נוירופסיכולוגיה
מהי נוירופסיכולוגיה? מדובר בתחום מדעי רפואי אשר בוחן ואומד את הביטויים ההתנהגותיים של ליקויים מוחיים שונים.
מהו אבחון נוירופסיכולוגי?
מבדק נוירופסיכולוגי ייעשה בידי נוירופסיכולוג על מנת לאמוד את ההשלכות והנזקים של פגיעות מוחיות, תסמונות מולדות או טראומות על יכולות תפקודיות, התנהגותיות, מוטוריות, שפתיות רגשיות ומוחיות.
אבחון נוירופסיכולוגי הינו כלי להערכת מערכת העצבים המרכזית, דרך אומדן והערכה של הביטויים ההתנהגותיים שלה. בבחינה הפסיכולוג יעריך את יכולות החשיבה, התפקוד ועיבוד המידע של הילד או האדם המופנה אליו
לעיתים האבחון אף מאפשר אינדיקציה לפגיעות ומחלות שונות, שלא נגלות בשלבים מוקדמים באבחונים רפואיים שונים, לרבות הדמיות מוחיות כגון, C.T וMRI.
מדובר בתהליך הערכה נרחב אשר בוחן את האופן שבו התנהגויות ותפקודים שונים קשורים במבנים מוחיים לקויים.
בתהליך האבחון מעריכים את תפקודי האדם דרך מבדקים פסיכולוגיים וקוגניטיביים, ראיונות קליניים ושאלונים נרחבים ומדויקים להערכת התנהגות ותפקוד.
מוערכות יכולותיו ומגבלותיו הקוגניטיביות של האדם, לרבות בתחומי הריכוז, הקשב, תפיסה מרחבית, ארגון, ותפקודים ניהוליים שונים.
החריגות והליקויים המוחיים, לרוב נגרמים מפגיעות נוירולוגיות המתרחשות כתוצאה משינויים ופגיעות במהלך החיים או מהפרעות התפתחויות שהינן מולדות.
פגיעות שכיחות שמצריכות אבחון נוירוקוגניטיבי הינן אירועים מוחיים (שבץ מוחי), פגיעות ראש, טרשת נפוצה ומגוון רחב נוסף של מחלות נוירולוגיות וזיהומים.
כאשר מתבצע אבחון נוירופסיכולוגי, ניתן דרכו גם לאבחן ולאתר קשיים קשביים (הפרעות קשב וריכוז) ולקויות למידה שונות.
יתר על כן, אבחון זה יעיל גם באבחנות מבדלות בין קשיים נוירולוגיים (מבנים מוחיים לקויים) לבין קשיים רגשיים ואבחנות פסיכיאטריות שונות.
למשל, אבחנה מבדלת בין הפרעה דו קוטבית, לבין פגיעה באונה הקדם מצחית ועוד.
קיימים הן אבחונים נוירופסיכולוגיים לילדים והן למבוגרים, ההבדלים ייסקרו בהמשך.
מה הסיבות לביצוע אבחון נוירופסיכולוגי ולמה הוא חשוב?
בדרך כלל, פגיעות מוחיות לא נגלות לעין חיצונית, שכן מדובר בנזק פנימי, אך משמעותן עשויה להיות נרחבת וקשה, הן מבחינה רפואית והן מבחינה התנהגותית ותפקודית.
לפיכך, כאשר מתרחש נזק מוחי או לאחר שהאדם נפגע בחבלה מוחית, חשוב לפנות להערכה נוירופסיכולוגית.
סיבות נוספות עשויות להיות סביב מחלה קשה, המלווה בטיפולים נרחבים שמשפיעים על המח והתפקוד, ירידה תפקודית בלתי מוסברת, קשיים נוירולוגיים כמו פרקינסון, טרשת נפוצה ועוד.
לא בכל מקרה תבוצע הערכה נוירוקוגניטיבית מלאה. לעיתים יהיה צורך להעביר באופן ממוקד מבחני סינון, ובפעמים אחרות, יומלץ על ביצוע של אבחון נוירופסיכולוגי שלם.
האבחון מתבצע באמצעות כלים מדעיים מתוקפים סטטיסטית וכוללים:
-מבחנים להערכת האישיות והתפקוד הרגשי.
-מבחני אינטליגנציה.
-הערכות הבוחנות יכולות מוחיות ותפקודיות כמו: תפיסה, זכירה, קשב, תפקודים ניהוליים, חשיבה מורכבת ואינטגרטיבית.
–לעיתים ייעשה שימוש במבחן הBRC הממוחשב לאיתור תפקודים מוחיים שונים.
יתרונות האבחון:
- האבחון מאפשר להבחין בין הפרעות פסיכיאטריות לבין ליקויים מוחיים.
- מספק אינדיקציה לסוג הפגיעה המוחית, הקישבית או התפקודית.
- מאפשר להבחין בין פגיעות מוחיות לבין מצבים רפואיים אחרים. למשל תיתכן הנמכה קוגניטיבית בעקבות טיפולים רפואיים שונים.
- עשוי לסייע באיתור הסיבות לפגיעה המוחית
תהליך זה מאפשר לאתר את הסיבה ללקות, ומכאן ניתן לתכנן התערבות רפואית וטיפולית מתאימה לאדם המאובחן.
ניתן באמצעות התהליך האבחוני והאבחנה הניתנת בו, להעריך את היכולת הקוגניטיבית של האדם וממנה לגזור מסקנות בנוגע ליכולת התפקודית והתעסוקתית שלו.
יתר על כן, היכולות והלקויות הנאמדות בתהליך, מאפשרת לאיש המקצוע להעריך את היכולת של האדם לבצע מטלות יומיומיות פשוטות כמורכבות, כגון: נהיגה, מטלות יומיומיות ועוד.
בנוסף, האבחון הנוירוקוגניטיבי חשוב, שכן הוא מסייע להעריך את מצב המאובחן לעומק ומאפשר לביטוח לאומי לקבוע אחוזי נכות ובמצבים מסוימים אובדן כושר עבודה, התאמה תרופתית נכונה, ואף יכול לשלול מצבים של התחזות פציינטים.
יתר על כן, אבחון זה לעיתים אף מקדים ומסייע לצוותים רפואיים לאתר את קיומן של מחלות קשות כמו סרטן, שלא תמיד נראות בשלבים מוקדמים בטכניקות הדמיה שונות, שכן ביטויים נוירופסיכולוגיים (סימנים תפקודיים והתנהגותיים) מופיעים קודם פעמים רבות, בהשוואה לשינוי המבנים המוחיים שניתן לאתר בבדיקות רפואיות והדמיות שונות.
מכון סול מציע הערכה נוירופסיכולוגית המתבצעת ע”י נוירופסיכולוגיים מומחים באבחונים נוירופסיכולוגיים למטרות מגוונות:
אבחון פרטי שהאדם מזמין, פגיעות תפקודיות לא מאובחנות, שאלות נוירולוגיות מגוונות, אבחון הפרעת קשב, לקויות למידה.
לאחר פגיעות מוחיות או חבלות, ואף לצרכים משפטיים או ביטוחיים, כגון: חוות דעת משפטיות, אבחון לביטוח לאומי, קביעת אחוזי נכות, כשירות לעמוד לדין ועוד.
מצבים נפוצים שבהם קיים צורך לפנות לאבחון נוירופסיכולוגי:
–פגיעות ראש כתוצאה מחבלות קלות או חמורות
–דלקות וזיהומים מוחיים, כגון: דלקת קרום המח
–אפליפסיה ומחלות פרכוסיות נוספות
-לאחר התערבויות וניתוחים במח
–ליקויים קוגניטיביים קלים כמו היחלשות קוגניטבית ועד קשים כגון דמנציה, אלצהיימר
–בעיות וליקויים מוחיים מבניים כמו הידרוצפלוס
–גידולים סרטניים מוחיים שפירים או ממאירים
–הקרנות וכימותרפיה
-שינויים אישיותיים ובלבול
-קשיי שליפה ושפה
-קשיים בזיכרון לטווח הקצר
-אובדן חפצים
-תסמונות גנטיות
-הפרעות בתנועת השרירים כמו פרקינסון
-מחלות רפואיות כגון סכרת
-תסמונות פסיכיאטריות קשות כמו סכיזופרניה, מאניה דפרסיה, פוסט טראומה
סוג ההערכה שתועבר, בין אם מדובר באבחון מלא או במבחנים ייעודיים וספציפיים, ייקבע על ידי איש המקצוע המפנה או הרופא (במצבים בהם מדובר במצב רפואי המלווה בקשיים תפקודיים) ועל ידי הנוירופסיכולוג (הפסיכולוג השיקומי אשר עורך את ההערכה) בהתאם לסוג הפגיעה ולרמת חומרתה.
מיהו הגורם המפנה להערכה נוירופסיכולוגית ומה ההפניה צריכה לכלול?
לרוב, רופאי משפחה, נוירולוגים ופסיכיאטרים יפנו את הפציינטים שלהם לאבחון נוירופסיכולוגי, כשמתעורר בהם חשד לפגיעה תפקודית או התנהגותית או כשעולה הצורך לערוך אבחנה מבדלת בין מצבים רפואיים, קוגניטיביים ורגשיים שונים.
חשוב שההפניה תכלול את השאלה או השאלות שעל האבחון לספק להן תשובה.
למשל, באם מדובר בהפניה שעניינה בדיקת הכשירות התפקודית של המאובחן, על הגורם המפנה לציין זאת.
במצבים אחרים עניינה של הבדיקה עשוי להיות לקויות קוגניטיביות או אבחנות פסיכיאטריות שונות וגיבוש תוכנית טיפולית או משפטית הולמת.
מי מוסמך לבצע בדיקה נוירופסיכולוגית?
גורם הסמכות אשר מוסמך לבצע את ההערכות הנוירופסיכולוגיות הינו נוירופסיכולוג או בשמו השני, פסיכולוג שיקומי מומחה.
בישראל, פסיכולוגיים שיקומיים, עוברים לאורך התמחותם הכשרה מקיפה בתחום האבחון הנוירופסיכולוגי ולפיכך נקראים גם נוירופסיכולוגיים.
נוירופסיכולוג הינו איש בריאות הנפש שלמד תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכולוגיה שיקומית, שעניינה הוא הקשר שבין תפקודי המח להתנהגות ולתפקוד. לאחר שני התארים, הנוירופסיכולוג אבחן וטיפל, לאורך תקופת התמחות ארוכה, במצבים נוירו שיקומיים מגוונים.
נוירופסיכולוגיים עוסקים באבחון והערכה, בטיפול ובשיקום של אנשים המתמודדים עם קשיים והפרעות נוירולוגיות ונוירו-התפתחותיות שונות.
יתר על כן, פסיכולוגים אלו אף מאבחנים ומטפלים במצבים רפואיים ופסיכיאטריים, בלקויות למידה ובקשיים ומורכבויות קוגניטיביות נוספות שנמנו לעיל.
הנוירופסיכולוגים עושים שימוש בכלים אבחוניים מגוונים כמו מבחנים פסיכולוגיים, קוגניטביים ופיזיולוגיים. הם משלבים כלים אלו עם המידע שאספו מאיש המקצוע שהפנה את הפציינט לאבחון: רקע התפתחותי, רפואי, קשיים לימודיים ותפקודיים שדווחו לאורך השנים ועוד, כדי לאמוד ולאבחן נאמנה את ההפרעה הנוירו תפקודית המדויקת.
לאחר האבחון, פסיכולוגים שיקומיים (נוירופסיכולוגיים) הם גם אנשי המקצוע שאמונים על תחום הטיפול הנפשי, באנשים המתמודדים עם קשיים ומוגבלויות על רקע פגיעות מוחיות, מחלות או פגיעות תפקודיות ונוירולוגיות שונות.
הטיפול השיקומי מסייע לאדם לתפקד באופן מלא ומיטיב יותר, למרות הפגיעה או המחלה, ולממש את יכולותיו וכישוריו.
הסבר על אבחון נוירופסיכולוגי והערכה נוירו-קוגניטיבית, מאת: חן אור יונגרוירט- פסיכולוגית קלינית מומחית
אבחון נוירופסיכולוגי פרטי- לא רק לביטוח לאומי
מכון סול הינו מכון פרטי העוסק באבחון ובטיפול בכל תחומי בריאות הנפש. בין תחומי האבחון שאנו מציעים, מתבצעים גם אבחונים נוירופסיכולוגיים.
לאבחון נוירופסיכולוגי פרטי יתרונות רבים, כמו זמינות מיידית לאבחון, מקצועיות, המלצות אבחון מדויקות ועוד.
אנשים רבים מעדיפים לפנות לאבחון באופן פרטי ולא באמצעות או ביוזמת ביטוח לאומי, כיוון שמעוניינים במאבחן בכיר ומומחה, ולא מתמחה, כפי שנהוג במכוני ההסדר עם הביטוח הלאומי.
לכך ישנה חשיבות בעיקר משתי סיבות, ראשית- תוצאות אבחון מדויקות. שנית- תוצאות אבחון מהירות והמלצות המתקבלות בתוך זמן קצר בלבד!
אבחון נוירופסיכולוגי לילדים ולמבוגרים
אצלנו במכון סול מבוצעים אבחונים נוירופסיכולוגיים לכלל הגילאים. כמובן שבגילאים שונים, אנחנו מתאימים מבחנים שונים, אך ניתן לפנות אלינו בכל נושא בטווח גילאים רחב.
אבחון נוירופסיכולוגי לילדים
מהו מבדק נוירופסיכולוגי בילדים ומתי קיים צורך לבצעו?
הערכה נוירופסיכולוגית בילדים מתבצעת כדי להעריך את ההשלכות של פגיעה נוירולוגית נרכשת או מולדת (כמו גידול, תסמונת התפתחותית, טראומה בלידה, פגיעה בתאונה ועוד) על תפקודים שונים.
הערכה תכלול אומדן של יכולותיו הרגשיות, החברתיות, הקוגניטיביות והתפקודיות של הילד.
הערכה זו מאפשרת הסתכלות כוללנית על שלל הקשיים או הליקויים המוחיים והפקת המלצות ודרכי התמודדות עם הקשיים, בדרך של התאמות לימודיות במידת הצורך, כלים לשיקום ושכלול יכולותיו של הילד.
יתר על כן, ההמלצות כוללות גם את השינויים שעל הסביבה הלימודית, ההורית והטיפולית לבצע, על מנת לסייע לילד.
בד”כ הגורם המפנה לאבחון זה הינו גורם טיפולי (רופא, פסיכולוג) או איש חינוך.
חשוב לאבחן על מנת לסייע לילד עם הקשיים הרגשיים, החברתיים, הלימודים, הקשביים, וההתנהגותיים שעשויים להיות נלווים לפגיעה הנוירולוגית.
הפגיעה כשהיא לא מאובחנת ומטופלת כהלכה, עשוייה לעורר קשיים בהתארגנות, בויסות החושי והרגשי, בהתנהגויות חברתיות לא מותאמות ועוד.
אבחון זה נעשה בדרך-כלל לילדים בבי”ס יסודי וכלי האבחון בחלקם מקבילים לזה של אבחון פסיכודידקטי מורחב.
נעביר את הכלים הדידקטיים לרוב לילדים אשר חווים קשיים בביה”ס, הפרעות קשב וריכוז, וקושי בחשיבה ובתפקודים ניהוליים נוספים.
כחלק מהמבחנים, נעביר מבחני זיכרון, מבחני שמיעה, מבחן אינטיליגנציה.
במצבים מסוימים, ההערכה עשויה לאתר גם מוגבלות שכלית התפתחותית, המקנה הכרה וזכויות בביטוח לאומי.
מה כולל מבחן נוירופסיכולוגי לילדים?
לרוב התהליך האבחוני יחל בפגישה עם הורי הילד, לצורך קבלת רקע והיסטוריה כללית של מצבו ההתפתחותי והרגשי של הילד. הפסיכולוג המאבחן יעביר להורים ולצוות החינוכי שאלונים, מבדקים שונים ויערוך תצפית על התנהגותו של הילד לאורך כל האבחון.
הילד יבצע מטלות שונות ויענה על שאלות. לעיתים יתבצע אף שימוש בתוכנה ממוחשבת לאומדן יכולות נוספות.
במהלך האבחון תוערך האינטלגנציה של הילד לרבות יכולות שפתיות של דיבור והבנת שפה.
תיבחנה יכולותיו האקדמיות: חשבון, קריאה וכתיבה.
ייערך אומדן ליכולות תכנון, ויסות, ותהליכי חשיבה ובקרה גבוהים ומורכבים.
בדיקת קשב וריכוז
יכולות זיכרון ותפיסה
יכולות מוטוריות גסות וגרפו מוטוריות של תיאום עין יד
התנהגות ומצב רגשי
ותיערך תצפית כללית על ההופעה וההתנהגות של הילד, מידת המוטיבציה שהוא מפגין ושיתוף הפעולה שמצליח לגייס לתהליך.
כל אלו חשובים על מנת לייצר תמונה תפקודית ואינטגרטיבית של יכולותיו וקשייו של הילד.
מה ההבדל בין מבדק נוירופסיכולוגי לבין מבדק פסיכודידקטי לילדים?
חלק מסוללת האבחון הנוירוקוגניטיבי בילדים, מתבססת גם על מבחנים מתוקפים מתוך סוללות האבחון החינוכי וההתפתחותי, ובשל כך תיתכן חפיפה בין תתי מבחנים מסוימים שנעשה בהם שימוש בהערכה פסיכודידקטית, לבין תתי המבחנים בסוללה הנוירופסיכולוגית. זאת בשל העובדה, שמבחנים חינוכיים אלו, בוחנים את רמת התפקוד של הילד כפי המצופה מגילו, ופערים בתפקודים לימודיים ואקדמיים אלו, עשויים להוות אף הם אינדיקציה לקושי תפקודי ולימודי.
עם זאת, מבדק פסיכונוירולוגי שונה מזה הפסיכודידקטי בעיקר במהות השאלה האבחונית ובצורך הספציפי שבשמו נעשית ההערכה.
אבחונים פסיכודידקטיים נעשים לרוב, על מנת לאמוד את היכולות והקשיים האקדמיים של הילד, ולבחון האם זקוק להתאמות או שינוי מסגרת חינוכית (למשל מעבר למסגרת של חינוך מיוחד, שעות שילוב בתוך מסגרת רגילה, תוספת זמן ועוד).
בשונה מכך, אבחונים נוירופסיכולוגיים, מטרתם לאמוד את ההתנהגויות והתפקודים שנפגעו או נגרמו כתוצאה משינויים נוירולוגיים מוחיים או התפתחות מולדת לקויה.
מבדק נוירופסיכולוגי מקיף מסייע הן בהבנה מעמיקה של תפקודי הרגשי אישיותי של הילד והן אודות מצבו הקוגניטיבי-תפקודי.
מה מידת תקפותו של האבחון לילדים וכיצד הוא יכול לסייע?
תרומתו של מבחן נוירופסיכולוגי היא באיתור השפעתם של מצבים וקשיים רפואיים, נוירולוגיים התפתחותיים ונרכשים.
בין קשיים אלו ניתן לכלול: הפרעות קשב התפתחותיות, תסמונות גנטיות, אפילפסיה, פגיעה נרכשת כמו גידול או טראומה מוחית ועוד.
תוצאות האבחון והאומדנים התפקודיים שעולים ממנו, עשויים לאתר ולהסביר את קיומם של קשיים רגשיים, לימודיים וחברתיים של הילד.
הפסיכולוג השיקומי יעשה אינטגרציה של כלל המידע המגיע אליו, שיתווסף לאינדיקציה העולה מהמבחנים עצמם. כמו למשל, הוא נמצא בקשר עם הגורם הרפואי המפנה ותוצאות הבדיקות, על מנת להבין ולהעריך לעומק את האבחנה.
האבחון מסייע ומאפשר הבנה מעמיקה של הקשיים הלימודיים והתפקודיים של הילד. הוא אף מספק המלצות לטיפול והתכווננות נכונה לילד, שתסייע בהתקדמותו והתפתחותו בשלל התחומים.
צוותים רפואיים, חינוכיים וטיפוליים יכולים להסתייע בדו”ח מעמיק זה, על מנת לשכלל את הטיפול בילד.
אבחון נוירופסיכולוגי למבוגרים
הסיבות לפנייה לאבחון אצל מבוגרים הינן מגוונות. בעיקרן, אנשים פונים אם חוו פגיעה קוגניטיבית, אם בשל תאונת דרכים או אם בשל מחלה של נסיגה קוגניטיבית, כמו למשל, דמנציה, אלצהיימר ועוד.
לרוב, עם הגיל, בייחוד כאשר מדובר באוכלוסיה מבוגרת יותר, כגון אוכלוסיית הגיל השלישי, ניכרת ירידה בתחומי תפקוד שונים.
אנשים בגילאי ה70 פלוס, בד”כ יפגינו כח מוטורי, גמישות, ויכולות תפקודיות פחותות משמעותית מאשר אנשים שהינם מתחת לגיל 70.
יתר על כן, בגילאים מאוחרים יותר, אנשים יטו להתעייף מהר יותר, הראייה והשמיעה שלהם תהיה פחות חדה, וכל ההנמכות הללו, עשויות להשפיע על תפקודים שונים, לרבות תפקודיים יומיומיים כמו נהיגה למשל.
אבחון נוירופסיכולוגי לאנשים מבוגרים, ולאנשים מאוכלוסיית הגיל השלישי- בא לאמוד ולבחון קשיים תפקודיים אלו והמבחנים המועברים בו יהיו מותאמים ספציפית לכל אוכלוסיית גיל.
במצבים של ירידה קוגניטיבית ועם הגיל, הצוות הרפואי יטה להפנות אנשים להערכה נוירוקוגניטיבית נרחבת, שכן, לרוב, קשה לבסס את האבחנה המדויקת רק על מדדים רפואיים, כפי שנסקר לעיל, ואבחון מקיף זה,חשיבותו הינה משמעותית במצבים של ירידה קוגניטיבית והוא מאפשר לחדד ולדייק את האבחנה ונוכח כך גם את הטיפול וההתערבות הרפואית הנדרשת.
ישנן כמובן סיבות נוספות למבוגרים לעבור אבחון זה. אחת הסיבות המשמעותיות היא, כאשר מקום העבודה מבקש לבדוק אם לא התרחשה נסיגה ברמת היכולת הקוגניטיבית של האדם, לצרכים תעסוקתיים וארגוניים.
יתר על כן, נהגים מבוגרים לעיתים יידרשו לביצוע אבחונים נוירופסיכולוגיים מלאים או חלקיים, בהתאם לבדיקה הנדרשת.
מה בודקים באבחון נוירופסיכולוגי?
אבחון נוירופסיכולוגי הינו אבחון ארוך ומורכב, אולי האבחון המקיף ביותר שקיים. אבחון זה רחב יותר מכל סוללה אבחונית אחרת, כמו אבחון פסיכודיאגנוסטי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון תקשורת וכדומה.
חלק מהמטרות להן נועד אבחון זה:
- התפתחות מחלה נוירולוגית.
- פגיעה במיומנות מסוימת (זיכרון, יכולות ניהוליות גבוהות ועוד).
- יכולות למידה.
- מיומנויות שפה.
- היבטים אישיותיים מורכבים.
- ועוד.
מהלך אבחון נוירופסיכולוגי
למהלך האבחוני שלבים סדורים מראש, אותם נציג כעת.
רקע התפתחותי
כמו בכל סוג של אבחון, נתחיל קודם כל מסיבת הפנייה לאבחון ומאיסוף רקע אבחוני. איסוף רקע הינו חשוב ומהותי, שכן מאפשר לנו להבין יותר טוב מאין הגיע האדם, באיזה אופן תפקד עד כה. אם מדובר במבוגר, נוכל כמו כן להבין את הרקע התעסוקתי וכיוצא בזה.
האבחון מתחיל מפגישה שהיא חצי מובנית אשר נקראת אינטייק, שבה הנוירופסיכולוג מברר את סיבת הפניה. לעיתים, טרם המפגש הראשון, הפסיכולוג השיקומי יערוך שיחות מקדימות עם אנשי מקצוע או עם הגורם המפנה לאבחון השיקומי, המכירים את המאובחן ויכולים לספק פרטים חשובים נוספים.
הנוירופסיכולוג יבקש מהמאובחן ומהגורם שהפנה אותו לספק את כל המידע והמסמכים הרפואיים הקודמים הרלוונטים, כדי שאלו ישמשו אותו בכתיבה ובאינטגרציה של הממצאים בדוח האבחון הסופי.
האבחון הנוירופסיכולוגי כולל מספר מפגשים, כפועל יוצא של השאלה האבחונית ומטרת האבחון.
לרוב, כל מפגש ממוצע ינוע בין שעה לשלוש שעות בערך.
לאחר סיום המפגשים והעברת האבחון, הנוירופסיכולוג יבצע ניתוח של השאלונים והמבחנים, יבצע אינטגרציה של כלל הנתונים: הרפואיים, הפסיכולוגיים, נתוני הרקע ונתוני המבחנים השונים שהועברו לאורך האבחון ויפיק דו”ח אבחוני מקיף ומלא.
לאחר הפקת הדו”ח, הנוירופסיכולוג יזמין את המאובחן למפגש סיכום ופידבק שאליו יוכל האדם להביא אדם נוסף ככל שירצה בכך.
במפגש הסיכום, האדם יקבל הסבר על היכולות והקשיים המלווים אותו, אומדן תפקודי והמלצה לתוכנית טיפולית מתאימה בעבורו.
העברת המבחנים הנוירופסיכולוגיים
העברת המבחנים אינה מובנית מאליו. לכל מאובחן, על פי סוג הפנייה, יותאמו המבחנים הספציפיים.
אנו נבחר מבחנים גם לפי הרקע שאספנו וגם לפי ההתרשמות הקלינית שאספנו ממפגש הראשוני עם המאובחן. ברוב האבחונים נעביר את המבחנים הבאים:
- מבחן וכסלר הבודק את היכולת הקוגניטיבית הכללית של האדם. מבחן הוכסלר משתנה בהתאם לגיל המאובחן, כך שישנם שלושה סוגים של מבחנים, בהתאם לגיל ההתפתחותי.
- מבחן TOVA או MOXO הבודקים הפרעת קשב וריכוז.
- ריי חזותי הינו מבחן הבודק את היכולת החזותית של האדם: האם לאדם יש פגיעה חזותית בולטת, האם התפיסה שלו תקינה או פגועה.
- מבחן רורשך או ו-TAT או/ו-HTP– מבחנים השלכתיים, המסייעים בהבנה הרגשית של המאובחן.
אופן העברת המבחנים הנוירופסיכולוגיים
רוב המבחנים הינם נעשים בישיבה אחד-על-אחד של המאובחן, יחד עם הפסיכולוג המאבחן. למעשה, חלק חשוב מן האבחון הינה התצפית הקלינית של הפסיכולוג על המאובחן ולא רק ביצוע האבחון בפועל.
מטבע הדברים, כיוון שהאבחון הינו ארוך, הוא ייעשה במספר מפגשים אבחוניים, אשר יתואמו בין הפסיכולוג לבין המאובחן. בכל מקרה, מספר מפגשי האבחון ייקבעו בהתאם ליכולתו של המטופל.
נציין כי בין אם האבחון יארך 2 או 3 פגישות בכל מקרה יועברו כל המבחנים הנדרשים, כך שלא יהיה לכם ספק שלא נוותר על אף תת אבחון!
הכי חשוב- אבחנה והמלצות
בסיום דו”ח האבחון, נקפיד לתת אבחנה והמלצות להמשך. זאת כיוון שאבחנה מסכמת ומסבירה עם איזה קושי האדם מתמודד. המלצות, הן החלק היישומי של האבחנה. הן מכוונות אותנו להתערבות ספציפית, איך בעצם לעזור לאותו מאובחן עם אותה האבחנה ולקדמו.
ההמלצות האבחוניות יכולות להיות מגוונות, כמו פנייה לטיפול, הצעה לביצוע פעילויות לשיפור הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות ועוד.
במקרים אחדים, ההמלצה גם תכלול מסגרת טיפולית/חינוכית שתתאים יותר לאדם/לילד, לגביו עלתה השאלה האבחונית.
אבחון נוירופסיכולוגי מחיר
לאופן העברה זה משמעות גם מבחינת עלות האבחון! אבחון נוירופסיכולוגי הינו אבחון יקר, וזאת בשל זמן ההעברה הארוך (כ-8 שעות), ההכשרה המקיפה של הנוירופסיכולוג וזמן עיבוד הממצאים וכתיבת הדו”ח (כ-20 שעות נוספות).
פעמים רבות פונים שומעים על עלות האבחון ומופתעים. נדגיש כי אבחון זה אכן יקר, יותר מכל אבחון פסיכולוגי אחר.
עלות האבחון נקבעת גם מפאת אורך האבחון, הכשרת המאבחן, דו”ח האבחון (כ-20 עמודים) וחשיבותם המכרעת של הממצאים הנכתבים באבחון, שלהם השפעה ישירה ועקיפה על חיי האדם.
לאבחון מקיף, מקצועי וזריז ישנה חשיבות רבה כאשר מדובר באנשים עם קשיים אובייקטיביים. אבחון נוירופסיכולוגי יוכל למפות ולאבחן את הקשיים הקוגניטיביים והתפקודיים בצורה מעמיקה ומדויקת.
יתר על כן, האבחונים משמשים את האנשים לצרכים שונים ומגוונים, ומאפשרים להם פעמים רבות לקבל סיוע משפטי, לימודי, וכלכלי (במצבים של פגיעה תפקודית נרחבת ) שבהם נרשמים לאדם אחוזי נכות בביטוח לאומי.
אם אתם זקוקים או באם הופנתם לאבחון נוירופסיכולוגי-צרו עמנו קשר ונשמח לסייע גם לכם.
