ילדים ונוער עשויים לחוות קושי ביצירת קשיים חברתיים והשתלבות עם בני גילם. הדבר עלול להוביל לבדידות, תסכול ופגיעה ברווחתם.
ניתן ומומלץ לטפל בקושי חברתי וברכישת מיומנויות חברתיות בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי לאפשר לילדים תפקוד חברתי אידיאלי בהווה ובעתיד.
אנו במכון סול מציעים סיוע שכזה, במסגרת טיפול פרטני לילד ובמסגרת הדרכת הורים לילדים עם קושי חברתי.
מה הסימנים לקושי חברתי אצל ילדים? כיצד מסייעים לילד לפתח מיומנות חברתית?
מהו קושי חברתי אצל ילדים?
ילד עם קושי חברתי יחווה אתגרים בתחומים שונים של תפקוד חברתי:
- הבנת שפה מילולית ולא-מילולית.
- רקימת קשרים חברתיים חדשים.
- תחזוקת קשרים חברתיים קיימים.
- הבנת סיטואציות חברתיות באופן מדויק.
- פעולה נכונה בתוך מצבים חברתיים.
- תפקוד בעולם החברתי כולו.
ניתן להתייחס למכלול הקשיים הללו כלקויות ברכישה ויישום של מיומנויות חברתיות.
ילדים בעלי קושי חברתי עלולים להתקשות במציאת מקומם החברתי במרחבים משותפים עם בני גילם, כמו גן, בית ספר או אפילו בשכונה.
חוסר היכולת ליצור קשר משמעותי עם אחרים מוביל אצל ילדים אלו לבדידות ותסכול. קשיים רגשיים אלה המהווים קרקע פוריה להתפתחותן של בעיות רגשיות ופגיעה בערך העצמי של הילדים הללו.
מהם הסימנים לקושי חברתי בגילאים שונים?
לקושי חברתי אצל ילדים יכולים להיות סימנים שונים. לעתים קשה להבחין בסימנים הללו, במיוחד בשנות החיים הראשונות כשרוב התקשורת היא טרום-שפתית, עם ההורים או משפחה מדרגה ראשונה.
הסימנים הראשונים לקושי חברתי יכולים להופיע בגילאי הגן, לאחר רכישת השפה, ובתחילת התפתחות משחק חברתי אצל הילדים:
- הילד יהיה רוב הזמן לבד, בעוד ששאר הילדים כבר משחקים יחדיו. יתכן כי ישחק עם ילד אחד בלבד.
- הפגנת אלימות ואגרסיביות כלפי ילדים אחרים.
- בכי, כעס והתנגדות קבועה לפגישה עם ילדים אחרים (בגן, במסיבה או במפגש אחר הצהריים).
- הקנטות, אלימות מילולית ופיסית מצד ילדים אחרים, חרמות.
- קושי במשחק עם ילדים אחרים.
פעמים רבות, הראשונות להתריע על חשש לקושי חברתי אצל הילד יהיו הגננת, סייעת או מורה, שכן הן נמצאות בסביבה החברתית בה הילד נמצא רוב היום.
סיבות לקשיים חברתיים אצל ילדים
התפתחות קושי חברתי אצל ילדים יכולה לנבוע מסיבות שונות, עקב התרחשויות שונות בשלבי ההתפתחות הנפשית.
הרקע להופעת הקושי החברתי יכול להיות מולד, כמו לקות נוירולוגית-התפתחותית, או נרכש, כמו חוויה חברתית שלילית, או הורות שאינה מיטיבה.
בגילאי הגן ובית הספר, הילד מתנסים לראשונה בתקשורת בלתי-אמצעית עם בני גילו. במפגשים אלה הילד מפתח את כישוריו החברתיים, ויכול לצבור חוויות חברתיות חיוביות, אשר יחזקו את ביטחונו העצמי. עם זאת, חוויות חברתיות שליליות בגילאים אלה, עלולות להשאיר כתם בנפשו של הילד, ולצור קושי חברתי לטווח ארוך.
הפרעות נוירולוגיות-התפתחותיות מולדות
אצל ילדים אשר סובלים מהפרעות נוירו-התפתחותיות, יש שוני במבנה המוח אשר משפיע על היבטים שונים של רגש, חשיבה, תפיסה ותנועה. השוני בתפקוד המוחי אצל הילדים הללו עלול להקשות עליהם לפתח מיומנויות חברתיות ולתפקד באופן יעיל בסיטואציות חברתיות. זאת ועוד, ילדים בעלי לקויות נוירולוגיות מציגים לפעמים התנהגויות שונות מהנורמה, דבר שעלול לגרום לרתיעה אצל חלק מהילדים.
- אוטיזם, או הפרעת הספקטרום האוטיסטי, היא ההפרעה המקושרת ביותר לקושי חברתי. ילדים עם אוטיזם חווים קשיים בתקשורת בין אישית, הבנת סיטואציות וקודים חברתיים ובהסתכלות מנקודת מבטו של הזולת. בנוסף, פעמים רבות הם יראו התנהגויות חריגות כמו תנועות חזרתיות, עניין בתחום מצומם ודיבור מונוטוני. ילדים אוטיסטים עלולים להתקשות ברכישת חברים חדשים, שכן אין הם מפתחים באופן טבעי את אותה ההבנה החברתית שילדים “רגילים” מפתחים. הם יתקשו בלפתח שיח הדדי עם ילדים אחרים, ולעתים ייטו לדבר על מה שמעניין אותם, גם אם זה לא מעניין את הזולת.
- הפרעת קשב וריכוז (ADHD) עלולה לגרום לקושי חברתי אצל ילדים. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים להיות קופצניים ואימפולסיביים, או לחלופין חולמניים ומעופפים, ותמיד מתקשים בריכוז. התופעות הללו עלולות להיתפס על ידי ילדים אחרים שמדברים איתם כחוסר עניין ואף עויינות. ילדים הסובלים מהמופע ה”היפראקטיבי” של ADHD עלולים אף להסתבך בצרות, דבר שמרחיק אחרים מהם.
- לקויות למידה ולקות שפתית קשורות אף הן לקושי חברתי. על מנת לפתח מיומנויות חברתיות, נדרשת למידה והפנמה של חוקים חברתיים והתנהגויות רצויות. ילדים הסובלים מלקויות למידה מתקשים ללמוד את הדברים הללו באופן טבעי, המתבטא כפערים במיומנויות חברתיות ביחס לבני גילם. זאת ועוד, אינטראקציה חברתית תקינה דורשת פעמים רבות הפנמה של הנאמר על ידי הצד השני. ילדים הסובלים מלקויות למידה עלולים להתקשות בהבנה, פרשנות נכונה וזיכרון של דברי הזולת. בני שיחתם עלולים לפרש זאת כחוסר עניין בשיחה. תקשורת חברתית מתבססת בעיקרה על שפה דבורה, וקושי בהבנתה יכול לגרום לבעיות דומות.
הופעה חיצונית שונה
ילדים בעלי מראה יוצא דופן ביחס לילדים אחרים בסביבתם, עלולים לחוות קושי חברתי. השונות במראה יכולה להיות מסיבות שונות: אם הילד צאצא למהגרים שהגיעו לאותו אזור (בעל גוון עור שונה, שפה שונה, מנהגים או מבטא), מוגבלות פיזית (לדוגמא, ילד הסובל משיתוק מוחין) או כל “חריגות” חיצונית, מולדת או נרכשת. הקושי בהקשר למראה החיצוני עלול לנבוע משני כיוונים: יתכן כי הילד ירגיש חריג ויתקשה למצוא את מקומו עקב הבנת ההבדל בינו לבין אחרים. לחילופין, הילדים עלולים מצדם לדחות את הילד עקב שונותו.
השפעה הורית
ילד עלול לחוות קושי במיומנויות חברתיות, כתוצאה מהסביבה ההורית בה גדל. ישנן מספר דרכים בהן התנהגות הורית יכולה להוביל להתפתחות קושי חברתי אצל הילד:
- הדוגמה החברתית שנותנים ההורים לילד משפיעה על התפתחות מיומנויות חברתיות. לרוב, ההורים הם הדמויות הראשונות שפוגש הילד בחייו, ומהווים את המקור הראשוני ללמידת התנהגות חברתית. הורים אשר מפגינים כלפי הילד וכלפי אחרים התנהגות חברתית חיובית, הדדית ותקינה, ישמשו לילד מודל לרכישת התנהגות דומה. לעומת זאת, הורים שעוינים לזולת, ובעלי קשרים חברתיים מעטים ולא איכותיים, לא יספקו לילד מודל לפיתוח מיטבי של מיומנויות חברתיות.
- הזנחה הורית, התעללות, או סגנון הורות שאינו מיטבי, עלול להוביל להתפתחות קשיים רגשיים אצל הילד, ומיומנויות חברתיות פחותות. דוגמה לכך היא הורים סמכותניים, אשר מגיבים באופן קשה לכל פעולה של הילד אשר נוגדת את רצונם. מעבר לבעיה הרגשית שתווצר, הילד עלול להפנים התנהגות זו, ולהכליל אותה על כל מפגש חברתי בעתיד. הביטוי לכך עשוי להיות התנהגות מרצה, נסיגה וחוסר אסרטיביות, או להפך – הפגנת אגרסיביות ושתלטנות שלא לצורך, בדומה להוריו.
אישיות מולדת
על אף כי אופיו של אדם מתפתח עם השנים, ישנו גרעין אישיותי מסויים איתו נולדים.
חלק מהילדים נולדים בעלי רגישות יתר, או רגישות חסר. השוני ברגישות מתבטא גם בסף הרגש (למשל: נעלבים בקלות, סף תסכול נמוך, נטייה לקחת דברים אישית, תגובתיות עוצמתית ולא תואמת), אך גם בקושי בוויסות חושי (לדוגמה: קושי לשהות במקומות רועשים, או להפך- חוסר מודעות של הילד לכמות הרעש שמיצר).
בעת אינטראקציה חברתית, ילד רגיש עלול לפרש באופן שלילי את תגובת הזולת, גם אם היא ניטרלית ואינה מכוונת לילד עצמו. הילד ירגיש פגוע גם עם אין עילה לכך. עם הזמן ולאחר היתקלויות שכאלה, יפתח הילד אמונות שליליות אודות עצמו ו/או אודות בני אדם אחרים.
אופיו של הילד אף משפיע על תגובתו למצוקה שחווה במצב שכזה:
- ילד בעל נטייה להחצנת המצוקה יגיב באגרסיביות, שתלטנות או איום. ילדים אחרים יירתעו מתוקפנותו של ילד זה, ויתרחקו ממנו, דבר שיביא לבידוד חברתי.
- לעומתו, ילד בעל נטייה להפנמת המצוקה יגיב בהתנהגות נסוגה, הימנעות מחברה והסתגרות בעצמו. ילדים אחרים לא יוכלו להגיע לילד שכזה, שכן מראש מרחיק עצמו מהשאר. יתכן שהילדים אף יראו בו כחריג בגלל התנזרותו מחברה, מה שיגרום להם להתרחק יותר.
השילוב של נטיות האופי וההתנהגות של הילד, עם תגובת הסביבה, יוצר מעגל קסמים שמזין את עצמו: הילד פועל, מפרש את תגובת הזולת באופן שלילי, ומגיב באופן שיוצר תגובה שלילית אמיתית אצל הזולת. תגובה זו מחזקת את אמונותיו הפסימיות של הילד לגבי העולם, ומוכיחה לו כי התנהגותו מוצדקת.
חוסר מיומנויות חברתיות
הגורם המשפיע ביותר על היווצרות קושי חברתי, הוא חוסר במיומנויות חברתיות.
מיומנויות חברתיות הן ידע אודות כיצד יוצרים תקשורת תקינה עם אחרים, איך לשמור על דו-שיח הדדי וידע אודות קודים וחוקים חברתיים.
ילדים אשר סובלים מהפרעות שונות, קשיים רגשיים שונים ועוד, יוכלו עדיין ליצור קשרים חברתיים אם בידיהם יהיה ידע חברתי-מיומנויות חברתיות. לכן, פיתוח מיומנויות חברתיות אצל ילדים חשוב מאוד, שכן הדבר יתרום לרווחתם בהווה, וגם כמבוגרים בעתיד.
מדוע חשוב לטפל בקושי חברתי מוקדם ככל האפשר?
ישנה חשיבות עליונה לטיפול בקושי חברתי אצל ילדים ונוער, ופיתוח מיומנויות חברתיות טובות.
מניעת קושי חברתי מסייעת לילדים ברווחה נפשית בטווח המידי. קשר חברתי הוא דבר שנחוץ במידה כזו או אחרת לכל אדם, ולמעשה קשה לשרוד ללא חברה. ילד אשר מתקשה לחבור לילדים אחרים יסבול מבדידות, ויחווה מצוקה רבה.
זאת ועוד, הקושי החברתי הולך יד ביד עם מיומנויות חברתיות לקויות. הגילאים האידיאלים לפתח מיומנויות חברתיות, הם גילאי הילדות. ילד אשר לא פיתח מיומנויות חברתיות טובות, יצבור פערים הולכים וגדלים לעומת בני גילו, אותם יתקשה לסגור. כתוצאה, הילד יגדל לנער ומבוגר בעל קושי חברתי מוגבל והסתגלות חברתית נמוכה.
מסיבות אלה, חשוב לספק לילד סיוע מתאים לקשייו החברתיים, ולפיתוח מיומנויות חברתיות, בשלב מוקדם ככל האפשר. ככל שהטיפול נעשה מוקד יותר, על ידי מטפל/ת ברמה גבוהה, כך התוצאות יהיו טובות יותר, וימנע פער עתידי.
טיפול רגשי בקושי חברתי אצל ילדים ונוער
סיוע פרטני ממטפל מוסמך, יכול לתרום רבות לילד או מתבגר הסובל מקושי חברתי. בפגישות הטיפול, המטפל יפעל עם הילד במספר מוקדים, הסובבים את הקושי.
ראשית כל, המטפל יזהה עם הילד והוריו מה מקור הקושי החברתי: האם נובע מאי-רכישת ידע, מהאופי איתו נולד הילד, או שמא מהפרעה נוירולוגית מולדת, המקשה על תפקוד חברתי.
בהמשך, יסייע המטפל לילד לפתח כישורים חברתיים חסרים, באמצעות הדרכה ומשחקי תפקידים. המשחקים הללו יכללו דימוי של סיטואציה חברתית בטוח מרחב הטיפול הבטוח. סביבת הטיפול מאפשרת לילד לטעות וללמוד מטעויותיו, ולקבל משוב מקצועי ועצות מהמטפל בנוגע לאיפה פעל נכון, ומה היה יכול לבצע אחרת.
רובד חשוב נוסף בו יעסקו בטיפול פרטני, הוא עבודה עם רגשות הילד. קושי חברתי יכול להוביל לתסכול רב, ועליה של רגשות שליליים כמו כעס, פחד, חרדה ועצב. לפעמים, בעיות רגשיות קיימות מובילות בעצמן לקושי חברתי. מסיבות אלה, מהלך הטיפול יכלול גם עבודה במישור הרגשי, אשר מטרה היא להפחית רגשות שליליים המקשים על הילד, בין אם הם הסיבה או התוצאה לקושי החברתי.
הדרכת הורים לילדים עם קושי חברתי
כאשר ילדינו נתקלים בקושי או סובלים, הדאגה ההורית נכנסת לפעולה ולא תמיד ברור מה הדבר הנכון לעשות. האינטואיציה שלנו לגבי מה נכון לעשות כשהילד נתקל בקושי חברתי, אינה תמיד נכונה.
פעמים רבות הפעולה הראשונית של הורים תהיה לנסות לשנות דברים בסביבת הילד, כמו שיחה עם הגננת/מחנכת, שיחה עם הורים של ילדים אחרים או העברה למסגרת חינוכית אחרת. הפעולות הללו, על אף שנעשות מכוונה טובה, לרוב משרתות צורך רגשי של ההורה, ונועדו להרגיע את מצוקתו – ממצוקת ילדו.
אם כן, כיצד ניתן לדעת מה הדבר הנכון לעשות? בדיוק בשביל זה קיימת הדרכת הורים.
הדרכת הורים היא מסגרת של שיחות ייעוציות, המתקיימות עם הורים החווים קשיים עם ילדם, ללא נוכחות הילד. פגישות הייעוץ נערכות עם מטפל/ת בעל הכשרה בהדרכת הורים, ומטרתן להדריך את ההורים כיצד נכון לפעול עם ילדם באתגרים אשר מתמודדים איתו.
במהלך הפגישות יאפיינו ההורים עם המדריך את קשיי הילד, ויפתחו תוכנית טיפול וקווי פעולה להתמודדות עם הקושי החברתי. יתכן שהמטפל ימליץ להורים על אופן התנהגות רצוי מול הילד, כיצד לפעול כאשר הוא מתוסכל מקשייו החברתיים. יתכן כי יפנה לגורם טיפולי לילד עצמו.
טיפול בקושי חברתי אצל ילדים ונוער במכון סול
התמודדות עם קושי רגשי אצל ילדים מאתגרת הן עבור הילדים עצמם והן עבור הוריהם. כאשר מחפשים מסגרת טיפולית, חשוב שתהיה מקצועית, איכותית, ומכילה, כזו שתסייע לכם בצליחת הקשיים הללו.
אנו במכון סול שמחים להוות מסגרת שכזו עבורכם!
במכוננו צוות רב-מקצועי של מטפלים ומטפלות, בעלי הכשרה וניסיון רב בטיפול בילדים ונוער, המוסמכים גם להדרכת הורים. הטיפולים מתקיימים ברגישות ודיסקרטיות, ומותאמים לרקע הילד אשר סובל מקושי חברתי.
מוזמנים ליצור עמנו קשר לייעוץ, פרטים וקביעת תור!
