורות מידע:
- התרשמות קלינית של הפסיכולוג
- תוצאות מבחנים קוגניטיביים ורגשיים
- דיווחי הורים
- חוות דעת של הצוות החינוכי
לעיתים, גם כאשר הנתונים מצביעים על יכולת גבוהה, ההמלצה תהיה להימנע מהדלגה – אם יש חשש לפער רגשי או חברתי. מנגד, ישנם מקרים בהם דווקא שילוב נכון של תנאים מאפשר הדלגה מוצלחת מאוד.
מבחנים לכיתה א'
אבחון הדלגה הוא אחד מהמבחנים שאנחנו מעבירים לילדים, לקראת כיתה א'. כפי שהסברנו קודם, אבחון הדלגה בודק האם ילד יוכל ללמוד עם שנתון הבוגר ממנו.
מבחנים אחרים לכיתה א', הם למשל מבחני בשלות עליהם תוכלו לקרוא בהרחבה בנפרד. בקצרה אציין כי אבחון בשלות בודק עד כמה ילד יכול לעלות לכיתה א', או שאולי עדיף לתת לו עוד שנה לקבל התפתחות בגן, בסביבה שהיו יותר קטנה, נעימה ומחבקת.
יתרונות וחסרונות של הדלגה
כאשר שוקלים הדלגה, חשוב להתבונן לא רק ביכולות הגבוהות של הילד, אלא גם במשמעויות הרחבות של המהלך.
מצד אחד, הדלגה יכולה לאפשר לילד מענה מותאם יותר ליכולותיו הקוגניטיביות. ילדים רבים חווים שעמום במסגרת שאינה מאתגרת אותם, ולעיתים אף מפתחים תסכול או ירידה במוטיבציה ללמידה. מעבר למסגרת מתקדמת יותר יכול להחיות מחדש את הסקרנות והעניין.
מצד שני, יש לקחת בחשבון גם את ההיבטים החברתיים והרגשיים. הילד צפוי להשתלב בקבוצה בוגרת יותר, ולעיתים פערים בגיל, בבשלות או ביכולות החברתיות עלולים להקשות עליו בתחילת הדרך. לכן, ההחלטה אינה מבוססת רק על "כמה הילד חכם", אלא על תמונה רחבה ומאוזנת.
איך יודעים אם הילד מתאים להדלגה? סימנים שכדאי לשים לב אליהם
מעבר לנתונים הפורמליים, ישנם סימנים יומיומיים שיכולים להעיד על התאמה אפשרית להדלגה:
- ילד שמגלה סקרנות גבוהה במיוחד ושואל שאלות מורכבות
- יכולת למידה מהירה וקליטה של תכנים מעל הרמה המצופה לגילו
- שעמום במסגרת הנוכחית או חוסר עניין בפעילויות המוצעות
- העדפה לחברת ילדים בוגרים יותר
- יכולת יחסית להתמודד עם תסכולים ולהתנהל בתוך כללים
עם זאת, חשוב לזכור שסימנים אלו אינם מהווים תחליף לאבחון מקצועי, אלא נקודת פתיחה להתבוננות.
ומה קורה אחרי ההדלגה?
גם לאחר קבלת ההחלטה והמעבר למסגרת החדשה, התהליך אינו מסתיים. תקופת ההסתגלות היא שלב משמעותי, ולעיתים דורשת ליווי ותשומת לב.
חשוב לעקוב אחר:
- תחושת השייכות של הילד בכיתה החדשה
- מצבו הרגשי והחברתי
- רמת התפקוד הלימודית לאורך זמן
במקרים מסוימים, מומלץ לשמור על קשר עם הצוות החינוכי ואף עם הפסיכולוג שליווה את התהליך, כדי לוודא שהמעבר אכן מיטיב עם הילד.
