אצלנו במכון סול מתקיימים טיפולים פסיכולוגים בטרנסקסואליות.
טיפול רגשי עבור טרנסים
מהי “טרנסקסואליות”?
בכתבה זו נדון בטרנסקסואליות. ננסה לענות על שאלות רבות בתחום, כמו מיהו טרנסג’נדר? מיהי טרנסית? מהם ההבדלים בין זהות מינית ומגדרית. איך הפסיכולוגיה רואה את הטרנסקסואליות? ומהו טיפול עבור טרנסג’נדרים?
טרנסקסואליות היא מונח המגדיר אנשים המרגישים כי אין התאמה בין הזהות המגדרית שלהם למין הפיזיולוגי שלהם ומעוניינים לשנות את גופם על מנת לבצע את ההתאמה הזו. השינוי הזה נקרא תהליך התאמה מגדרית.
טרנסג’נדרים הם אותם אנשים שהוגדרו כבעלי מגדר מסוים בלידתם, התואם למין הפיזיולוגי איתו נולדו, אך הם לא חשים שזו הזהות המגדרית שלהם.
טרנסג’נדרים הם גברים טרנסים, גברים שנולדו כנשים; נשים טרנסיות, נשים שנולדו כגברים; וא-בינאריים, כאלה המגדירים עצמם בעלי זהות מגדרית המורכבת יותר מ”גבר” או “אישה”.
טרנסג’נדרים עשויים לעבור שינויים כירורגיים ו/או הורמונליים על מנת להגיע להתאמה המיוחלת.
נצלול עוד קצת אל המושגים על מנת להבין.
מהי זהות מגדרית? במה היא שונה מזהות מינית?
זהות מינית היא המין איתה נולדנו, הגוף הפיזיולוגי שאנחנו נמצאים בו. יצירת זהות מגדרית היא חלק מיצירת הזהות הכללית שלנו בעולם. זהות הנשענת יותר על תפקידים מגדריים בעולם החברתי.
מיהו גבר, מיהי אישה ומה מצופה מכל מגדר. אצל חלקנו, תהיה התאמה בין הזהות המגדרית לזהות המינית איתה נולדנו ואצל חלק לא תהיה ההתאמה הזאת.
אנשים מגדירים עצמם על פי הזהות המגדרית שלהם. למשל, “אני גבר… או אני אישה…”. ישנם אנשים המתמודדים עם שאלה של זהות מגדרית, שעבורם זו התמודדות משמעותית בהצגת זהותם.
אחת החוויות הקשות ביותר שאדם יכול להתמודד איתן היא כאשר מתמודד עם קונפליקט בין הגוף שנולד בו לבין הזהות המגדרית שלו.
המין הפיזיולוגי מהווה חלק חשוב מהזהות האישית של הילד אשר לומד את משמעות הזהות המינית והמגדרית, לומד את תפקידי המגדר בעולם החברתי, התפקידים והפעילויות החברתיים והתרבותיים המבחינים בין נשים לגברים ונעשה מודע לציפיות החברה.
ילדים אשר מרגישים שהם לא בגוף הנכון להם עלולים להיתקל בקשיים חברתיים רבים מצד בני גילם וגם למבוגרים יכולים להיות קשיים לקבל את רצון הילד/ה להתנהג שונה מהמצופה מהם.
טרנסקסואליות ופסיכולוגיה
טרנסקסואליות אינה מסווגת כהפרעה נפשית. בספר סיווג המחלות הבינלאומי האחרון שעודכן, ביטל ארגון הבריאות העולמי את הסיווג של טרנסג’נדריות כהפרעה נפשית.
תחת ביטול זה, הגדיר הספר פרק חדש של “בריאות מינית”.
בעבר, כל התנהגות ואוריינטציה מינית שלא מבטאת את הנורמות המקובלות נחשבה כהפרעה פסיכולוגית. לאורך השנים, כך היה עם הומוסקסואלים וביסקסואלים וכך גם עם טרנסקסואלים.
בנושא של טרנסקסואליות, עד היום קיים דיון ער בנושא.
התפיסה הפסיכולוגית הרווחת נכון להיום כי היא שהיום יותר מקובל לבצע שינויים בגוף ורבים מאיתנו עושים זאת.
ניתוחים קוסמטיים כמו שאיבת שומן בגוף, ניתוחי אף, בוטוקס וכדומה. הרצון לשנות את גופנו אינו נחשב כהפרעה פתולוגית. כיום, טרנסקסואליות נחשבת למצב הקשור לבריאות מינית.
קשיים נפשיים בקרב טרנסג’נדרים
מחקרים בתחום בריאות הנפש בקרב טרסג’נדרים מראה על קשיים נפשיים ופתולוגיות רבות. נפוץ יותר בקרס טרנסים/יות לחוות אובדנות, דיכאון, חרדה ועוד.
כאשר מנסים לפצח את הסיבות לקשיים אותם חווים, מבינים כי מדובר במצוקה סביב סטיגמות, אפליה וחוסר הכלה וקבלה. מחקרים הראו כי כאשר לטרנסג’נדרים יש סביבה תומכת ואוהבת, זה עשוי להיות באמצעות משפחה או חברים, אחוזי השכיחות של קשיים נפשיים יורדים משמעותית.
הנתון הקשה ביותר בקרב טרנסג’נדרים הוא שיעור האובדנות.
מחקרי אובדנות מראים כי אוכלוסייה זו נמצאת בקבוצת סיכון גבוה להתאבדות. יש מחקרים שמראים כי 50 אחוז מהאוכלוסייה הטרנסית ניסו להתאבד, יש מחקרים שמראים פחות, אך הנתונים דומים ומראים על מגמה מסוכנת.
מגמה זו היא תוצאה של אפליה, חוסר קבלה, סטיגמות עד כדי התעללות.
לקריאה על טיפול בהתאבדות ואובדנות.
קשיים פסיכולוגיים בטרנסים
יציאה מהארון של טרנסג’נדרים
יציאה מהארון היא תהליך מתמשך ואיטי, תהליך רגיש, שבו העולם הפנימי נפגש עם העולם החיצוני.
יציאה מהארון היא תהליך משמעותי, משנה חיים עבור האדם ומאפשר לו לחיות באותנטיות וכנות, זה נכון להומואים ולסביות וזה נכון לטרנסג’נדרים. הסיכון בתהליך זה הוא שמי שיוצא מהארון עלול לחוות דחייה.
לעומת זאת, יש הבדל בין יציאה מהארון על רקע זהות מינית שונה (טרנסים וטרנסיות) לעומת יציאה מהארון על רקע נטייה מינית שונה.
אדם שמזהה את עצמו כגבר ונולד כנקבה יכול לצאת מהארון לפני תהליך שינוי פיזיולוגי וגם אחרי. אך זה תהליך שונה, מכיוון שאנשים יכולים לא לראות בו גבר כפי שהיה רוצה. הסביבה יכולה לא לקבל את היותו גבר וזה אתגר לא פשוט להתמודדות.
בנוסף, יש להגיד כי כיום יש יותר קבלה והכלה כלפי הומואים ולסביות, אך טרנסג’נדרים עדיין מקשים יותר להתקבל בחברה. זה עשוי להיות בגלל שהחברה עדיין פחות פתוחה לנושא, ויכול להיות גם שזה קשור לאופן שבו הם מאיימים כביכול על ההגדרות הדיכוטומיות החברתיות.
מודלים פסיכולוגים של זהות מינית
מודלים פסיכולוגיים מראים כי הזהות המינית מתגבשת במספר שלבים.
הראשון, תחושת הדיסוננס בין הגוף שחיים בו לבין הרצון שלהם. זה קורה במקביל להתבגרות וסימני מין שמתחילים להופיע.
השלב השני הוא בלבול זהות וחקירה. האדם בודק את עצמו על פי סימני המין המופיעים, הוא מרגיש חייב לעשות זאת. עד שהוא מבין ומגבש את הזהות המגדרית שלו.
השלב השלישי הוא שלב החשיפה, היציאה מהארון, גילוי הזהות הטרנסג’נדרית לסביבה הקרובה. יש לציין כי יציאה מהארון כטרנסג’נדר לא מכריח לעבור ניתוחים כירורגיים וקוסמטיים, לא כל הטרנסים/יות עוברים/ות ניתוחים מסוג זה.
השלב הרביעי הוא שלב של גיבוש זהות, הוא מאוד תלוי בהצלחת היציאה מהארון והקבלה של האדם על ידי סביבתו. בשלב הזה, העצמי של האדם מגובש, יציב ובריא. הוא מקבל את עצמו כפי שהוא ואוהב את עצמו. זה יכול להגיע במקביל לניתוחי שינויים פיזיים וגם יכול להגיע ללא ניתוחים אלו.
חוות דעת פסיכיאטרית לתהליך התאמה מגדרית
חוות דעת פסיכיאטרית היא חוות דעת מקצועית של רופא/ה מומחה בפסיכיאטריה. טרנסג’נדר שרוצה לעבור תהליך התאמה מגדרית באמצעות ניתוחים לשינויים פיזיולוגיים כירורגיים ו/או קוסמטיים, צריך לעבור קודם אבחון פסיכיאטרי להערכת מצבו הפסיכיאטרי וכן להגיש חוות דעת פסיכיאטרית כתובה לגורמים הרלוונטיים.
חוות דעת פסיכיאטרית נכתבת על ידי פסיכיאטר ומומחה בלבד. עלות חוות הדעת כוללת את עלות הפגישה, קריאת חומרי רקע וכתיבת חו”ד לאחר הפגישה. אצלנו במכון סול כותבים חוות דעת פסיכיאטרית לשינוי מין.
לחוות דעת זו יש חשיבות רבה לקיום התהליך.
טיפול וייעוץ לטרנסג’נדרים
בעבר אנשים עם העדפות מיניות שונות מהמקובל נאלצו להסתיר את עצמם. היום העולם פתוח וגמיש יותר, כך גם עולם הטיפול.
תחושת הפער בין הזהות המגדרית לזהות המינית מלווה במצוקה רבה וחרדה קשה. טיפול וייעוץ לטרנסג’נדרים יכול לסייע בצמצום הפער בין הזהויות.
צמצום הפער הוא לאו דווקא שאלת שינוי המין, אלא לעזור לאדם להגיע לתחושה בריאה וטובה, תחושה של עצמי מגובש ויציב. שהאדם יגיע להחלטות נכונות בחייו.
המטרה העיקרית לטיפול בטרנסג’נדרים הוא שירגישו בנוח לבטא את הזהות המגדרית שלהם, תוך כדי שהמטפל יעזור לקבל החלטות הקשורות לתהליכים רפואיים של שינויים פיזיולוגיים.
נציין שוב כי לא כל הטרנסג’נדרים עוברים ניתוחים לשינויים פיזיולוגיים וזו גם לא מטרת הטיפול.
ההנחה הפסיכולוגית הרווחת היא שאדם צריך להרגיש שלם עם עצמו ולהרגיש שהפער בין הזהות המגדרית והמינית שלו הוא לא פער כה גדול. החשוב ביותר הוא קבלה עצמית.
טיפול ותמיכה בהורים ובמשפחה
ההורים ודמויות משפחתיות קרובות הם חשובים במסגרת יציאה מהארון. ילדים מרגישים את ציפיות הוריהם ומושפעים מהם.
יציאה מהארון, גם עבור הומואים ולסביות וגם עבור טרנסג’נדרים, היא שבירה של ציפייה מסוימת ברוב המשפחות וזה עשוי להוביל להתרחקות, ניכור ואפילו ניתוק.
זה כואב שההורים לא מקבלים נטייה או זהות מינית שונה, אך חשוב לזכור שזה גילוי חדש עבורם וגם להם יש התמודדות.
הילד זקוק לתמיכה והבנה וחשוב שלא יקבל ביקורת, שרק תגביר את קשייו. במקביל, חשוב להבין כי גם ההורים עוברים התמודדות לא פשוטה.
הורים יכולים להרגיש שהם לא מכירים את הילד שלהם והפער בין מה שחשבו על הילד שלהם לבין החשיפה שלו משהו שלא הכירו וידעו קודם הוא קשה להכלה והתמודדות. לכן, טיפול פסיכולוגי יכול לעזור גם להורים לטרנסג’נדר. הורים שמתמודדים עם שאלה של אשמה, בושה, הסתרה וכדומה.
סוגיה הורית נוספת שרק הורים יכולים להתמודד איתה, היא הפער בין היכולת (או חוסר היכולת…) לקבל את הילד כפי שהוא לבין הרצון לגונן עליו ולתמוך בו.
ישנן קבוצות תמיכה רבות להורים להט”בים בכלל והורים לטרנסג’נדרים בפרט וכמובן ניתן לפנות לטיפול מקצועי על ידי פסיכותרפיסט או פסיכולוג מקצועי שיוכלו לעזור בהתמודדויות המורכבות הללו.
אצלנו במכון סול ישנם מטפלים אשר עובדים בטיפול עם הקהילה הגאה בכלל, טרנסג’נדרים בפרט, ובני משפחותיהם/ן.
