אבחון תקשורת ילדים נעשה על ידי פסיכולוג אשר עבר הכשרה לאבחון הספקטרום האוטיסטי ורופא (נוירולוג/פסיכיאטר).
התפתחות בילדים
איך מאבחנים הפרעת תקשורת אצל ילדים?
הפרעת תקשורת מתאפיינת בשונות בהתפתחות הנורמיטיבית, שיש לה עדויות עוד משלבי ההתפתחות הראשונים.
כיום בעזרת הכלים העומדים לרשותנו, אבחון תקשורת מתאפשר מגיל 12 חודשים. זאת, באמצעות מודולת פעוטות במבחן האדוס.
יחד עם זאת, אנו מבינים כי איתור מוקדם של אוטיזם יכול לנבוע מזיהוי סימפטומים עוד בשלבים התפתחותיים מוקדמים יותר, באזור גיל חצי שנה.
אציין כמה נקודות חשובות שעלינו לשים לב אליהם, כאשר אנו חושדים שילדינו נמצא על הרצף האוטיסטי.
זיהוי מוקדם של תסמינים אוטיסטיים
תשומת לב רבה של אנשי המקצוע הפוגשים את הילד בשלביו ההתפתחותיים הראשונים מוקדשת להתפתחות הפיזיולוגית, אך גם החברתית של הילד.
חיוך חברתי
חיוך חברתי למשל היא מחוות של אינטראקציה בינאישית, שילד יוצר עם סביבתו (ההורה המטפל בד”כ) באזור גיל 6 שבועות פחות או יותר.
תבינו את גודל האירוע- ילד כבר בגיל 6 שבועות (חודש וחצי) מראה להורה המטפל בו שהוא שם לב אליו, אוהב את האופן שבו ההורה מטפל בו ומגיב אליו.
כיוון שילד לא יכול לתקשר את עצמו בדרך של מילים, הוא מתאר את רגשותיו באמצעות מחוות– חיוך חברתי, בכי וכיוצא בזאת. כך, מספר לנו הילד אם נעים לו והאם הוא חווה אי נוחות מסוימת.
לאחר גיל 6 שבועות, עם השתפרות האקומודציה של העיניים, הילד מצליח להביט ישירות לתוך העיניים של המבוגר המטפל ובכך ליצור אינטראקציה משמעותית יותר, עוד בלי מילים.
חסך בחיוך חברתי יכול להדליק לנו נורת אזהרה ביחס לתסמין אוטיסטי, אך גם ביחס להפרעות אחרות שאינן אוטיזם, כמו עיוורון.
קשיים בוויסות החושי
חלק מהילדים על הספקטרום האוטיסטי, מגיל מאוד צעיר מראים לנו תגובות אחרות ביחס לחושים.
חוסר ויסות חושי הינו מאפיין משמעותי ובולט באוטיזם והינו נמצא שם מרגע שהילד הגיע לעולם.
יש לציין כי קושי בוויסות החושי משפיע על קושי בוויסות הרגשי ולהיפך.
לדוגמא-
- מבחינה קולית הילד יכול להביע את עצמו באמצעות בכי בקול רם מאוד שלא ניתן להרגיע, או בקצה השני, ילד שחווה אי נוחות למשל מפצע שיש לו ולא יבטא את זה באף דרך.
- מבחינה תחושתית– ילד שלא נותן שיגעו בו, או ילד שסולד בצורה קיצונית ממגע של מים. דוגמא אחרת היא ילד שלא יכול לסבול תחושה של חול וכו’.
קשר עין
קשר עין תקין עם הדמות המטפלת בתינוק אמורה להיות גם באזור גיל 6 שבועות, אז הילד משפר את יכולת הראייה שלו ומצליח להביט אל עיניי האם/אב.
הישרדותית, היכולת ליצור קשר עין היא יכולת חשובה מאוד לילד, כיוון שכך יכול להעביר לאימו/אביו את המסר כי הוא שם לב אליהם, מגיב אליהם ומעוניין שימשיכו לדאוג לו.
תגובה זו באופן טבעי ולא מודע מגייסת את ההורים לטיפול בו.
בילדים וגם במבוגרים בספקטרום האוטיסטי, אנחנו יכולים לראות כי קשר העין הינו חלקי ביותר.
אבחון אוטיזם בילדים באמצעות אבני הדרך ההתפתחותיות
ההבנה שלנו כפסיכולוגים וכרופאים את ההתפתחות הנורמלית בילדים, היא שמאפשרת לנו לדעת מהי התפתחות אב-נורמלית בילדים.
התפתחות אב-נורמלית מצריכה תשומת לב ואבחון של איש מקצוע- נוירולוג התפתחותי לאבחון תקשורת ו/או פסיכולוג, אשר יוכלו ”לשים את האצבע” על הקושי עימו מתמודד הילד.
אבני הדרך ההתפתחותיות הן התפתחות שפתית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות פיזית ועוד.
התפתחות שפתית
ודאי פעמים רבות שאלו אתכם מתי ילדכם התחיל לדבר?
שאלה זו היא שאלה קשה, כי למעשה- האם אנחנו מגדירים את תחילת השפה במילים הראשונות, אולי מלמול ואולי בכלל בשלב בו הילד דיבר ותקשר שיחה שלמה עם אדם מבוגר?
התפתחות השפה מתחילה עוד מהתחלה- עם המלול ולמעשה, להתפתחות תקינה ונורמלית של שפה יש שלבים המצופים בכל גיל.
בהתפתחות שפתית תקינה
- עד שישה שבועות, ילד מביע עצמו שפתית דרך בכי, השמעת קולות שונים בזמן פעילות שונה, כמו אכילה או מקלחת.
- עד גיל שלושה חודשים, הילד ממלמל, מביע רגשות (בכי/התרגשות/שמחה) בטונציות שונות.
- עד גיל חצי שנה, הילד מפיק צלילים בעוצמה מגוונת וגבוהה יותר וגם חלקי הבהרות, ללא משמעות.
- עד גיל 9 חודשים, הילד מחקה הבהרות של מילים.
- עד גיל שנה, הילד מבין שפה בצורה טובה יחסית. זאת ניתן לראות על ידי ההבנה של הילד את ההסברים שהוריו נותנים לו, כמו ”תכף אבא יגיע מהעבודה” והילד נראה נרגש. בגיל זה הילד גם יכול לומר מילים ראשונות, כמו ‘אבא’.
- עד גיל שנה וחצי, הילד מעשיר את אוצר המילים שלו.
- עד גיל 24 חודשים לרוב לילד יש כבר צירופי מילים.
כיצד נשים לב לקושי בהתפתחות השפתית?
- הילד יבטא מילים או הבהרות שאינן נשמעות חלק ממילה.
- הילד יחזור על מילים באופן רפטטיבי, ללא משמעות.
- הילד לא יביט בעיניי ההורה ששלו בזמן שיגיד כי הוא רוצה לשתות.
- הילד לא יבטא את שמו, כאשר יפנו אליו בשאלה מה שמך.
- יהיה איחור משמעותי ברכישת השפה.
- הילד יאמר כמילה ראשונה, מילה אחרת (פונקציונלית) ולא מילה טיפוסית, כמו ‘אבא’.
התפתחות מוטורית
התפתחות מוטורית נשענת על תהליכי בשילה הטיפוסיים למין האנושי.
כלומר, סוס למשל הולך מרגע שהוא יוצא אל העולם. לעומת זאת תינוק של המין האנושי, יוצא אל העולם כאשר הוא עוד זמן רב נזקק לסיוע מהסביבה הראשונית שלו.
תהליכי בשילה הם תהליכים פיזיולוגים ספונטניים, אשר מתאפשרים לילד לעשות אותם, כשהגוף מוכן לכך.
כלומר, הילד יכול לזחול רק כשהגוף שלו מוכן לכך. עבור כך, הילד צריך להצליח לשלוט בשריריו.
בהתפתחות מוטורית תקינה
- בשבועות הראשונים לחייו, הילד ילמד להחזיק את הראש שלו באופן עצמאי.
- מאוחר יותר, הילד ילמד להתייצב, להתנדנד ולהתיישב.
- שלב הזחילה, מגיע באזור גיל 6-10 חודשים והוא השלב הראשוני, כמו הכנה של ההליכה.
- במהלך שנת החיים הראשונה, הילד בד”כ יעשה קפיצה מבחינת היכולות המטוריות שלו. בסביבות גיל 8 חודשים הילד יעמוד וחודשיים לאחר גיל שנה, יכול לעמוד באופן המבסס את יכולת ההליכה, גם אם באופן לא יציב.
כיצד נשים לב שיש התפתחות מוטורית לא תקינה?
ילד שלא ביצע את ההתפתחות הנדרשת בזמן, או שדילג על שלבי התפתחות מוטוריים, צריך להדליק נורה אדומה.
אחות התפתחות הילד לרוב מזהה זאת, אך לא תמיד!
- ילד שלא מצליח להחזיק את עצמו, או מחזיק עצמו באופן נוקשה מדי.
- ילד שבאזור גיל 3-6 חודשים לא מרים את ידיו, לא מצליח ליזום תנועות ספונטניות של יזימה.
- אם הילד בגיל שנה לא מצליח לעמוד ללא תמיכה, או שזוחל באופן לא מאוזן.
- ילד שעד גיל שנה וחצי עוד לא הולך.
לא כל התפתחות לא תקינה בילדים היא הפרעת אוטיזם!
הורים יקרים, חשוב שתדעו מהי התפתחות תקינה בקרב ילדיכם ותהיו ערים לכך.
יחד עם זאת, חשוב שתדעו גם לא להיבהל מכל חריגות בהתפתחות של ילדיכם.
התפתחות תקינה בנויה ממחקרים שעקבו אחרי התפתחות בילדים וסיווגו מהי התפתחות תקינה על פי רוב הילדים ומה לא.
חשוב יותר מכך: לא כל חריגות בהתפתחות מצריכה אבחון תקשורת בילדכם!
התפתחות הינה דבר מגוון והפרעות נוירו-התפתחותיות הינן מגוונות, כאשר הפרעת תקשורת היא רק אחת מהן. ישנן עוד הפרעות מגוונות שנוירולוג התפתחותי מאבחן, כמו:
- אפילפסיה
- טיקים
- SCD
- מוגבלות שכלית התפתחותית
- ועוד
אז איך אדע שהקושי של ילדי הוא קושי בתקשורת?
ראשית ניתן לפנות אלינו ואנו נעביר אליכם שאלון אבחון אוטיזם לילדים שצוות הפסיכולוגים שלנו יוכל לבדוק, ללא עלות!
דברים נוספים שיש לדעת-
- שימו לב להתנהגות תקשורתית בילדיכם עד לגיל שנה ואחרי גיל שנה. כפי שציינתי קודם, אנחנו אנשי המקצוע מאבחנים תקשורת בילדים החל מגיל שנה, כיוון שעד אז יש חריגויות כאלה ואחרים בהתפתחות.
- דעו שהשינויים ההתפתחותיים מאוד מגוונים ומטעים, עד גיל 3, כשלאחר מכן בדרך כלל קל יותר לסווג את החריגויות- הפרעת תקשורת או הפרעות אחרות.
- גיל 3 הינו גיל קריטי- עם התפתחות ההליכה והשפה והציפייה שהילד יעשה קפיצה משמעותית ביכולת התקשורתית שלו, עם היציאה לגן והיכרות עם מגוון של ילדים בני גילו.
- שימו לב אם ילדיכם פונה באופן לא מותאם לכל מבוגר שהוא רואה ברחוב- זוהי נורת אזהרה. בייחוד כאשר הילד מתחבר יותר למבוגרים, מאשר לילדים בני גילו.
- שימו לב אם ילדיכם מדבר באופן חזרתי, למשל עונה לכם “אני רוצה אורז” 30 פעם אחרי ששאלתם אותו מה הוא היה רוצה לאכול.
- מבחינה מוטורית, שימו לב אם הילד זז באופן חזרתי, שנראה לנו מוזר, אך עבור הילד נראה כאילו שיש לו היגיון פנימי משלו- כמו ילד שמדבר לעצמו והולכת במעגלים, או מדלג ממקום למקום.
מה זה אבחון תקשורת בילדים?
זהו אבחון פסיכולוגי לכל דבר, הממוקד בשאלה- ‘האם הילד נמצא על הספקטרום האוטיסטי או לא?’.
מתוך כך, אבחון תקשורת יכלול שאלונים מקדימים, ריאיון עם ההורים ומבחנים סטנדרטים המותאמים לבדיקת תקשורת.
כל המבחנים הסטדנרטים לבדיקת תקשורת הינם מתוקפים על-ידי ספר האבחנות האמריקאי- DSM5 ומתוקננים על-פי מחקרים שהתבצעו בארץ ובעולם.
- התפתחות תקינה, לעומת התפתחות לא תקינה.
- דפוסים של קיבעון.
- התנהגות חברתית של הילד.
- היכולת השפתית.
- יכולתו הפיזית של הילד- כמה הילד מדבר שפה שהיא שפה תקשורתית ופונקציונלית, לעומת כמה השפה שלו קשורה לתוכן שקשור לעולמו הפנימי וההיגיון שלו בלבד.
מה קורה במהלך אבחון תקשורת בילדים?
עבור ההורים, תשאלו שאלות לגבי התפתחות הילד כמו מתי הוא הלך, מתי דיבר וכיוצא בזמן.
בנוסף, נשאל שאלות לגבי איך הילד יצר ויוצר קשרים.
מעבר לכך, נקרא דו”חות אבחון קודמים ככל שיש לכם ונשאל על מצבים רפואיים נוספים, אם קיימים.
עבור הילד, אתם לא צריכים להיות מודאגים! גם אם הילד שלכם לא כל-כך מדבר וגם אם הילד שלכם חש חרדה מזרים, לנו יש את היכולת להשיג את המידע הפסיכולוגי שלנו מעבר לאמצעים אלו.
יש להבין כי אבחון תקשורת בילדים הוא אבחון המושתת על מטלות אבחוניות בסגנון של משחקים, יותר מאשר שיחה של שאלות-תשובות.
בניגוד לאבחון תקשורת במבוגרים, אבחון בילדים הינו מותאם ליכולת ההתפתחותית של הילד ולכן רוב הילדים אף יוצאים בחוויה שנהנו מהסיטואציה האבחונית, כיוון ששיחקו בה עם מבוגר נחמד.
אבחון תקשורת בילדים- המפתח לטיפול נכון
כמו בכל אבחון פסיכולוגי, המטרה היא לאבחן נכון ומהר את הילד, כדי שנוכל לסייע לו כמה שיותר מהר.
אם נטפל נכון, נוכל לאפשר לילד להצליח להשיג שלבים התפתחותיים קריטיים ולשפר את התקשורת הבינאישית שלו.
מעבר לכך, לאבחנה נכונה ישנה חשיבות מבחינת כמה הילד יוכל להרגיש שהוא נורמטיבי, שווה בין שווים, באופן כזה שישמור על הערך העצמי שלו.
אנו רואים פעמים רבות ילדים עם הפרעת תקשורת שלא אותרה בזמן, שסובלים מדימוי עצמי וערך עצמי ירוד.
אנחנו גם רואים מצבים בהם הערך העצמי משתפר, כאשר הילד מבין שהוא לא מוזר, אלא עם קשיים מסוימים שעם עבודה נכונה, הוא צולח אותם.
אבחון אוטיזם ילדים- תוצאות
בסיום האבחון, תקבלו דו”ח המסכם את הדברים הבאים-
- סקירה של הרקע ההתפתחותי של הילד, על פי מה שעלה בשיחה עמכם ההורים ועל פי סיכומי אבחון קודמים שהבאתם.
- התרשמות קלינית- האופן שבו הילד התנהג במהלך האבחון.
- תוצאות האבחון– זה החלק החשוב. בחלק זה אנו מספרים מה היו התוצאות שעלו מהמבחנים הסטנדרטים והמתוקפים שהעברנו לילדיכם ואת הציונים.
- סיכום ודיון– חלק זה הוא החלק החשוב ביותר מבחינה פרקטית. כאן אנחנו נתדיין בממצאים שקיבלנו וניתן להם פרשנות/משמעות קלינית. כלומר- מה הממצאים שקיבלו אומרים על מצבו הרגשי של הילד.
- אבחנה– בחלק זה אנחנו נתכנס לאבחנה, תחת שאלת האבחון: האם הילד מאובחן בהפרעת תקשורת- כן/לא. אם לא ואם עלתה אינדיקציה לאבחנה אחרת, אנחנו ניתן אבחנה אחרת, על פי ספר האבחנות האמריקאי, DSM5.
חוסר הסכמה עם תוצאות אבחון תקשורת
הורים רבים יכולים להרגיש שאינם שבעי רצון מתוצאות האבחון. זה קורה כאשר-
- הורים שהיו בטוחים כי הילד שלהם נמצא על הספקטרום האוטיסטי, לא אובחן ככזה.
- מקרים אחרים הינם מקרים בהם הילד מאובחן על הספקטרום האוטיסטי, כאשר ההורים לא מסכימים לאבחנה זו.
במצבים של חוסר הסכמה תמיד ניתן לפנות לחוות דעת שנייה.
יש לקחת בחשבון כי חוות דעת שנייה ברוב הסיכויים, מעלה ממצאים זהים לחוות הדעת הראשונה.
ישנם מצבים מועטים אשר חוות דעת שונות מצביעות על אבחנה אחרת.
