במכון סול מתקיימים אבחוני בשלות/מוכנות לכיתה א’, לאורך כל שנת הלימודים, המתבצעת על-ידי פסיכולוגים חינוכיים בלבד!

אבחון זה יכול לשמש אתכם מול הרשות בה בנכם/בתכם מתחנכים והינו תקף לכל צורך.
רצוי לעיין בהסבר אתר משרד החינוך בעניין דחיית המעבר לבית ספר והישארות שנה נוספת בגן חובה.

מוכנות/בשלות לכיתה א’

המעבר לכיתה א’ הינו שלב התפתחותי חשוב, דרמטי, מרגש ומלחיץ בחייו של ילד ולא פחות, בחיי ההורה המלווה אותו.

המעבר המרגש לכיתה א’ מלווה בחרדה עוצמתית לעיתים בקרב ילדים והוריהם.

פעמים רבות להורים קשה להפריד את חוויותיהם האישיות וזיכרונותיהם משנותיהם כתלמידים בבית הספר ולראות את הילדים כנפרדים, אחרים בהתמודדויות שלהם וביכולותיהם.

כך או כך, שלב התפתחותי זה הינו חשוב, משמעותי ויש לתת לו את המקום הראוי בחייו הרגשיים של הילד.

מהי בשלות/מוכנות לכיתה א’?

בשלות (Maturation) הוא תהליך הבשלה פיזי של המוח ושל הגוף מבחינה פיזיולוגית, מוטורית, שכלית וקוגניטיבית.

מוכנות לבית הספר (School Readiness) זהו תהליך הנבנה על בסיס התהליך הפיזי ועל תהליכים של למידה והפנמה של למידה וכן פניות רגשית/התנהגותית ללמידה.

אבחון בשלות/מוכנות לכיתה א’, בודק את היכולות של הילד בגן החובה:

האם הוא מתאים להתמודד עם המטלות הכרוכות בקפיצה הכל-כך גדולה הזו לבית-הספר, או שהוא צריך עוד קצת סיוע ממסגרת הגן.

אבחון בשלות/מוכנות מתקיים על-ידי פסיכולוגים חינוכיים בלבד.

זה מאוד מאוד משמעותי, שכן רק פסיכולוג המומחה בתחום המסגרות החינוכיות יוכל להעריך בצורה הטובה ביותר, כיצד לסייע לילד.

איך בודקים בשלות/מוכנות לכיתה א’?

בשלות פיזית

מתבססת על שלושה פרמטרים עיקריים: מוטוריקה גסה, כלומר השליטה של הילד בגפיים.

לדוגמא: הליכה קדימה ואחורה בקו ישר, קפיצות, דילוגים, שמירה על תנוחת הישיבה וכדומה.

מוטוריקה עדינה– הפעלה ושימוש מבוקר באצבעות הידיים, לדוגמא:

• אחיזה נכונה של העיפרון
• שליטה בתנועות ציור וכתיבה
• גזירה
• הדבקה ומילוי שטחים.

תפיסה חזותית ויכולת גרפו-מוטורית– תאום עין-יד, יכולת לזהות צורות קטנות, מורכבות, דקות והיכולת להעתיקן.

כישורי למידה

בחלק זה נבחן את טווח הקשב והריכוז של הילד, בשלות של תפיסה חזותית ושמיעתית– כלומר, המהירות והזריזות בה הילד מגיב. נוסף לכך, נבחן את יכולות הזיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך וההתמצאות במרחב. ילד הבשל לימודית, הוא ילד המסוגל לעבוד באופן עצמאי על מטלה, בעל יכולת הקשבה וכזה המשתתף ברצון בשיעור, מתגאה בעבודתו ומגיב טוב לחיזוקים מצד דמויות משמעותיות.

בשלות קוגניטיבית-שכלית

נבדוק את השימוש בשפה, אוצר מילים, הידיעות והכרת המושגים השכיחים בתרבות בה גדל הילד. ביכולת זו נבדוק מה יכולתו של הילד להפשטה והכללה מילולית, תפיסתו החשבונית (מנייה, מושגי גודל וכמות) חשיבה מופשטת, הבנת סיבה ומסובב והתמודדות עם מצבים חברתיים ובינאישיים יומיומיים.

בשלות רגשית וחברתית

נבחן את היכולת של הילד לזהות את רגשותיו ולשלוט בהם בצורה מאוזנת. כלומר, לווסת ולהתמודד, או להתגבר על קושי או תסכול לבדו, או בעזרת תיווך של מבוגר ולהגיב בתסכול מינימאלי. ילד אשר הינו בשל רגשית הוא ילד המסוגל לתאר רגשות, צרכים ותחומי עניין אישיים, ילד הנפרד בקלות ממבוגרים ומסתגל למצבים חדשים, שולט בדחפיו, מסוגל לעמוד בתסכול ולדחות סיפוקים ומגלה אחריות ומכבד את הזולת.

מהבחינה החברתית, בשלב זה הילד מוותר על האגוצנטריות שאפיינה את השלב ההתפתחותי הקודם ופנוי לקבל סמכות ומרות של מבוגר אחראי ומצליח גם לשתף את הילדים האחרים בחוויותיו וחפציו. ילד בשל בהיבט זה, מסוגל להשתתף במשחק חברתי, תוך שמירה על כללים. הוא מסוגל לשאת הפסד ומבין קודים והתנהגות חברתית המותאמות לסיטואציה.

מהו אבחון בשלות/מוכנות?

אבחון בשלות הוא הערכה פסיכולוגית לילד המתחנך בגן חובה,  אשר גילו צעיר בשנתון אליו משתייך (יליד סתיו: אוקטובר-דצמבר), והמתבצעת במכון אבחון על ידי פסיכולוגים מוסמכים. אבחון בשלות מעריך את היכולות הקוגניטיביות והרגשיות של ילד, אשר מצופה ממנו לעלות לכיתה א’ וכפועל יוצא, להתמודד עם מטלות ואתגרים לימודיים וחברתיים מורכבים יותר, מאלו אשר מתמודדים עימם בגן הילדים, שהינה מסגרת המאופיינת באינטימיות ומוגנות רגשית ובמטלות לימודיות מתונות.

נדגיש: אבחון בשלות מעריך את הבשלות של הילד בעמידה במשימות הנדרשות בביה”ס והוא אינו בהלימה עם קשיים לימודיים אובייקטיבים ולקויות למידה אותם בוחנים באבחונים פסיכודידקטיים. כלומר, המילה “בשלות” מסמנת לנו את נקודת היחס- מדובר בילד אשר הפוטנציאל הקוגניטיבי והרגשי שלו תקינים, אך מפאת השתייכותו לשכבת הגיל הצעירה בקבוצת הגיל שלו, הוא טרם בשל לעמוד במשימות הלימודיות החברתיות והרגשיות הקשורות בהשתתפות בביה”ס.

נוסף לכך, ילד שנגדיר כילד שאינו בשל דיו, הוא אינו ילד לקוי למידה. יתרה מכך, אם יעלה באבחון כי הילד הינו לקוי למידה, נציע להעלות אותו לכיתה א’ במועד, אך עם סיוע משפחתי ובית-ספרי אשר יותאמו לצרכיו ולקשייו.

זאת ועוד, ילד שאינו בשל הינו ילד בעל פוטנציאל קוגניטיבי תקין. כלומר, ילד שנגדיר כילד שאינו בשל, הוא ילד בעל יכולות שכליות תקינות ואף ייתכן כי הינו בעל יכולות שכליות גבוהות מהממוצע.

 

מה החשיבות של אבחון בשלות/מוכנות?

הנחת היסוד היא שילד אשר יעלה לכיתה א’ ללא יכולת להתמודד עם הדרישות הבית-ספריות ולהפנים את התכנים הלימודיים, עלול לצבור חוויות של תסכול וכישלון מתמשך, אשר עלולות להשפיע על יכולותיו האקדמיות לאורך זמן ועל ההתפתחות הרגשית-חברתית שלו. נוסף לכך, עלייה לכיתה א’ שלא במועד, עלולה להוביל לצבירת פערים לימודיים משמעותיים, כאלה שיפגמו בתהליך הלמידה לאורך זמן. כך למשל, ילד אשר התקשה ללמוד את אבני הבסיס בחשבון ובקריאה, עלול לחוות קושי לאורך כל השנים ביכולות אלה, אם מסיבות של קושי לימודי אובייקטיבי ואם מתוך צבירה של תסכול ופגיעה בערך העצמי.

מיפוי פערים

אבחון בשלות ממפה בצורה טובה את היכולות והחולשות של הילד מבחינת היכולות הלימודיות, הקוגניטיביות, האישיות והבינאישיות. פעמים רבות עולה מן האבחון כי ישנם פערים בין התחום הקוגניטיבי לתחום הרגשי. כלומר, פעמים רבות אנו רואים ילדים אשר מצטיינים בחלק הקוגניטיבי, אך מתקשים ביותר להתנהל בתוך יחסי-גומלין בסיסיים של “תן-וקח” בינם לבין זולתם. במקרים אחרים אנחנו נוכחים לדעת כי ילדים אחרים חווים הצלחה בתחום הרגשי-חברתי, אך מתקשים מאד בתכנים הנלמדים במסגרת הגן.

מיפוי הפערים הוא המפתח להתאמת הטיפול הנכון עבור הילד וההבנה האם מדובר בקושי קוגניטיבי או רגשי של בשלות, או קושי אינהרנטי (יסודי, פנימי) בילד, אשר ילווה אותו לאורך כל חייו, ללא קשר לשאלת הבשלות.

במה אבחון בשלות/מוכנות שונה מאבחון פסיכולוגי?

אבחון בשלות הינו הערכה פסיכולוגית והוא מצומצם יותר מאבחון פסיכולוגי רחב ומעמיק, שכן מטרתו לענות על שאלה ממוקדת: האם הילד בשל להתמודדויות הכרוכות עם העלייה לכיתה א’? על שאלה זו אנחנו עונים באמצעות כלים פסיכולוגיים מתוקפים: שאלונים ומבחנים שנעביר לילד והוריו. מטבע הדברים, כיוון שהשאלה לגבי בשלות קשורה לשני נתחים עיקריים: יכולת קוגניטיבית ויכולת רגשית, נעביר מבחנים הבודקים את היכולת להתמודדות, יצירתיות, כוחות רגשיים והיכולת להתמודד עם מטלות אקדמאיות תואמות-גיל.

אבחון פסיכולוגי הינו אבחון רחב יותר, העונה גם כן על שאלה ספציפית, אך בדרך-כלל מדובר בשאלות רחבות יותר, לגבי מכלול אישיותו של האדם: החוזקות והחולשות האישיותיים, מצב הרוח בנקודת זמן ספציפית, יחסו עם הסביבה הבינאישית, מנגנוני ההגנה המסייעים לו בהתמודדות היומיומית ועוד.

המעבר לכיתה א’ כשלב התפתחותי

המעבר לכיתה א’ מעמיד אתגרים משמעותיים בפני הילד ובפני ההורים, מעורר שאלות ודאגות ומחייב הסתגלות למצב בינאישי ותוך-נפשי חדש. העלייה לכיתה א’ הינה שלב התפתחותי הטומן בחובו נפרדות משמעותית יותר מההורים ומהסביבה העוטפת, הקטנה והמוכרת של גן הילדים.

לראשונה נדרש מהילד, באופן מוצהר, לעמוד בהישגים הנמדדים בהשוואה לשאר הילדים בגילו- הישגים לימודיים. נדגיש כי מרגע הלידה התינוק עובר מבחנים ובדיקות בנוגע להישגיו ההתפתחותיים ויכולותיו. עם זאת, בעלייה לכיתה א’ עולה דרישה שונה מזו שהיתה בשנים לפני כן: כעת הילד מתמודד לראשונה באופן עצמאי יחסית עם ההכרה ביכולות שלו ובהתוודעות לאילו קשיים יש לו ואיך יכולותיו משתווים לשאר אוכלוסיית בני גילו.

מבחינה מעשית, בית הספר שונה מגן הילדים בכמה אופנים:

• מבנה ביה”ס גדול ממבנה הגן.
• מסגרת דורשנית יותר- בגן הילדים, הציפייה היא כי ילדים ישחקו באופן חופשי יחד ואילו בביה”ס הציפייה היא כי תיעשה פעילות פורמלית יותר של למידה.
• ישנן דמויות רבות יותר והיררכיה ברורה יותר: מנהלת ביה”ס הינה דמות רחוקה וסמכותית למשל ואילו מחנכת הכיתה הינה דמות קרובה יותר לתלמיד.
• נדרשת יכולת התמודדות עם תסכול, במפגש עם דרישות המערכת.
• נדרשת ישיבה לאורך זמן ממושך.
• מפגש עם ילדים הבוגרים בגיל ובשלב ההתפתחותי.
• שיעורי בית- מטלות אשר צריכות להתבצע בשעות אחה”צ, אחרי שהמסגרת החינוכית נגמרה היא מטלה חדשה, אשר לא היתה קיימת בגיל הגן. נדגיש כי משימה זו היא משימה של ההורים, לא פחות ממשימה של ילדיהם. המשפחה לעיתים קרובות צריכה להתארגן סביב מטלות אלו ולהשקיע את הזמן הנדרש כדי שהילד יעמוד במטלות הנדרשות.

כיצד ההורים יכולים לסייע לקראת העלייה לכיתה א’?

משמעות ההורה

ההורים הינם הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו של הילד מרגע הלידה ועד שלבים מאוחרים יותר בהתפתחות. אם ההורה מצליח לפתח בילדו תחושה של מסוגלות, עצמאות ושייכות, כמו גם פיתוח יכולת ויסות ותסכול במצבים עמומים ומצבים לא נעימים, סביר שיתפתח ילד עצמאי אשר מאמין ביכולותיו להתמודדות עם מצבים חדשים אשר המציאות מפגישה אותנו עימם תכופות. ילד זה יוכל לפתח סקרנות ומוטיבציה ללמידה, ביטחון עצמי וערך עצמי יציב.

להורה התפקיד החשוב ביותר בחייו של הילד. על ההורה המיטיב לדבר עם ילדו, לתאר לו את ההשלכות המורכבות בדבר המעבר לכיתה א’ ולתאר את המורכבויות הטמונות במעבר זה והשוני בין המסגרות החינוכיות. נוסף לכך, ההורה יכול לתרום בתיווך, על ידי דיבור על רגשות ולימוד אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים.

פיתוח יכולות החשיבה

יצירת שיח בינאישי המעורר חשיבה משותפת ושיח הקשור בפיתוח היכולות השפתיות, חושף את הילד לגירויים וסקרנות לא רק באופן פורמלי, אלא מלמד את הילד כיצד לתקשר בצורה טובה יותר, ביומיום. ילד אשר נחשף לשפה עשירה נעשה ילד סקרן יותר, שיכול לחשוב באופן חופשי, בלתי-אמצעי ועצמאי. כך, יכול גם הילד להתנסות בחוויות משמעותיות ולהפנים אותם, כמו חוויה שיכולה להתקבל מקריאה סקרנית ומשותפת של ספר.

פיתוח יכולת לקשב וריכוז

חשוב שההורה יפתח את יכולותיו של הילד לקשב וריכוז, תוך כדי משחק יצירתי. למשל, באמצעות בנייה של דגם משותף, בציור או גזירה. חשוב כי הילד יתמקד בעבודה וגם אם יתקשה, ידע להשתמש בהורה כמתווך וכמסייע במצבים מורכבים, אך לא יתייאש במהרה מהמטלה ויעזוב אותה. נדגיש כי מומלץ שעבודה משותפת זו תיעשה באופן נינוח, בזמן משותף מהנה, עם כמה שפחות ביקורתיות מצד ההורה על התוצר וחיזוק על הניסיון ותהליך ביצוע המטלה.

התייעצות עם צוות הגן

נדגיש כי על ההורה לא להתמודד לבדו עם שאלת הבשלות לגבי ילדו. המסגרת הגנית, הכוללת גננת, פסיכולוג הגן ולעיתים יועצת חינוכית, הן הכתובת להעלות את שאלת הבשלות בפני ההורה ולתת את העמדה המקצועית בשאלה זו.

התייעצות עם איש מקצוע

מרגע שההורה מזהה את מוקד הקושי של ילדו, חשוב לא להיבהל ולא להכחיש את הקושי ולהניח כי הוא יחלוף, אלא לפנות להתייעצות עם איש מקצוע, פסיכולוג, אשר יוכל לתת מענה על השאלה עם איזו מורכבות מתמודד הילד ואיזה מענה יש לתת לאותה מורכבות. קצרה היריעה כאן מלהתייחס לכל האפשרויות, אך בקצרה נאמר כי לעיכוב בבשלות של הילד סיבות רבות ובהרבה מהמקרים, מרגע שאבחנו את הקושי כעיכוב בשלותי ולא קושי ממקור אחר, נוכל לבנות תוכנית טיפול סדורה, אשר תוביל לשיפור מצבו הרגשי ותפקודו הקוגניטיבי של הילד.

מיפוי כוחותיו של הילד

לכל ילד הכוחות והאיכותיות האישיותיים המאפיינים אותו ואת צורת התמודדותו בעולם. בעזרת הכוחות, נוכל להתמודד עם האזורים החלשים ולסייע לילד לצלוח את תקופת חיים זו (הכניסה לכיתה א’). ישנם מענים רבים בבית הספר ומחוץ לבית הספר אשר יכולים לסייע לילד, כמו: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי לילד, אבחון, הוראה מתקנת, חוגים חברתיים בהם הילד לומד על יחסי גומלין ועוד.

הילד מוכן? ההחלטה על הישארות

ההורים הם אלו אשר חווים את הילד לאורך היום והם אלו אשר מכירים אותו בצורה הטובה ביותר. לכן, ההחלטה על הישארות היא תמיד של ההורים. הצוות המקצועי של הגן, כמו גם הפסיכולוג המאבחן, יכולים להמליץ להורים, מתוך ניסיונם המקצועי ומתוך התמונה העולה מתוך האבחון והתפקוד של הילד, מה המתווה בו מאמינים שהילד יוכל ויצליח למצא את מלוא הפוטנציאל שלו, אך ההחלטה היא של ההורים בלבד.

ההחלטה של ההורים והשלמות של ההורים עם ההחלטה היא חשובה מאין כמותה, שכן אם ההורים יחליטו למשל לבחור ע”פ המלצת המומחים, אך לא ירגישו שבחרו נכון, הם עשויים לחוש תחושות של חוסר השלמה עם בחירתם.

לכן, חשוב שהבחירה תיעשה מתוך החלטה מודעת, אשר משאירה את ההורים נינוחים לגבי ההחלטה ומתוך הבנה כי הם בחרו את הטוב ביותר עבור ילדם, בהתאם לתפקודו בתקופת החיים הנוכחית.

היו מודעים לחרדה

נציין כי חשש הוא חלק בלתי-נמנע מהתהליך בלקיחת ההחלטה האם הילד מתאים להתמודד עם המסגרת הבית-ספרית או לא. עם זאת, במקרים לא מעטים אנחנו נוכחים לראות הורים אשר מפתחים חרדה של ממש וקושי בקבלת ההחלטה בדבר העלאה לכיתה א’. נרגיע ונאמר כי ההחלטה אם הילד יעלה לכיתה א’ בשנה”ל הנוכחית או זו שלאחריה הינה חשובה, אך היא מהותית במידה מוגבלת.

ילדים המקבלים סביבה תומכת, כזו אשר מחזקת את החוזקות שלהם ולא מדגישה את החולשות, מאפשרת לאותם ילדים לגשר על הפערים הנמצאים בתוכם. לכן, אנו מציעים לקחת את ההחלטה לגבי הישארות בפרופורציה הראויה לה ולהאמין בכוחותיכם ובכוחות ילדיכם לצלוח את השלב הכה-חשוב הזה.

אבחון בשלות בקורונה

שאלת הבשלות או הישארות של ילד במסגרת חינוכית (גן חובה) היא שאלה הרת-גורל לגבי עתידו של הילד והמשך חייו. אחת כמה וכמה ששאלה זו נשאלת בשנת קורונה. בשנים 2020-2021 קשה להתעלם על ההשפעות החינוכיות, לימודיות וחברתיות של ילידינו והדבר ברור: הילדים בילו שעות מועטות בגן הילדים. כפועל יוצא תפקודם החברתי והלימודי נפגע ולכן יש להתייחס לתקופה זו בעירבון מוגבל שאנו מתלבטים לגבי הישארות.

המלצה גורפת של פסיכולוגים חינוכיים בשנה זו היא: אם הילד הינו צעיר בשנתון (נולד בחודשים אוקטובר-נובמבר-דצמבר) וקיים פער חברתי או לימודי מסוים- השאירו אותו עוד שנה בגן חובה. זאת, כיוון שיש להתייחס לכך שילדים אלו (ילידי סתיו) שבין כה מפסידים שנה כי הינם צעירים בשנתון, כמעט ולא חווים כלל גן חובה, בגלל הקורונה.

 

עם זאת נסייג ונאמר שני דברים:

1. ישנה חשיבות גדולה לביצוע הערכת אובדנות על-ידי איש מקצוע (פסיכולוג חינוכי מאבחן) אשר יוכל להמליץ לכם את הטוב והמתאים ביותר עבור ילדיכם. זאת, על-ידי ביצוע אבחון מקיף ולקיטת חומרי רקע מהגננת וההורים.
2. יש לקחת בחשבון כי משרד החינוך מדגיש בפני כל הצוותים החינוכיים כי שנת הלימודים של 2022 תהיה שנה אחרת באופן כזה שיתייחסו ללימוד בכיתה א’ כמו לימוד בגן הילדים. כלומר, שההבנה היא שהילדים בגן-החובה לא קיבלו את החומר הלימודי שהיו צריכים לרכוש בשנה זו ולכן יש לעשות זאת בחודשים הראשונים של כיתה א’. ככלל, כל ילדי הגן יגיעו עם פער לימודי וחברתי לאחר שנת גן-חובה בתקופת הקורנה.

להתייעצות עם מומחה וקביעת מועד לביצוע אבחון בשלות- לחצו כאן

סיכום

במאמר זה הסברנו מהי בשלות, מהו אבחון בשלות, על איזו שאלה התפתחותית הוא עונה וכיצד כל זה מלמד על הפוטנציאל הלימודי, רגשי, בינאישי וחברתי של הילד העולה לכיתה א’.

על ההצלחה ותחושת המסוגלות של ילד צעיר העולה לכיתה א’, נמנים משתנים רבים שכולם חשובים ביותר לתפיסה העצמית ולבניית הערך העצמי היציב של הילד והמתבגר לאורך שנות חייו.

כשילד עולה לכיתה א’ עם חוסר בשלות, הוא עלול לחוות קשיים ומורכבויות הנובעים מהקשיים המקוריים שיש לו באופן טבעי. כלומר, ילד בעל מסוגלות מוגבלת, יחווה מסוגלות מצומצמת עוד יותר. ילד בעל קשיים להיתמך באחר ולהתמודד עם קשיי החיים באופן עצמאי, יחווה תסכול בכך שהוריו לא לצידו לסייע לו במצבי משבר בזמן נוכחותו בביה”ס.

בשלות הוא מצב נוכחי, המספר על יכולותיו של הילד בנקודת זמן ספציפית בחייו. בעזרת איש מקצוע, נוכל להבין היכן הילד עומד ומה יכולותיו וקשייו. כך, נוכל לתת מענה לשאלה, האם מדובר על בשלות, או איחור התפתחותי, ובהתאם נוכל לבנות תוכנית טיפול ולשפר את מצבו האישי, הבינאישי והלימודי.

 

אם עולה שאלה לגבי בשלותו ומוכנותו של ילדיכם לכיתה א’, אל תשארו עם זה לבד.

צרו קשר עם צוות מכון סול לשיחת ייעוץ או אבחון מקצועי אשר יסב תשובה מקצועית להתלבטויותיכם.

בצוות מכון סול לפסיכותרפיה פסיכולוגים מאבחנים מקצועיים בשאלת בשלות.

הפניות–

ברק, חלי., שושן, שירה (1999), בגובה העיניים. לדבר עם ילדים. הוצאת אח.

ברק חלי, (2003) תקשיבו לי רגע! שאלות של הורים-תשובות של ילדים. הוצאת אח.

Bernstein, S., Barnett, W. S., & Ackerman, D. J. (2019). Preschool

Berry, R. (2019). School entry age and school readiness‏

Jakimovski, M., Aleksovska-Velichkovska, L., Gontarev, S., & Georgiev, G. (2019). RELATION OF MORPHOLOGICAL AND MOTOR DIMENSIONS WITH THE SCHOOL READINESS TEST IN 5-YEAR-OLD MALE CHILDREN. Research in Physical Education, Sport & Health, 8(1)

Moyle, K. (2019). Indigenous Early Childhood Education, school readiness and transition programs into primary school: literature review

‏‏‏

הפניות לאתרים חיצוניים–

אתר כל זכות, אבחון מוכנות לכיתה א’. יוני, 2020.

גלית דקל. אתר אוניברסיטת תל-אביב, בשלות ומוכנות לכיתה א’. יוני, 2020.

פורטל הורים, אתר משרד החינוך. יוני, 2020.