אבחון דידקטי
אבחון דידקטי, הינו מבחן שבוחן את תפקודי הלמידה, הוא נערך על ידי מאבחנת דידקטית מוסמכת ומטרתו הינה לאתר קשיים בלמידה, קשיים בזיכרון, וקשיים בארגון. במכון אנחנו עושים אבחונים דידקטיים, פסיכודידקטיים ואבחונים פסיכולוגים נוספים.
מהו אבחון דידקטי?
לקות למידה הינה קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. האבחון בודק ליקויים התפתחותיים בקריאה ובכתיב באמצעות בדיקה של תהליכים בסיסיים בקריאה ובכתיבה. נבדקת רמת תפקוד-דיוק וקצב קריאה וכתיבה.
נבדקים מנגנונים קוגניטיביים העומדים בבסיס תהליך הקריאה- ערנות מורפו-תחבירית, מודעות פונולוגית, זיכרון מילולי וקצב עיבוד מידע (שיום). נבדק גם הזיכרון השמיעתי והחזותי וההתארגנות מול הדף.
מטרת האבחון היא לעזור באיתור הסיבות לפערים הלימודיים במטרה לעשות תכנית לימודים מותאמת תכנית זו תאפשר לתלמיד לממש את הפוטנציאל שיש לו.
למעשה, מרבית הנבדקים הפונים לאבחונים דידקטיים ופסיכודידקטיים עושים זאת עקב קשיים בפענוח הקריאה הטכנית, בכתיבה טכנית, ביכולתם להבין את הנקרא, בהתבטאות בכתב, בכתיב, בהבעה בעל-פה ו/או בהתארגנות.
מהי מטרתו של אבחון דידקטי?
המטרה העיקרית של אבחון דידקטי היא על פי רוב, לאמת או לשלול חשד כלשהו ללקות למידה.
האבחון בא לדייק ולהבין מהו הגורם הספציפי או מספר הגורמים לקשיים הלימודיים של הנבחן.
דרך האבחון נבנה פרופיל של חוזקות וקשיים של התלמיד.
בסופו נתאים לילדכם דרכים להוראה מתקנת, ויינתנו הקלות במבחנים כגון: הארכת זמן, הקראה, התעלמות משגיאות כתיב ועוד.
הסיבות להפניה לאבחון דידקטי?
על פי הנחיות משרד החינוך, בית הספר צריך להפנות את התלמיד לאבחון דידקטי כאשר נצפה קושי לימודי של התלמיד. כאשר בית הספר רואה שקיים פער בין היכולת השכלית המשוערת לגילו לבין תפקודו של התלמיד.
לרוב חשד זה יתבטא בקשיים לימודיים והישגים נמוכים מהמצופה.
פער בין היכולת וההבנה של בילד לבין הציונים שמקבל, או לחלופין קושי של הילד לסיים מבחן בזמן.
ישנם גם מקרים בו ההורים לבדם פונים לאבחון בשל חשד לקושי של הילד ללא הפניה של בית הספר.
הורים ששמים לב שהילד לא קורא נכון או בקצב תקין, שלילד יש קושי בכתיבה ועוד…
כלי האבחון
כלי האבחון כולל בתוכו רצף של מבחנים שנוגעים בתפקודים קוגניטיביים והוא נועד לספק למאבחן את המידע הנדרש לכתיבת האבחון.
האבחנה נעשית על פי הנדרש בחוק על ידי מדידה והערכה.
לכל כלי/תת מבחן יש התפלגות תקינה ביחס לממוצע על פי גיל וכיתה. נבדוק אם הערכים שנמדדו תקינים או לא ביחס להתפלגות נורמלית.
ליד כל תת מבחן יהיה כתוב האם הילד בנורמה מתחת לנורמה או מעל הנורמה.
תוצאות האבחון הדידקטי
לאחר סיום האבחון והסקת המסקנות של המאבחן, המאבחן יזמן את ההורים והתלמיד לשמוע את התוצאות.
המאבחן יעלה בפניהם את הפרופיל הלימודי של הנבחן לרבות חוזקותיו וקשייו שהתגלו.
בנוסף המאבחן יציע דרכי התמודדות עם הקשיים שהועלו והמלצות לתלמיד ולבית הספר.
בעקבות האבחון מתכנסת ועדה בית-ספרית הכוללת את הצוות החינוכי המלמד, את התלמיד ונציגים מהנהלת בית הספר. הוועדה מאשרת את יישום המלצות המאבחן הדידקטי, והצוות החינוכי מחויב לפעול בהתאם להתאמות להן זכאי התלמיד.
מאבחן דידקטי ממליץ על התאמות בין רמה 1-2. התאמות נפוצות הן, לדוגמה: תוספת זמן בבחינות, שעתוק, התעלמות משגיאות כתיב, הגדלת שאלון הבחינה, הכתבה לבוחן, הוראה מתקנת, הקראת שאלון הבחינה ולימוד אסטרטגיות למידה. אם המאבחן רואה צורך באבחון נוסף הוא ימליץ על כך, לדוגמא , אם יתגלה חשד להפרעת קשב המאבחן ימליץ על הפניה לנוירולוג או פסיכיאטר להמשך ברור.
מאבחן דידקטי אינו רשאי לרשום תרופות, לדוגמה ריטלין, על מנת לפתור את בעיית הקשב שהתגלתה.
מי רשאי לבצע אבחון דידקטי?
אבחון דידקטי מבוצע על ידי מאבחנת דידקטית מוסמכת, אשר עברה הכשרה ספציפית באבחון יכולות ולקויות למידה, לאחר לימודי תואר ראשון B.A.
האבחון כמובן יכול להיערך גם על-ידי פסיכולוג חינוכי.
מי יכול לעבור אבחון דידקטי?
ניתן לאבחן ילדים החל מגיל 6, שעלו לכיתה א, תלמידי יסודי ותיכון ואף תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה.
אילו מנגנונים נבדקים על ידי מאבחנת דידקטית?
מאבחנת דידקטית עושה שימוש במגוון כלי אבחון על מנת לבדוק את התשתית השפתית והמנגנונים המטה-קוגניטיביים העומדים בבסיס השפה הקריאה, הכתיבה והכישורים שבבסיס הלמידה. באופן כללי, מנגנונים אלה כוללים:
- יכולות הקריאה של הנבדק – כולל בתוכו מגוון היבטים כגון שטף קריאה, הבנה מתוך קריאה, דיוק וקצב במילים ועוד…
- יכולות הכתיבה של הנבדק– קצב כתיבה, נראות כתב היד, שגיאות כתיב ויכולות ניסוח והבעה.
- חשיבה מתמטית– יכולות חישוב, הבנה מתמטית וגאומטרית .חשיבה בלתי מילולית, הסקת מסקנות יכולת אנלוגית להקיש מסקנה.
- תפקודים מוטוריים– תפקודים ויזו-מוטוריים וגרפו-מוטוריים.
- תפקידי זיכרון– טווח ארוך, טווח קצר, זיכרון מידי, זכירה שמעיתית וחזותית, שליפה ושטף מילולי.
- תפקודי שפה – אוצר מילים, ניסוח, תחביר.
- פונקציות ניהוליות– כגון תכנון ארגון בדף, בקרה עצמית לתשובות , למידה מטעויות, מחיקות רבות השוות לפרפקציוניזם.
מדוע חשוב לעבור אבחון דידקטי?
ילד המשתלב במסגרות החינוך ומראה סימנים של קושי בלמידה כגון:
רכישת השפה, קריאה ובכתיבה עשוי להיתפס כילד “שלא משקיע”, ומפריע דבר שיגרום לו תסכול רב במערכת הלימודית. רוב הילדים עם הפרעות הלמידה הינם בעלי אינטליגנציה תקינה ומעלה אך יתקשו לתרגם את יכולותיהם.
זיהוי הקשיים האובייקטיבים של הילד דרך האבחון, יאפשרו לאתר לקויות למידה ולחזק מההתחלה את הביטחון העצמי של הילד ומימוש פוטנציאל הלימודים שלו בהצלחה.
כל אבחון דידקטי מסתיים בגיבוש המלצות לפיהם בית הספר יבחן, יבדוק ויקל על התלמיד.
האבחון בודק את החוזקות והחולשות של הילד ומעריך כיצד הוא צפוי להתמודד עם האתגרים.
פרטים על אבחון דידקטי הלכה למעשה
אבחון דידקטי נמשך בין 2-3.5 שעות כאשר בסיומו המאבחנת הדידקטית מסכמת את ניתוח הנתונים של האבחון, מתקיימת פגישה עם ההורים שבה מוסבר להם אודות ממצאי האבחון וניתנות המלצות ותוכניות עבודה מעשית עם הילד.
לדוגמא: המלצה ללימודי הוראה מתקנת או הארכת זמן במבחנים ועוד…
מהי לקות למידה?
לקות למידה הנה קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות.
מעריכים כי כ-10% מכלל האוכלוסייה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי.
רוב הילדים שאובחנו עם לקות למידה לומדים במסגרות רגילות תוך קבלת סיוע והקלות מתאימים.
הבסיס ללקות למידה הוא נוירולוגי, בדרך כלל הסיבה אינה ידועה ניתן לייחס לקות זו לגורמים גנטיים במשפחה. לקות זו אינה קשורה לתנאים סביבתיים.
לקות קריאה דיסלקציה
דיסלקציה היא לקות שבה לילד יש פער ברכישת הקריאה לקריאתו המצופה מבני גילו .הלקות מתבטאת באיטיות בקריאה, שיבוש וסיכול אותיות בזמן הקריאה, וקושי בהבנת הטקסט . הלקות נגרמת בשל קושי בתחום השפה, במודעות פונולוגית( הצלילים בבסיס הקריאה), קשוי בשיום (לתת שם) ובמבנה המשפט.
ישנם קשיים נוספים בקריאה שהקושי בהם הוא בעיבוד מידע חזותי, ז”א הבחנה בין צורות, תבניות וכיוונים.
ילדים רבים שמאובחנים כדיסלקטיים יתקשו ללמוד שפה זרה כגון: אנגלית וערבית.
לקות קריאה דיסגרפיה
דיסגרפיה היא לקות שבה יש לילד קושי בכתיבה עצמה, זה יכול להתבטא באיטיות בכתיבה, שגיאות כתיב רבות , חוסר יכולת להבחין בתבנית מילה תקינה.
בהמשך, הדבר פוגע בחוסר יכולתו של התלמיד לנסח תשובות כראוי, במבנה משפטי תקין, התלמיד בדרך כלל יכתוב תשובות קצרות ודלות .
ילדים שיש להם קושי בכתיבה יעדיפו לומר את תשובתם בעל פה ולכן באבחון יינתנו להם הקלות של תשובות בעל פה על בסיס פער גדול בין הידע ליכולת הניסוח בכתיבה.
בלקות זו מאובחנים גם הקשיים במוטוריקה עדינה, לדוגמא הפעלת לחץ רב על עיפרון הכתיבה, קושי באחיזה נכונה של העיפרון, קושי בתיאום יד ועין.
לקויות בחשבון – דיסקלקוליה
דיסקלקוליה זו לקות שמתבטאת במיומנות החשבון.
הקשיים הם: פעולות חשבון בסיסיות, חוסר יכולת בהבנת מושגים חשבוניים, קושי בהבחנה כמותית, אומדן, רצף של פעולות חשבון, שבירת עשרת, רצף של מספרים.
לילדים עם דיסקלקוליה יש פער גדול בין המימונית החשבונית לבין היכולת המצופה לגילם. לקות זו מתגלה בדרך כלל בגיל צעיר.
בחלק מלקות זו יהיה קושי שפתי, כלומר התלמיד יתקשה לתרגם ולהבין בעיה חשבונית מילולית.
הפרעת קשב
הפרעת קשב מאופיינת בכך שלאדם הסובל ממנה אין יכולת לסנן בין גירויים ולכן כל גירוי פנימי כגון: כאב או גירוי חיצוני כגון: רעש, מפריעים לו ולתפקודו.
המוח שלו קולט את כל הגירויים בעוצמה גבוהה ואינו מסוגל להפריד ולבצע סינון כנדרש.
הפרעת קשב היא אורגנית, ישנו שינוי במבנה המוח או בתפקוד המוח ביחס לאדם ללא ההפרעה. הפרעת קשב היא הפרעה נוירו ביולוגית שקשורה לתפקוד לקוי של מוליך עצבי בשם דופמין.
הדופמין בעל תפקיד מרכזי גם בתפקודים קוגניטיביים, בפעילות של זיכרון העבודה בתפקודים ניהוליים.
80% ממנה היא גנטית – תורשתית.
הקשר בין הפרעת קשב ולקות למידה
הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית ללקות למידה.
הסימפטומים להפרעת קשב יכולים להיות דומים מאוד ללקות למידה ולכן יש לבצע אבחנה מבדלת על ידי גורם מקצועי.
לרוב אנשים עם הפרעת קשב מתקשים להישאר מרכוזיים בכיתה, בשיחה בקריאה וכתיבה ממושכת.
הם יתקשו לסיים משימה עד סופה, מאבדים ריכוז מהר ואינם שמים לב לפרטים קטנים. מתחילים משימות ללא הכנה או נמנעים מלקרוא את ההוראה הכתובה.
הפרעת הקשה יכולה להתבטא גם בקושי ברגון משימות , שיעורי בית , הכנה למבחנים ,קושי להתמודד עם חומר רב.
באבחון דידקטי ניתן לאתר סימנים להפרעת קשב, ואם עולב מן האבחון שיש חשד, המאבחנת תשלח את ההורים להמשך ברור מקיף אצל רופא נוירולוג או פסיכיאטר.
הרופא ישאל את הילד שאלות רבות וכדי לאשש את ההפרעה לאבחון ידרשו להיות 6 קריטריונים מתוך ה9.
למתבגרים מעל גיל 17 או בוגרים נדרשים לאבחון 5 קריטריונים מתוך ה9.
נמצא קשר בין אנשים בעלי לקויות למידה לבין הפרעת קשב.
מה ההבדל בין אבחון דידקטי לפסיכודידיקטי?
אבחון דידקטי מיועד להעריך את יכולת הלמידה והזיכרון בקרב מטופלים עם קשיי למידה וזיכרון. האבחון מתמקד רק ביכולות הלימודיות/קוגניטיביות.
אבחון דידקטי מתבצע על ידי מאבחן מומחה ללקויות למידה.
אם המאבחן הדידקטי רואה צורך להרחיב את הבדיקה מעבר לאבחון הדידקטי, הוא ימליץ על אבחון פסיכולוגי משלים.
המאבחנת ממליצה על התאמות ברמה 1 ו-2, שהן ההתאמות של אבחון דידקטי.
אבחון פסיכודידיקטי לוקח בחשבון גם מרכיבים רגשיים , נפשיים ופסיכולוגיים באישיות הנבדק, ולא רק את הפן הלימודי.
אבחון פסיכודידיקטי מתבצע על ידי פסיכולוג מומחה שיש לו הכשרה מתאימה לכך.
האבחון כולל אבחון אינטליגנציה מלא, בחינת היבטים רגשיים, ובנוסף היבטים של האבחון הדידקטי. מטרתו של אבחון זה היא לעצב פרופיל אישי/ריגשי של הנבדק בנוסף לפרופיל הלימודי שגובש באבחון הדידקטי.
כמו כן, אבחון פסיכו-דידקטי כולל הערכה של המצב הרגשי, בכל הנוגע לתהליכי הלמידה. ההערכה הרגשית מתבצעת דרך איסוף נתונים ממקורות מידע מגוונים, כגון אינטייק, שאלונים מובנים ומבחנים השלכתיים.
דרך מבחנים אלא נוכל ללמוד על גורמים רגשיים העלולים להשפיע על קשיי הלמידה, כגון: ביטחון עצמי נמוך וחרדה.
באבחון פסיכו-דידקטי ניתן להמליץ על התאמות ברמה 1-3 בהתאם להגדרות משרד החינוך הסטנדרטי. לרוב מפחיתים נושא לימוד אחד או שניים. התאמות ברמה 3 מחייבות את אישור משרד החינוך.
אבחון דידקטי עלות
בישראל, עלות אבחון דידקטי ממוצעת נעה בין 550 שקלים ל-2000 שקלים.
אבחון דידקטי- קופ”ח מכבי/כללית
- אנחנו במכון סול ספק של כללית מושלם ופלטינום לאבחון פסיכודידקטי ודידקטי. ללקוחות של קופות החולים כללית מושלם ישנה השתתפות עצמית בסך 550 שקל לאבחון, והשירות ניתן במסגרת מכוני הסדר.
- ללקוחות מכבי שלי, ישנה השתתפות עצמית בסך 767 שקלים, והשירות ניתן במסגרת מכוני הסדר. הלקוח לא יכול יהיה לבחור מאבחנת, רק את מכון ההסדר דרך הקופה.
- ניתן גם לפנות כלקוח פרטי, למכונים פרטיים, שם עלות האבחון נעה בין 1300-2000 שקלים. הלקוח יהיה אחראי לבחירת מאבחנת שירצה בכל מקום.