העבודה היא חיינו, אבל לא בשבילנו? – על לחץ נפשי בעבודה
לחץ נפשי הוא אחד הבעיות המרכזיות הקשורות בתחום העבודה. הוא יכול להתבטא בתגובות פיזיולוגיות, רגשיות, הכרתיות והתנהגותיות. עבודה מלחיצה, במיוחד עם דרישות גבוהות ויכולת שליטה נמוכה של העובד, נמצאה כקשורה לעלייה בתמותה, התפתחות דיכאון ואובדן כושר עבודה. לחץ נפשי בעבודה עולה בעקבות המצב שבו העובד מתמודד עם מטלות שלא תואמות את הידע , היכולות, המשאבים, הצרכים והמיומנויות שלו ובשל כך מהווה אתגר ליכולת ההתמודדות שלו.
מכיוון שכל אדם שונה מרעהו, גם גורמי הלחץ בין העובדים שונים. יש אדם המחפש בעבודה תחושה של תמיכה רגשית ואחר נכנס ללחץ אם העבודה אינה מגוונת ומלאת אתגר. אך, אפשר לומר, שכשאדם חש שאינו במקום הנכון עבורו מהיבטים שונים – הוא עשוי לחוות לחץ וסטרס נפשי לגבי עבודתו.
מי מועד יותר לסבול מלחץ נפשי בעבודה?
המקצועות שנמצאו במחקרים כלחוצים ביותר הם בתחום מערכת הבריאות, עבודה סוציאלית, חינוך ומנהל ציבורי. טיפוס האדם המועד יותר ללקות בלחץ נפשי בעבודה הוא זה שהינו הישגי ותחרותי, נוהג להשוות את הישגיו באופן תמידי להישגי האחרים, חסר מנוחה ולעיתים משדר תוקפנות ועוינות.
הוא חי בתחושה מתמדת של חוסר זמן ותמיד חש לחוץ בנוגע להשלמת משימות. נוטה לקחת על עצמו מטלות רבות ועושה לרוב כמה משימות יחד. לעומתו, הטיפוס האישיותי שפחות מועד לסבול מלחצים הוא שליו יותר, פחות מכניס עצמו ללחצי זמן, פחות תחרותי והישגי ולמען ההגינות יש לומר כי הישגיו מרשימים פחות. הוא משתף פעולה, יצירתי, ומבצע בו זמנית רק פעולה אחת ולא מספר פעולות במקביל. הקבוצות הנוספות המועדות לסבול מלחצים נפשיים בעבודה הם קבוצות גיל של עובדים צעירים במיוחד או עובדים מבוגרים, עובד המגיע ממשפחה חד הורית, עולים חדשים, בני מיעוטים ומהגרים.
האם קיים גם לחץ חיובי?
לעיתים יש ללחץ מרכיב חיובי, כי הוא יוצר באדם אנרגיה ומוטיבציה לעמוד במטלות ובאתגרים לביצוע מטלות בעבודה, מועיל בהסתגלות למצבים חדשים, ממריץ באופן פיסי ופסיכולוגי ומניע ללמוד מיומנויות חדשות.
ומתי הלחץ הופך לשלילי?
כאשר הוא גבוה מדי ו”מציף” את האדם מבחינה נפשית. את סימני הלחץ השליליים ניתן לראות כאשר תחושת הסיפוק מהעבודה הופכת לתחושה של שחיקה ותסכול או כשהאתגר בעבודה נחווה כתובעני מדי. כשאדם חש לחוץ, רמת הביצוע שלו יורדת והוא מבצע את משימותיו באופן שאינו משביע רצון לא עבורו ולא עבור מנהליו.
המקורות העלולים לגרום ללחץ בעבודה
כשהעבודה אינה מותאמת למבנה האישיותי והנפשי של העובד
כשאדם מודע לכיוון התעסוקתי המתאים לו הוא יכול לכוון עצמו לעבודה שהכי פחות תגרום לו לסטרס במטרה לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית. נקודה זו אינה חשובה רק לעובד, אלא גם למעסיק, משום שאם העובד נמצא בנתיב המתאים לו, סביר להניח שיסבול מפחות תחלואה והיעדרות מהעבודה, יגביר את הפרודוקטיביות שלו וכך יתרום לרווחי הארגון.
הגדרת תפקיד בעייתית
תפקיד אשר אינו מוגדר כראוי, מכיל דרישות לא ברורות או סותרות, מטיל על העובד אחריות רבה מדי או מעטה מדי, דורש מהעובד למלא מספר תפקידים שונים, לא תואם את כישורי העובד או יוצר עומס יתר עליו.
תנאי עבודה לקויים
עומס עבודה כבד או לחילופין עבודה בתת-עומס, שעות עבודה ארוכות והפסקות קצרות או מעטות מדי, משימות שאינן הולמות את כישורי העובד, לא מעניינות או בעלות משמעות מועטה עבורו.
סביבת עבודה בעייתית
תנאים סביבתיים ירודים או מסוכנים הכוללים צפיפות, רעש, טמפרטורה גבוהה או נמוכה מדי, תאורה לא מספקת, חוסר באוורור, חשיפה לחומרים מסוכנים, ציוד מיושן או מרחב עבודה לא נוח.
סגנון ניהול לא תקין
כשההנהלה לא משתפת את העובדים בקבלת החלטות, שמה דגש יתר על תחרותיות, אינה תומכת או מעריכה מספיק את העובדים.
יחסים בין אישיים לא תקינים
תקשורת לא יעילה בין העובדים, היעדר תמיכה חברתית ביניהם שיכולה להתבטא באי שיתוף פעולה, חתירה של אחד כנגד השני או קיומן של הטרדות מסוגים שונים.
חוסר ביטחון תעסוקתי
מחסור בהזדמנויות להתפתחות מקצועית, חוסר ביטחון בהמשכיות העבודה, אי קידום או קידום שאינו מספק.
כשקיים קונפליקט בין עבודה למשפחה – כשהתפקיד הנדרש מהעובד מתנגש עם המטלות האישיות והמשפחתיות ויוצר קונפליקט שקשה לגשר עליו.
כיצד מתבטא הלחץ הנפשי על העובד?
סימפטומים פיזיולוגיים
כאבי ראש, סחרחורות, בעיות ראייה, כאבי גב, אלרגיה בעור, לחץ דם גבוה, דופק מהיר, בעיות עיכול, מחלות לב ועוד.
סימפטומים התנהגותיים
אי שקט, נטייה לתוקפנות, חוסר החלטיות, עלייה בעישון, צריכה מוגברת של אלכוהול, פגיעה במערכות יחסים בעבודה ומחוצה לה בגלל הסטרס הממושך, אכילת יתר, נדודי שינה ועוד.
סימפטומים רגשיים
עייפות, חרדה, עצבנות, חוסר במוטיבציה, הרגשת חוסר אונים, דיכאון ותסכול, פגיעה ביכולת לקבל החלטות ולעבוד ביעילות.
סימפטומים קוגניטיביים
חוסר ריכוז, בעיות זיכרון, עלייה בסיכון לעשיית טעויות העלולות להוביל לתקלות או לתאונות, קושי ללמוד נושאים חדשים וכו’.
השפעת הסטרס הנפשי של העובד על הארגון
- היעדרויות מהעבודה – הגורמות הפסדים כלכליים לארגון, לקיחת הפסקות רבות או ארוכות מדי במהלך שעות העבודה.
- תנודתיות בביצועים – תפוקת העובד אינה יציבה כנדרש – לעיתים נמוכה ולעיתים גבוהה.
- חוסר ריכוז – משום שדעת העובד הלחוץ מוסתת בקלות, הוא אינו מסוגל להשלים משימה כנדרש ולבצען כראוי.
- בזבוזי זמן, כסף ואנרגיה – עשיית טעויות העולות כסף רב לארגון, בזבוז זמן אנרגיה וכסף, אי עמידה בזמנים, דחייה במועדי אספקת התוצרת של הארגון או בפעולותיו, החמצה של תאריכי יעד ונטייה לסחבת בתוך הארגון ומחוצה לו.
- יחסים משובשים בין אנשי הצוות – עובד לחוץ הוא עובד עצבני ורגיש לביקורת, העשוי לסבול ממצבי רוח משתנים. כל אלו משפיעים באופן ישיר על טיב היחסים בצוותי העבודה.
כיצד יש להתמודד עם לחץ בעבודה?
טיפול פסיכולוגי בלחץ הנפשי
סביבת העבודה ולצידה השוק התחרותי גורמים פעמים רבות לתחושת לחץ ומועקה שמלווה את האדם לא רק בשעות העבודה, אלא גם מעבר להן בביתו ובשהייתו עם משפחתו. הלחץ המתמשך משפיע לרעה על בריאותו הנפשית והפיזית ועל תפקודו בעבודה. ברור גם, כי עובד רגוע נחשב לעובד אפקטיבי יותר בעיני המעסיק ולכן הסיכוי שלו לקבל קידום או העלאת שכר גבוה יותר מאשר אצל עובד הנמצא בסטרס.
אם את/ה חש/ה עודף סטרס ותחושה שהלחץ בעבודה הינו גורם מפריע ומעכב בחייך, צוות מכון סול ממליץ לך לפנות ולהתייעץ עם אחד הפסיכולוגים הקליניים המנוסים שלנו. יחד, תוכלו להגיע לתובנות ולהביא למודעות את התהליך ההרסני שגורם לך הלחץ הנפשי בעבודה. תוכל/י להביע במקום בטוח את רגשותיך בקשר למצבך הנפשי ולקבל כלים מקצועיים שיקלו על מצבך הנפשי ויאפשרו לך להתנהל בעבודה ובחייך המקצועיים בצורה רגועה ובריאה יותר.
לקבלת ייעוץ פסיכולוגי טלפוני עם איש/אשת מקצוע ממכון סול על התמודדות עם לחץ בעבודה, השאירו לנו פנייה או צרו עמנו קשר טלפוני
