אבחון פסיכולוגי התפתחותי יכול להתקיים החל מגיל 3 חודשים. אבחון פסיכולוגי התפתחותי לצורך הפרעת תקשורת (אוטיזם), מתקיים החל מגיל 12 חודשים. במכוננו, אבחונים התפתחותיים פסיכולוגיים ונוירולוגיים.
מהו אבחון התפתחותי ולמה הוא חשוב?
אבחון התפתחותי הוא תהליך מקיף שמטרתו להבין את ההתפתחות הכוללת של הילד, הן בתחום הגופני והן בתחום הרגשי-חברתי.
מטרתו היא לזהות קשיים מוקדמים שעלולים להשפיע על התפקוד היומיומי של הילד, להציע מסגרת טיפולית מתאימה ולמנוע הצטברות קשיים בעתיד.
האבחון מסייע להורים, למורים ולמטפלים להיערך בהתאם לצרכים האישיים של הילד, ומאפשר התערבות מוקדמת שמגברת את הסיכוי להתפתחות תקינה ובריאה.
למי מיועד אבחון התפתחותי?
אבחון התפתחותי מיועד לילדים עם קשיים ברורים או חשד להפרעה התפתחותית, אך גם למקרים בהם הורים או מורים חשים שהילד אינו מתקדם בקצב נורמטיבי בתחום מסוים.
דוגמאות למקרים אלו כוללות עיכוב דיבור, קשיים בקואורדינציה, קשיים חברתיים, התנהגות חזרתית, קושי בלמידה או קשיי רגשיים כמו חרדה ובכי מתמשך.
אבחון התפתחותי
אבחון התפתחותי נערך על ידי פסיכולוג התפתחותי ו/או רופא התפתחותי (נוירולוג התפתחותי).
כשהורים פונים לאבחון התפתחותי לילדם, נשאל בתחילה מספר שאלות, על-מנת להתאים את הבדיקה הנדרשת:
- בן כמה הילד?
- מי הגורם המפנה? (בי"ס/רופא ילדים)
- מה סיבת הפנייה?
- מה הקושי שאתם כהורים מוצאים?
- האם נעשו אבחונים קודמים?
מטרת שאלות אלה היא מיפוי ראשוני של קשיים וצרכים. כשאנו באים לקבוע אבחון פסיכולוגי או רפואי, אנחנו רוצים לדעת עם איזה קושי הילד מתמודד.
קשיים אלו הינם מגוונים ויכולים להיות רגשיים ו/או גופניים:
| קשיים התפתחותיים גופניים | קשיים התפתחותיים רגשיים |
| קושי בקואורדינציה | בכי בלתי פוסק/אין בכי |
| קשיים בתאום עין-יד | קושי בתקשורת בינאישית (ASD) |
| עיכוב שפתי | קשיים בהסתגלות |
| עיכוב פיזיולוגי | קושי בקשב וריכוז |
| קושי בשמירה על קשר עין | קשיים בתפקוד בגן או בבית |
| סירוב לאכול | קשיים בקשר הורה-ילד |
| קשיי שינה | |
| קשיים בגמילה |
*יש לציין כי ברוב המקרים וברוב ההפרעות ההתפתחותיות, קיימים ביטויים גופניים ורגשיים גם יחד.
פסיכולוג התפתחותי לילדים
פסיכולוג התפתחותי לילדים הינו פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים ובעל תואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית.
תחום זה מאפשר לפסיכולוגים לעבוד בטיפול ילדים עד גיל 9 ובאבחון ילדים עד גיל 18.
מרכז העבודה של הפסיכולוג ההתפתחותי הינם בתחומים הבאים:
- אבחון התפתחותי– מיפוי צרכים במערכת חינוכית או טרם הילד נכנס למערכת החינוכית: קשיים, מורכבויות התפתחותיות, סיוע במערכת החינוכית ועוד. בין השאר, פסיכולוגים התפתחותיים עוסקים באבחון הפרעות תקשורת, אבחון אוטיזם פרטי, טיקים, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, חרדה ועוד.
- טיפול בהתפתחות הילד– פסיכולוג התפתחותי עוסק בטיפול מניעתי. המשמעות היא שטיפול מוקדם, מהווה התערבות בילד בגיל צעיר, בטרם התפתח קושי רגשי משמעותי. מכאן ניתן להבין כי המשמעות של טיפול פסיכולוגי התפתחותי הינו הרה גורל. זאת, על מנת להשיב את הילד לתפקוד תקין.
- הדרכות הורים– פסיכולוגים התפתחותיים עובדים לרוב עם הורים סביב נושאים שכיחים של הילדות והילדות המוקדמת, ביניהם: אינקומפרזיס, אינורזיס, טיקים, קשיים אכילה, בכי, חרדות (וחרדת נטישה), הפרעות התנהגות ועוד.
מה מטרת האבחון ההתפתחותי?
מטרת אבחון התפתחותי הינה כמו כל אבחון להבין טוב יותר את הילד, במטרה לסייע לו.
ילדים מבטאים קשיים בד"כ בתוך המסגרת החינוכי ו/או בבית. מטרת אבחון התפתחותי הינה:
- מיפוי קשיי הילד.
- סיוע להורים בהתמודדות עם הילד.
- סיוע למסגרת החינוכית בהתמודדות עם הילד.
- הבנה טובה יותר של הילד, במטרה להתאים טיפול ראוי לקשייו.
- יצירת המלצות מותאמות, במטרה להשיב את הילד להמשך התפתחות תקינה.
אבחון התפתחותי מסייע בחיי היומיום של הילד. לאבחון התפתחותי פונקציות מסייעות–
אבחון התפתחותי מסייע בוועדות אפיון וזכאות
ועדות של משרד החינוך מטרתן לאתר קשיים בילדים בתוך המסגרת החינוכית, זאת על-מנת לסייע להם בתוך המסגרת החינוכית.
הקשיים של הילדים יכולים להיות מגוונים. ועדת אפיון וזכאות כשמה כן היא- דנה בקושי של הילד (מאפיינת את קשייו) ומזכה אותו במסגרת חינוכית מסייעת כגון:
- שעות שילוב בתוך המסגרת החינוכית,
- כיתת חינוך מיוחד (כיתת תקשורת, כיתת לקויות למידה),
- שילוב בתוך כיתה רגילה באמצעות סייעת,
- יציאה למסגרת חינוכית מיוחדת ועוד.
אבחון התפתחותי להכרה בביטוח לאומי
ילדים מוכרים בביטוח לאומי לצורך קצת נכות תחת האבחנות הבאות:
- עיכוב התפתחותי– עיכוב התפתחותי מוגדר כחריגה מהתפתחות נורמטיבית. ישנם מדדים רפואיים, המבוססים על סטטיסטיקה, המגדירים מהי התפתחות תקינה (מוטורית/שפתית/קוגניטיבית/רגשית ועוד). בתוך האבחון הפסיכולוגי אנחנו בודקים את התחומים הרגשיים, כמו גם את התחום הקוגניטיבי, במטרה להבין האם לילד ישנה חריגה בהתפתחות או לא.
- הפרעת תקשורת (הספקטרום האוטיסטי)– הספקטרום האוטיסטי מחייב שתי אבחנות: אבחנה של פסיכולוג התפתחותי/שיקומי/קליני/חינוכי (בהתאם להכשרתו של הפסיכולוג ובכפוף לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בעניין) וגם אבחון נוירולוג התפתחותי לאוטיזם או פסיכיאטר ילדים ונוער.
- הפרעות קשב וריכוז– הפרעות קשב וריכוז המאובחנות על-ידי פסיכולוג התפתחותי ונוירולוג התפתחותי, מזכות בנכות בביטוח לאומי, במקרים של פגיעה גסה בתפקוד הילד או המתבגר.
מתי נפנה לאבחון התפתחותי?
כאשר אנחנו מזהים חריגה בהתפתחות התקינה ואיננו מבינים את הסיבה לכך, נבצע אבחון. זאת, במטרה לאתר ולמפות את הקשיים הנצפים.
במקרים אלה, נרצה להתאים מסגרת חינוכית מתאימה לילד, על מנת שיצליח למצות את הפוטנציאל שלו. בנוסף, נרצה לסייע לילד טיפולית בתוך מסגרת חינוכית ולכן נפנה את הוריו לקבל סיוע במעונות יום וסיוע בהתאמת טיפולים רפואיים משלימים (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית התפתחותית ועוד).
מהם כלי האבחון בילדים?
- שאלונים להורים ולמסגרת החינוכית.
- דו"חות אבחונים קודמים.
- ביצועים של הילד- ציורים, סרטונים ועוד.
- תצפית באינטראקציה הורה-ילד.
- תצפית במשחק חופשי.
הערכה התפתחותית
פסיכולוג התפתחותי הוא מי שמעביר אבחון פסיכולוגי לילד.
פסיכולוגים שאינם התפתחותיים, כמו קליניים או שיקומיים יכולים גם להעביר מבחנים אלו, אם יש להם הכשרה בתחום.
מטרת האבחון היא להבין האם יש התאמה להתפתחות תקינה, או שקיימת חריגות בהתפתחות.
על אף שההתפתחות המוחית הינה עד גיל 25, אנחנו מקיימים אבחון התפתחותי עד לגיל 6: עד לכניסה לביה"ס.
מרכיבי האבחון ההתפתחותי
האבחון כולל מספר רכיבים מרכזיים:
- איסוף רקע ומילוי שאלונים: במטרה להבין כיצד ההורים והמסגרת החינוכית רואים את הילד.
-
ריאיון עם ההורים: מקיף את ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד, כולל היריון ולידה, שלבי התפתחות מוקדמים, בעיות בריאותיות, הרגלי שינה ואכילה, ושינויים משמעותיים בהיסטוריה המשפחתית.
-
תצפית על הילד: כוללת משחק חופשי, אינטראקציה עם המבוגר, תצפיות בבית הספר או במסגרת החינוכית, במטרה לזהות דפוסים התנהגותיים, קשיים בתקשורת, בכי או חרדה, ויכולות קוגניטיביות.
-
מבחנים פסיכולוגיים וסטנדרטיים: בדיקות שונות שמעריכות אינטיליגנציה, כישורים קוגניטיביים, תפקודים מוטוריים, יכולות שפתיות, ומבחנים פרויקטיביים להערכת רגשות והתמודדות. פגישות האבחון מתקיימות לרוב בכ-2-3 מפגשים. חלק מהמפגשים יכולים להיות בנוכחות ההורים וחלק בנפרד. המבחנים שיועברו: מבחני אינטיליגנציה (ביילי, MULLEN, WPPSI, WISC), מבחן H.T.P, CAT/TAT ועוד.
ההבדל בין אבחון פסיכולוגי להתפתחותי לבין אבחון רפואי
אבחון רפואי ואבחון פסיכולוגי-התפתחותי נועדו להבין את הילד, אך הם עושים זאת ממוקדים בזוויות שונות ומשלימים זה את זה.
אבחון רפואי מתמקד בעיקר במצבים פיזיולוגיים, נוירולוגיים ומבניים. במסגרת זו בודקים רופאים, לרוב נוירולוגים, רופאי ילדים או פסיכיאטרים, תפקודים מוחיים, התפתחות מוטורית, טיקים, הפרעות שינה, תנועות לא רצוניות, בעיות ראייה ושמיעה, תפקודי בליעה, בעיות גופניות כרוניות ועוד. המטרה המרכזית היא לזהות האם קיימת בעיה רפואית או נוירולוגית שמסבירה את הקושי שהילד מציג.
לעומת זאת, אבחון פסיכולוגי-התפתחותי בוחן את הילד מזווית רחבה יותר, הכוללת את הממדים הקוגניטיביים, הרגשיים, החברתיים וההתנהגותיים. כאן נבדקים כישורי שפה, אינטיליגנציה, יכולות פתרון בעיות, קשב וריכוז, הבנה חברתית, אמפתיה, ויסות רגשי ודפוסי התנהגות בבית ובמסגרת החינוכית. האבחון כולל גם תצפיות במשחק חופשי או במשימות ייעודיות, שאלונים להורים ומורים, והערכה של התקשורת הבין-אישית של הילד.
בפועל, האבחון האופטימלי כולל שילוב של שני סוגי ההערכה: ההיבט הרפואי מספק מענה לשאלות על התפקוד המוחי והגופני, וההיבט הפסיכולוגי-התפתחותי עוזר להבין את ההשפעה של קשיים אלו על ההתנהגות, הרגשות והלמידה של הילד. השילוב מאפשר ליצור תמונה מלאה ומדויקת של יכולות הילד, מגבלותיו וצרכיו, וכך לקבוע מסגרת טיפולית חינוכית או רפואית מותאמת אישית. לדוגמה, ילד עם קשיי שפה עלול להיות מופנה גם לבדיקה נוירולוגית וגם לאבחון פסיכולוגי-התפתחותי כדי להבין אם הקושי הוא מוטורי, קוגניטיבי, רגשי או שילוב של כולם.
לקריאה בהרחבה על אבחון נוירולוגי התפתחותי>>
חשיבות מעקב והערכה מחודשת
אבחון התפתחותי אינו תהליך חד-פעמי, משום שהתפתחות הילד היא דינמית ומשתנה עם הזמן. ילדים אינם מתפתחים בקצב אחיד; נקודות חוזק עשויות להתפתח במהירות, בעוד שקשיים מסוימים עלולים להופיע בהדרגה, במיוחד כאשר הילד נכנס לשלב חדש בחיים – מעבר לגן, לבית ספר, או מעבר בין כיתות.
מעקב והערכה מחודשת מאפשרים לזהות שינויים בהתפתחות הילד, להבין את השפעת ההתערבויות הקודמות ולתקן את ההמלצות בהתאם. לדוגמה, ילד שאובחן עם קשיי קשב בגיל 5 עשוי לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות עד גיל 7, או להיפך – הקושי עשוי להחמיר עם הדרישות המורכבות של בית הספר. אבחון מחודש מסייע לזהות את המצב החדש ולתכנן טיפול עדכני, תומך ויעיל.
בנוסף, הערכה מחודשת מאפשרת התאמת המלצות חינוכיות, טיפוליות ומשפחתיות: האם הילד זקוק לתוספת תמיכה בכיתה? האם כדאי להוסיף טיפול פסיכולוגי או טיפולים משלימים כמו קלינאות תקשורת או ריפוי בעיסוק? האם יש שינוי בדפוסי התנהגות בבית או בגן שמצריך הדרכה להורים? כל אלה הופכים את האבחון לתהליך מתמשך, שמקדם את הילד ומבטיח שהתמיכה שהוא מקבל תישאר רלוונטית לאורך כל שלבי התפתחותו.
בכל מקרה של חריגה מהתפתחות נורמטיבית או חשש לקושי רגשי, חברתי או קוגניטיבי. פנייה מוקדמת מאפשרת התערבות יעילה יותר.
בדרך כלל עד גיל 6-7 עבור אבחונים מוקדמים, אך פסיכולוגים התפתחותיים יכולים להעריך ילדים עד גיל 18, בהתאם לצורך.
פסיכולוג התפתחותי רשום בפנקס הפסיכולוגים ובעל תואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית.
כן. האבחון מסייע בקבלת זכויות במערכת החינוך (כגון כיתות מותאמות, סייעת או שילוב במסגרת רגילה) וגם בהכרה בביטוח הלאומי לצורך קבלת קצבת נכות.
אבחון התפתחותי הוא כוללני ויכול לכלול הערכה של קשיים חברתיים, מוטוריים, קוגניטיביים ורגשיים. אבחנות ספציפיות כמו ADHD או אוטיזם דורשות לעיתים כלים נוספים ומיוחדים ומבוצעות על ידי אנשי מקצוע מומחים.
מתקבל דו"ח מסכם עם המלצות טיפוליות, חינוכיות ורפואיות. הדו"ח מסייע להורים, למורים ולמטפלים להבין את צרכי הילד ולתכנן מסגרת טיפולית או חינוכית מתאימה.
